דובי בנימיני
דובי בנימיני (נולד ב-1941) הוא חוקר פרפרים ישראלי. כתב את המגדיר המקיף והמרכזי לפרפרי ישראל[1] וספרים נוספים על פרפרי-היום של ישראל.[2] בשנת 1983 יסד את אגודת חובבי הפרפרים בישראל ומשמש כנשיאה וכעורך בטאונה[3] מחקריו בתחום פרפרי-היום של ישראל הובילו לתגליות מחקריות רבות אודות הזואוגאוגרפיה של פרפרי-היום של ישראל והמזרח התיכון, על הביולוגיה הייחודית של מיני פרפרים, אזורי תפוצתם ובתי הגידול הייחודיים שלהם. מחקריו של בנימיני מצוטטים במאמרים ובכתבי עת רבים על פרפרי ישראל והמזרח התיכון.
ביוגרפיה
בנימיני נולד בחיפה והחל להתעניין בפרפרים כבר בהיותו ילד בן 9. באותה עת, ספרי פרפרים לא היו בנמצא, והספרות האנטומולוגית שהייתה קיימת בעברית הייתה מזערית. הוא נהג לפקוד עם הוריו את "בית מסחר ספרים רינגט" בעיר התחתית בחיפה, ושם הזמינו מאנגליה את ספרי הפרפרים של הגנטיקאי האקולוגי הבריטי אדמונד בריסקו פורד (אנ').[4]
בנימיני הוא בוגר בית-הספר הריאלי בחיפה, בוגר הטכניון בהנדסת מכונות ולמד הנדסת אווירונאוטיקה במסגרת לימודים לתואר שני.[5] משמש כמהנדס בכיר בתעשייה האווירית לישראל והיה מנהל הייצור של מטוס הקרב המתקדם "לביא". בנימיני זכה בפרס ביטחון ישראל על יישום למטוס הכפיר.[6][7]
בשנת 1983 הקים את אגודת חובבי הפרפרים בישראל שחבריה עוסקים בלימוד, בחקר ובשימור פרפרי-היום של ישראל, ומובילים את המאבק הציבורי להגנת פרפרים נדירים בישראל הנמצאים בסכנת הכחדה. הוא משמש כנשיאה של האגודה והרוח החיה של כל מכלול פועליה.
בשנים האחרונות משלב בנימיני את הידע הרב שצבר אודות הפרפרים עם הידע ההנדסי האוירונאוטי בפיתוח של רובוטים מעופפים זעירים.[8] ברשותו נמצאת ספריה מדעית המכילה ספרות ענפה בנושא פרפרי המזרח התיכון שליקט לאורך השנים ברחבי העולם. בחמישים השנים האחרונות לצד עיסוקו המקצועי כמהנדס אוירונאוטיקה בתעשייה האווירית חקר בנימיני את פרפרי-היום והיה לחוקר מרכזי בתחום. במהלך שנות מחקריו יצר בנימיני קשרים ענפים עם חוקרי פרפרים מובילים בעולם ובכלל זה מומחים אנטומולוגים חוקרי פרפרים ממדינות שכנות ובהם מטורקיה, מירדן ומקפריסין.
בתקופת שליחותו בצ'ילה הפך למומחה בעל שם עולמי לכחלילי צ'ילה. בתוך-כך, גילה כעשרים מיני פרפרים חדשים למדע.[9][10]
נכון לשנת 2014 שוקד בנימיני על פרסום מגדיר מקיף אודות פרפרי-היום של המזרח התיכון - "פרפרי הלבנט", פרי מחקר רב שנים שלו ושל חוקרים נוספים.
גינת הפרפרים
.jpg)
בנימיני פרסם ספר מקיף בשם "גינת הפרפרים" המעניק מידע רב על פרפרים ועל צמחי בר, ומספק עצות כיצד להקים גינת צמחים ביתית עם פרחי צוף מתאימים וצמחים פונדקאים, שימשכו אליה פרפרים.[11] יוזמת "גינת הפרפרים" גם הובילה לכמה מיזמים ברחבי הארץ וביניהם היוזמה לטפח בעיר בת-ים גינות פרפרים ברמה המוניציפלית והפרטית ובכך "להביא" את הפרפרים אל העיר.
הישגים בתחום הגנת הפרפרים
_Plebejus_pylaon_cleopatra.jpg)
ב-31 במרץ 2009 פורסמה בקובץ התקנות לראשונה רשימת 14 מיני פרפרים מוגנים בישראל - כתוצאה ישירה ממאבק עקשני של בנימיני, ד"ר גיא פאר וחברים נוספים מאגודת חובבי הפרפרים, שנמשך שנים אחדות, בעיקר מול משרד החקלאות שסירב לחתום על התקנות. המשרד להגנת הסביבה בראשות השר גדעון עזרא חתום על תקנות אלה.
