קלע דוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק במערכת ישראלית ליירוט רקטות וטילים. אם התכוונתם ליחידה בעוצבת האש, ראו עוצבת קלע דוד.
קלע דוד
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע־אוויר לטווח בינוני, טיל נגד טילים
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן ישראלישראל רפאל, ישראל
ישראלישראל התעשייה האווירית לישראל, ישראל
ישראלישראל אלביט מערכות, ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ריית'יאון, ארצות הברית
פיתוח ישראלישראל ישראל (משרד הביטחון - מנהלת "חומה", רפאל, אלתא)
עלות יחידה מיליון דולר לטיל מיירט[1]
שימוש ראשון יולי 2018 - שיגור מבצעי;
10 במאי 2023 - יירוט מבצעי מעל תל אביב, מבצע מגן וחץ[2]
מלחמות ומבצעים

מבצע מגן וחץ

מלחמת חרבות ברזל
תקופת השירות 2016–הווה (כ־8 שנים)
משתמשים ישראלישראל ישראל: מערך ההגנה האווירית
פינלנדפינלנד פינלנד: עתיד להיכנס לשימוש
פלטפורמת שיגור משגר נגרר ובו 12 טילים
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דו־שלבי
ביצועים
מהירות 7.5 מאך (2.55 ק"מ בשנייה)
טווח 70–300 ק"מ
תקרת גובה 50–75 קילומטרים (164,000–246,000 רגל)
גובה טיסה 30–50 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי ללא (הטיל משיג פגיעה ישירה)
הנחיה מכ"ם וחיישן אלקטרו־אופטי
שיגור הטיל המיירט Stunner של "קלע דוד" בניסוי שהפך את המערכת למבצעית (דצמבר 2015)

קלע דוד[3] (באנגלית: David's Sling, נקראה בעבר שרביט קסמים) היא מערכת ליירוט רקטות, טילים לטווח בינוני־ארוך ומטוסים ללא טייס, שפותחה במשותף על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה האווירית לישראל ואלביט מערכות הישראליות וריית'יאון האמריקאית. המערכת נמצאת בשירות צה"ל ומופעלת על ידי גדוד 66 של מערך ההגנה האווירית.[4]

המערכת בעלת טיל מיירט דו־שלבי, המתמרן במהירות, שבחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה – מכ"ם וחיישן אלקטרו־אופטי. בשנת 2006 זכתה רפאל במכרז לפיתוח מערכת הגנה נגד רקטות לטווחים בינוניים וארוכים (40–300 ק"מ).[5] על מנת לאפשר מימון הפיתוח וההצטיידות העתידית מכספי הסיוע האמריקאיים, הוקמה השותפות עם חברת ריית'יאון האמריקאית. בחלק מפרסומי חברת ריית'יאון מכונה הטיל המיירט "Stunner".

ניסוי במערכת שרביט קסמים בנובמבר 2012 במהלכו יורט בהצלחה טיל המטרה

האיום הגובר של רקטות וטילים הביא לפיתוחן של מערכות הגנה אחדות מפני איום זה. בנוסף למערכת "קלע דוד" ליירוט רקטות לטווח בינוני וארוך, פותחו ונכנסו לשימוש מבצעי מערכת "כיפת ברזל", המשמשת ליירוט רקטות קצרות טווח, מערכת "חץ 2" ליירוט טילים בליסטיים, ומערכת "חץ 3" ליירוט טילים בליסטיים בעודם בחלל.

הייעוד העיקרי של מערכת "קלע דוד" הוא לתת מענה לטילים שבידי חזבאללה ובעתיד גם לטילים גדולים יותר שבהם מצטייד חמאס. על פי הערכות מודיעיניות, בידי חזבאללה עשרות אלפי רקטות שחלקן יכולות להגיע עד גוש דן.[6] במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו טילים רבים בטווח היירוט של מערכת "קלע דוד". הצפי הוא שמערכת "קלע דוד", יחד עם מערכות "מגן אור" (שבפיתוח), "כיפת ברזל", "חץ 2" ו"חץ 3", יספקו הגנה אווירית מרבית בפני איום הרקטות והטילים בהתאם לדוקטרינת מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. בנוסף לתפקיד ההגנה מפני רקטות וטילים, מערכת "קלע דוד" החליפה גם את טילי הנ"מ MIM-23 הוק וסטינגר. לטענת המפתחים, מערכת קלע דוד תהיה מסוגלת ליירט גם טילי שיוט וכלי טיס,[1] היות שיש לה מיירט מתמרן מהיר מאוד, שמאפשר לו להשמיד את המטרה בפגיעה ישירה, ולא רק באמצעות פיצוץ בקרבתה.[7]

