אל-אופ
 | |
 | |
| בית אל-אופ בפארק המדע ברחובות | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | עמנואל גולדברג |
| חברת אם | אלביט מערכות |
| משרד ראשי | פארק המדע קריית ויצמן |
| ענפי תעשייה | תעשייה ביטחונית |
| מוצרים עיקריים | מערכות אלקטרו אופטיות |
| מנכ"ל | אורן סבג |
| www.elbitsystems.com/elbitmain/elop | |
אל-אופ תעשיות אלקטרו אופטיקה היא חברה ישראלית בבעלות אלביט מערכות. החברה מתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו אופטיות ליישומים ביטחוניים. מטה החברה שוכן בפארק ת.מ.ר שברחובות, ומתקנים נוספים שלה שוכנים בפארק המדע קריית ויצמן.
היסטוריה
הקמת חברה והשנים הראשונות
אל-אופ נוסדה ב-1937 תחת השם "מכשירי גולדברג" על ידי פרופסור עמנואל גולדברג, שהיה מומחה לאופטיקה בדרזדן, גרמניה. החברה עסקה בייצור מכשור אופטי לשימושים אזרחיים וצבאיים והייתה ממוקמת ברחוב דיזנגוף בתל אביב. בשנת 1960 השקיעה מדינת ישראל 200,000 ל"י במפעל[1] וב-1962 רכשה את השליטה בחברה, מאחר שרוב מכירות המפעל היו למערכת הביטחון אך הוא סבל מהפסדים והיה בסכנת סגירה[2]. בשנת 1964 ייצרה אל-אופ מיקרוסקופ אלקטרונים שפיתח פרופסור דוד דנון ממכון ויצמן למדע[3]. בשנת 1965 נחתם הסכם שותפות בין מדינת ישראל ומפעל למערכות אלקטרו אופטיות מהולנד. במסגרת ההסכם סיפקו ההולנדים ידע טכני והחזיקו 60% מהבעלות. המפעל חדש הוקם ברחובות תחת השם "התעשייה האלקטרו-אופטית לישראל"[4]. המפעל נחנך בשנת 1967[5]. ב-1969 התמנה אל"ם אריה הלל, ששימש קודם כראש מינהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון, למנכ"ל. באותה עת הועסקו במפעל 200 עובדים[6].
בסוף שנות ה-70 מוזגה חברת "מכשירי רחובות" עם אל-אופ. חברת "מכשירי רחובות" נוסדה בשנת 1964 בידי פרופסור יוסף צבי יפה בתוך חנות ששכר ובה פיתח וייצר מכשירים מדעיים ובהמשך גם ציוד אלקטרו-אופטי למערכת הביטחון[7]. בשנת 1972 עברה "מכשירי רחובות" לפארק המדע קריית ויצמן[8] וב-1976 רכשה חברת "תדיראן" את החברה[9]. לאחר המיזוג הבעלות באל-אופ הוחזקה באופן שווה בין קונצרן כור תעשיות (בעליה של חברת "תדיראן") ומשפחת פדרמן (מייסדי רשת מלונות דן), שרכשה את הבעלות באל-אופ לפני המיזוג.
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20
בשנות ה-80 נכנסה החברה לתחומי פעילות חדשים, בין השאר שימוש בטכנולוגיית לייזר במדי־טווח לצורכי חיילות הרגלים והשריון ומשקפות המאפשרות תקשורת באמצעות לייזר[10]. ב-1981 הגיעו הכנסות החברה ל-30 מיליון דולר והיא העסיקה 750 עובדים[11]. ובשנת 1985 הגיעו ההכנסות ל-110 מיליון דולר והיא העסיקה 1,300 עובדים[12]. באותה שנה מונה נתן שרוני למנכ"ל[13].
בשנת 1989 ביקשה חברת "אלביט" לרכוש את "אל-אופ"[14], אך החברה סבלה מהפסדים באותה עת והמשא ומתן נפסק[15]. ביולי 1991 הודיעה "תדיראן" שהיא מבקשת למכור את חלקה בחברה[16]. במרץ 1992 רכשה משפחת פדרמן את חלקה של "תדיראן" בחברה, תמורת כ-20 מיליון דולר, והחזיקה 100% מהמניות[17]. מיקי פדרמן מונה ליושב ראש החברה[18].
