אוניברסיטת רייכמן
 | |
 | |
| מבט מהאוויר | |
| אוניברסיטה פרטית | |
|---|---|
| מוטו | מנהיגות העתיד |
| תקופת הפעילות |
|
| קמפוס | הרצליה |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' בועז גנור |
| סטודנטים | |
| כלל הסטודנטים | 6,569[1] |
| סטודנטים לתואר ראשון | 5,526[1] |
| סטודנטים לתואר שני | 1,043[1] |
| סטודנטים לתואר שלישי | 5[2] (נכון ליוני 2020) |
| מיקום | |
| מיקום | הרצליה, ישראל |
אוניברסיטת רייכמן היא אוניברסיטה פרטית[3][4] השוכנת בהרצליה, ומקיימת תוכניות לימודים לתואר ראשון ולתואר שני בתחומים אחדים, וכן תוכניות לימודים לתואר שלישי (דוקטור) במשפטים, במדעי המחשב ובפסיכולוגיה[2]. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1994 ופעלה עד ל-17 באוגוסט 2021 בשם "המרכז הבינתחומי הרצליה" כמכללה אקדמית פרטית שאינה מתוקצבת.[5]
אוניברסיטת רייכמן היא האוניברסיטה הפרטית היחידה בישראל (כל שאר האוניברסיטאות בישראל הן ציבוריות).[4] מייסד המוסד האקדמי, פרופ' אוריאל רייכמן, שימש כנשיא שלו מאז הקמתו, פרט להפסקה של כשנה במהלך שנת 2006, עם הצטרפותו למפלגת "קדימה" והתמודדותו לכנסת. בשל הפיכתה לאוניברסיטה הנושאת את שמו, פרש רייכמן מתפקידו כנשיא האוניברסיטה והחליפו בתפקיד פרופ' רפי מלניק.
בשנת הלימודים תשע"ט החלו את לימודים במרכז הבינתחומי כ-7,000 סטודנטים (מהם כאלפיים בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-90 מדינות), לתארים ראשון ושני.[6]
היסטוריה
הקמת המכללה האקדמית הפרטית "המרכז הבינתחומי הרצליה" הוכרזה ב-11 במאי 1994 במעמד שר השיכון ושר המשפטים.[7] קמפוס הבינתחומי הוקם בשטח ששימש קודם לכן את בית הספר להגנה אווירית של צה"ל, שחלק מבנייניו עדיין משמשים את המרכז הבינתחומי. לצד מבנים אלו הוקמו בקמפוס מבנים חדשים, חלקם בתכנונה של עדה כרמי-מלמד, שזכתה בפרס רכטר לשנת 2005 על תכנונם. המרכז הבינתחומי הוא מוסד פרטי וחוץ תקציבי, ואינו מקבל מימון ממערכת התקצוב הממשלתית.[8] תקציב המרכז מבוסס בעיקר על שכר הלימוד ועל תרומות מגורמים בישראל ומחוצה לה. הקרקע עליה נמצא המוסד מוחכרת לו בתשלום על ידי המדינה.[9]
מאז שנת 2000 מארגן המרכז הבינתחומי מדי שנה את כנס הרצליה, או בשמו הרשמי "כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי". בכנס בולטים בהשתתפותם בכירי הממשל, מערכת הביטחון בישראל וראשי המשק. הכנס זוכה להד רב באמצעי התקשורת. ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בחר בכנס הרצליה כבמה לשתי הצהרות מדיניות חשובות שלו: בשנת 2002 הכריז בו על תמיכתו במפת הדרכים, ובשנת 2003 הציג בו את תוכנית ההתנתקות.
בדצמבר 2011 אושר למרכז להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי יהיו במרכז לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמרכז מבקש להעניק לו תואר פרופסור.
