אמי ורדינאה
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור השלישי והרביעי של אמוראי ארץ ישראל – . |
| רבותיו | רבי יוחנן ורבי אבהו |
אמי ורדינאה או אמי שפיר נאה הוא אמורא ארץ-ישראלי בדור השלישי והרביעי[1] מוסר שמועות מפי רבי אבהו ורבו רבי יוחנן היה יפה תואר והתגורר במקום שנקרא ורדינא, היה רואה מומים בבכור בבית הנשיא.
שמו
שמו היה אמי והוא מכונה ורדינאה[2] ושפיר נאה[3].
רש"י מפרש שהוא היה יפה תואר, ולכן נקרא שפיר נאה. ולכינוי ורדינאה רש"י מציע שני פירושים, שהתגורר במקום שנקרא ורדינא ועל שמו נקרא כך[4], או שהוא כינוי מקביל לשפיר נאה והכוונה שהוא נאה כמו ורד.
רב נחמן בר יצחק התנגד לביאור דבריו באחד המקומות[5] והשתמש במליצת לשון על כינויו ”אמר רב נחמן בר יצחק, משום דאמי שפיר נאה הוא אומר שמעתא דלא שפירן” (בתרגום מארמית: משום שאמי הוא נאה הוא אומר הלכות שאינן נאות?!)
איזכורים
אמי מוזכר בתלמוד בבלי בשלושה מקומות, פעם אחת במסכת נידה[6] בעניין צבע מראה דם נידה, פעם אחרת במסכת גיטין[7] שם הוא נחלק עם אבוה דשמואל[8] בדין מי שעשה שדהו אפותיקי (משועבדת לגביית החוב) והשדה הוצפה על ידי נהר במים, ופעם נוספת במסכת ביצה שם מסופר עליו שהיה רואה מומי בכורות בביתו של הנשיא וביום טוב לא הסכים לראות מום שנפל בבכור.
אמרותיו
- ”איזהו אדום כדם המכה? ... אמי ורדינאה אמר רבי אבהו - כדם אצבע קטנה של יד, שנגפה וחייתה, וחזרה ונגפה. ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה, ועד כמה עד בן עשרים.”[9]
- ”אמי ורדינאה חזי בוכרא דבי נשיאה הוה, ביומא טבא לא הוה חזי.”[11]
ורדינא
ורדינא הייתה מקום מגוריו של אמי ורדינאה[12], אנשי המקום היו מפורסמים בתור כיליים קמצנים וצרי עין[13] עד שאפילו אחים ושותפים היו מקפידים אחד על השני בשותפות שביניהם[14].
התלמוד בבלי במסכת עירובין מביא את דעת רבי חנינא שאם אחד מדיירי החצר מקפיד שלא יאכל את חלקו בעירוב (עירובי חצרות) הוא לא מבטל בכך את העירוב[15] אלא רק נקרא מאנשי ורדינא, וכמו שהם עשו עירוב ועל אף צרות עינם העירוב תקף כך הוא תקף בכל מקום שישנו אחד מדייר החצר שמקפיד.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "אמי ורדינאה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 227, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ היה תלמידם של רבי יוחנן ושל רבי אבהו
- ^ נידה יט: וביצה כז.
- ^ גיטין מא.
- ^ זוהי דעתו של רש"י, ביצה כז.
- ^ גיטין מא.
- ^ יט:
- ^ מא.
- ^ ברמב"ן שם מבואר שהוא היה חשוב ממנו, ולמסקנת הדברים שם לפי רב נחמן בר יצחק הם אינם חולקים אלא עוסקים בשני סוגי אפותיקי שונים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף י"ט עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"א עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ז עמוד א'
- ^ לפי פירוש אחד של רש"י הנ"ל
- ^ רש"י ביצה כז. ד"ה אמי
- ^ ריטב"א ביצה כז. ד"ה רבי חנינא
- ^ בניגוד לדעת שמואל שהעירוב בטל בכך