הארפי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארפי
IAI Harpy
ההארפי מוצג בסלון האווירי בפריז (2007)
ההארפי מוצג בסלון האווירי בפריז (2007)
ההארפי מוצג בסלון האווירי בפריז (2007)
מאפיינים כלליים
סוג כטב"ם מתאבד, חימוש משוטט
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
טיסת בכורה 1994
(ישנם אתרים המציינים את שנת 1989)
צוות אין
משתמש ראשי חיל האוויר הישראלי
משתמשים משניים ראו רשימה מטה
דגמים
  • "שיאון" – דגם משופר הנמצא בשירות חיל האוויר הישראלי[1]
  • Harpy NG (אנ')
  • Mini Harpy [2]
ממדים 
אורך 2.7 מ' (8 רגל 10 אינץ')
מוטת כנפיים 2.1 מ' (6 רגל 10 אינץ')[1]
משקל טעון 135 ק"ג (300 ליברות)
ביצועים 
מהירות שיוט 135 קשר[1]
מהירות מרבית 185 קמ"ש (115 קשר)
טווח טיסה מרבי 200 ק"מ
שהות באוויר 4 שעות[1]
סייג רום 13,100 רגל[1]
חימוש 
מטען ייעודי ראש קרב עם חומר נפץ מרסק (חנ"מ)
משקל מטע"ד 33 ק"ג (70 ליברות)
הנעה 
מנוע רוטרי AR731, תוצרת UEL, בעל דחף של 28 קילו-וואט (37 כ"ס)
תרשים
קובץ:IAI Harpy launched from a canister.webp
דגם מוקדם של ה"הארפי" משוגר מתוך כוורת זְבִילִים, מעל משאית ריאו M809, על ידי רקטת האצה המוכללת בכלי הטיס. ה"הארפי" מאוחסן בתוך הזבילים, תוך שהוא עטוף ב"מנעל" (Sabot) ומשוגר יחד איתו (חלקי המנעל מופיעים בתמונה בצבע שחור, מעל ומתחת ל"הארפי"). מיד לאחר השיגור, חלקי ה"מנעל" נפרדים מהכלי ונופלים לקרקע.

הארפיאנגלית: IAI Harpy) הוא חימוש משוטט למשימות דיכוי הגנה אווירית, מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. ההארפי משוגר מחוץ לשדה הקרב, מאתר אנטנה קורנת של מערכת מכ"ם, ומתפוצץ מעליה. ההארפי נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי (מכונה "שיאון"[3]) ובשירות המדינות טורקיה, הודו, קוריאה הדרומית וסין.

ההארפי הוא בעל כנפי דלתא המחוברות לגוף גלילי שבראשו ראש הביות וראש הקרב. הוא מונע על ידי מנוע רוטרי יחיד מדגם AR731, תוצרת UEL, בעל הספק של 28 קילו-וואט (37 כוח-סוס) עם מדחף דוחף.

אופן פעולה

ההארפי משוגר באמצעות רקטת האצה המותקנת בתוכו, ממשגר המוצב על משאית היכולה לשאת 18 משגרים. ההארפי מאוחסן בתוך זבילים ועטוף ב"מנעל" (Sabot) ומשוגר יחד איתו. מיד לאחר השיגור, חלקי ה"מנעל" נפרדים מהכלי ונופלים לקרקע (ראו תמונת שיגור משמאל למטה). סוללה של הארפי כוללת בדרך-כלל 3 משאיות המסוגלות לשגר 54 כטב"מים לתקיפה סימולטנית ומתואמת. את ההארפי אפשר לשגר גם מספינה.

מסלול הטיסה של ההארפי מתוכנן בתחנה הקרקעית ומוזן לתוכו. לאחר השיגור ההארפי טס באופן עצמאי לאזור הפטרול שהוגדר לו ומתחיל לפטרל שם כאשר ראש הביות שלו מחפש כל העת אחר קרינת מכ"ם. כאשר מתגלה אנטנה קורנת של מערכת מכ"ם ההארפי צולל לעברה ומפוצץ את ראש הקרב שלו מעליה כדי להסב לה נזק מרבי. אם המכ"ם מכובה לפני הפגיעה, מבטל ההארפי את התקיפה וחוזר לפטרל. אם אף מכ"ם לא נתגלה במהלך המשימה, ההארפי משמיד את עצמו.

המשבר בין ישראל לארצות הברית

ב־2004, ההארפי היה במוקד מאמצי ארצות הברית להגבלת מכירת אמצעי לחימה מתקדמים לסין[4]. ההארפי שנמכר לסין ב־1994 בכ־55 מיליון דולר, הוחזר לישראל ב־2004 לשדרוג במסגרת תנאי החוזה. ארצות הברית דרשה שישראל תחרים את הכטב"מ ותבטל את החוזה[5]. ארצות הברית טענה כי ההארפי כולל טכנולוגיה אמריקנית, אך ישראל הכחישה טענה זאת. ב־2005 הוחזרו הכטב"מים לסין מבלי ששודרגו[6].

