אלון תבור
ערך זה עוסק בעץ המופיע בתנ"ך. אם התכוונתם למין של עץ מהסוג אלון, ראו אֵלוֹן תָּבוֹר, הוא שמו של עץ המופיע בתנ"ך, בספר שמואל א', בסיפור שלושת האותות שנותן שמואל הנביא לשאול לאחר שמשחו למלך.[1]
תרגום יונתן, מתרגם את אלון תבור למישר תבור כלומר מישור התבור. כך גם רד"ק: ”כתרגומו מישר תבור”. זיהוי מקומו של אלון תבור הוא מדרום לקבר רחל. לאור דברי התרגום יונתן יש הגורסים כי אֵלוֹן נגזר מהמילים אֵל ואלוהות וזאת מפני שהקדמונים ייחסו גם קדושה לעצים אלו.[2] אחרים סוברים כי אלון תבור הוא בעצם עץ אלה מפורסם, שהיה קיים בין רמה לגבעה.[3]
יש הסוברים כי אלון תבור הוא תומר דבורה (ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה') ובעל תמר (ספר שופטים, פרק כ', פסוק ל"ג). אחרים מזהים את מקומו בח'רבת ארחא צפונית לתל אל פול.[4]
השם אלון התפרש גם כעץ אלון שמקום בו צמח היה למרכז פולחני ניחוש. עצים אשר שימשו כמקום מרכזי בו קיבלו הכוונה מהאלים, היה ידוע במרחבי המזרח הקדום.[5] בדרך כלל שמות בהם מופיע השם אלון היו מורה שם זה על מקום פולחן, עוד מימי התקופה הכנענית. במקרא מוזכרים גם אלון מורה, אלון מעוננים, אלון מצב, אלון בכות, כל אלה נזכרים בתנ"ך באירועים הקשורים בפולחן.
שם העץ הונצח בשמו של בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע בגליל התחתון.
קישורים חיצוניים
- זהר עמר, על העצים הקדושים בספרות היהודית, אוניברסיטת בר-אילן
הערות שוליים
- ^ שמואל א', י', ג'.
- ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, דף ע"ה
- ^ שמעון בר אפרת, מקרא לישראל: שמואל א', ירושלים, מאגנס, 1996, ע"מ 144.
- ^ חיים גבריהו, אנציקלופדיה מקראית: כרך א', ירושלים, מוסד ביאליק, 1950, ע"מ 329.
- ^ אמוץ דפני, עצים מקודשים בישראל, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2010, ע"מ 17.
