אביאל רון
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1948 ט"ז באב תש"ח |
|---|---|
| נרצח |
31 במרץ 2002 (בגיל 53) י"ח בניסן תשס"ב |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת לבנון הראשונה | |
| עיטורים | |
 פרס ביטחון ישראל | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל | |
אביאל רון (ט"ז באב תש"ח, 21 באוגוסט 1948 - י"ח בניסן תשס"ב, 31 במרץ 2002) היה אלוף-משנה בצה"ל ומנכ"ל המרכז למיפוי ישראל. חתן פרס ביטחון ישראל.
ביוגרפיה
רון נולד בשכונת הדר בחיפה, למד בבית הספר הריאלי ובמחזור הראשון של תיכון עירוני ה' ופעל בתנועת הצופים. בשנת 1966 התגייס לחיל התותחנים, הוכשר כמשנה טכני ויצא לקורס מפקדים. בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים היה חלק מסוללת מרגמות 120 מ"מ שהורכבו מחניכי השלמה חילית והצבה באזור דרום הר חברון. במרץ 1968 סיים קורס קצינים ושירת כקצין סיור וכקצין עמדה. יצא לקורס קציני קישור ארטילרי ובמלחמת ההתשה שירת מפקד סוללת "נברונים" הדרומית בקו בר-לב ולאחר מכן מפקד הסוללה הצפונית. במרץ 1970 השתחרר משירות הקבע. בשנים 1970–1974 למד גאודזיה בטכניון.
במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים כמפקד סוללה בגדוד 839, הוא הוצב כקצין קישור ארטילרי בגדוד 113, לחם עמו בחזית המצרית ונפצע ביום החמישי של המלחמה, לאאחר שלושה ימים חזר לחזית ושימש קצין טיווח מוטס. לאחר המלחמה מונה לסמג"ד במילואים.ב-1974 גויס לשירות קבע מיוחד והדריך בביסל"ת קורסי הסבה של קציני חי"ר לתותחנים. בשנים 1976–1978 עבד באיראן. בשובו לישראל חזר לשירות קבע, הדריך בקורס מתקדם בביסל"ת ומונה להקים גדוד תותחנים, עליו פיקד במלחמת לבנון הראשונה. בשנים 1986 - 1991 על עוצבת הרעם, אגד ארטילרי פיקודי.
במסגרת שירותו היה רון שותף לפיתוח תורת לחימה ייחודית שהפכה את האגד הארטילרי למרכז אש אוגדתי. תחת פיקודו של האלוף ישראל טל היה מנהל פיתוח תותח מתנייע "השולף"[1] הוא שירת במנת"ק והיה שותף לתכנון מרכבה 3. מאוחר יותר היה מעורב גם בפיתוח תותח בקוטר 120 מ"מ, לשימוש בטנקי מרכבה, עליו זכה עם צוות מההתעשייה הצבאית בפרס ביטחון ישראל (1998).
במהלך שירותו הצבאי הושאל לעבודה במרכז למיפוי ישראל ולאחר סיום שירותו (בדרגת אלוף-משנה) התמנה, בשנת 1994, למנהל המרכז. בתקופתו בתפקיד הוקמה מערכת מידע גאוגרפית לאומית בה רוכזו כלל הנתונים הגאוגרפיים לשימוש משרדי הממשלה. כמו כן החל המרכז לעשות שימוש במערכות ניווט לווייניות לצורכי מיפוי והוקם באוניברסיטת חיפה הארכיון הלאומי למפות ולתצלומי אוויר. באמצעות נתוני המרכז קודמו על ידו תוכניות מערכתיות לחיזוי רעידות אדמה ולמלחמה בתאונות הדרכים. רון עמד גם בראש הוועדה לקביעת קו המים העליון של הכנרת.
ב-31 במרץ 2002 שהה רון עם משפחתו במסעדת "מצה" בחיפה ונהרג בפיגוע התאבדות. שני ילדיו, ענת ועופר, נהרגו גם הם. רעייתו, כרמית, נפצעה קשה.
בשנת 2003 הוקם במרכז למיפוי ישראל "הארכיון הלאומי למפות ולתצלומי אוויר ע"ש אביאל רון" על פי החלטת ממשלה ובתיאום עם גנזך המדינה.
רון היה חובב רכיבת אופניים ועל שם בני המשפחה נקרא חניון "שבילי רון" להליכה ולרכיבה באופניים. כמו כן נקראה על שמו צעדת "לוחמי האש" של חיל התותחנים ובאוניברסיטת חיפה הוצא לזכרו הקובץ "מחקרים בארץ ישראל - ספר אביאל רון". כמו כן בבית הספר "חוגים" נקראה כיתה על שם ביתו של רון: "החדר של ענת".
קישורים חיצוניים
- דף לזכר אביאל רון, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- קורות חייו
- אל"מ אביאל רון, התותח המתקדם לטנק: 120 מ"מ של עוצמה, שריון 4, אפריל 1999, עמ' 51-50, באתר "יד לשריון"
- אביאל רון, באתר משרד ראש הממשלה
- אביאל רון, באתר אוניברסיטת חיפה
- אביאל רון, באתר המרכז למיפוי ישראל
הערות שוליים
