אודי זהר
.jpg) | |
| לידה |
16 בדצמבר 1955 ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| פטירה | 24 ביולי 2023 (בגיל 67) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1974–2004 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
מבצע ליטני מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחון | |
| עיטורים | |
 פרס ביטחון ישראל | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל רשות התעופה האזרחית, יו"ר ומנכ"ל כים ניר | |
אודי זהר (16 בדצמבר 1955 - 24 ביולי 2023) היה תת-אלוף בצה"ל, שירת כטייס וכמפקד בחיל האוויר, זוכה פרס ביטחון ישראל. לאחר שירותו הצבאי כיהן כמנכ"ל הראשון של רשות התעופה האזרחית. מ-2012 ועד פטירתו כיהן כמנכ"ל חברת התעופה כים ניר.
ביוגרפיה
זהר נולד בירושלים, למד בפנימייה החקלאית-טכנולוגית יד-נתן שבגליל המערבי. ב-1974 התגייס לצה"ל, וסיים קורס טיס ב-1976. שירת בטייסת העמק בבסיס רמת דוד, תחילה כטייס סקייהוק ולאחר הסבה כטייס כפיר. הוא השתתף במבצע ליטני בתקיפת מטרות בדרום לבנון. בדצמבר 1978 מונה למדריך בבית הספר לטיסה והיה חבר בצוות האווירובטי של חיל האוויר. ב-1981 הצטרף לטייסת 133, עבר הסבה למטוסי F-15 איגל ולחם עמה במלחמת לבנון הראשונה.
בהמשך שירת כסמ"ט ב' וכסמ"ט א' בטייסת 149 (מטוסי כפיר) בבסיס עובדה וכסמ"ט א' בטייסת חוד החנית (F-15) בתל נוף. במאי 1986 השתחרר משירות קבע. הוא עבד שנתיים בתחום השיווק באלביט מערכות וחזר לצה"ל כמפקד טייסת ראשוני בבית הספר לטיסה, לאחר סיום קורס פיקוד ומטה מונה למפקד טייסת מתקדם בבית הספר לטיסה. בשלב זה התפרצה אצלו מחלת הסוכרת והוא עבר הסבה לנווט בהצבת חירום בטייסת חוד החנית. מילא תפקידי פיקוד ומטה בחיל האוויר, מונה למפקד כנף 2[דרוש מקור] בדרגת אלוף-משנה ולראש תחום אמצעים מיוחדים במטכ"ל בדרגת תת-אלוף. השתחרר משירות הקבע ב-2004, ב-2003 זכה בפרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח מערכת מסווגת.
ביוני 2004 מונה לראש מנהל התעופה האזרחית[1] וארגנה מחדש כרשות רגולטורית עצמאית בשם רשות התעופה האזרחית. בתקופת כהונתו קידם את תקנות התעופה הספורטיבית בישראל ומיסד את תחום כלי הטיס הבלתי מאוישים.[2] הוא תמך במדיניות של ליברליזציה מבוקרת בתחום התחרות בין חברות התעופה ולא במדיניות של שמים פתוחים. הוא כיהן בתפקיד עד מאי 2008, לאחר שהחליט לא להמשיך בכהונתו בין השאר לאור חילוקי דעות עם השר הממונה שאול מופז ומנכ"ל משרד התחבורה.[3]
כיהן כיו"ר קלוב התעופה לישראל. במרץ 2012 מונה ליו"ר חברת התעופה כים ניר העוסקת בריסוס ובכיבוי אווירי.[4] בספטמבר 2012 מונה למנכ"ל החברה.
חיים אישיים והשכלה
היה נשוי לבינה ואב לארבעה. ב-2010 נהרגה בפיגוע דריסה בתו מיכל ששירתה כקצינה בחיל השלישות.[5]
היה בעל תואר ראשון מאוניברסיטת אובורן בארצות הברית, תואר שני ביחסים בינלאומיים ומינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.[6]
קישורים חיצוניים
- דליה טל, כנפיים קבורות, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2008
- אור יעקב, זהר ברקיע, באתר חיל האוויר הישראלי, אוגוסט 2004
הערות שוליים
- ^ זוהר בלומנקרנץ, תת אלוף במיל' אודי זוהר מונה לתפקיד ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה, באתר הארץ, 23 במאי 2004
- ^ מנהל רשות התעופה האזרחית אודי זהר הודיע על סיום תפקידו בתום חוזה העסקתו במשרד התחבורה, אתר משרד התחבורה, 13 במאי 2008
- ^ זוהר בלומנקרנץ, מנהל רשות התעופה האזרחית, אודי זוהר התפטר במפתיע בשל חילוקי דעות עם מנכ"ל משרד התחבורה, באתר TheMarker, 13 במאי 2008
- ^ זוהר בלומנקרנץ, מנהל רת"א לשעבר מונה ליו"ר הדירקטוריון החדש של חברת כימניר, באתר TheMarker, 28 במרץ 2012
- ^ שש עם עודד בן-עמי, אביה של מיכל זוהר ז"ל מדבר לראשונה: ילדה שאכלה את החיים, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2010
- ^ דוח מיידי על מינוי נושא משרה בכירה בחברת כים ניר, אתר מאיה
36768794אודי זהר