בשנת 1997 נכנסה החברה לתחום התעופה האזרחית בארצות הברית, כאשר רכשה את חברת "קולסמן" (Kollsman)[19]. חברה שנוסדה בשנת 1928 על ידי פול קולסמן שהמציא ציוד ל"טיסת מכשירים"[20]. באותה שנה הקימה אל-אופ, בשיתוף עם התעשייה האווירית ומשקיעים פרטיים, את חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל", במטרה למסחר את הטכנולוגיה שפותחה לפרויקט הלוויין הצבאי "אופק"[21]. למיזם גויסו כ-90 מיליון דולר והוא החל בבניית הלוויין ארוס A. הלוויין פותח ויוצר על ידי מפעל מבת של התעשייה האווירית, ושוקל פחות מ-250 קילוגרם, בלוויין הותקנה מצלמה דיגיטלית, שפותחה ומיוצרת על ידי "אל-אופ"[22]. הלוויין שוגר ב-5 בדצמבר 2000 מאתר הטילים סבובודני שבסיביר[23]. ב-2002 השיקה "אל-אופ" מצלמת חלל צבעונית בהפרדה גבוהה הראשונה מסוגה בעולם[24].
בשנת 1999 מוזגה חברת "אל-אופ" עם חברת "אלביט מערכות" באמצעות החלפת מניות. שווייה של אל-אופ הוערך בכ-250 מיליון דולר, ואלביט נסחרה בבורסה בערך של 435 מיליון דולר. משפחת פדרמן קיבלה 32.5% ממניות החברה הממוזגת, בהמשך רכשה מניות נוספות והפכה בעלת המניות העיקרית ב"אלביט מערכות"[25].
במאה ה-21
בשנת 2000 חיים רוסו מונה למנכ"ל. בתקופתו מספר עובדים הגיע לכ-1,500[26]. ב-2003 זכה רוסו בפרס התעשייה של התאחדות התעשיינים בישראל[27]. בתחילת 2009 החליף עדי דר את חיים רוסו[28].
בשנת 2003 הציגה "אל-אופ" גרסה מוקדמת של "מגן רקיע", מערכת הגנה אקטיבית מסוג DIRCM, להגנת כלי טיס אזרחיים מפני טילי כתף[29]. מערכת שפותחה בעקבות ירי שני טילי כתף מדגם SA-7 אל עבר טיסה 582 של ארקיע, במומבסה בשנת 2002[30].
בשנת 2004 הקימה "אל-אופ" וחברת OHB-System הגרמנית מיזם משותף בתחום החלל, העסוק בפיתוח ושיווק מערכות אלקטרו-אופטיות ומטעדי אינפרא-אדום, ליישומי חלל ולמטוסים ללא טיס[31]. באותה שנה גם זכתה בחוזה לאספקת מצלמת חלל ללוויין הודי[32].
בשנת 2005 נבחרה "אל-אופ" לספק את מערכות התצפית לפרויקט ה"ווטשקיפר" של צבא בריטניה להצטיידות בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) למשימות סיור ומודיעין[33].
בשנת 2015 מוזגה "אל-אופ" לתוך חטיבת המל"טים האלקטרו-אופטיקה והמודיעין של "אלביט מערכות", שבראשה מונה לעמוד אלעד אהרונסון[34]. בשנת 2020 בוצע שינוי ארגוני נוסף, חטיבת המודיעין פורקה ובמקומה אל-אופ הפכה לחלק מחטיבת האלקטרו-אופטיקה, שכוללת גם את חברת הבת ללוחמה ולמודיעין אלקטרוני אלישרא, בראש חטיבה זו עומד אורן סבג[35].
