מודיעין טכנולוגי
מודיעין טכנולוגי (באנגלית: "TECHINT", ראשי תיבות של "Technical Intelligence") הוא תחום במחקר המודיעין הצבאי העוסק בגילוי, הבנה וניתוח השפעתן הפוטנציאלית של מערכות נשק הנמצאות בידי האויב או שידוע כי הוא שואף להשיגן (לפתחן או לרוכשן).
במסגרת זו מתבצע גם ניתוח אודות טכנולוגיות, יכולות ותשתיות מו"פ וייצור של מדינות זרות. כמו כן, סדרי העדיפויות בין הפרויקטים הטכנולוגים של המדינה ויכולתה הכלכלית לתמוך בהם; זאת במטרה להתריע על התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות העשויות להוות בסיס לאמצעי לחימה חדשניים, למנוע "הפתעה טכנולוגית" ולאפשר פיתוח כלים יעילים כנגדם.[1][2]
מודיעין מדעי - תחום העוסק בגילויים מדעיים של היריב בתחום מדעי הטבע והמדעים מדויקים כמו פיזיקה, כימיה, מתמטיקה ומדעי כדור הארץ. על אף שנבדל ממנו, העוסקים בו יפעלו לעיתים תחת מסגרת "המודיעין הטכנולוגי".
זאת ועוד, המודיעין מאפשר אימוץ טכנולוגיות שפותחו בידי מדינה זרה. אין לבלבל בין מודיעין טכנולוגי למודיעין שהתקבל באמצעים טכניים (בדומה לסיגינט וויזינט).
מאפיינים
- איסוף – מידע טכנולוגי יכול להתקבל ממגוון מקורות. מידע רב מתקבל ממקורות גלויים: פרסומים בתקשורת על התפתחויות טכנולוגיות, מצעדי ראווה צבאיים, ספרות מקצועית, תערוכות צבאיות, כתבי עת מדעיים ועלוני מידע מטעם יצרניות אזרחיות. מקורות גלויים עלולים לכלול טעויות ואף להכיל מידע מוטה במתכוון כחלק מהונאה. דרך מקובלת נוספת לאיסוף מידע היא על בסיס אמש"ט (איסוף מסמכים ושלל טכני) שהתקבל לאחר שליטה בשטח האויב או כ"נפל" בשטח המדינה. הגורמים העומדים במרכז הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) למעקב מודיעיני הם התעשיות הביטחוניות והאוניברסיטאות של המדינה היריבה. כמו כן, מתקיים לעיתים מעקב אחר חברות יצרניות פרטיות שמוצרן משמשות באמל"ח.
- הכשרה – קציני המודיעין נדרשים להיכרות מעמיקה הן בהיבט המודיעיני והן בהיבט הטכנולוגי ובחידושים המדעיים. כמו כן, נדרש מהחוקרים חשיבה רב תחומית שכן פיתוח של מערכות נשען לרוב על היכולת לשלב מגוון רחב של טכנולוגיות (כגון אלקטרוניקה, אופטיקה, בליסטיקה, חומרים, מחשבים, אווירודינמיקה, בינה מלאכותית, גרעין וכו').
- שיח מול דרג צבאי בכיר ומקבלי החלטות – קיים קושי מובהק בהבהרת ממצאי המודיעין הטכנולוגי לקברניטים, שאינם מומחים לתחום מדעי או טכנולוגי, באופן שבו יבינו בצורה איכותית את ההשלכות והמשמעויות העתידיות לשדה הקרב. על אף שמדובר בפרטי מידע טכנו-טקטיים, בשל חשיבותם והשפעתם מיוחסים לרוב כמודיעין אסטרטגי.
מבצעים בהיסטוריה
לאורך ההיסטוריה יצאו לפועל מספר רב של מבצעים במטרה לאסוף מודיעין טכנולוגי אודות יכולות היריב. מבצעים שפורסמו בגלוי:
- "מבצע בייטינג" – פשיטה של כוחות בריטיים משולבים לתפיסת רכיבי רדאר וירצבורג בברונוואל שבצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה אשר נערכה ב-27–28 בפברואר 1942.
