הפטרה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין כמעט מידע הלכתי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין כמעט מידע הלכתי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
בעוד שבסדר הקריאה שהונהג לקריאת חמשת חומשי התורה משלימים את קריאתם מדי שנה (או מדי שלוש שנים לפי מנהג קדמונים), לא נקבע לספרי הנביאים מחזור קריאה על פי סדרם. עם זאת, חלקם נקראים בהפטרה לפי נושאים: לכל פרשה בחרו חז"ל הפטרה הקשורה בדרך כלל בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת או לאירוע הסמוך לקריאתה.
נהוג לקרוא את ההפטרה בניגון בטעמי המקרא, ולברך לפניה ואחריה. הניגון של ההפטרה שונה מזה של קריאת התורה, על מנת לסמל שקריאת התורה חשובה יותר (יש גם מנגנינות נוספות לחגים שונים וכן לחמש המגילות).
היסטוריה
קיימות דעות שונות לגבי התקופה בה החלו לקרוא הפטרות, ובהתאם קיימת מחלוקת באשר לטעם הקריאה בהן. היו שטענו שהקריאה החלה עם חתימת ספרי הנביאים[1]. אחרים[2] סברו שעזרא הסופר כלל את קריאת ההפטרה, בצד תקנתו לקרוא בתורה[3]. דעת האבודרהם[4] היא שההפטרות נתקנו כתחליף לקריאת התורה בעת שהייתה גזירה שאסור לקרוא בתורה, ובהתבסס על דעתו היו שקבעו את זמן התחלת קריאת ההפטרות לתקופת הגזירות של השלטון הסלאוקי ביהודה[5]. על פי השערה זו, שמה של ההפטרה נובע מהעובדה שהיא פוטרת מהחובה לקרוא בתורה. השערה חלופית הוצעה על ידי הרבנים ראובן מרגליות ושמשון רפאל הירש,[דרוש מקור] ולפיה ההפטרה הונהגה כדי להיאבק בזרמים ביהדות שראו רק את חמשת חומשי התורה ככתבי קודש (כדוגמת השומרונים), אך ללא פירוט היסטורי לגבי זהותה הספציפית של הקבוצה.
העדות הראשונה בידינו לקריאת הפטרה מופיע בכתבי הנוצרים, מסופר שם שאותו האיש הלך בשבת לבית הכנסת בנצרת, שם ניתן לו ספר ישעיהו והוא קרא ממנו בפרק ס"א. התלמוד מספר על אירוע בו ההפטרה נקראה בנוכחות רבי אליעזר בן הורקנוס שחי בימי חורבן בית שני[6].
התלמוד[7] מפרט את סדר ההפטרות בארבע פרשיות ובמועדים שונים.[8] באשר להפטרות של שאר פרשיות השנה, כתב רבי יוסף קארו[דרושה הבהרה] שאין תקנון קבוע של הפטרות וכל מפטיר (קורא ההפטרה) בוחר קטע מתאים מתוך הנביאים. במשך הזמן, בחירות מסוימות של קטעים מהנביאים מוסדו בקהילות השונות והפכו למסורת. הסבר זה מסייע להבין מדוע יש מגוון מסורות שונות בנוגע לקטעי ההפטרה לקהילות השונות, כאשר קהילות שונות קוראות קטעים שונים (או חלקים שונים של אותו הקטע) לאותה פרשה או אירוע. עם זאת, לדברי הרב משה פיינשטיין, אין כיום למפטיר רשות לסתור את מסורת הקריאות ולבחור בעצמו קטע להפטרה, מכיוון שהדבר סותר את המנהג.[דרוש מקור]
ההפטרה כיום
הטעמים בהפטרה
בהפטרה יש לטעמי המקרא לחנים שונים מאשר הלחנים שלהם בקריאת התורה. מקורות מימי הביניים המאוחרים (אשכנזיים וספרדיים) מעידים שכך היה נהוג כבר בתקופה זו.