ב־2016 הוקם במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי גדוד מבצעי ראשון המפעיל את המערכת – גדוד רם 66. ביולי 2018 התבצע שיגור מבצעי ראשון כששני מיירטים שוגרו אל עבר רקטות שנורו לכיוון ישראל מסוריה, אשר המערכת העריכה בטעות שינחתו בשטח ישראל.[8] ב-10 במאי 2023, במסגרת מבצע מגן וחץ, ביצעה המערכת לראשונה יירוט מבצעי מוצלח של רקטה ששוגרה מרצועת עזה ויורטה מעל גוש דן.[2]

מבנה המערכת

המערכת מורכבת משלושה רכיבים עיקריים:

היסטוריית פיתוח

ציוני דרך בתהליך קבלת ההחלטות בנושא המערכת

יירוט מוצלח של טיל המטרה בניסוי הסופי בדצמבר 2015

בדו"ח מבקר המדינה 59א,[9] מותח המבקר מיכה לינדנשטראוס ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון, באשר לתהליך הבלתי תקין של קבלת ההחלטות שהובילה לפיתוח מערכת "שרביט קסמים". הדין וחשבון מזכיר את נקודות הציון הבאות בתהליך הפיתוח של המערכת:

  • 9 בפברואר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון דאז אישר למפא"ת לבקש מהקונגרס האמריקני עשרות מיליוני דולרים לשנת 2007 שיועדו לפיתוח "קלע דוד".
  • 12 בפברואר 2006 – ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט, כי "בהתאם להמלצת שהב"ט (שר הביטחון) יימשך פיתוח 'שרביט קסמים'".
  • 29 בספטמבר 2006 – הקונגרס האמריקאי אישר הקצאת 25 מיליון דולר לבדיקת היתכנות של פיתוח תוכנית "קלע דוד".[10]
  • 17 בדצמבר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר עשרות מיליוני ש"ח להתחלת פיתוח בהיקף מלא של "קלע דוד" בשנת 2007 במימון משותף עם האמריקאים.
  • 17 בינואר 2007 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר למפא"ת להתחייב מול האמריקנים בנושא "קלע דוד" לשנת 2008 בהיקף כספי של עשרות רבות של מיליוני ש"ח.
  • 1 בפברואר 2007 – שר הביטחון עמיר פרץ, הנחה את הרמטכ"ל ואת מנכ"ל משהב"ט, כי "מענה לרק"ק לטווח בינוני 'שרביט קסמים' משמעותי ונדרש לתקצוב מיידי".
  • 3 ביולי 2007 – שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "קלע דוד".
  • 3 בספטמבר 2007 – הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, אישר מאות מיליוני ש"ח ועשרות מיליוני דולרים לתוכנית רב-שנתית "תפן" לשנים 2008–2012 עבור פיתוח הטיל המיירט של "קלע דוד".[11]
  • יוני 2008 - המערכת נחשפה לראשונה ללקוחות בינלאומיים, בתערוכת הנשק הצרפתית יורוסאטורי, במטרה לעניין בה לקוחות זרים.[12]
  • 4 באפריל 2012 – ישראל ביקשה מארצות הברית 700 מיליון שקלים עבור 4 סוללות ו־300 מיליון לפרויקט "קלע דוד". בכירים בצה"ל מעריכים: במלחמה רב-חזיתית, הצבא יזדקק לעוד 12 סוללות להגנה ראויה.

ציוני דרך בפיתוח המערכת ובקליטתה

  • 25 בנובמבר 2012 – הצלחה מלאה בניסוי שנערך במערכת על ידי רפאל ומשרד הביטחון בשיתוף חברת רית'יאון האמריקאית.[13]
  • 20 בנובמבר 2013 – ניסוי מוצלח של כל מרכיבי המערכת, שבו מיירט שרביט קסמים שוגר בהצלחה, ביצע את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.[14]
  • 1 באפריל 2015 – ניסוי מוצלח.[15]

בשנת 2011 ניתנה הערכה שהמערכת תיכנס לשימוש מבצעי ב־2014,[16] והוקם בחיל־האוויר גרעין ההקמה של יחידת "שרביט קסמים", ואנשיו השתלבו בתהליך הפיתוח בתעשיות.[17] לקראת סוף חודש נובמבר 2012 גויס הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים" במסגרת מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר.[18] בפברואר 2014 החל חיל האוויר לבנות צוות לגרעין ההקמה הראשוני של המערכת,[19] אך כעבור מספר חודשים הטיל שר הביטחון בוגי יעלון ספק בכך שתוכנס לשירות ב־2015 בשל קשיים תקציביים.[20]

