מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| ||
ערך זה עוסק במיזם עתידי |
מפת קווי המערכת
| ||
מידע כללי | ||
---|---|---|
מדינה | ישראל | |
עיר |
אשדוד אשקלון קריית גת קריית מלאכי יבנה גן יבנה גדרה רחובות | |
מידע על ההקמה | ||
חברה בונה | חברת נתיבי איילון | |
פתיחת המערכת | 2040 (מתוכנן) | |
מידע על המערכת | ||
סוג המערכת | רכבת קלה, מערכת אוטובוסים מהירה | |
תרשים המערכת | ||
תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון היא תוכנית אב להקמת מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) של ממשלת ישראל, במרחב נפת אשקלון לשנת 2040. משרד התחבורה הטיל את הסמכות לביצוע המיזם על חברת נתיבי איילון. התוכנית פותחה במקביל לתוכנית האב לדיור בנפה של משרד הבינוי והשיכון, והיא אושרה ב-2017.[1] ב-2020 פורסמה הטיוטה הראשונה של התוכנית.[2]
המערכת המתוכננת כוללת 5 קווי הסעת המונים בסך הכל, שייושמו באמצעות רכבת קלה (LRT) או מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), שיחברו את הערים אשדוד, אשקלון, יבנה, רחובות, קריית גת, גדרה, גן יבנה, וקריית מלאכי. בנוסף, מתוכננת רשת משלימה שתחבר גם את העיר שדרות למערכת.[3] כמו כן, היא כוללת קישור לקו המטרו M1 של מטרו תל אביב בזרועו הדרומית[א], ומערכות תחבורה משלימות כגון נתיבי תחבורה ציבורית עירוניים ובין-עירוניים, ורשת שבילי אופניים בין-עירונית ברחבי הנפה בשם "אופנידרום".
לפי תוכנית האב לפיתוח רשת הדרכים הלאומית של ישראל לשנת 2050, הקווים האדום והירוק הם קווי רכבת קלה.[4]
נכון לספטמבר 2024, הקו האדום (אשדוד–אשקלון) והקו הירוק (אשדוד–יבנה/רחובות) מקודמים, ויתר הקווים מוקפאים.[5]
רקע
התוכנית נגזרה מהחלטת ממשלה מס' 2457 בעניין "התכנית האסטרטגית לדיור" ב-2017, שמטרתה הגדלת ההיצע התכנוני של יחידות הדיור בישראל לשנת היעד 2040. במסגרת זו, הוגדר יעד של תוספת כ-310,000 יחידות דיור במרחב נפת אשקלון והסביבה.[6] מבחינת אוכלוסין, בשנת 2016 התגוררו במרחב כ-650,000 תושבים, והתחזית לשנת 2040 היא כ-1,160,000 תושבים.
מרחב התכנון משתרע על פני שטח של 1,400 קמ"ר. מספר מקומות העבודה צפוי לגדול מכ-186,000 במצב הקיים לכ-387,000 בשנת 2040.[7]
לאור הצמיחה המשוערת למרחב, התוכנית מיועדת לפתח בו מערכת תחבורה להסעת המונים שתהווה בסיס למימוש שיעורי הפיתוח המוגברים המוצעים, שמירה על עצמאות מרחבית, קידום יעדי פיצול של משרד התחבורה לטובת תחבורה ציבורית (40% פיצול נסיעות לטובת תח"צ), קידום עירוניות, שיפור הנגישות המרחבית להון והזדמנויות, פיתוח מוטה תחבורה ציבורית (TOD), והגדלת תשומות קרקע.