מנהגים בהפטרה
קורא ההפטרה נקרא "מפטיר". המפטיר הוא האדם האחרון שנקרא לעלות לתורה, ויש פוסקים שסוברים שעולה אחר יכול לקרוא את ההפטרה. מכיון שקריאה בנביא חשובה פחות מקריאה בתורה, הוסיפו לזה קריאה שבדרך כלל היא חזרה על הפסוקים האחרונים של קריאת התורה, או קריאה שהוסיפו לכבוד חג או שבת מיוחדת (כמו ארבע פרשיות). כיום נחשבת עליית ה'מפטיר' לכבוד גדול ונוהגים לכבד בקריאתה בעלי שמחה. בקהילות מסוימות נהוג להוסיף פסוקים קבועים הנאמרים לפני או אחרי ההפטרה. כמעט בכל הקהילות הספרדיות, וכן בנוסח איטליה ובנוסח פרובאנס מוסיפים לאחר ההפטרה את הפסוק "גואלנו ה' צבאו-ת שמו קדוש ישראל". יהודי עיראק מוסיפים לאחריו את הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". בקרב יהודי גאורגיה, נוהגים להוסיף את הפסוק "חִזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לה'", טרם ברכות ההפטרה. ויש בקהילות גאורגיה, שנהגו להוסיף לאחר קריאת ההפטרה, מלבד פסוק גואלינו, עוד שני פסוקים נוספים: "כי פדה ה' את יעקב, וגאלו מיד חזק ממנו", "ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה".
מנהג החסידים שהמפטיר קורא בלחש את ההפטרה וכל אחד קורא לעצמו.
ישנם כמה אופנים לקריאת ההפטרה:
- לרוב היא נקראת מתוך תנ"ך מנוקד ומוטעם. יש פוסקים שמפקפקים בקריאת ההפטרה מספר מודפס, ואומרים שאין יוצאים בו ידי חובת ההפטרה כלל ועיקר.
- בעל הלבוש תיקן לקרוא את ההפטרה מתוך "ספר אפטרתא" (ספר הפטרות) הכתוב בקלף בצורה של ספר תורה, וכן נוהגים בקצת קהילות אשכנז עד היום[9]. בקהילות ספרדיות מקובל גם להדפיס את ספר ההפטרות על קלף, והוא נתון בתוך תיבת עץ בדומה לספר תורה. לעיתים גם בקהילות כאלה כותבים את ההפטרות ולא מדפיסים.
- הגאון מווילנא (הגר"א) הורה להדר ולכתוב בבית הכנסת שלו את כל ספרי הנביאים על קלף (כל נביא על מגילת קלף נפרדת), ולקרוא מהם את ההפטרות[10]. מנהג זה קיים גם כיום בקרב קהילות שונות שנוהגות את מנהג הגר"א. באותן קהילות נוהגים שהמפטיר אומר את ברכות ההפטרה, ואילו בעל הקריאה קורא את ההפטרה עצמה. למעשה, הגר"א הורה לכתוב את כל ספרי התנ"ך על קלף, כולל אלה שלא נהוג לקרוא מהם בציבור.
כאמור, בדרך כלל ההפטרה קשורה בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת כמו הפטרת במדבר (הושע, ב') הפותחת במילים "והיה מספר בני-ישראל, כחול הים, אשר לא-ימד, ולא יספר" קשורה לפרשת במדבר שבתחילתה מסופר על מפקד של בני ישראל ומספרם. לפעמים ההפטרה קשורה לאירוע הסמוך לקריאתה ("מענינא דיומא"), כמו ההפטרות של תלת דפורענותא ושבע דנחמתא, או הפטרת מחר חודש.
ההפטרות לא נלקחו במידה שווה מספרי הנביאים השונים, שיעור ההפטרות שנלקחו מספר ישעיה, תרי עשר וספר מלכים גדול משיעורם היחסי בנביאים.
ההפטרה כחלק ממנהג בר המצווה
אצל יהודי אשכנז, יהודי תימן, וחלק מקהילות הספרדים (יהודי מרוקו ועיראק), נהוג שבשבת בה נחגגת בר־המצוה יקרא הנער בר־המצוה את ההפטרה.
לעומת זאת, ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג שהנער קורא את ההפטרה, אלא הוא עולה לתורה לקטע אחר. כך למשל, בקהילות יהודי גאורגיה נהוג שחתן בר המצווה עולה עליית ראשון במקום כהן.