ב-1 באפריל 2015 הכריזה מנהלת "חומה" במשרד הביטחון על השרביט קסמים כמבצעית, זאת בעקבות הצלחת סדרת ניסויים מוצלחים ב"שרביט קסמים" שביצעו מנהלת חומה והסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים, MDA, באותו יום. בניסויים השתתפו גם נציגי החברות רפאל – חברת האם של הפרויקט, ריית'יאון האמריקנית, אלביט מערכות אלישרא ואלת"א. במסגרת הניסויים שוגרו טילי אנקור שדימו את המטרה העתידית. בניסוי האחרון, לאחר שיגור טיל המטרה, גילה אותה המכ"ם והעביר את נתוניה אל מרכז ניהול הירי, אשר חישב את תוכנית ההגנה נגדה. "שרביט קסמים" שיגרה בהצלחה טיל מיירט, שעבר את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.[21]

ב-21 בדצמבר 2015 ערכה מערכת הביטחון סדרת ניסויים מסכמת במערכת "שרביט קסמים", שבה המערכת יירטה את כל האיומים ששוגרו לעברה בהצלחה מלאה.[22]

בפברואר 2016 החל מערך ההגנה האווירית של צה"ל בקליטת המערכת וביולי הפך הגדוד למבצעי.[23]

בינואר 2017 נערכה סדרת ניסויים נוספת, שהסתיימה בהצלחה.[24]

ב-20 במרץ ערכה ניסוי מבצעי מוצלח כחלק מקליטת המערכת.[25][26]

ב-2 באפריל 2017 הושלמה קליטת המערך במערך ההגנה האווירית והיא הוכרזה כמבצעית.[27]

גרסאות מתקדמות

במרץ 2019 דווח בתקשורת על ניסוי מוצלח בגרסה עתידית מתקדמת.[28]

בדצמבר 2020 התרחשה סדרת ניסויים שהסתיימה בשני יירוטים מוצלחים.[29]

רגעי יירוט בניסוי מוצלח שהתרחש בדצמבר 2020
רגעי השיגור במהלך ניסוי שהתרחש בדצמבר 2020

שירות מבצעי

שיגור מיירט "קלע דוד"

ב־23 ביולי 2018 נעשה השימוש המבצעי הראשון במערכת קלע דוד על ידי גדוד 66 כאשר התרעה על שיגור שני טילי קרקע-קרקע OTR-21 טוצ'קה במלחמת האזרחים בסוריה גרמה לשיגור שני טילי "קלע דוד" נגדם, מאחר שהמערכת העריכה שינחתו בישראל. בסופו של דבר הטילים הסוריים נפלו בשטח סוריה,[30] למרות שיעדם אינו ניתן לשינוי לאחר שיגורם. כשהמיירטים היו מעל רמת הגולן הוחלט על השמדתם, אולם רק אחד מהם הושמד והשני נחת ככל הידוע בסוריה,[31] וכנראה הועבר לרוסיה לשם בחינת הטכנולוגיה שלו.[32]

ב־10 במאי 2023, במסגרת מבצע מגן וחץ, לוחמי גדוד 66 ביצעו לראשונה יירוט מבצעי מוצלח של רקטה ששוגרה מרצועת עזה לעבר גוש דן.[2][33] יומיים אחר כך, ב־12 במאי, לוחמי גדוד 66 ביצעו יירוט מבצעי מוצלח נוסף של רקטה ארוכת-טווח ששוגרה מרצועת עזה להרי ירושלים.[34]

ב-13 באוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל לוחמי גדוד 66 ביצעו יירוט מוצלח לרקטה ארוכת טווח מדגם עיאש 250 ששוגרה מרצועת עזה לאזור הגליל התחתון.[35] שברי יירוט נפלו באזור המפעלים הפטרוכימיים בקריית אתא והובילו לשריפה בשטח פתוח ובמפעל למחזור פסולת.[36] במלחמת חרבות ברזל ביצעה "קלע דוד" עשרות יירוטים ב-100% הצלחה (נכון ל-10 בנובמבר 2023).[37]

ב-26 בפברואר 2024 לוחמי גדוד 66 ביצעו יירוט מוצלח של טיל קרקע-אוויר ששוגר מלבנון לעבר כטב"ם מסוג הרמס 450 של חיל האוויר. לאחר זמן קצר שיגר חזבאללה טיל נוסף שהפיל את הכטב"ם בלבנון.[38]

ב-14 באפריל 2024 במהלך המתקפה האיראנית על הישראל בוצע שימוש במערכת קלע דוד כחלק ממערך ההגנה והיירוט של ישראל נגד המתקפה.[39]

