ישעיהו לביא
ישעיהו לביא בעת שידור בקול ישראל ב-10 באפריל 1948 | |
לידה |
1926 גרמניה |
---|---|
פטירה | 23 ביולי 1991 (בגיל 65 בערך) |
תאריך עלייה | 1933 |
השתייכות |
ההגנה פלמ"ח צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1944–1962 (כ־18 שנים) |
דרגה | אלוף-משנה |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העצמאות מבצע קדש | |
עיטורים | |
פרס ביטחון ישראל | |
תפקידים אזרחיים | |
מנכ"ל משרד הדואר, מנכ"ל רפא"ל, מנכ"ל משרד הביטחון |
ישעיהו לביא (1926 - 23 ביולי 1991) היה ממייסדי חיל הקשר ומנכ"ל משרד הביטחון.
לביא נולד בגרמניה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1933. למד בבית ספר "שלווה" בתל אביב, בשנת 1944 התגייס לשורות הפלמ"ח והוכשר כאלחוטן מורס. בשנת 1946 הצטרף לשירות הקשר של ארגון "ההגנה" והיה בין האחראים להפעלת שידורי הרדיו המחתרתי "קול ישראל". לביא היה האיש ששרק בכל פעם את אות התחנה במנגינת השורה "התקווה בת שנות אלפיים" מתוך התקווה[1]. במלחמת העצמאות היה אחראי על מכלול השירותים הטכניים של חיל הקשר בצה"ל ובתום המלחמה נשלח ללימודי הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית.
בשובו ארצה, בשנת 1953, מונה למהנדס ראשי וראש ענף אפסנאות קשר. בשנים 1955–1957 שימש סגן קצין קשר ראשי ובשנים 1957 - 1962 עמד בראש חיל הקשר, בדרגת אלוף-משנה. בתקופתו הואצה והועצמה הדרישה למכשור קשר נייד המיוצר באופן עצמאי, ללא תלות בגורמי חוץ, ושם החיל שונה לחיל הקשר והאלקטרוניקה. בסיום תפקידו פרש מצה"ל.
בשנים 1962 עד 1964 שימש כיועץ מדעי בשגרירות ישראל בארצות הברית.
בשנת 1964 מונה למנכ"ל משרד הדואר, במקביל שימש יו"ר "החברה הבינלאומית לבזק", חברה משותפת למשרד הדואר ולחברה הצרפתית לכבלים ולרדיו, שתכננה והפעילה כבל תקשורת תת-ימי בין ישראל לצרפת שאפשר לישראל תקשורת טלפון בינלאומית. בשנת 1968 מונה למנכ"ל רפא"ל. באותה שנה הוענק לו פרס ביטחון ישראל. בשנים 1970–1972 שימש בתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון.
לביא שימש כיו"ר המועצה לקשר ואלקטרוניקה ונשיא הסניף הישראלי של אגודת מהנדסי החשמל (IEEE).
לקריאה נוספת
- קורות חייו בכתבה על חתני פרסי הביטחון, בעיתון דבר, 7 ביוני 1968.
קישורים חיצוניים
- קורות חייו באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
הערות שוליים
- ^ שלמה גינוסר, שידור ליל קיץ, דבר, 28 במאי 1965
קצין קשר ותקשוב ראשי | |
---|---|
|
25205734ישעיהו לביא