חסידות קוסוב
חסידות קוסוב היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מנחם מנדל הגר, בעל ה'אהבת שלום'. מחסידות זו יצאה חסידות ויז'ניץ שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל הגר בעל ה'צמח צדיק', נכדו של אבי השושלת. כיום מכהן כאדמו"ר הרב שרגא פייבוש הגר בבורו פארק, ורבי נפתלי ראובן קורנרייך בבית שמש.
תולדות החסידות
- רבי מנחם מנדל (תקכ"ח - י"ז בחשוון תקפ"ו), מחבר ספר 'אהבת שלום'. היה בנו של רבי יעקב קאפיל חסיד מקולומיאה (תלמידו ובעל התפילה של הבעל שם טוב), ותלמידם של רבי צבי הירש מנדבורנה, רבי זאב וולף מטשארני-אוסטראה ורבי משה לייב מסאסוב. ניהל את חצרו בקוסוב, והיה מהאדמו"רים הגדולים בגליציה כאשר חסידיו נאמדו באלפים.
- בנו רבי חיים (בערך תקנ"ה - כ"ה באייר תרי"ד), מחבר ספר 'תורת חיים' וממלא מקום אביו בקוסוב. חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה (בן רבי פנחס מקוריץ וחתן רבי יעקב שמשון משפטיבקה), ותלמידם של אביו ושל חותנו.
- בנו רבי יעקב שמשון (תקע"ד - י"ט באדר תר"מ) - ממלא מקום אביו בקוסוב. היה חתנו (בזיווג שלישי) של רבי יעקב יוסף מאוסטרהא (השני).
- רבי משה (תרט"ו - ו' בתמוז תרפ"ה) - בנו היחיד של ר' יעקב שמשון וחתן רבי אברהם מנחם שטיינברג מברוד. חיבר ספר 'לקט עני'. היה אדמו"ר מפורסם וחסידיו נאמדו באלפים. חתנו בזיווג שני היה קרוב משפחתו, רבי שרגא פייבוש מזלישטשיק, בנו של רבי ברוך מוויז'ניץ. נפטר בברלין ונקבר בקוסוב. צוואתו נדפסה עם פירוש 'לדוד להזכיר' מאת רבי דוד שפרבר, ראב"ד בראשוב.
- בנו רבי חיים (-א' בחשוון תש"ג) - מילא את מקום אביו בקוסוב. כאביו היה אדמו"ר לאלפים. ביקר בארץ ישראל בשנת תרצ"ח. בשנות השואה התגורר בקולומיאה ומשם נלקח באקציה ללבוב ונפטר ברכבת.
החסידות כיום
קוסוב ארה"ב
רבי אברהם יהושע השיל הגר, בנו של רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק, כנצר יחיד לחסידות קוסוב הוכתר על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר לממשיך אדמו"רי קוסוב. התגורר בבורו פארק וכונה האדמו"ר מקוסוב-זלישטשיק. היה נשוי למלכה בת רבי יחזקאל שרגא סנדר[1]. נפטר בשנת תש"ס.
לאחר פטירתו הוכתר בנו הרב שרגא פייבוש לאדמו"ר מקוסוב (נפטר כ"ג בסיוון ה'תשפ"ד), ובנו השני הרב חיים יחזקאל, הוכתר לאדמו"ר מזלישטשיק. הרב שרגא פייבוש הצליח לפתח את החצר, וחסידים רבים התקרבו אליו.
לאחר פטירתו הוכתר בנו הרב מנדל דוד הגר למלא את מקומו באדמו"רות קאסוב.
קוסוב ירושלים
מסוף שנות ה-90 עד תשע"ג כיהן בירושלים בשם זה רבי מנחם מונדרר[2], צאצא של רבי חיים הגר מקוסוב, באמצע השבוע הנהיג את מנין השחרית בבית המדרש אושפצין, ובשבתות וחגים ערך מנין בביתו של רבי משה אריה פריינד. בביתו סעדו מדי שבת וחג מאות תלמידים ועניים. לאחר פטירתו נתמנו בניו תחתיו: בנו הרב חיים אהרן משמש כאדמו"ר מקוסוב-בית שמש במקביל לכהונתו כרב שכונת יפה נוף; בנו הרב פנחס יוסף, משמש כאדמו"ר מקוסוב-ירושלים וממשיך לנהל את חצר אביו בירושלים ברחוב חגי ואת מפעל הכנסת האורחים של אביו; בנו הרב נפתלי צבי, ר"מ בישיבת המקובלים "שער השמים", ובישיבת טשעבין, משמש אף הוא כאדמו"ר מקוסוב-ירושלים בבית המדרש אושפיצין, חתן הרב משה זאב זורגר; ובנו הרב אברהם משמש כאדמו"ר מקוסוב-לונדון וגם שם יש בית מדרש פעיל.
