זאב מילוא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ולדימיר מילר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב מילוא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בפברואר 1922
ממלכת יוגוסלביה
פטירה מאי 2020 (בגיל 98)
תאריך עלייה 1949
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
תפקידים בשירות
ראש ענף מחשבים במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי
פעולות ומבצעים
פרטיזן במלחמת העולם השנייה
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
עיטורים
פרס ביטחון ישראלפרס ביטחון ישראל
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל "כור תקשורת והתראה"
סגן מנהל חטיבת איתות ובקרה ב"מוטורולה ישראל"

זאב מילוא (1 בפברואר 1922 - מאי 2020) היה מהנדס אלקטרוניקה ישראלי, קצין בחיל הקשר והאלקטרוניקה בדרגת אלוף-משנה, חתן פרס ביטחון ישראל לשנת 1960.

ביוגרפיה

נולד בשם ולדימיר מילר בשנת 1922 לאלכסנדר ואנקה בממלכת יוגוסלביה. לסבו הייתה טחנת קמח גדולה בווירוביטיצה, שם חיו גם קרובי משפחתו. גדל בזאגרב, בירת קרואטיה. בנעוריו היה פעיל כחובב רדיו. מדינות הציר פלשו ליוגוסלביה במלחמת העולם השנייה באפריל 1941. במאי אותה שנה שלחו אותו הוריו למשפחתו בווירוביטיצה. הוא נשלח לעבודות כפייה, אולם זכה לפטור מרופא ושב להוריו בזאגרב. ב-1942, בעקבות הסכם שבו הבטיחו האוסטשה לגרש את יהודי קרואטיה למחנות ההשמדה, נשלחו לאושוויץ חמישה מבני משפחתו שהתגוררו בווירוביטיצה. עקב כך, החליטה משפחתו לברוח לאזור הכיבוש האיטלקי בקרואטיה בדלמטיה. באותה שנה הצליחו הוריו להשיג מסמכי מעבר מזויפים דרך חברה שעבדה במשטרת זאגרב. עם מסמכים אלה הגיעו לאזור הכיבוש האיטלקי והוכרו שם כקתולים. בעקבות כיבוש דרום איטליה בידי האמריקאים וחתימת איטליה על שביתת נשק עם בעלות הברית בספטמבר 1943, עזבו הכוחות האיטלקים את דלמטיה והשטח נתפס על ידי הפרטיזנים. מילר הצטרף אליהם. במסגרת הפרטיזנים התיידד עם קצין פרטיזני, יהודי גם הוא, שפינה אותם, כאשר הכוחות הגרמנים התקרבו לעיירה שבה גרו. ובהמשך התקבל לפרטיזנים כטכנאי רדיו בעיירה דרינה (סמוך לעיר וישגרד שבבוסניה) ושירת בתפקידו למעלה משנה. התחיל ללמוד הנדסת חשמל ביוגוסלביה. משכורתו של האב לא הספיקה לכסות את הוצאות הקיום ומצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה, לכן החליטו לעלות לישראל, למרות שזאב היה קרוב לסיום לימודיו.

בסוף יוני 1949 עלה לישראל. הוא סיים לימודי הנדסת חשמל בטכניון. הצטרף לחיל הקשר והאלקטרוניקה כאזרח עובד צה"ל. בשנת 1960 זכה בפרס ביטחון ישראל, יחד עם סא"ל אלכסנדר רוזן וסרן צבי ורדיאל, על פיתוח בתחום ההצפנה.[1] התגייס לצה"ל בדרגת רב-סרן, המשיך כראש ענף מחשבים במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי והתקדם לדרגת אלוף-משנה במפקדה זו.

לאחר סיום שירותו בצה"ל מונה בשנת 1978 למנכ"ל "כור תקשורת והתראה",[2] ובתחילת 1986 מונה לסגן מנהל חטיבת איתות ובקרה ב"מוטורולה ישראל".[3]

נפטר במאי 2020.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28047181זאב מילוא