מנהגים נוספים
בקהילות יוצאי אשכנז וחלק מקהילות יוצאי ספרד, נוהגים לעלות את מי שבתוך י"ב חודש לפטירת אביו או אמו, וכן את מי שיש לו יאר צייט (יום השנה) למפטיר, כסגולה לעליית נשמת הנפטר. בהרבה מהקהילות נהוג שחתן הבר מצווה או חתן בשבת שקודם נישואיו עולים לעלייה זו, יש מקומות שאף נוהגים שהחתן קורא בעצמו קריאה זו.
רשימת הפטרות
כאמור, הבחירה איזה קטע מקטעי הנביאים יש לקרוא כהפטרה מעולם לא הייתה זהה בכל קהילות ישראל. רשימה זאת כוללת את קטעי ההפטרות לפי מנהגי הקריאה של העדות השונות, ובנויה לפי המנהג המקובל בו מסיימים את קריאת כל התורה בשנה אחת.
סימון
אם לא מצוין אחרת, ההפטרה זהה לכל העדות.
הפרקים והפסוקים אותם קוראים בהפטרה מצוינים בצורה הבאה:
- ספר פרק, פסוק - פרק, פסוק
הפטרות ספר בראשית
- בראשית
- נח
- לך לך
- וירא
- חיי שרה
- תולדות
- ויצא
- וישלח
- וישב
- מקץ
- ויגש
- ויחי
- מלכים א ב, א' - ב, י"ב
- רומ', ק: מלכים ב יג, י"ד - יד, ז'
הפטרות ספר שמות
- שמות[14]
- וארא
- בא
- בשלח
- יתרו
- משפטים[17]
- תרומה
- תצווה
- כי תשא
- א: מלכים א יח, א' - יח, ל"ט
- אח, אפ, אפז: מלכים א יח, כ' - יח, ל"ט
- איט, ס: מלכים א יח, כ' - יח, ל"ט
- רומ': ישעיהו מג, ז' - מד, ב'
- ת: מלכים א יח, א' - יח, מ"ה
- א: מלכים א יח, א' - יח, ל"ט
- ויקהל
- פקודי
הפטרות ספר ויקרא
- ויקרא
- צו
- שמיני
- תזריע
- מצֹרע
- א, ס, רומ': מלכים ב ז, ג' - ז, כ'
- איט, ת: מלכים ב ז, א' - ז, כ'; מלכים ב יג, כ"ג
- אחרי מות[19]
- יחזקאל כב, א' - כב, ט"ז
- אפז: יחזקאל כב, ב' - כב, ט"ז
- אפ, אח:עמוס, ט', ז'-ט"ו.
- יחזקאל כב, א' - כב, ט"ז
- קדושים[19]
- אמור
- בהר[20]
- בחקתי[20]
הפטרות ספר במדבר
- במדבר
- הושע ב, א' - ב, כ"ב
- נשא
- בהעלתך
- שלח לך
- קרח
- א, ס, ת: שמואל א יא, י"ד - יב, כ"ב
- רומ': הושע י, ב' - יא, ח'
- חוקת
- בלק
- פינחס
- א, איט, ס, ת: מלכים א יח, מ"ו - יט, כ"א
- רומ': מלכים א יח, מ"ו - יט, ט"ז
- מטות
- מסעי
הפטרות ספר דברים
- דברים
- ואתחנן
- עקב
- ראה
- שופטים
- כי תצא
- א, ס, ת, רומ': ישעיהו נד, א' - נד, י'
- איט:שמואל א יז, א' - יז, ל"ז
- כי תבוא
- ניצבים
- וילך
- האזינו
- וזאת הברכה
הפטרות לחגים ואירועים מיוחדים
- ראש השנה - יום א'
- ראש השנה - יום ב'
- שבת שובה
- יום הכיפורים - שחרית
- יום הכיפורים - מנחה
- סוכות - יום א'
- סוכות - יום ב' (חו"ל)
- שבת חול המועד סוכות
- שמיני עצרת (בחו"ל)
- שמחת תורה (שמיני עצרת בא"י)
- חנוכה - שבת ראשונה
- חנוכה - שבת שנייה
- שבת שקלים
- א, איט, ת: מלכים ב יב, א' - יב, י"ז
- ס: מלכים ב יא, י"ז - יב, י"ז
- רומ': יחזקאל מה, י"ב-מו, ה'
- שבת זכור ופורים משולש
- א: שמואל א טו, ב' - טו, ל"ד
- אפז: שמואל א טו, ב' - טו, ל"ג