קוסוב ויזניץ
בשנת תשע"ה - לאחר פטירת רבי אליעזר הגר האדמו"ר הקודם מסרט ויז'ניץ - הוכתר חתנו הרב נפתלי ראובן קורנרייך לאדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ, וקבע את חצירו בבית שמש.
רדוביץ
ערך מורחב – חסידות רדוביץ
- רבי יוסף אלתר (-ח' בתמוז תרל"ט) - בן רבי חיים מקוסוב וחתן רבי ישראל, חתנו[3] של רבי משה צבי מסאווראן. לאחר פטירת אביו החל לכהן ברדוביץ שבמחוז קובל וכן כיהן תקופה בסירט. חתניו היו רבי שמעלקא רובין מסערט ורבי מאיר יהודה מבוקאווסק. בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת. נסע לחיפה לרחצה ושם נפטר ונקבר לאחר מחלוקת בין אנשי צפת לאנשי חיפה[4].
- בנו רבי משה כיהן בחיפה ובצפת. חיבר ספר "ויקח משה"[5]. חתנו היה רבי נפתלי מקשאנוב. נפטר בא' בכסלו ה'תרס"ב[6].
- בנו רבי ישראל מילא את מקומו. בשנת ה'תרע"ג היגר לארצות הברית שם הקים ישיבה בשם "תורת חיים". הוציא את ספרו של אביו. נפטר בשנת ה'תש"ג.
- בן נוסף של רבי משה היה הרב חיים זיידא חתן דודו רבי מאיר מבוקווסק, נפטר בחיי אביו. בתו נישאה לקרובה, רבי אלעזר מקיווישאד.
זבלטוב
- רבי דוד (תקנ"ז - כ"א באב תר"ח) בן רבי מנחם מנדל מקוסוב וחתנו של רבי משה לייב מסאסוב. היה מפורסם כחכם, וכיהן באדמו"רות בזבלטוב.
- בנו רבי יעקב (תקע"ה - ט"ו בשבט תרמ"א) מילא את מקומו בזבלטוב. היה חתן רבי יהודה צבי מראזלא ובזיווג שני נשא את פרידא קילא בת רבי ישעיה שור רבה של יאס (בזיווג ראשון הייתה נשואה לרבי יצחק לייבוש מקאליב).
- רבי מנחם מנדל בנו היחיד של רבי יעקב מילא את מקומו. נשא את אחותו החורגת נעכא בת רבי יצחק לייביש (בן רבי משה חיים מראזלא, בן רבי יצחק אייזיק מקאלוב[7], וחתן רבי ישעיה שור).
- בנו רבי משה מילא את מקומו בזבלטוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לוינה שם נפטר בשנת תרע"ו. את מקומו מילא בנו רבי חיים שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלג. נספה בשואה עם משפחתו בחשון תש"ג.
במקביל לרבי משה, כיהנו עוד מבני רבי מנחם מנדל: רבי יצחק אייזיק, רבי יוסף ורבי גרשון. רבי יצחק אייזיק כיהן בזבלטוב ובברדיצ'ב. הרבה באמירת תהלים. במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה. נפטר בבלגיה בג' באייר תש"א. אשתו וילדיו נספו בשואה. רבי יוסף בטיסמניץ, חתן רבי יצחק קטן מטיסמניץ. רבי יוסף נרצח בסטניסלב בשנת תש"א. רבי גרשון כיהן כרב העיר טויסט, ולאחר מלחמת העולם הראשונה כרב מחוז העשרים בוינה וחבר בית הדין בעיר. היה ממנהיגי אגודת ישראל ובית יעקב[8]. לאחר כניסת הנאצים לוינה ברח לארצות הברית, וכיהן כאדמו"ר מזבלטוב בניו יורק עד לפטירתו בשנת תשי"ד. מח"ס מנחת הגרשוני וזכות אבות.
