כסא שלמה

כסא שלמה הוא הכס המלכותי שבנה שלמה המלך לעצמו מזהב ושנהב כמסופר במקרא. באגדות חז"ל תואר הכיסא באריכות ככיסא פלאי שבעלי החיים הזהובים שלו היו יכולים לנוע.
במקרא
בניית הכיסא ותיאורו הובאו במקרא:
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז: שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת: וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכוֹת
באגדות חז"ל
המדרגות
על הכסא עמדו שנים עשר אריות זהב ולעומתם שנים עשר נשרי זהב. יד אריה זהב בימינו לעומת כנף נשר זהב בשמאלו וכנף נשר זהב בשמאלו לעומת יד אריה זהב בימינו.
לכסא היו שש מדרגות, ובכל מדרגה משובצים פנינים, אבנים טובות ובדולח. על המדרגה הראשונה עמדו שני אריות של זהב ועל ראשם שני עמודים של שיש, מהם השתלשלו שני גפנים של זהב שהצלו על ראשי העמודים. לידם עמדו שני אריות זהב נוספים מלאים בבשמים שהפיצו ריח טוב כאשר המלך עלה על הכיסא.
לצד זאת היו חיות זהב נוספות על כל מדרגה. כאשר המלך עלה על הכיסא הושיטו את ידיהם ועזרו למלך לעלות:
- על המדרגה הראשונה רבץ שור לעומת אריה
- על המדרגה השניה רבץ זאב לעומת כבש
- על המדרגה השלישית רבץ נמר לעומת גמל
- על המדרגה הרביעית רבץ נשר לעומת טווס
- על המדרגה החמישית רבץ חתול לעומת תרנגול
- על המדרגה השישית רבץ נץ לעומת יונה
בראש הכיסא נצבה יונה מזהב האוחזת בנץ, לאות כי כך יימסרו אומות העולם בידי עם ישראל והמשיח.
כאשר הגיעו עדים להעיד בפני המלך, אם העידו עדות שקר היו כל החיות מרעימים בקולם.
המנורה, האילנות והכיסאות
מעל הכיסא עמדה מנורה של ארבעה עשר קנים, שבעה קנים מכל צד. על הקנים שמצד אחד היו מצוירים פניהם של אדם, נח, שם, אברהם, יצחק, יעקב ואיוב. על הקנים שמהצד השני צוירו פניהם של לוי, קהת, עמרם, משה, אהרן, אלדד, מידד וחור[1]. על ראש המנורה היה כד זהב מלא שמן זית זך, ממנו לקחו שמן למנורת המקדש, ותחתיו היתה בריכה מלאה שמן שממנה שאבו נרות המנורה שמן, עליה צוייר דמותו של עלי הכהן. בשני צדדיה יצאו שני שיבלי זהב עליהם מצויירים חפני ופינחס, ומהם יצאו שני צנתרי זהב עליהם צויירו נדב ואביהוא.
הכיסא היתה מסוככת בעשרים וארבעה גפנים, דקלים ושאר אילנות עשויים זהב. העצים כוסו בבגדי פשתן ועליהם טווסים ונשרים עשויים משנהב. בין העצים נמתחו יריעות שהצלו על הכיסא, ביניהן נתלו פעמוני זהב שצלצלו כאשר נשבה הרוח.
בצדי הכיסא עמדו שתי כסאות של זהב, לכהן הגדול ולסגן הכהנים. בנוסף עמדו שם ספסלי זהב, עליהם ישבו הסנהדרין ודנו את העם. גם היו שני דגי זהב משני צידי המלך, וכן ידיות לסמיכת זרועותיו, לידם עמדו שני אריות.