- "מבצע פייפרקליפ" – מבצע שביצעו אנשי המשרד לשירותים אסטרטגיים של ממשלת ארצות הברית מיד לאחר מלחמת העולם השנייה לאיתור וגיוס מדענים בכירים נאצים בגרמניה, בברית המועצות ובמדינות נוספות, כדי לשלב אותם במחקרים בארצות הברית, בתקופת המלחמה הקרה.
- "תרנגול 53" – מבצע בו השתלטו כוחות צה"ל על תחנת מכ"ם מצרית בראס ע'אריב, והביאו את המתקן לישראל לצורך ניתוח. הפעולה נערכה במהלך מלחמת ההתשה, בלילה שבין 26 ו-27 בדצמבר 1969, והשתתפו בה יחידות מחטיבת הצנחנים (גדוד 50 וסיירת צנחנים) ומחיל האוויר, והיא נחשבת לאחת הפעולות הנועזות והיצירתיות בתולדות צה"ל.
- ערצב 19 – במסגרת הכנות למבצע המוסד אסף מודיעין על מערכת ה-SA-6. בכיר המוסד נחיק נבות כתב:
כמענה לאילוץ האופרטיבי החדש, הצלחנו להשיג ממדינה ידידותית את המפרטים הטכנו-אלקטרוניים המדוייקים של הטילים הללו. המידע עבר במהירות למטה חיל האוויר בקריה ומשם לטייסים בבסיסי חיל האוויר, שלמדו להכיר את הטילים ומערכותיהם ופיתחו תורת לחימה להתמודד איתם ביום פקודה.[3]
- ב-2007 הרפובליקה העממית של סין, ככל הנראה, ביצעה מתקפת סייבר כנגד חברת לוקהיד מרטין ואספה מידע סודי על מטוסי ה-F-35. בהמשך אף נטען שאלו השתמשו במידע 7 שנים מאוחר יותר במסגרת פיתוח המטוס J-20.[4]
הפתעה טכנולוגית
"הפתעה טכנולוגית" הוא ביטוי להופעתו או חשיפתו של אמצעי לחימה או תו"ל לחימה חדש בידי יריב, שעלול להגדיל באופן משמעותית את הפער במאזן הכוחות בין הצדדים ולגרימת אבדות רבות. הפתעה טכנולוגית יכולה לנבוע מכך ש:
- המודיעין נכשל בגילויו
- המודיעין גילה אודותיו אך נכשל בניתוח משמעות האיום שלו
- המודיעין גילה אודותיו אך משמעות האיום אינה העוברה לדרג הבכיר ומקבלי החלטות או הועברה אך אלו לא נקטו פעולות לצמצום האיום עקב סיבות פוליטיות, פער טכנולוגי או כל סיבה אחרת.
חשיפת אמצעי הלחימה אינה חייבת להתקיים בשדה הקרב על מנת להגדיל את מספר האבדות, אלא יכולה דווקא להתקיים טרם פרוץ המלחמה ליצירת לחץ פסיכולוגי על היריב לסגת מהרצון לבצע תקיפה.
דוגמאות להפתעות טכנולוגיות
- הופעת המיג-15 כנגד המטוסים אמריקאים במלחמת קוריאה והשימוש של המטוס הרוסי במנועי סילון בריטים.
- פענוח התקשורת הגרמנית שהוצפנה באמצעות מכונת ההצפנה "אניגמה" במלחמת העולם השנייה על ידי הבריטים (להרחבה - אולטרה).
- השימוש ברכבי "דגן", בעלי אמצעי לראיית לילה תרמיים שהיוו כלי יעיל לזיהוי במסגרת מארבים שהתקיימו 1968–1970 בבקעת הירדן.