תחומי פעילות
החברה מפתחת מוצרים ומערכות בתחומים הבאים:
- לייזרים
- הדמאה תרמית
- מערכות לחימה לרכב קרבי משוריין (רק"מ)
- מערכות חלל ותצפית
- מערכות תצוגה עילית למטוסים
מוצרים בולטים
- מצלמות חלל, המותקנות בלוויינים הישראליים מסדרת אופק
פרסי ביטחון ישראל
חברת אל-אופ זכתה פעמים אחדות בפרס ביטחון ישראל. אופיים המדויק של הפיתוחים שזיכו את החברה בפרסים לא פורסם. זכיות שפורסמו:
- 1997 - הפרס הוענק על פיתוח מערכת בקרת האש לטנק המרכבה ברק זוהר[36].
- 2005 - הפרס הוענק על פיתוח מערכת מודיעין חזותי מתקדמת ובעלת יכולות ייחודיות בלוחמה בטרור.
- 2007 - הפרס הוענק לצוות של אל-אופ, מפא"ת ומפקדת זרוע היבשה על פיתוח וישום של מערכת נשק מהפכנית בחזית הטכנולוגיה. מדובר במערכת המהווה בסיס לתפיסת לחימה חדשה ויצירתית בשדה הקרב.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אל-אופ- אברהם פלג, כאן מייצרים את "העיניים של המדינה", מעריב, 10 בדצמבר 1982 - כתבת פרופיל
- אילן מוסנאים, נשיא אלביט מערכות: "בעקבות הצלחת המיזוג עם אלאופ נבחן רכישות נוספות בארץ ובעולם", באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2000
- ההיסטוריה של האלקטרואופטיקה בישראל והקמת האגודה הישראלית ללייזרים ואלקטרואופטיקה (אורכב 23.01.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר הארגון הישראלי ללייזרים ואלקטרואופטיקה
הערות שוליים
- ^ הממשלה משקיעה 200 אלף לירות בביח"ר גולדברג, קול העם, 15 בינואר 1960
הממשלה נכנסה כשותף במפעל למכשירים אופטיים, הצופה, 15 בינואר 1960 - ^ רכישת המפעל האופטי לצרכי בטחון, דבר, 14 בדצמבר 1962
- ^ אולטרה־מיקרוטום שפותח ברחובות זוכה להתענ"נות רבה בתצוגה בפראג, על המשמר, 7 באוקטובר 1964
- ^ היום - אבן פינה למפעל אלקטרו-אופטיקה, מעריב, 25 באוקטובר 1965
הממשלה תשקיע שוב במפעל שנשא הפסדים, על המשמר, 15 באפריל 1966 - ^ נחנך מיפעל אלקטרו אופטי ברחובות, על המשמר, 22 בנובמבר 1967
- ^ אהרון פריאל, בעתיד קרייה ענקית של תעשיית מדע, מעריב, 5 באוקטובר 1969
- ^ אהרון פריאל, מחנות קטנה לחברה יוצרת ידע, מעריב, 7 במאי 1969
אורי דרומי, התערבות שהולידה מפעל, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2009 - ^ "מכשירי רחובות" תקים מפעלה בקרית־המדע, דבר, 5 בינואר 1972
- ^ "תדיראן" רכשה " מכשירי רחובות, דבר, 23 בפברואר 1976
- ^ עמי בן בסט, לדבר בלייזר, כותרת ראשית, 30 בנובמבר 1983
- ^ ל"אלאופ" הזמנות בכ־100 מיליון דולאר, דבר, 10 בספטמבר 1981
- ^ שבע הגדולות, מעריב, 10 ביוני 1986
- ^ עדנה ארידור, אל־אופ: המנכ״ל מאיר הולך, שרוני בא, חדשות, 18 בנובמבר 1985
- ^ אורי גינוסר ויואב יצחק, אלביט: אין בטחון שהמו"מ לרכישת אל־אופ יושלם בהצלחה, מעריב, 10 באוגוסט 1989
- ^ נווית זומר, תמיר שפר, אל־אופ תסיים את 88' בלי רווח; ב־87׳ הרוויחה 1.5 מיליון דולר, חדשות, 22 בפברואר 1989
- ^ נווית זומר, תדיראן תמכור את אחזקותיה בחברת האלקטרוניקה אל־אופ, חדשות, 8 ביולי 1991