תוואי הקווים
הקו הירוק
שגיאות פרמטריות בתבנית:קו רכבת
פרמטרים [ qid ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 552: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). הקו הירוק הוא קו ראשי במערכת, המיועד לחבר בין אשדוד לרחובות דרך יבנה.[8]
בדומה לקווים האדום, החום והכחול, הקו מכיל שני קווים תפעוליים – שניהם מתחילים בתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום, כאשר אחד מהם ממשיך מערבה בשדרות מנחם בגין והשני לשדרות יצחק רבין דרך קריית פרס ומשרת את בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ואת הקריה האקדמית של אשדוד המתוכננת, גם את שאר השכונות הדרומיות[ב] ושניהם מתאחדים דרך שדרות הרצל ומצפינים אל אזורי התעשייה של אשדוד, ואזה"ת עורף נמל אשדוד ומזרח העיר יבנה דרך כביש 41. בתחנת הרכבת יבנה – מזרח, הם מתפצלים שוב לשני קווי-משנה, כאשר שלוחת רחובות ממשיכה מזרחה לרחובות דרך כביש 410 ומגיעה לתחנת הרכבת רחובות, שהיא נקודת קישור לקו המטרו M1. שלוחת יבנה מגיעה לתחנת הרכבת יבנה – מערב דרך שדרות דואני.
לשלוחת רחובות קישוריות עם הקו הצהוב (רחובות–גן יבנה/גדרה) דרך רחוב הרצל[ג].
אורכו של הקו כ-38 ק"מ בסך הכל, כאשר 16 ק"מ מהם משותפים – שלוחת רחובות אורכה 26.5 ק"מ ואילו שלוחת יבנה באורך 26.5 ק"מ.
הקו נפגש עם הקו האדום בצומת שדרות מנחם בגין עם שדרות בני ברית.
הקו האדום
שגיאות פרמטריות בתבנית:קו רכבת
פרמטרים [ qid ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 552: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
הקו האדום הוא קו ראשי במערכת, המיועד לחבר בין אשדוד לאשקלון.[9] הוא כולל קו משנה מאשקלון לשדרות באמצעות נת"צ.
בדומה לקווים הירוק, החום והכחול, הוא מכיל שני קווים תפעוליים – הראשון מתחיל במרינה אשקלון וממשיך לאזור התעשייה של אשקלון במזרח העיר דרך שדרות בן-גוריון. השני יוצא מאזור התעשייה הדרומי ויוצא דרך שדרות יצחק רבין, עורק התנועה החוצה את העיר במרכזה. הם מתאחדים בציר המקביל לכביש 4, ובכניסה לעיר אשדוד מתפצלים בשנית ל-2 שלוחות – האחת משרתת את בית החולים אסותא והשנייה ממשיכה על שדרות בני ברית לאזור התעשייה של צפון העיר, ויוצאת ממנה ממזרח לתחנת הרכבת בני דרום המתוכננת.
הקו נפגש עם הקו הירוק בצומת שדרות בני ברית עם שדרות מנחם בגין, וכן עם הקו הצהוב באזור התעשייה הצפוני שם הם חולקים מקטע משותף.
במסגרת התוכנית,[10] התחנה המרכזית של אשקלון, הממוקמת בצומת שדרות בן-גוריון / קיבוץ גלויות לאורך הקו, תועתק לצד המזרחי של הצומת, כאשר חזיתהּ תפנה לשדרות בן-גוריון. ב-2023 החלו העבודות להקמת התחנה החדשה.[11]
אורכו של הקו כ-44 ק"מ בסך הכל, כאשר 20 ק"מ מהם משותפים – שלוחת רחוב בן-גוריון ואזור התעשייה הדרומי אורכן 32 ק"מ כל אחת.
הקו הצהוב
שגיאות פרמטריות בתבנית:קו רכבת
פרמטרים [ qid ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 552: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
הקו הצהוב הוא קו משני במערכת, המיועד לחבר בין רחובות, גן יבנה וגדרה דרך אשדוד.[12]
ראשיתו של הקו ב"בילו סנטר", סמוך לתחנת הרכבת התחתית "רחובות – בית החולים קפלן" של קו המטרו M1, משם הוא מדרים דרך כביש 40 ועובר במחלף גדרה ותחנת הרכבת גדרה המתוכננת, ומשם ממשיך מערבה בכביש 41 לצפון העיר אשדוד, ומתחבר לתחנת הרכבת בני דרום. משם, הוא ממשיך לאזור התעשייה של עורף נמל אשדוד, ומתחבר עם הקו האדום המחבר את אשדוד ואשקלון. משדרות בני ברית, הקו ממשיך לשדרות משה סנה ברובע ג', וממשיך משדרות ירושלים לגן יבנה בדרך ירושלים באמצעות גשר החוצה את כביש 4.
