דוידקה

ערך זה עוסק בדגם של מרגמה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דוידקה (פירושונים).

מרגמה מסוג "דוידקה" המוצגת בחצר מצודת יואב. מרגמה זו שימשה בסיוע לכוחות שלחמו בצפת במלחמת העצמאות

דָוִידְקָה היא מרגמה בקוטר 3 אינץ' מתוצרת תע"ש, ששימשה את ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות. הדוידקה פותחה על ידי דוד ליבוביץ, נשָק של "ההגנה" בחזית הדרום, והיא קרויה על שמו. בסך הכל יוצרו שש יחידות בלבד של מרגמה זו.

הפגז של הדוידקה, ששקל 40 ק"ג, היה בקוטר גדול מזה של הקנה, והוא "הולבש" עליו. טווח הדוידקה היה 300 מטרים לכל היותר.

שימוש הבכורה נעשה על ידי ההגנה ב-13 במרץ 1948, בהתקפה על שכונת אבו כביר ביפו. לכל אחת משלוש חטיבות הפלמ"ח נמסרו שתי מרגמות. הדוידקה התקבלה בספקנות בקרב מפעיליה, שכן היא נחשבה לנשק לא אמין, לא מדויק, לא יעיל וגוזל משאבים. בסופו של דבר, הצלחתה הגדולה של הדוידקה הייתה דווקא ברעש החזק שנגרם בעת הפעלתה, שהפיל פחד רב על הערבים וגרם להם לברוח מעמדותיהם.

באמצע יוני 1948 צוטט "מפקד בהגנה" בעיתון המשקיף לגבי הסיבות לעמידתה של ירושלים היהודית בקרבות, שאחת מהן הייתה הדוידקה "הנשק היהודי היעיל מאוד בהרעשת עמדות הערבים"^[1].

שש היחידות שיוצרו עודן קיימות. המפורסמות מביניהן, מרגמה של חטיבה 10 (יפת"ח-פלמ"ח), מוצבת היום בכיכר על שמה בעיר צפת. מרגמה עם פגז בקנה מוצבת בכיכר הדוידקה בירושלים במפגש הרחובות יפו והנביאים. מיקומי האחרות הם ליד בית יד לבנים ברחובות, במצודת יואב, בסליק של קיבוץ יגור ובגינה ברחוב השומר בגבעתיים.

בשיר "הצלף הג'ינג'י" מחבר דן אלמגור את "הדוידקה" לאבנים שירה דוד המלך במעשה דוד וגולית^[2].