ב-20 במרץ 2018 הודיעה המועצה להשכלה גבוהה כי אושר למרכז הבינתחומי להגיש תוכנית לתואר שלישי (דוקטור) במשפטים, סמכות שהייתה שמורה לאוניברסיטאות המחקר הציבוריות.[10] בנובמבר 2018 אישרה המועצה את פתיחת התוכנית לדוקטורט במשפטים. האישור הוא לשבע שנים, שבסופן תיבדק איכות התוכנית.[11] בראש הוועדה העליונה של התוכנית עומד פרופ' אהרן ברק. ההחלטה על פתיחת התוכנית הפכה את המרכז הבינתחומי למוסד האקדמי הראשון שאינו מתוקצב על ידי ות"ת שבו נערכים מסלולים לדוקטורט.
ביולי 2019 העניק המרכז לראשונה תואר דוקטור לשם כבוד, ועם מקבליו נמנו איש העסקים האמריקאי-ישראלי שלדון אדלסון וגדי איזנקוט.[12]
מאז הקמתה ובמשך השנים נעשו ניסיונות של המכללה לקבוע שהיא אוניברסיטה באמצעות ניסיון לשנות שמה, עתירות לבית המשפט,[13] שינוי שם הרחוב בשיתוף עיריית הרצליה לרחוב "האוניברסיטה", ואף ציון בדפים שונים באתר האינטרנט שלה כי היא ניצבת במרחק חודשים מהכרה כאוניברסיטה פרטית.[14]
במאי 2020 קיבל המרכז אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לפתוח תוכניות ללימודי דוקטורט ולהעניק תואר שלישי בשני מסלולים נוספים, במדעי המחשב ובפסיכולוגיה,[15][16] והכריז על פתיחתם.[17]
ב-1 ביוני 2020 החליטה האספה הכללית של המרכז הבינתחומי הרצליה לשנות את שמו ל"אוניברסיטת רייכמן", ובתוך כך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל,[18] והשינוי אושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ב-17 באוגוסט 2021.[19]
בשנת 2022 פרופ' אוריאל רייכמן סיים את תפקידו כנשיא האוניברסיטה ובמקומו התמנה רפי מלניק לתפקיד נשיא אוניברסיטת רייכמן.
ב-13 בספטמבר 2023 רפי מלניק סיים את תפקידו כנשיא אוניברסיטת רייכמן ובמקומו התמנה הפרופ' בועז גנור.
מבנה האוניברסיטה
בתי ספר
- בית הספר הארי רדזינר למשפטים - בית הספר הראשון שהוקם במרכז הבינתחומי בשנת 1994 והראשון שקיבל אפשרות מהמל"ג לפתוח מסלול להענקת דוקטורט במסגרת של מכללה אקדמית שאינה במעמד של אוניברסיטה. הצטרפו אליו במהלך שנותיו פרופ' אהרן ברק, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ואחרים. ניתן ללמוד בבית הספר לתואר ראשון, שני ושלישי.
- בית הספר אריסון למנהל עסקים - הוקם בשנת 1995 וכולל לימודי תואר ראשון ותואר שני.[20] הדיקן המייסד הוא פרופ' אמיר ברנע.
- בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב - נוסד בשנת 1995. ניתן ללמוד בבית הספר לתואר ראשון, שני ושלישי במדעי המחשב.[21] הדיקן המייסד של בית הספר הוא פרופ' שמעון שוקן.
- בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה - הוא הראשון מסוגו בישראל. איש העסקים ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, סייע להקמתו. בית הספר מכשיר את הסטודנטים לתואר ראשון ושני. תוכנית הלימודים היא בינתחומית ומשלבת בין מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, משפטים, מנהל עסקים, טכנולוגיה, מודיעין ואסטרטגיה. הדיקן המייסד הוא פרופ' אהוד שפרינצק.
- בית ספר סמי עופר לתקשורת - הוקם בשנת 2006. כולל לימודי תקשורת לתואר ראשון ושני. בבית הספר פועלת המעבדה לחדשנות במדיה (milab) בה מפתחים הסטודנטים אבות טיפוס עתידיים בתחום המדיה והטכנולוגיה.