מתוך שטח גן יבנה, הוא מתחבר דרך אזור התעשייה של כנות לקו הירוק באמצעות הרכבת התחתית בקו M1, כאשר שניהם מגיעים לרחוב הרצל[ג].
אורכו של הקו כ-30 ק"מ בסך הכל.
הקו החום
שגיאות פרמטריות בתבנית:קו רכבת
פרמטרים [ qid ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 552: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
הקו החום הוא קו משני במערכת, המיועד לחבר בין קריית מלאכי לאשדוד.[13]
הקו מורכב משני קווים תפעוליים, להם התחלה משותפת בתחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב, ומשם אל המכללה האקדמית אחוה, ודרך הכבישים 3 ו-40, מצומת מלאכי אל מרכז העיר בתוואי שדרות בן-גוריון, ומשם מערבה אל כביש 4 ואזור תעשייה עד הלום אל תוך העיר אשדוד. בשדרות משה סנה, העוטפת את אשדוד ממזרח, הקווים מתפצלים לשתי שלוחות – האחת לאזור התעשייה הצפוני ("קריית עוגנים") והשנייה אל רובע הקריה ("הסיטי") והתחנה המרכזית של אשדוד לאורך שדרות ירושלים.
לאורך שדרות ירושלים באשדוד, הקו החום פוגש שני קווי הסעת המונים ראשיים הנצמתים עם השדרה, במרחק של 800 מטר בלבד האחד מהשני – הקו האדום (אשדוד–אשקלון) והקו הירוק (אשדוד–רחובות/יבנה).
הקו הכחול
שגיאות פרמטריות בתבנית:קו רכבת
פרמטרים [ qid ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 552: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
הקו הכחול הוא קו משני במערכת, המיועד לחבר בין אשקלון לקריית גת.[14]
בדומה לקווים הירוק, האדום והחום, הקו מורכב משני קווים תפעוליים – שניהם מתחילים בפארק התעשייה קריית גת ועוטפים אותו ממזרח וממערב, ויוצאים מערבה לכיוון אשקלון במקטע משותף על כביש 35, שם מתוכנן לקום חניון "חנה וסע" עבור הפרברים. בכניסה לעיר אשקלון, הקווים מתפצלים לשתי שלוחות – האחת למרינה אשקלון דרך שדרות מנחם בגין, והשנייה מדרימה דרך שדרות יצחק רבין לאזור התעשייה הדרומי.
באשקלון, הקו נפגש עם הקו האדום לאשדוד 3 פעמים לאורך שדרות יצחק רבין, בצומת עם שדרות ירושלים בצפון, עם שדרות בן-גוריון במרכז, ועם שדרות עמק יזראל בדרום.
אורכו של הקו כ-52 ק"מ בסך הכל, כאשר 16 ק"מ מהם משותפים – שלוחת צפון אשקלון אורכה 29 ק"מ ואילו השלוחה למרינה אשקלון ולמרכז העיר אורכה 27.5 ק"מ. זהו הקו הארוך ביותר במערכת.
