משה הראל
 |
משה ארנסט הראל (הרץ) (13 באוקטובר 1920 - 15 באוגוסט 2001) היה אדריכל ישראלי שנודע במבני המדע והמחקר שתכנן, הניצבים במוסדות אקדמיים ברחבי ישראל. היה חבר במחתרת ההולנדית שלחמה נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה, וזכה בכתב הוקרה מהקונגרס האמריקני ובמדליית המלכה ההולנדית על פועלו.
ביוגרפיה
הראל נולד בעיירה סיטארד כבן הבכור של משפחת הרץ. בגיל צעיר עברה המשפחה לרוטרדם ושם עברה ילדותו. למד ברוטרדם בתיכון ריאלי והחל בלימודי אדריכלות באוניברסיטת דלפט. סיים את לימודיו ב-1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתום לימודיו פגש ברחל דידי לבית רוס. הם נפגשו לראשונה במסיבת פורים שנועדה לגיוס כספים למען פליטים יהודים מגרמניה שהגיעו להולנד. הזוג התארס באוגוסט 1941. ביולי 1942 לאחר יותר משנתיים בהן נשלטה הולנד על ידי הנאצים, הייתה אמורה משפחת הרץ להישלח למזרח אירופה. מרתה נגטגל (Nagtegaal), שעבדה אצל משפחת הרץ, הציעה להסתירם אצל בני משפחתה. באוגוסט 1942 פוזרו בני משפחת הרץ, בין בני משפחת נגטגל ומשפחת ון דה פול. במרץ 1943 השיגה מרתה נגטגל עבורם תעודות זהות מזויפות וכרטיסי הקצבה של מזון ומצרכי מחיה. ב-1988 הוכרו בני משפחת נגטגל כזכאים לתואר חסיד אומות העולם על ידי מוסד 'יד ושם'
פעילותו במחתרת ההולנדית
לאחר הכיבוש הנאצי הזדהה הראל כנוצרי כפרי חרש-אילם, כדי להסתיר העובדה שלא היה בן המקום. בהמשך התגייס למחתרת ההולנדית, ועסק באיתור, הסתרה והצלה של לוחמי בנות הברית אשר נותקו מיחידותיהם או הוצנחו מעבר לקווים. בנוסף, סייע להצניח אבוקות צנחנים בריטים, קנדים ואמריקאים, ולפזרם בכפרים. במחתרת פעל תחת שם בדוי: ריינוס ון אלק (Rienus van Elck). אולם תפקידו המרכזי של הראל היה ליצור קשר בין מפקדי המחתרת לפעילים שמצאו מקומות מסתור. תוך סיכון רב, נע הראל בין הכפרים ברכיבה על אופניים כשהוא מתחזה לאיכר מקומי. באוגוסט 1944, כאשר אוחדו הקבוצות שלחמו בנאצים בארגון שכונה "כוחות הפנים" התרחב היקף עבודתו והוא נטל חלק בפעולות נוספות שסילפו את הודעות שלטון הכיבוש הגרמני ושיבשו את העברתן.
קרב ארנהם
לאחר ה-17 בספטמבר 1944, כאשר החל הקרב על ארנהם, נותרו רבים מחיילי בעלות הברית מאחורי קווי הגרמנים, חלקם פצועים וללא ציוד ומזון. המחתרת סייעה להסתיר ולטפל בחיילים אלה, ואף להעבירם את נהר הריין ולהצטרף לכוחותיהם. הראל השתתף בפעולות הללו, לצד תפקידיו השונים במחתרת.
אחרי המלחמה
ב-9 במאי אורגן טקס הנישואין האזרחי של משה הראל (אז הרץ) ורחל (דידי) רוס בבניין העירייה של העיר איידה (אנ'). חברי המחתרת ששרדו השתתפו בטקס החתונה ומפקד המחתרת הזכיר בברכתו את עמידתם של הזוג ותפקידם במחתרת ההולנדית במלחמה. באוגוסט 1945 התחתנו משה ורחל בטקס יהודי אצל הרב מרוטרדם בעיר אוטרכט. בנם הבכור, מתי, נולד באפריל 1946, ובספטמבר עברה המשפחה לרוטרדם שם קיבל הראל עבודה במשרד אדריכלים וזכות לגור בעיר. ב-1948 נולד בנם השני אלחנן הראל. בני הזוג היו פעילים בקהילה היהודית המשתקמת ומשה החל להשתלב בעולם בתכנון והבנייה ברוטרדם. לאחר המלחמה זכה משה הראל בכתב הוקרה מאת הקונגרס האמריקני על פועלו לסיוע לכוחות בעלות הברית במהלך המלחמה.
העלייה לארץ וגיוס לצה"ל
בפברואר 1950 עלו משה ורחל הראל ושני ילדיהם לארץ ישראל, והתיישבו בקיבוץ בית השיטה. מאוחר יותר עברו לחולון, שם גם נולד בנם השלישי שמואל. ב-1954 גויס הראל לצה"ל ושובץ כקשר בחיל ההנדסה. בנסגרת זו לחם במבצע קדש, ובהמשך השתתף כקצין במלחמת ששת הימים. הוא השתחרר לבסוף בדרגת סרן.