- במסגרת מלחמת יום הכיפורים התקיימו מספר הפתעות טכנולוגיות:
- צבאות ערב ובמיוחד צבא מצרים, עשו שימוש נרחב בטילי הסאגר - טילים נגד טנקים שהצליחו לפגוע ביעילות בכוחות המסתערים של צה"ל. חיל השריון הישראלי, שהופתע מצורת ההפעלה המאסיבית של הנשק, לא היה מתורגל להתמודד עם האיום החדש ונאלץ לפתח תוך כדי הקרבות שיטות התמודדות עם הטיל.
- הפעלת מערכות הטק"א SA-6, היעילות נגד מערכות הטסות בגובה נמוך, כנגד חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים היוו הפתעה לעומת הערכת המודיעין כי באלו לא יעשה שימוש.
- בזירה הימית, חיל הים הישראלי גיבש מענה טקטי רחב כנגד טיל הים-ים SS-N-2 סטיקס שהיה בשימוש הצבא המצרי. המענה הטכנולוגי כלל פיתוח ויישום של מערכת "שלדג", לגילוי מכ"ם, "אבשלום", רקטה לפיזור מוץ להטעיית מכ"ם האויב, ומערכת "אמנון", להגנה עצמית.
יחידות למחקר מודיעין טכנולוגי
ישראל
בישראל הגוף האמון על מחקר זה הוא "זירת מודיעין טכנולוגי" תחת חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל.[5]
ארצות הברית
בארצות הברית ישנם מספר גוף האמונים על מודיעין טכנולוגי:
- המרכז הלאומי לביון רפואי והמרכז מודיעין החלל והטילים, הכפופים לסוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקני (DIA)
- המרכז הלאומי למודיעין אוויר וחלל (NASIC) תחת חיל האוויר של ארצות הברית
- המרכז הלאומי למודיעין קרקעי (NGIC) הכפוף לפיקוד המודיעין והביטחון של צבא ארצות הברית
- הסוכנות לביטחון לאומי
רוסיה
עד 2003 פעל ברוסיה גוף מרכזי אחד למודיעין טכנולוגי: הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית. במרץ 2003 נערכה רפורמה פדרלית בגופי הרשות המבצעת ומאז ישנם מספר גופים במדינה האמונים על מודיעין טכנולוגי:
- המינהל הששי של המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי
- מחלקה X בסוכנות הביון הרוסית
- המרכז לביטחון מידע הכפוף לשירות הביטחון הפדרלי
- השירות לתקשורת מיוחדת ומידע של שירות האבטחה הפדרלי
לגופים אלה נוספה גם היחידה למבצעי מידע הכפופה למשרד ההגנה של רוסיה.
לקריאה נוספת
- ר.ו. ג'ונס, מלחמה סודית ביותר (המודיעין הבריטי 1939-1945), תל אביב: משרד הביטחון, 1984
- יצחק בן ישראל, הפילוסופיה של המודיעין, תל אביב: משרד הביטחון, 1999
קישורים חיצוניים
- "המודיעין הטכנולוגי - למה ואיך?", עזריאל לורבר, המרכז למורשת המודיעין, אפריל 2016
- ספיר ליפקין, כך חוקרים את סודות הנשק האיראני, באתר N12,6 באפריל 2023
הערות שוליים
- ^ Joint Publication 1-02 Department of Defense Dictionary of Military and Associated Terms (עמ' 238), מחלקת ההגנה של ארצות הברית, 15 בפברואר 2016(באנגלית)
- ^ Gus W. Weiss, The Farewell Dossier: Duping the Soviets, Studies in Intelligence - Central Intelligence Agency, 1996
- ^ נחיק נבות, תבל ומלואה: סיפורו של איש מוסד, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2015, עמ' 129
- ^ "המטוס החמקן הסיני נראה לכם מוכר? אולי כי הם גנבו אותו מהאמריקאים", the marker, 2014
- ^ יואב לימור, "כנגד ארבע זירות". המודיעין 2015, באתר ישראל היום, 22 באפריל 2016
36572545מודיעין טכנולוגי