ב-25 בספטמבר 2024, במהלך מבצע חיצי הצפון, כחלק ממלחמת חרבות ברזל, יירטה המערכת טיל בליסטי קדר-110[40] ששוגר לראשונה מלבנון על-ידי חזבאללה לכיוון גוש דן.[41][42]

משתמשים

משתמשים עתידיים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלע דוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יובל אזולאי, ‏שרביט קסמים - הדור הבא של מערכת היירוט הישראלית, באתר גלובס, 14 ביולי 2014
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 יוסי יהושוע, אלישע בן קימון, יירוט מבצעי ראשון אי פעם: "שרביט קסמים" שוגרה מול הרקטה לת"א, באתר ynet, 10 במאי 2023
  3. ^ טל גלעדי, ‏אמרו מעכשיו: "קלע דוד" במקום "שרביט קסמים", באתר חיל האוויר הישראלי, 2 במרץ 2016
  4. ^ רוני קולמן, ‏גדוד 66 חוגג יובל, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בנובמבר 2021
  5. ^ https://fas.org/sgp/crs/mideast/RL33222.pdf
  6. ^ אלון בן דוד, "תרחיש פיקוד העורף לעימות עם חזבאללה: יותר מ־1,000 רקטות מדי יום", באתר חדשות 10, 31 במרץ 2015
  7. ^ אודי עציון, עצבים מברזל: הצצה למפעל המסווג שממשיך לייצר טילים גם בימי קורונה, באתר ynet, 30 באפריל 2020
  8. ^ אתר למנויים בלבד אחיה ראב"ד, איתי בלומנטל, קובי נחשוני, איתמר אייכנר, יואב זיתון ודניאל סלאמה, האזעקות בצפון: שיגור מבצעי ראשון ל"קלע דוד", באתר "ידיעות אחרונות", 23 ביולי 2018
  9. ^ מבקר המדינה, תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע־קרקע (רק"ק), דו"ח שנתי 59א לשנת 2008, 2 במרץ 2009, עמ' 5–38
  10. ^ סיון גזית, ‏ארה"ב וישראל בתוכנית חדשה להגנה מפני טילים בליסטיים קצרי־טווח, באתר חיל האוויר הישראלי
  11. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל אישר: מערך היבשה יחוזק במאות נגמ"שים, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2007
  12. ^ יובל אזולאי, הרכב ללא נהג שיסייר לאורך גדר המערכת, באתר הארץ, 17 ביוני 2008
  13. ^ יואב זיתון, הצלחה בניסוי ל'שרביט קסמים': הגנה מחיזבאללה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012
  14. ^ מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט, ‏ניסוי מוצלח של מערכת "שרביט קסמים" להגנה מטילים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בנובמבר 2013‏
  15. ^ שירות הידען, ‏ניסויים מוצלחים למערכת היירוט שרביט קסמים, באתר "הידען", 2 באפריל 2015
  16. ^ טל מיכאל, ‏"ישראל היא מעצמת חלל", באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בדצמבר 2011
  17. ^ מיכל ויסברוד, ‏"הוקם גרעין ההקמה של יחידת שרביט הקסמים", באתר חיל האוויר הישראלי, 30 בנובמבר 2011
  18. ^ גויסו חיילי הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים", באתר חדשות ישראל (הקישור אינו פעיל, 23.07.2018)
  19. ^ מערכת IsraelDefense, הכנות ראשונות לקליטת "שרביט קסמים", באתר nrg‏, 3 בפברואר 2014
  20. ^ רפי ג'רבי, יעלון: לא בטוח שנוכל להצטייד ב"שרביט קסמים" בשנה הבאה, באתר מעריב השבוע, 20 במאי 2014
  21. ^ אור הלר, ניסוי מוצלח: שרביט קסמים יירט "רקטה של חזבאללה", באתר של "רשת 13", 1 באפריל 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  22. ^ יוחאי עופר, "ברמה של מדע בדיוני": הושלם פיתוח "שרביט קסמים", באתר nrg‏
  23. ^ נועם אמיר, ‏לקראת קליטת המערכת: צה"ל הקים את גדוד קלע דוד להפעלת שרביט קסמים, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2016
  24. ^ יואב זיתון, ניסוי ל"שרביט קסמים": יירטה טילים במשקל מאות ק"ג, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  25. ^ חזק יותר, מדויק יותר: צפו במערכת "קלע דוד" בפעולה, באתר צה"ל, 20 במרץ 2017
  26. ^ הדס לבב, מערכת "קלע דוד" בדרך למבצעיות, באתר חיל האוויר הישראלי, 20 במרץ 2017
  27. ^ הדס לבב, מערכת "קלע דוד" הוכרזה כמבצעית, אתר חיל האוויר הישראלי, 2 באפריל 2017,
    יוסי מלמן, ‏מערכת קלע דוד הפכה למבצעית: "נדבך משמעותי לעוצמתה של ישראל", באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2017,
    יואב זיתון, מערכת שרביט קסמים הוצגה: "חזון, גאון וביטחון", באתר ynet, 2 באפריל 2017