- בית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה - הוקם בשנת 2007, מציע לימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית וחברתית וכן תואר שלישי בפסיכולוגיה.[22] במסגרת בית הספר פועלים מכוני מחקר רבים ובהם מרכז מיטיב לחקר וליישום הפסיכולוגיה החיובית, היחידה למחקר ישומי במדעי המוח ע"ש סמי סגול, המכון לטיפול וחקר לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, מרכז מודע - המרכז הישראלי למדע ועוד. הדיקן המייסד: פרופ' מריו מיקולינסר.
- בית הספר טיומקין לכלכלה - מציע תוכניות לימודים לתואר ראשון ולתואר שני. בבית הספר פועלות קליניקות כלכליות במסגרתן מעניקים הסטודנטים ייעוץ כלכלי וחינוך פיננסי לקהילה.
- בית הספר לקיימות, מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובזן - הוקם בשנת 2012. תוכנית הלימודים של בית הספר היא תוכנית בינתחומית המציעה תואר דו-חוגי בקיימות וממשל או בקיימות וכלכלה.
- בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי - הוקם בשנת 2001. בשנת 2018 למדו בו כ-2,000 סטודנטים מ-90 מדינות. בית הספר הוקם בסיועם של דינה, אודי ומייקל רקנאטי והוא נושא את שמו של הבעל והאב, רפאל רקנאטי. בית הספר הוקם בימים בהם פרצה האינתיפאדה השנייה, ובימיו הראשונים מנה עשרות בודדות של סטודנטים. בראש בית הספר עומד סגן הנשיא לקשרי חוץ, יונתן דייוויס.
- בית ספר אדלסון ליזמות - בית הספר הראשון ליזמות בישראל המציע תוכנית דו-חוגית לתואר ראשון ביזמות ומדעי המחשב, יזמות ומנהל עסקים, יזמות וכלכלה. המחזור הראשון בבית הספר החל ללמוד באוקטובר 2017. הדיקן המייסד הוא פרופ' יאיר טאומן.
- בית ספר דינה רקנאטי לרפואה - בשנת 2023 החלה אוניברסיטת רייכמן בהקמתו של בית ספר לרפואה במסגרתה. הדיקן המייסד הוא פרופ' ארנון אפק.[23]
מכוני מחקר
- המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)[24] - נוסד בשנת 2000. "כנס הרצליה" השנתי הוא ספינת הדגל של המכון. המכון מקיים כנסים וימי עיון, פרסום סדרות ניירות עמדה, כתיבת ספרים, סימולציות ומחקרי מדיניות. בראש המכון עומד אלוף (מיל') עמוס גלעד.
- המכון למדיניות נגד טרור (ICT)[25] - בראשו פרופ' בועז גנור. שבתי שביט, לשעבר ראש "המוסד", שימש כיו"ר הוועד המנהל. המכון פועל לפיתוח מדיניות ציבורית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה.
- המכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן - בראשות השגריר רון פרושאור. המכון הוא חלק מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה.
- המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP)[26] - בראשותו של פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, נוסד בשנת 2006. פעילות המרכז מתמקדת בחקר הגורמים המשפיעים על רווחתו הפסיכולוגית של הגולש והאפשרויות להעצמה אישית וקבוצתית באמצעות הרשת.
- מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשים[27] - נוסד בשנת 2008. המכון מתמקד במחקר וביישום טכנולוגיות מדיה חדשים ודיפלומטיה. בראשות פרופ' נעם למלשטרייך-לטר, מייסד ודיקן לשעבר בית הספר לתקשורת, והעיתונאית אנוק לוריא.
- המרכז לתקשורת מודעת על שם שרי אריסון
- מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן[28] - נוסד בשנת 2011 ללימוד ולחקר תחום הנדל"ן. המכון פועל להשגת יעדים בתחום הנדל"ן בהם קידום מחקר אקדמי ובניית תוכניות לימודים אקדמיות, חיזוק הקשר בין האקדמיה לעולם הנדל"ן והשפעה על השיח הציבורי.
- מכון דניאל פרל לעיתונות בינלאומית (DPIJI)[29] - נוסד בשנת 2013. המכון מקיים פאנלים והרצאות עם עיתונאים מרחבי העולם על מנת להעלות את המודעות, ליצור שיח ודיאלוג עם דור העתיד של ענף התקשורת כלפי האתגרים העומדים בפני קהילת העיתונאות הבינלאומית.
- המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB)[30] נוסדה בשנת 2009 ובראשה עומד ד"ר אורן צוקרמן. המעבדה החוקרת את עתיד המדיה, הטכנולוגיה וקשר בין האדם למחשב מציעה לסטודנטים מצטיינים להצטרף למחקר סגל בנושאים מתקדמים של אינטראקציה אדם-מחשב. בין הפרויקטים המחקריים - כפית מדידה לילדים הסובלים מ-CP, רובוט אמפתי לשיפור התקשורת בשיחה בין אנשים, ממשק פיזי דיגיטלי לבית חכם, חומרים חכמים (ביולוגיים ואחרים), ערכות למידה ומשחק ליצירה טכנולוגית ועוד.
- המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL)[31] - נוסדה בשנת 2009. המעבדה מתמקדת בשתי טכנולוגיות עיקריות: מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, והפרויקטים בה נוגעים בנושאי התקשורת האנושית, נוירופיזיולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, אמנות ושיתוף הפעולה עם התעשייה.
- מיטיב לפסיכולוגיה חיובית ומדע האושר[32] - המרכז הוקם בשנת 2010 מיסודו של ד"ר טל בן שחר, כמרכז יישומי ומחקרי לקידום תפקוד אנושי מיטבי של יחידים וקבוצות. המרכז פועל בארגונים עסקיים ובקהילה. במערכת החינוך מפעיל המרכז הכשרות לצוותי חינוך ותוכניות לתלמידים וילדים החל מגילאי הגן ועד לתום תקופת התיכון.
- המרכז לחקר המוח והתפתחות האדם[33] - בראשות פרופ' רות פלדמן, נוסד בשנת 2018. במרכז פועלים חוקרים מתחומים שונים המשלבים מחקר בינתחומי, פסיכולוגי וביולוגי בנושאים: הורמונים, גנטיקה, אפי-גנטיקה (השפעת הסביבה על הגנטיקה), חקר מערכת העיכול והמערכת החיסונית.
- היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב[34] - בראשות ד"ר דפנה קופלמן רובין, נוסד בשנת 2012.
- מרכז סגול לחקר מוח ותודעה[35] - נוסד בשנת 2009 ופועל בשני תחומים: מחקר מוח והפצת ידע (neuroeducation).
- המכון לגיל ינקות ע"ש זיאמה ארקין - הוקם בשנת 2013 במסגרת בית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה. מתמקד בתרומה של הסביבה הטיפולית המוקדמת בשנת החיים הראשונה לההתפתחות ארוכת הטווח של האדם, תוך העמקת הידע הקליני וההתפתחותי בתחום. מייסדת המכון היא דוריס ארקין.
- מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דוברת[36] - נוסד בשנת 2014, במסגרת בית הספר טיומקין לכלכלה.
- מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה[37] - נוסד בשנת 2014. מתמקד בחקר הממשק שבין טכנולוגיה, מדע וחברה ובפרט, מתמקד בהשלכות המשפטיות, החברתיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהחדשנות הטכנולוגית ככלל ומטכנולוגיות חדשות ומתפתחות בפרט. לצד הפעילות המחקרית, המכון פועל להעלאת המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של טכנולוגיות חדשות ומתפתחות.
- המכון לחירות ואחריות[38] - נוסד בשנת 2021, במסגרת בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. המכון מהווה במה אקדמית לחקר מגמות ותהליכים בפוליטיקה הישראלית. המכון פועל לחיזוק הערכים, המוסדות, והתהליכים הנחוצים להבטחת קיומה של דמוקרטיה ליברלית בישראל, ברוח ערכי היסוד המעוגנים בהכרזת העצמאות ובדגש על כיבוד זכויות האדם ושלטון החוק.