במאבקים ציבוריים "דון- קישוטיים" נגד יזמי נדל"ן ואינטרסים מסחריים הצליח דובי בנימיני, גיא פאר וחברים נוספים מאגודת חובבי הפרפרים להגן עד כה על המינים הבאים: כחליל הגליל, כחליל חדרה - מין מוגן המעופף בחולות חדרה. חברת שיכון עובדים עצרה את בניית "שכונת הפרפרים" עד קבלת תוצאות סקר הפרפר שעל פיו יחולק השטח ויוקצה מרחב קיום לכחליל הנדיר הזה.[12][13]
מאבקים נוספים להצלה ושימור של מיני פרפרים בסכנת הכחדה: המאבק לשמירה על נימפית הקוציץ - "נימפית צפת" - מין מוגן המעופף בטרשי צפת בסמוך לשמורת אם החיטה. בעקבות פעילות האגודה ובלחץ מקומי הוגדרו רשמית המורדות המזרחיים שבין צפת לראש פינה לשמורת טבע בשם שמורת טרשי צפת.[14][15]
ההגנה על כחליל הקדד- מין מוגן המעופף ברמות מנשה. כדי לתת הערכה מחקרית נכונה של המצב יזמו דובי בנימיני יחד עם ד"ר גיא פאר בתחילת שנת 2014 ניטור מקיף של כחליל הקדד. בחודשים פברואר-מרץ בשנת 2014 יצאו כמה קבוצות של חובבי פרפרים בחיפוש אחר כחלילי הקדד במופעם כבוגרים באזורים שונים ברחבי הארץ אשר בעבר ניצפו בהם כחלילי הקדד, ושישנם באתרים הללו קדדים גדולי פרי. החיפוש נערך בעיקר באזור עמק יזרעאל ורמות מנשה. הנתונים שנאספו מהווים בסיס נתונים למחקר אודות כחליל הקדד ומצבו באזורינו.[16]
חזיתות נוספות
בהר החרמון, שבו מעופפים לא פחות מחמישה מינים מוגנים, פועל בנימיני לעצירת הרס הביוטופים של מרומי החרמון על ידי חברת הסקי שבונה רכבלים נוספים.
במזרח חבל לכיש מתקיים מאבק לשמירת על השטחים הפתוחים האחרונים של ספר המדבר בו מעופפים שני מינים אנדמיים נדירים, מוגנים ובסכנת הכחדה: כחליל קלאופטרה והספרית ערבתית, תת-מין אנדמי לספר המדבר הישראלי והירדני.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010.
- דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009.
קישורים חיצוניים
- ערוץ יוטיוב עם ראיונות של דובי בנימיני בתקשורת(הקישור אינו פעיל)[דרושה הבהרה]
- אתר גינת הפרפרים בישראל - בו דובי בנימיני מקדם הקמת גינות פרפרים בארץ
הערות שוליים
- ^ דובי בנימיני, "מדריך הפרפרים", הוצאת כתר, הדפסה שישית מעודכנת, 2010
- ^ דובי בנימיני, "גינת הפרפרים", 2009
- ^ בטאון אגודת חובבי הפרפרים - בטאון היוצא בשני גיליונות מדי שנה.
- ^ The Aurelian Legacy: British Butterflies and Their Collectors
- ^ אתר הטכניון
- ^ כתבה ביומן שישי של חדשות הערוץ השני, 2011
- ^ מיוחד: מדוע באמת נכשל פרויקט הלביא? כתבה באתר nrg
- ^ פרפרי תעתוע - הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון מספר 2 של המגזין ישראל דיפנס טק
- ^ תיאור שמונה מיני פרפרים חדשים למדע בצ'ילה
- ^ דובי בנימיני מצוטט במאמר אודות כחלילים בסכנת הכחדה
- ^ גינת הפרפרים בישראל באתר סימניה
- ^ משק כנפי הפרפר - מסע אחר על המאבק לשמירה על כחליל הגליל
- ^ צפריר רינת, הבנייה בשרון תקח בחשבון גם את כחליל הגליל, באתר וואלה!, 02 באוגוסט 2006
- ^ שמורת טרשי צפת
- ^ תשריט שמורת הטבע טרשי צפת
- ^ צפריר רינת, כאוס הפוך: סלילת חוצה ישראל תקטע משק כנפי הפרפר בצפון, באתר הארץ, 6 במרץ 2005
22607094דובי בנימיני