מערכות תחבורה משלימות
צירי העדפה עירוניים ובין-עירוניים
במסגרת התוכנית, מתוכננים נתיבי תחבורה ציבורית משלימים להזנת המערכת. למשל, באשקלון מוצעים כ-49 ק"מ של צירי העדפה חדשים,[15] והיא עצמה מתוכננת להתחבר לעיר שדרות באמצעות נת"צ.[3]
אופנידרום
התוכנית כוללת פיתוח רשת שבילי אופניים בין-עירונית לצורכי יוממות,[16] בשם אופנידרום. הרשת כוללת שבילים מוצעים וכן שבילים מתוכניות קיימות, יחד עם "תוכנית אב לשבילי אופניים ליוממים כחלק מרשת הדרכים הבין-עירונית" של נתיבי ישראל מ-2010.[17]
שבילים ברשת "אופנידרום" | ||||
---|---|---|---|---|
שביל | צבע סימון | אורך (ק"מ) | מקומות | מפגש עם קווי הסעת המונים |
רחובות–גדרה–אשדוד | כתום
|
23 | בילו סנטר, מרכז העיר גדרה, מחלף גדרה, אזור התעשייה של הגדרה, תחנת הרכבת גדרה (בתכנון), בני עי"ש, גן יבנה, מרכז העיר אשדוד | הקו האדום – בשדרות משה סנה / שדרות בן-גוריון |
קריית מלאכי–אשדוד | צהוב
|
26 | תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב, פארק תעשיות ראם, המכללה האקדמית אחוה, אזור התעשייה של קריית מלאכי / מועצה אזורית באר טוביה, אזור תעשייה עד הלום, מרכז העיר אשדוד | הקו האדום והירוק – בתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום |
ראו גם
עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל תחבורה | |||
פורטל ישראל | |||
פורטל אשדוד |
- תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל – תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות בישראל
- אופנידן – רשת שבילי אופניים בין-עירונית בגוש דן, דומה ל"אופנידרום", וגם היא מבוצעת על ידי חברת נתיבי איילון
- תחבורה ציבורית באשדוד: פיתוח עתידי – תוכניות ויוזמות עתידיות למערך התחבורה הציבורית של העיר אשדוד, שרוב קווי המערכת להסעת המונים עוברים בה
מערכות להסעת המונים בישראל
- הרכבת הקלה בירושלים – מערכת הרכבת הקלה של ירושלים
- מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב
- דנקל – מערכת הרכבת הקלה של גוש דן, המחברת את תל אביב–יפו לפרבריה
- קווי מטרו – מערכת רכבת תחתית משלימה ל"דנקל", שנועדה לשרת את הפרברים המרוחקים יותר מגוש דן
- הרכבת הקלה בבאר שבע – מערך תחבורה עתידי בבאר שבע, המתוכנן גם הוא על ידי נתיבי איילון
קישורים חיצוניים
מסמכים רשמיים
- תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון, באתר משרד התחבורה, אוגוסט 2020
- תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון, באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מתוך מערכת ה-GIS של משרד התחבורה ("מערכת חצב")
- תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח רשת הדרכים הארצית – דו"ח מסכם רשת 2050, באתר משרד התחבורה, מרץ 2021
- הסעת המונים נפת אשקלון 2040, באתר מאגרי המידע הממשלתיים
עיתונות
- גיא נרדי, נפת אשקלון תזכה במגורים, תעסוקה, תחבורה ואיכות חיים, באתר גלובס, 23 בינואר 2018
- אלי לוי, הדרכים החדשות של אזור הדרום (עמ' 10-11), באתר ידיעות אשקלון, 26 בנובמבר 2021
ביאורים
הערות שוליים
- ^ גיא נרדי, נפת אשקלון תזכה במגורים, תעסוקה, תחבורה ואיכות חיים, באתר גלובס, 23 בינואר 2018
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון
- ^ 3.0 3.1 תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 97)
- ^ תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח רשת הדרכים הארצית – דו"ח מסכם רשת 2050 (עמ' 57)
- ^ הסעת המונים נפת אשקלון 2040, באתר מאגרי המידע הממשלתיים
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 6)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 7, 13, 28)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 81)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 82)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 118)
- ^ חן מור אטיאס, זה קורה: החלו העבודות להקמת התחנה המרכזית החדשה באשקלון, באתר כאן דרום אשקלון, 19 במרץ 2023
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 83)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 84)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 85)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 117)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 107)
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 108)
מחוז הדרום | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר |
מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון40183040Q126540247