  28. ^ אמיר בוחבוט‏, "אבן דרך חשובה": הניסוי המוצלח של מערכת "שרביט קסמים" - תיעוד, באתר וואלה!‏, 19 במרץ 2019
  29. ^ סדרת ניסויי יירוט של מערכת הנשק "קלע דוד" הסתיימה בהצלחה, אתר חיל האוויר
  30. ^ אחיה ראב"ד, איתי בלומנטל, קובי נחשוני ויואב זיתון, האזעקות בצפון: שיגור מבצעי ראשון ל"קלע דוד", באתר ynet, 23 ביולי 2018
  31. ^ חדשות הלילה 23.07.18: "רשימת הדרישות של ישראל מרוסיה", סרטון באתר יוטיוב
  32. ^ איתמר אייכנר, דיווחים: טיל ישראלי מתקדם הגיע לידי רוסיה, באתר ynet, 6 בנובמבר 2019
  33. ^ יירוט מבצעי ראשון של מערכת "קלע דוד", באתר צה"ל, 10 במאי 2023
  34. ^ אריה יואלי, ‏בפעם השנייה: רקטה יורטה על ידי מערכת "קלע דוד", באתר "סרוגים", 12 במאי 2023,
    אלישע בן קימון, בפעם השנייה בסבב: "קלע דוד" יירטה אחת משתי הרקטות ששוגרו לעבר י-ם, באתר ynet, 12 במאי 2023
  35. ^ כתבי ynet, השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  36. ^ אדי גל, הטיל הצפוני ביותר שחמאס שיגר: שריפה במפעל בקרית אתא מנפילת חלקי יירוט (וידאו), באתר mynet‏ קריות, 13 באוקטובר 2023
  37. ^ אמיר בוחבוט‏, 100 אחוזי דיוק על עשרות יירוטים: ההישג המפואר של מערכת קלע דוד, באתר וואלה!‏, 10 בנובמבר 2023
  38. ^ יואב זיתון, ישראל מושקוביץ וליאור בן ארי, כטב"ם ישראלי גדול הופל בלבנון, קלע דוד יירט טיל קרקע-אוויר של חיזבאללה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
  39. ^ דין שמואל אלמס, ‏ישראל צלחה את מתקפת הטילים והכטב"מים הגדולה אי פעם. מה צפוי עכשיו?, באתר גלובס, 14 באפריל 2024.
  40. ^ בתקשורת פורסם שם הטיל כ"קאדר 1". קיים טיל שיוט איראני בשם זהה (קאדר). הטיל שחזבאללה שיגר הוא טיל בליסטי על בסיס שיהאב-3.
  41. ^ ynet - 355 ימים למלחמה, באתר ynet, 24 בספטמבר 2024
  42. ^ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001490230
  43. ^ ג'רוזלם פוסט, ‏פינלנד הודיעה: נרכוש מישראל את מערכת "קלע דוד", באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2023
  44. ^ איתי בלומנטל, באמצע המלחמה: נחתמה עסקה למכירת מערכת "קלע דוד" לפינלנד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 בנובמבר 2023


הגנה מפני טילים בישראל ישראל
מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים
חץ 4 (בפיתוח) טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל
חץ 3 טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים
חץ 2 טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים
קלע חד (בפיתוח) טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים
קלע דוד טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס
יהלום מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים
כיפת ברזל טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן.
מגן אור מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור".
מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט
לכלי טיס לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע
לכלי שיט לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני)
לכלי רכב מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן
מערכות גילוי והתראה
מכ"מים ומערכות התראה מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084‏ • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום
ערכים קשורים
ראו גם מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)


ישראלישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
טילים ורקטות אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • ‏CARPET • ‏Sea Breaker • רוקס
עמדות שליטה מרחוק בנשק טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה
מערכות הגנה אווירית ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • ‏כיפת רחפן
לויינים אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז
שונות אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR – מערכת סילוק פצצות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39688076קלע דוד

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קלע_דוד&oldid=2697661"