עמודי שלמה
עמודי שלמה הם צורות סלע, הנראות למתבונן כעמודי אבן ענקיים, העמודים נמצאים בבקעת תמנע, מצפון לאילת. העמודים נוצרו על ידי בליה, שנגרמה על ידי רוח ומים לאורך קווי שבר באבן החול האדומה[1]. עמודי שלמה מתנשאים לגובה של כ-40 מטרים[2].
צורתם המרשימה של העמודים הנראים כעמודי מקדש הביאה את המצרים הקדמונים שחצבו נחושת בבקעה להקים למרגלותיהם מקדש לאלת המכרות חתחור, מקדש ששימש לאחר מכן גם את המדיינים.
מקור השם
בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים פעל באזור אילת ותמנע הארכאולוג המקראי נלסון גליק, בין תגליותיו היו תל ח'ליפה שזוהה כעציון גבר המקראית והמכרות בבקעת תמנע שזוהו על ידו כמכרות הנחושת של המלך שלמה, בעקבות זיהוי זה נקראו עמודי הסלע המרשימים שבבקעה הסמוכים למכרות "עמודי שלמה".
הזיהוי של המכרות בבקעת תמנע עם פעילות הכרייה שבוצעה בתקופת שלמה המלך התערער כאשר גילה הארכאולוג בנו רוטנברג מקדש לאלה חתחור למרגלות העמודים. בהמשך לכך, חפירות חדשות שנערכו בבקעה על ידי משלחת בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף ושימוש בתארוך על ידי פחמן 14 מצאו כי רוב ההפקה מהמכרות התבצעה במאות ה-11 וה-10 לפנה"ס, תקופת התגבשות של חלק מהממלכות האזוריות[3], הקשורה ארכאולוגית לראשיתן, או טרום ראשיתן, של ממלכות צפוניות יחסית, דוגמת ממלכת ישראל, אך מקדימה את הממצאים המוכרים למדע מאזור ממלכת יהודה[4]. אף על פי כן, בן יוסף ציין כי לפחות באחד מאתרי הכרייה היה שיא הפעילות במאות ה-10 וה-9 לפנה"ס, ובמיוחד בעשורים החופפים לתקופה שהתקיימה ממלכת ירושלים המאוחדת[5] ששלטה באזור בימי המלכים דוד ושלמה[6], וטען שיש בכך כדי להחזיר את הזיקה שבין המלך שלמה לכריית הנחושת בסמוך לעמודים. אף על פי שהתגלית ממקמת את המכרות ופעילותם על ציר הזמן, אין בה כדי להצביע על מי ששלט באזור באותה עת, ונושא זה עדיין במחלוקת במחקר, בכפוף להערכות השונות של החוקרים השונים[7].
היווצרות העמודים
הסלעים העתיקים ביותר הנחשפים בבקעת תמנע הם סלעי מחדר פלוטוניים.
כתוצאה מהתרוממות גאולוגית של קרקעית האוקיינוס נחשפו הסלעים לאוויר העולם ובגג סלעי המחדר העתיקים התפתח משטח גידוע נרחב על ידי מי נגר, תוך כדי הסרת החלק העליון שלהם.
אבני-חול וכן קונגלומרטים (תצורת עמודי שלמה) הצטברו בערוצי הנחלים שזרמו מעל למשטח הגידוע והם מהווים את "העמודים".
בהמשך, עם עליית מפלס מי-הים וכיסוי משטח הגידוע על ידי הים, הצטברו סלעי משקע דולומיט, גיר עם מאובנים, מעט חול וסילט (תצורת תמנע) בסביבת השקעה של ים רדוד וקו חוף והם מהווים את "כותרות העמודים".
עם נסיגת הים נחשפו בשנית ה"עמודים והכותרות" לאוויר העולם, בלייה מודרנית יחסית על ידי רוח ומים לאורך קווי שבר, הביאה להפרדת העמודים זה מזה וכך יצרה את הנוף המוכר לנו[8].
העמודים כאתר פולחן
המקדש המצרי
במאה ה-14 לפסה"נ הגיעו לבקעת תמנע משלחות כורים מטעם פרעוני מצרים, בסיועם של חרשי מתכת מומחים מארץ מדיין, הפיקו המצרים נחושת בתמנע עד למאה ה-12 לפסה"נ, אז הוחזרו המשלחות למצרים והפעלת המכרות נותרה בידי המדיינים ובשלב מאוחר יותר אולי בשיתוף תושבי ממלכת אדום[9].