תקרית זאת הביאה למשבר ביחסי ארצות הברית–ישראל, שהחליטה להטיל על ישראל סנקציות קשות, הכוללות פגיעה בעסקות ביטחוניות, בפרויקטים משותפים ובחילופי מידע בין שתי המדינות לגבי מערכות נשק מתקדמות, כולל השעייתה של ישראל מהשתתפות בתוכנית לפיתוח מטוס הקרב המתקדם ה-JSF.[7]

ארצות הברית גם דרשה את פיטוריהם של עמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון; קותי מור, ראש משלחת הרכש של מערכת הביטחון בניו יורק; יוסי בן-חנן, ראש האגף לסיוע ויצוא ביטחוני במשרד הביטחון; ויחיאל חורב[8].

המשבר נפתר לאחר שמדינת ישראל הסכימה לשלוש דרישות מרכזיות של ארצות הברית[9]: העברתם של כל הפרטים לגבי יותר מ-60 עסקות שישראל ביצעה עם סין עד אז, בחינה מדוקדקת של מערכת הפיקוח הישראלית על מכירת ציוד ביטחוני וחתימת מזכר הבנה בין המדינות על מכירות נשק למדינות ברחבי עולם[10]. למרות חתימה על מזכר הבנות המשבר נמשך[11], וב־30 באוגוסט 2005, הודיע עמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון, על פרישה מתפקידו בלחץ ארצות הברית.[12]

מפעילים

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הארפי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 דני שלום, אנציקלופדיה יפעת – 100 שנות תעופה וחלל בישראל 2013-1913, הוצאת "באויר - פרסומי תעופה וחלל", ינואר 2013, פרק: "הארפי" נגד קורנים – עמודים 1260-1261
  2. ^ MINI HARPY, באתר התעשיה האווירית לישראל. אורכב מהמקור, 31 באוקטובר 2020
  3. ^ דני שלום, מטוסי חיל־האויר מהטייגר מות' עד הסופה, באויר - פרסומי תעופה וחלל, ראשון לציון, שנת 2006, עמ' 126. באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר"
  4. ^ צבי לביא, ‏ירון בעקבות עיסקת הנשק עם סין: יש משבר עם הפנטגון וצריך לפתור אותו, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2004
  5. ^ זאב שיף, ארה"ב לישראל: לא להשיב לסין את מזל"טי התקיפה שהוחזרו לתיקון, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2004
  6. ^ זאב שיף, משבר המזל"טים: ישראל תסכים לכל ההגבלות שתטיל ארה"ב על יצוא בטחוני, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2005
  7. ^ זאב שיף, וואשינגטון, מחריף המשבר הביטחוני עם ארה"ב: דורשת מישראל להגביר פיקוח על יצוא נשק ומחמירה את הסנקציות, באתר הארץ, 12 ביוני 2005
  8. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, "ארצות הברית תדרוש פיטורי יחיאל חורב ועמוס ירון", באתר ynet, 12 ביוני 2005
  9. ^ נתן גוטמן, מתגבש הסכם עם ארה"ב שיסדיר מכירות ביטחוניות של ישראל לסין, באתר הארץ, 25 במאי 2005
  10. ^ אמיר אורן, ארה"ב דורשת להגביל השפעת משרד הביטחון על היצוא הישראלי ל"מדינות בעייתיות", באתר הארץ, 8 ביוני 2005
    אלוף בן, ההסכם בין ישראל לארה"ב על יצוא ביטחוני: "כל מדינה תתחשב בדאגות של האחרת", באתר הארץ, 27 ביוני 2005
  11. ^ זאב שיף, למרות ההסכם לסיום "המשבר הסיני": ארה"ב ממשיכה בסנקציות הביטחוניות על ישראל, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2005
  12. ^ מנכ"ל משהב"ט עמוס ירון הודיע על פרישה על רקע המשבר עם ארה"ב, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2005
  13. ^ מדד-דיומא – כלי טיס בצה"ל, פסקה: "חימוש משוטט", באתר "דיומא", 20 בפברואר 2024
  14. ^ שי לוי, ‏"הקונספט של חימוש משוטט הומצא כאן", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באוקטובר 2020‏
  15. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, העמימות החדשה: לאן טסים הכטב"מים הישראליים?, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2016
  16. ^ אמנון ברזילי, ישראל וטורקיה בוחנות עסקות נשק בשווי 1.5 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2005


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38786555הארפי