המוזיאון לתקשורת
המוזיאון לתקשורת נמצא בבית הספר סמי עופר לתקשורת. המוזיאון מציג את התפתחות מיזמי התקשורת בישראל ובעולם מתחילת המאה ה-20 בשטח התקשורת הכתובה והאלקטרונית.[39] ממצא מיוחד הוא מכבש דפוס שתרם משה מונטיפיורי לישראל ב"ק בשנת 1842, המכונה "משאת משה ויהודית".
גן פסלים
בחורשת האקליפטוסים בקמפוס נמצא גן פסלים ובו פסלים של הפסל היהודי ברנרד רדר.
תוכניות מיוחדות
סטודנטים מחוץ לישראל
בית הספר הבינלאומי מציע תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני באנגלית. בתחומי הלימוד נכללים מנהל עסקים, תקשורת, פסיכולוגיה, מדעי המחשב וממשל. התוכניות לתואר שני כוללות לימודי מנהל עסקים, כלכלה פיננסית, ממשל והתנהגות ופיתוח ארגונים.[40] ב-2015 למדו בבית הספר כ-1,700 סטודנטים מ-86 מדינות.
תוכנית קרן אור
תוכנית "קרן אור" היא מסלול לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב ובמנהל עסקים. התוכנית מיועדת לצעירים בעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, אשר נסיבות כלכליות וחברתיות לא איפשרו להם להשיג את ציוני הבגרות והפסיכומטרי המאפשרים להשתלב באקדמיה. התוכנית מעניקה מדי שנה 40 מלגות לתואר ראשון. הסטודנטים בתוכנית נהנים ממימון של 90% משכר הלימוד ומתמיכה אקדמית מלאה במסלול מדורג, הכולל מכינות, שיעורי תגבור וחונכות אישית.
התוכנית מיועדת למעוטי יכולת כלכלית, אשר עברו שירות צבאי או שירות לאומי מלא. הקבלה לתוכנית מתבצעת בתהליך מיון שאינו מתבסס על ציוני פסיכומטרי או בגרות, אלא בודק את הפוטנציאל האקדמי של כל מועמד. המיון האקדמי בנוי על סדנת מיון של חמישה ימים במהלכם מתבקשים המועמדים להגיש תרגילים ולהיבחן על החומר הנלמד. התוכנית הוקמה בשנת 2001 על ידי בוגר בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. בשנת 2009 היו לתוכנית כ-70 בוגרים שהשתלבו במשק.
תוכנית זל (Zell) ליזמות
תוכנית זל ליזמות מיועדת לסטודנטים שנמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם. התוכנית נלמדת בשפה האנגלית ומקנה לסטודנטים ידע תאורטי ומעשי בהקמה וניהול של חברות יזמיות, החל משלב הרעיון ועד לחברה. לצד הקמת מיזם, לומדים הסטודנטים קורסים וסדנאות בתחומים שונים, המותאמים במיוחד למיזמים עסקיים וכן סדנת יזמות המורכבת מהרצאות ומפגשים עם יזמים ומשקיעים וזוכים לייעוצם והכוונתם. התוכנית הוקמה בשנת 2001 על ידי איש העסקים והיזם האמריקאי סם זל. התוכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון בעלי חשיבה עסקית וכישורי מנהיגות גבוהים, ומספקת פלטפורמה לפיתוח מיזם עסקי משלב הרעיון ועד להשקה. מתחילת התוכנית הקימו בוגריה 158 חברות - מהן 25 נמכרו, 5 הונפקו ו-93 עדיין פעילות.[41]
תוכנית רבין למנהיגות
התוכנית מקנה לסטודנטים לתואר ראשון, מכל בתי הספר באוניברסיטת רייכמן, כלים תאורטיים והתנסות מעשית בהנהגה והנעה של פעילות חברתית. הסטודנטים המשתתפים בתוכנית נבחרים בסיום שנת הלימודים השנייה שלהם באוניברסיטה, ועוברים ביחד תוכנית של שני סמסטרים בנושא מנהיגות, במקביל ללימודיהם הרגילים. בראש התוכנית עומד יורם יאיר.
תוכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה
תוכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה נקראת על שמו של שלמה ארגוב. הסטודנטים שנבחרים לתוכנית נפגשים עם דיפלומטים ועם מומחים מתחום התקשורת, משתתפים בסדנאות הדנות באזורים אסטרטגיים שונים בעולם, ולומדים קורסים כגון: משפט בינלאומי, דיפלומטיה כלכלית, פתרון סכסוכים, מדיניות נגד טרור, ישראל והתפוצות ועוד. שיאה של התוכנית בנסיעת לימודים הכוללת סיור במוסדות ממשל ובזירות עסקים, ביקור בארגונים בינלאומיים ובאוניברסיטאות באירופה וארצות הברית.
תוכנית "גרינביז"
תוכנית ליזמות ירוקה.
קול האוניברסיטה - 106.2FM
קול האוניברסיטה 106.2FM פועל במסגרת הרדיו החינוכי ומשדר מאולפני בית הספר לתקשורת. התחנה מתופעלת על ידי סטודנטים מכל בתי הספר, בוגרים ואנשי סגל, בשיתוף ובהדרכת אנשי מקצוע מעולם התקשורת. הסטודנטים פועלים בכל תחומי השידור - הם משדרים, מפיקים, עורכים, אחראים על הצד הטכני והמוזיקלי. התחנה משדרת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בעיקר תוכניות מלל במגוון נושאים. בסופי שבוע משודרות תוכניות באנגלית בשיתוף סטודנטים מבית הספר הבינלאומי.
בנוסף בשנת 2012 הוקם הרדיו הבינלאומי - IDC International Radio, אשר מפיק ומשדר תכנים באנגלית בתחומים מגוונים כמו מוזיקה, תרבות, חדשות, חדשנות וספורט, מעיניהם של סטודנטים מהעולם אשר חווים את ישראל בפעם הראשונה.
שכר לימוד ומלגות
שכר הלימוד במוסד אינו מסובסד והוא הגבוה מבין מוסדות הלימוד הישראלים. בתחילת שנת הלימודים תשפ"א, שכר הלימוד השנתי לתואר ראשון היה 42,100 ש"ח, מלבד מסלולים מסוימים לתואר ראשון שבהם שכר הלימוד גבוה יותר ועומד על 43,100 שקלים.[42] אוניברסיטת רייכמן מצהירה כי שמה לה למטרה לקלוט לשורותיה סטודנטים אשר עומדים בתנאי הקבלה האקדמיים, אך מתקשים לשלם את שכר הלימוד בגלל מצוקה כלכלית. אחד מכל שישה סטודנטים באוניברסיטה מקבל סיוע כלכלי. בין השאר מציעה אוניברסיטת רייכמן מלגות סיוע, מלגות לבעלי פוטנציאל מנהיגות ויזמות מוכח ורקע למען הקהילה, ומלגות מצוינות למועמדים עם הישגים יוצאי דופן.
מעונות סטודנטים
בספטמבר 2018 נחנכו שני מבנים של מעונות סטודנטים סמוך לאוניברסיטת רייכמן, ובהם 500 דירות, מרביתן דירות יחיד. באוגוסט 2021 נחנך המבנה השלישי, וסך הכל מוצעות כיום 750 יחידות דיור, בהן מתגוררים סטודנטים ישראלים לצד סטודנטים בינלאומיים.[43]
תרומה לקהילה
למעלה מ-30 פרויקטים חברתיים לסיוע לקהילה פועלים באוניברסיטת רייכמן, חלקם קמו ביוזמה של סטודנטים, בשיתוף פעולה עם הנהלת האוניברסיטה.[44]
קליניקות משפטיות
באוניברסיטת רייכמן פועלות מספר קליניקות משפטיות לתועלת הציבור: קליניקה לתובענות ייצוגיות, קליניקה להנגשת תחום היזמות העסקית הטכנולוגית, קליניקה למשפט בינלאומי פלילי והומניטארי, קליניקה לסיוע לבני הגיל השלישי, קליניקה לסיוע לנפגעי השואה, תוכנית משפט רחוב, קליניקה לייצוג קטינים בבתי המשפט לנוער, קליניקה להגנה על חושפי שחיתויות בשיתוף עמותת עוגן, קליניקה לקידום זכויות נשים בישראל, קליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות שכלית בשיתוף עמותת אקים ישראל, קליניקה לחקיקה חברתית בשיתוף עמותת המשמר החברתי, קליניקה להליכי שפיטה וקבלת החלטות בשיתוף הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, הקליניקה לעבודת הפרקליטות הפלילית.