עליית המלך על הכיסא
כשעלה המלך על הכיסא הכריז הכרוז על כל מדרגה פסוק אחר:
- כשעלה המלך במדרגה הראשונה הכריז ”לא ירבה לו נשים”
- כשעלה המלך במדרגה השניה הכריז ”לא ירבה לו סוסים”
- כשעלה המלך במדרגה השלישית הכריז ”וכסף וזהב לא ירבה לו מאד”
- כשעלה המלך במדרגה הרביעית הכריז ”לא תטה משפט”
- כשעלה המלך במדרגה החמישית הכריז ”לא תכיר פנים”
- כשעלה המלך במדרגה הששית הכריז ”לא תקח שיחד”
- כשבא המלך לישב על הכסא הכריז ”דע לפני מי אתה יושב לפני מי שאמר והיה העולם”
כאשר המלך עלה על הכיסא היה קורא על כל מדרגה פסוק אחר:
- על המדרגה הראשונה אמר ”תורת ה' תמימה מישיבת נפש”
- על המדרגה השניה אמר ”עדות ה' נאמנה מחכימת פתי”
- על המדרגה השלישית אמר ”פקודי ה' ישרים משמחי לב”
- על המדרגה הרביעית אמר ”מצות ה' ברה מאירת עיניים”
- על המדרגה החמישית אמר ”יךאת ה' טהורה עומדת לעד”
- על המדרגה הששית אמר ”משפטי ה' אמת צדקו יחדי”
משישב המלך שלמה על הכיסא הניח הנשר את הכתר על ראשו, ויונת הזהב אחזה בפיה עטרת זהב מעל לראשו. אז עלו האריות והנשרים להצל למלך.
אז ירדה יונת הזהב מן העמוד ופתחה את ארון הקודש, הוציאה ספר תורה ונתנה לידי המלך שלמה, וכל העומדים שם הכריזו "תקום מלכות בית דוד לעולם".
ההיסטוריה של הכיסא לפי מדרשי חז"ל
במדרש אסתר רבה[2] מסופר מפי רבי שמואל בר נחמן כי כיסא שלמה המלך נגזל בידי שישק, ממנו נלקח על ידי זרח הכושי, והוחזר לירושלים בידי אסא. מנגד, נאמר שם מפי רבי אלעזר בן רבי יוסי שראה ברומי את שברי הכסא. כלומר שהכסא שבור ולא קיים עוד.
בפשיטה שערך נכו השני בארץ ישראל[3], שדד נכו את הכיסא, וכשניסה לעלות עליו נפצע על ידי האריות שבכיסא[4], ולפיכך נקרא "נכה" או "נכו" שפירושה "חיגר"[5].
בתרגום שני למגילת אסתר מסופר שנבוכדנצר שדד את הכיסא ממצרים והביאו לבבל. ואחשוורוש פחד לעלות על הכיסא, שלא יארע לו מה שאירע לנכה, ולכן הורה לבנות לו חיקוי מושלם של הכיסא, וכשהושלם החיקוי, ערך את המשתה הגדול שלו.
במדרש דברים רבה מסופר מפי "רַב אַחָא בּוֹא וּרְאֵה שֵׁשׁ מַעֲלוֹת הָיָה לַכִּסֵּא שֶׁל שְׁלֹמֹה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, יט): שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה, וּבְפָרָשָׁה זוֹ כְּתוּבִים שִׁשָּׁה דְבָרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵלּוּ הֵן: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, וְלֹא תַכִּיר פָּנִים, וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה, וְלֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה. הֲרֵי שִׁשָּׁה. וְהָיָה הַכָּרוֹז עוֹמֵד לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה עוֹלֶה מַעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה כּוֹרֵז (דברים טז, יט): לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, מַעֲלָה הַשְּׁנִיָּה הָיָה כּוֹרֵז (דברים טז, יט): לֹא תַכִּיר פָּנִים, שְׁלִישִׁית הָיָה כּוֹרֵז (דברים טז, יט): וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, רְבִיעִית (דברים טז, כא): לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, חֲמִישִׁית (דברים טז, כב): לֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה, שִׁשִּׁית (דברים יז, א): לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ"[דרושה הבהרה]
ראו גם
קישורים חיצוניים

הערות שוליים
- ↑ יש גורסים חגי, אך גרסה זאת תמוהה כי חגי עוד לא חי בימי שלמה
- ↑ אסתר רבה, פרשה א', פסקה י"ב
- ↑ כמתואר בספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ג.
- ↑ מדרש ויקרא רבה פרשה כ, א; ספרי דאגדתא על אסתר
- ↑ התרגום הארמי למלכים-ב כג, כט.
שלמה המלך | ||
---|---|---|
משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא | ![]() |
חיבוריו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה | |
בתנ"ך | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה • תהילים ע"ב • תהילים קכ"ז | |
שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה • כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך ומלכת שבא • נציבויות שלמה | |
הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה • מבצע שלמה |
כסא שלמה35009984Q7798360