- ^ מירב ארלוזורוב, רווח הון של 11 מ׳ דולר לחדיראן בעיסקת אל־אופ, חדשות, 26 במרץ 1992
- ^ שי שלו, מיכאל פדרמן משך מאל-אופ דמי ניהול של 50 מיליון ש' בשנים 96'-99', באתר גלובס, 12 בינואר 2000
- ^ מאת דרור מרום, אל-אופ תאורגן מחדש בארבע חטיבות עיסקיות עצמאיות בתוספת חטיבות מטה, באתר גלובס, 4 בפברואר 1997
- ^ אלביט מערכות מגבירה פעילות בתחום התעופה האזרחית: רכשה 20% ממניות חברת סנדל ב-12 מיליון דולר, באתר TheMarker, 4 ביוני 2006
- ^ דרור מרום, תע"א ואל-אופ מפתחות לוויין צילום אזרחי על בסיס הלוויין הצבאי "אופק", באתר גלובס, 22 בדצמבר 1996
מאת דרור מרום, תע"א, אל-אופ ו-CST האמריקנית מקימות חברה לייצור ולשיווק לוויין צילום אזרחי, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1998 - ^ דובי בן-גדליה, החלל בידינו, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2001
- ^ אמנון ברזילי, פה בונים מכפיל כוח, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2001
- ^ אבי שמול, אל-אופ פיתחה מצלמת חלל צבעונית בהפרדה גבוהה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2002
- ^ דרור מרום, יוסי אקרמן מונה לנשיא ומנכ"ל אלביט ואל-אופ המאוחדות, באתר גלובס, 6 ביולי 1999
איי אונליין, אילנות בטוחה: הכנסות מיזוג אלביט-אלאופ - 800 מ' ד' ב- 2000, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 1999 - ^ הארץ, "קשה להבחין בין שימוש ביטחוני לאזרחי", באתר TheMarker, 28 באוקטובר 2003 - ריאיון עם רוסו
- ^ אורה קורן, מנכ"ל אל-אופ ומנכ"ל טכנולוגיית להבים בין מקבלי פרסי התעשייה, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2003
- ^ עידו סולומון, מינויים חדשים באקספרט פיננסים; חיים רוסו מונה לסמנכ"ל בכיר למצוינות הנדסית וטכנולוגית באלביט, באתר TheMarker, 1 במרץ 2009
- ^ אלי דניאל, אלביט מערכות: מערכת ה-MUSIC של אל-אופ להגנת מטוסי נוסעים מפני טילי כתף - ישימה, באתר TheMarker, 2 ביוני 2003
- ^ עמוס הראל ויוסי מלמן, 2 טילי הכתף החטיאו את טיסת ארקיע כדקה לאחר ההמראה, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2002
- ^ הרצל לקס, אל אופ ו-OHB הגרמנית יקימו מיזם משותף לפיתוח מערכות אלקטרו אופטיות המיועדות לשימוש בחלל, באתר TheMarker, 12 במאי 2004
- ^ אמנון ברזילי, אלביט מערכות זכתה בחוזה לאספקת מצלמת חלל של אל-אופ ללוויין הודי ב-3.5 מיליון ד', באתר הארץ, 23 ביוני 2004
- ^ TheMarker digital, אלאופ, מקבוצת אלביט מערכות, תספק את מערכות התצפית CoMPASS לפרויקט ה-Watchkeeper, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2005
- ^
יורם גביזון, אלביט מערכות זכתה בחוזה של 70 מיליון דולר לאספקת מל"טים, באתר TheMarker, 25 בספטמבר 2015
- ^ יהודה לוינגר, אלביט סוגרת את חטיבת המודיעין והמל"טים, סגן הנשיא התפטר, באתר אייס, 22 בנובמבר 2020
- ^ פיתוח ישראלי: לא עוד משחק מלחמה - גלובס, באתר Globes
35008746אל-אופ