אגודת הסטודנטים
אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה[45] היא עמותה שנוסדה בשנת 1997, והיא הגוף המייצג של הסטודנטים באוניברסיטה.[46] האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. האגודה היא א-מפלגתית, ונציגיה נבחרים מדי שנה בבחירות חשאיות, על פי מסלולי הלימוד. יושב ראש האגודה וסגנו נבחרים על ידי כלל הסטודנטים בקמפוס, בבחירות אישיות וחשאיות. כל סטודנט הלומד באוניברסיטה זכאי להיות חבר באגודת הסטודנטים. החברות כרוכה בתשלום. חברות באגודת הסטודנטים מקנה לסטודנט את הזכות ליהנות מכל שירותי האגודה, וכן את הזכות לבחור ולהיבחר למוסדותיה. עיקר תקציבה של האגודה מגיע מתשלום דמי חבר שנתיים של הסטודנטים החברים בה. לאגודת הסטודנטים חברה כלכלית, הנמצאת בבעלותה המלאה, בשם עוגן - החברה הכלכלית. החברה הוקמה בשנת 2008.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת רייכמן
אוניברסיטת רייכמן, ברשת החברתית פייסבוק
אוניברסיטת רייכמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אוניברסיטת רייכמן, ברשת החברתית אינסטגרם
אוניברסיטת רייכמן, ברשת החברתית טיקטוק
אוניברסיטת רייכמן, חברה ברשת החברתית LinkedIn
אוניברסיטת רייכמן, סרטונים בערוץ היוטיוב
תומר מיכלזון, נעים מאוד, התקבלתם לפקולטה למדעי הנטוורקינג, באתר TheMarker, 14 באפריל 2014- עמרי זרחוביץ’, חוק שימור האליטות: מה עשה הקשר הצפוף עם עולם העסקים למרכז הבינתחומי בהרצליה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2018
- סמי פרץ, ליאור דטל, "מרכז הבין-טחונים? האוניברסיטאות עשו לנו מעשה נבלה. אנחנו יעילים פי 100 מהן", באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2018
המרכז הבינתחומי למען הקהילה - סרטם של יהודית ועמנואל בהט, סרטון באתר יוטיוב- אוניברסיטת רייכמן, באתר גיידסטאר ישראל
המרכז הבין-תחומי הרצליה, דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
- ^ 2.0 2.1 ליאור דטל, המל"ג נגד רייכמן: "הבינתחומי לא יכול לקרוא לעצמו אוניברסיטה", באתר TheMarker, 1 ביוני 2020
- ^ המועצה להשכלה גבוהה החליטה להעניק למרכז הבינתחומי הרצליה הכרה כאוניברסיטה פרטית לא מתוקצבת, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 17 באוגוסט 2021
- ^ 4.0 4.1 נועם (דבול) דביר, המועצה להשכלה גבוהה קבעה: הבינתחומי בהרצליה יוכר כאוניברסיטה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2021
- ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ המרכז הבינתחומי הרצליה פותח את השנה ה-25 לפעילותו, באתר האוניברסיטה
- ^ הכרזה על הקמת המרכז, באתר האוניברסיטה
- ^ טלי חרותי-סובר, רייכמן: "לא לקחנו שקל מהמדינה כי לא רצינו שפקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות", באתר הארץ, 20 במאי 2013
- ^ דו"ח כספי
- ^ יעל אודם, בקרוב: תואר דוקטור מהמרכז הבינתחומי, באתר מאקו, 20 במרץ 2018
- ^ המל”ג אישרה את פתיחת התוכנית לדוקטורט במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, באתר המועצה להשכלה גבוהה; ליאור דטל, המהפכה הושלמה: תואר שלישי בבינתחומי - כבר השנה, באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2018
- ^ בשנת ה-25 להקמתו: המרכז הבינתחומי הרצליה העניק לראשונה תוארי דוקטור לשם כבוד, באתר האוניברסיטה