סוף חייו
במקביל לעבודתו היה משה פעיל מסור במועדון רוטרי השרון שבהרצליה פיתוח והיה נשיא המועדון מספר תקופות. הוא נפטר ב-2001 ממחלה קשה, בגיל 81. הותיר אחריו שלושה בנים, שלוש כלות, שבעה נכדים ועשרות נינים.
קריירה אדריכלית
.jpg)
ב-1951 הצטרף הראל למשרד אדריכלים של לוטה כהן. בשנת 1953 עבר למשרדו של האדריכל נחום זלקינד, ומיד הפך לשותפו. המשרד התמחה בתכנון מבני מדע ומחקר. משרדו של משה הראל היה שותף לתפיסה ותכנון במכון ויצמן למדע, ותיכנן מבנים רבים אחרים בכלל מוסדות המדינה, ובהם: במכון ויצמן למדע:
- אולם הרצאות ע"ש ויקס
- בנין לפיזיקה גרעינית
- בית מכונות מרכזי לכוח וחום
- בנין למאיץ טנדם
- מכון אולמן למדעי החיים
- מכון לרנטגן
- מכון לכימיה ע"ש ברגמן
- מכון לביו-דינמיקה ומחקר להורמונים ע"ש קנדיוטי
- מכון למדעי הביולוגיה ע"ש ארנולד מאיר
- מכון לביו-רפואה ע"ש יגלום
- מבנים במרכז לנוער שוחר מדע
- אולם הרצאות לבניין פיזיקה
- מאיץ חלקיקים פלטרון ע"ש קופלר
- מיזם הקולט הסולרי המרכזי-מרכז קנדה לאנרגיה
הטכניון חיפה
- בניין הפקולטה לפיזיקה.
- בניין הפקולטה לכימיה בתי מלאכה מחסנים לכימיקלים וחומצות.
- בניין הפקולטה להנדסה כימית עם מעבדות לבקרה ופיילוט פלנט.
- בניין למיקרו-ביולוגיה.
- בניין לטכנולוגיה של מזון עם פיילוט פלנט
- אודיטוריום רב תכליתי (240 איש)
- בניין לפיזיקה עיונית עם ספרייה
- בניין לאלקטרו-אופטיק
אוניברסיטת תל אביב
- בניין למדעי הטבע א. פיזיקה טלסקופ, ב. כימיה, ג. מתמטיקה, מדעי החלל, ד. ביוכימיה, ה. מרכז מחשבים.
- בית מכונות מרכזי.
- בניין לבתי מלאכה ומחסנים מרכזיים,
- אולם הרצאות ע"ש לב.
- גן זואולוגי (מעבדות וכלובים).הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
- גן בוטני (מעבדות וחממות).הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב
- בניין למאגרים גנטיים
- בית הספר להנדסאים של האוניברסיטה ע"ש מאירהוף
הסוכנות היהודית
- בית ספר מקיף ד' באר שבע.
- בית ספר להנדסאים באר שבע.
- בית ספר מקיף אזורי אום אל פחם,
משרד הביטחון - נחל שורק
- בית ספר לאיזוטופים.
- בניין לכימיה.
- מחסנים מרכזיים.
- מעבדה למחקר.
מכון ידע ליד מכון ויצמן
- מח' לאלקטרוניקה.
- מח' לחקר בחומרים פלסטיים.
- מח' לפרמצבטיקה,
ביוטכנולוגיה כללית לישראל
- בניין מחקר להנדסה גנטית.
נמל התעופה בן-גוריון- אל על
- בניין לאספקת אנרגיות
- בניין מכונות
- בניין לציוד קרקע
בית חרושת לשימורים גן שמואל
- בניין מעבדות חצי חרושתי.
שטראוס ושות' רעננה
- מפעל לציפוי יהלומי תעשייה.
סופרפארם פתח תקווה
- בניין מרכזי למשרדים.
מכון ולקני בית דגן
- בניין לפיזיולוגיה של הצמח.
- בניין לאנטומולוגיה.
מכון וולקני נווה יער
- מעבדות שדה.
גישתו האדריכלית
הראל האמין שעל האדריכל להקשיב ללקוח ולתרגם את הדרישות שלו לבניין. על הבניין להיות פונקציונלי, ללא חזית אחורית או קדמית, אלא בעל חזית צפונית, דרומית, מזרחית ומערבית. ייחודו כאדריכל התבטאה בעבודותיו על בנייני המדעים: בניית המעבדות במבנים ייחודיים עם גמישות מלאה למשתמש, וגישור בין כל הקונפליקטים. כמו בכל שלב בחייו, התמודד הראל עם קשיים ומעברים מהותיים מכורח הנסיבות, והדבר ניכר בעבודתו המקצועית - כל בניין הוא יצירה תכנונית השונה מכל מבנה אחר שתכנן, והוא נמנע משכפול תכנונים. מבניו ניחנו במקוריות ובפונקציונליות מרובה, אך באותה עד הושם דגש על תכנון אסתטי המשתלב במרחב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה הראל, גילגולים / Metamorphosen , אתר הספר האלקטרוני בעיריית איידה בהולנד
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