הבלייה של אבן החול יוצרת למסתכל בה מהחזית דמיון לעמודים של מבנה מונומנטלי כדוגמת המקדשים המצריים, נראה שזו הייתה הסיבה שהביאה את המצרים הקדמונים שכרו נחושת בבקעה להקים למרגלות העמודים מקדש לאלת המכרות חתחור, פטרונית הכרייה ואלת הכורים, משנטשו המצרים את תמנע, הפך מקדשם למקום פולחנם של המדיינים השמיים.
המקדש נוסד בימי סתי הראשון, פרעה מצרים (1294 – 1279 לפסה"נ) ושוקם בימי רעמסס השני (1279 – 1213 לפסה"נ). מקדש זה התקיים עד לימי רעמסס החמישי (1147 – 1143 לפסה"נ).
בין הממצאים שהתגלו במקדש פסלים מצריים מגולפים באבן חול מקומית ובהם ראש ספינקס, בעל גוף אריה וראש מלך, ספינקס רובץ וכן ראש אישה שהיא אולי האלה ח'תחור, אלת הכרייה.
מצפון למקדש הכורים התגלתה מצבת סלע, המתארת את רעמסס השלישי המקדיש שי לאלה ח'תחור. הכתובת המלווה מנציחה את "בואו של השר רעמסס[מ]פר[רע]" - ייתכן שעמד בראש משלחת כורים לתמנע שהכרייה בה התחדשה בימיו[10].
המקדש המצרי שוחזר בביתן נחושתן שבמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בביתן שוחזר המקדש ובו המזבח ושולחן המנחות וכן מוצגים הפסלים שנמצאו באתר[11].
המקדש המדייני
משנטשו המצרים את תמנע, הפך מקדשם למקום פולחנם של המדיינים, המקדש קורה ביריעת אוהל, העמידו בו מזבח ושורת מצבות, לשכת כוהן וספסל מנחות לאלת הכרייה, שנקראה בלשונם "בעלת", בקודש הקודשים נמצא נחש נחושת המזכיר את נחושתן המקראי שעשה משה במדבר, שותפים לפולחן היו עובדי מכרות מקומיים ומדיינים. שהביאו מנחות[12].
תבנית המקדש המדייני מזכירה מאוד את תיאור אוהל מועד[13], עקב כך הוקם בפארק תימנע שיחזור של אוהל מועד[14].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פארק תמנע/אתרי הפרק/עמודי שלמה, באתר פארק תמנע
- ^ מנחם מרקוס, הר ונגב: מדריך ישראל החדש, אנציקלופדיה, מסלולי טיול, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2001, עמ' 247
- ^ תובנות חדשות על בקעת תמנע, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ עודד ליפשיץ, עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל, באתר אוניברסיטת תל אביב, 18:30
- ^ תגלית היסטורית לחוקרים מאוניברסיטת תל-אביב: מכרות המלך בפארק תמנע - מימי המלך שלמה, באתר אוניברסיטת תל אביב/חדשות המחקר
- ^ מלכים א יא, יד-כ
- ^ תגלית היסטורית לחוקרים מאוניברסיטת תל-אביב: מכרות המלך בפארק תמנע - מימי המלך שלמה, באתר אוניברסיטת תל אביב/חדשות המחקר
- ^ מיכאל בייט ורן קלבו, בקעת תמנע כפארק גיאולוגי (ארכיון)
- ^ פרויקט החפירות המחודשות בתמנע של אוניברסיטת תל אביב
- ^ "אֶרֶץ אֲשֶׁר … אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: (דברים ח 9), באתר מטח
- ^ מוזיאון ארץ ישראל ביתן נחושתן, באתר מוזיאון ישראל
- ^ נחש הנחושת, באתר מטח
- ^ יצחק מייטליס, [האמנים הנסתרים של המשכן / יצחק מייטליס (לפרשת פקודי) האומנים הנסתרים של המשכן], באתר השבת
- ^ אוהל מועד בפארק תמנע, באתר פארק תמנע
| שלמה המלך | ||
|---|---|---|
| משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא | 
|
| חיבוריו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה | |
| בתנ"ך | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה • תהילים ע"ב • תהילים קכ"ז | |
| שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה • כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך ומלכת שבא • נציבויות שלמה | |
| הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה • מבצע שלמה | |
35402926עמודי שלמה