- ^ ליטל דוברוביצקי, המאבק לשינוי השם של המרכז הבינתחומי עולה מדרגה - ומגיע לביהמ"ש, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2020
- ^ תואר שני, באתר האוניברסיטה
- ^ המרכז הבינתחומי הרצליה הוסמך לפתוח תכניות ללימודי דוקטורט במדעי המחשב ובפסיכולוגיה, באתר האוניברסיטה
- ^ בקשת המרכז הבינתחומי בהרצליה לפתוח תכנית לימודים לתואר שלישי (Ph.D) בפסיכולוגיה, באתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ ליאור דטל, שלום לבינתחומי: אחרי ויצמן ובן גוריון - גם רייכמן מקבל אוניברסיטה על שמו, באתר TheMarker, 1 ביוני 2020
- ^ האסיפה הכללית של הבינתחומי הרצליה החליטה על עדכון שמו לאוניברסיטת רייכמן, באתר האוניברסיטה(הקישור אינו פעיל)
- ^ נועם (דבול) דביר, המועצה להשכלה גבוהה קבעה: הבינתחומי בהרצליה יוכר כאוניברסיטה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2021
- ^ http://www.runi.ac.il, בית ספר אריסון למנהל עסקים | אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), באתר www.runi.ac.il
- ^ תואר שלישי במדעי המחשב, באתר האוניברסיטה (באנגלית)
- ^ תואר שלישי בפסיכולוגיה, באתר האוניברסיטה (באנגלית)
- ^ בית ספר דינה רקנאטי לרפואה (בהקמה), באתר אוניברסיטת רייכמן; רוני לינדר, 90 אלף שקל לשנה ובלי גופות: תוכנית לימודי הרפואה של אוניברסיטת רייכמן, באתר הארץ, 29 ביוני 2023
- ^ אתר כנס הרצליה והמכון למדיניות ואסטרטגיה
- ^ המכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבינתחומי קיים את הכנס הבינלאומי השנתי ה-17, באתר האוניברסיטה
- ^ המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP), באתר האוניברסיטה
- ^ מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשים, באתר האוניברסיטה
- ^ מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן, באתר האוניברסיטה
- ^ Daniel Pearl International Journalism Institute (באנגלית)
- ^ miLAB - בית ספר סמי עופר לתקשורת, באתר האוניברסיטה
- ^ המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL), באתר האוניברסיטה
- ^ בית, באתר מרכז מיטיב
- ^ המרכז לחקר המוח והתפתחות האדם, באתר האוניברסיטה
- ^ היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב, באתר היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב (באנגלית)
- ^ ד"ר נועה אלבלדה, דף הבית, באתר מרכז סגול למוח ותודעה
- ^ מכון אהרן למדיניות כלכלית - ע"ש אהרן דוברת ז"ל, באתר האוניברסיטה
- ^ מכון צבי מיתר, באתר האוניברסיטה
- ^ המכון לחירות ואחריות, באתר האוניברסיטה
- ^ המוזיאון לתקשורת במרכז הבינתחומי
- ^ ציונות מהסוג החדש, באתר ynet, 16 באוקטובר 2015
- ^ רועי גולדנברג, 5 אקזיטים של כ-120 מיליון דולר: תכירו את תוכנית Zell ליזמות, באתר גלובס, 9 בינואר 2013
- ^ שכר הלימוד, באתר האוניברסיטה
- ^ נמרוד בוסו, 15 מ"ר ב-2,500 שקל לחודש: מעונות הבינתחומי בהרצליה קיבלו היתר אכלוס, באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2018
- ^ תרומה לקהילה, באתר האוניברסיטה
- ^ אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה, באתר גיידסטאר ישראל
- ^ אתר אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה
אוניברסיטת רייכמן37845442Q2908845