אדמו"רים נוספים מבני רבי דוד מזבלטוב
- רבי צבי הירש מפיטשניזין, היה נשוי לשינדל בת רבי אברהם חיים מלינסק, ובזיווג שני לבת רבי דוד שטרנהל מקולומיאה[9][10]. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר בפיטשניזין, וכן נבחר כרב העיר[11]. נפטר בי"ג בחשון לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי גרשון. מחתניו של רבי צבי הירש היה רבי נחום מבורשטין.
- רבי מנחם מנדל מדמיטש (פרבר ליד זבלטוב). היה נשוי לבתו של רבי שמאי ממז'יבוז'. נפטר ללא בנים. נכדו רבי אברהם יהושע השיל, בן חתנו רבי יוסף דוד (מגזע אליק), מילא את מקומו. נרצח עם קהילתו בב' בטבת תש"ב וסירב להצעת קצין הונגרי להצילו.
- רבי יחיאל מיכל מסטורוז'ינץ, חתן רבי אלעזר רוקח מבעלז. היו לו חסידים רבים. בנו רבי שלום מילא את מקומו. כיהן ברבנות במאלד בנילה שבבוקובינה, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו בסטרוז'ניץ. בזמן מלחמת העולם השנייה ברח ללונדון בה נפטר. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. חתנו היה קרובו, רבי אלעזר רוקח מלוביטש. בנו של רבי שלום, רבי יחיאל מיכל מילא את מקומו. נפטר בט' בחשוון תשל"ב ונקבר על יד אביו.
החסידות לאחר השואה
צאצא של רבי דוד מזבלטוב, רבי בן ציון הגר[12] (כ"ג בשבט תש"א - כ' בתשרי תשע"א) כיהן כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים.היה חתנו של רבי אהרן זלצר מחבר הספר ליקוטי זוודא קלילא. בנו הרב משה לייב (חתן רבי מאיר הלברשאם מטשאקווא) ממלא את מקומו בבית שמש. בנים נוספים הם הרב יצחק מאיר (חתן רבי אלעזר מרדכי קעניג רב קהילת ברסלב בצפת) רב קהילת בנין ציון שעל ידי חניכי הישיבות בבית שמש, הרב ישראל מכהן כראש כולל חושן משפט בלייקווד והרב דוד מנחם מנדל, ראש חבורה בישיבת מיר.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב : הוצאת מעריב, 1977, עמ' 110–114.
קישורים חיצוניים
- על שושלת רדוביץ בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".
- דוד הגר, צמח דוד, ורשה תרפ"ט (1929), באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ הרבנית מלכה הגר ע"ה באתר המודיע באנגלית
- ^ הרב מנחם מונדרר זצ"ל באתר המודיע באנגלית
- ^ אלפסי כותב בנו.
- ^ על פי המסורת המקומית, החלקה שעל יד רבי אבדימי דמן חיפה לא הייתה קולטת אף אחד. לאחר הוויכוח אמרו אנשי חיפה לאנשי צפת שיעשו ניסיון ואם יקלט בחלקה ישאר שם וכך היה. צילום מצבתו, באתר "עדה המצבה".
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: ויקח משה -- הגר, משה בן יוסף אלטר, באתר www.hebrewbooks.org
- ^ "בית צדיקי ראדאוויץ" (כתב: שלמה יוסף אוביץ), ספר ויקח משה, אוצר הספרים המרכזי שע"י ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" ויז'ניץ, תשס"ד, עמ' יג
- ^ כאן
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 23-24, באתר אוצר החכמה.
- ^ בן רבי נפתלי צבי, בן רבי שאלתיאל יצחק אייזיק - גיס רבי יעקב קופיל חסיד.
- ^ היתה נשואה בזיווג ראשון לבן דודו רבי יעקב שמשון הגר מקוסוב
- ^ יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות, עמ' 81
- ^ בנו של רבי יהודה זונדל מסאווראן, בנו של רבי יצחק מאיר מסטנוביץ, בנו של רבי משה צבי הגר מסטנוביץ, בנו של רבי ברוך גוטרמן מסאווראן, חתנו של רבי דוד מזבלטוב