- איט, ס: שמואל א טו, א' - טו, ל"ד
- ת: שמואל א יד, נ"ב - טו, ל"ג
- רומ': שמואל א טו, ב' - טו, כ"ב
- א: שמואל א טו, ב' - טו, ל"ד
- שבת פרה
- שבת החודש
- שבת הגדול (שבת האחרונה לפני פסח)
- א, איט, ס: מלאכי ג, ד' - ג, כ"ד: (חלק מהספרדים ומהאשכנזים קוראים הפטרה זו רק אם שבת הגדול חלה בערב פסח, כלומר כאשר חל פסח ביום ראשון בשבוע, ובשאר השנים קוראים את ההפטרה הרגילה של פרשת השבוע.[30] יש הנוהגים הפוך, לקרוא הפטרה זו רק אם שבת הגדול לא חלה בערב פסח.[31])
- ק, ת: אין. (יש מקהילות תימן בדורות האחרונים שאימצו את ההפטרה של שאר העדות).[32]
- רומ': במחזור רומניא ונציא רפ"ג, מופיעים כמה פיוטים לשבת הגדול, ולא מופיע כלום על הפטרה מיוחדת, ולכן סביר להניח שלא היה. על כל פנים, ההפטרה הרגילה לפרשת צו הייתה ההפטרה במלאכי שקהילות אחרות קוראות בשבת הגדול (כנראה בגלל הקשר של "וזאת תורה המנחה" ל"וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים".), ולכן בפועל קראו הפטרה זו בשבת הגדול בשנה פשוטה.[33]
- פסח
- פסח - יום ב' (חו"ל)
- א, ס: מלכים ב כג, א' - כג, ט'; כג, כ"א - כג, כ"ה
- אפ: מלכים ב כג, ד' - כג, ט'; כג, כ"א - כג, כ"ה
- אפז: מלכים ב כג, ד' - כג, ט'; כג, כ"א - כג, ל'[34]
- איט, רומ': מלכים ב כג, כ"א - כג, ל'
- ת: מלכים ב כב, א' - כב, ז'; כג, כ"א -* כג, כ"ה
- א, ס: מלכים ב כג, א' - כג, ט'; כג, כ"א - כג, כ"ה
- שבת חול המועד פסח
- שביעי של פסח
- א, איט, ס, ת, רומ': שמואל ב כב, א' - כב, נ"א
- שמיני של פסח (חו"ל)
- שבועות
- שבועות - יום ב' (חו"ל)
- תשעה באב - שחרית
- תשעה באב - מנחה
- צום גדליה - מנחה
- תענית ציבור - מנחה (מלבד תשעה באב וצום גדליה)
- שבת בערב ראש חודש
- שמואל א כ, י"ח - כ, מ"ב
- שבת בראש חודש
- שבת חתן
הפטרות שנהגו בארץ ישראל במחזור הקריאה התלת-שנתי
בארץ ישראל נהג בתקופה הקדומה מחזור קריאה תלת-שנתי שכלל כ-157 'סדרים'.[41] ההפטרות לפי מחזור הקריאה הזה נשמרו בקטעים מגניזת קהיר. יוסף עופר זיהה את רשימות ההפטרות השונות וערך רשימה של כל ההפטרות לפי המנהג התלת-שנתי.[42]
ראו גם
לקריאה נוספת
מאיר רפלד, לפרשת הסתירות בסוגיית הפטרת מנחה בשבת ועמדתם של חכמי פרובנס, בתוך כנישתא ג, עמ' רצג-שא.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: הפט' |
| ערך מילוני בוויקימילון: הפטרה |
| ערך מילוני בוויקימילון: מפטיר |
- ויבינו במקרא: רשימת ההפטרות בויקיטקסט. רשימה מלאה כוללת כותרת והסבר קצר לכל אחת מהקריאות.
- הלכות מפטיר והפטרה בקיצור שולחן ערוך
- רשימת ההפטרות לפי פרשיות השבוע - מכון ממרא.
- שמואל הכהן וינגרטן, ראשיתן של ההפטרות - מתי התחילו בהן?, באתר דעת
- שמיעת קטע מהפטרה ומפטיר מפי הרב זכריה זרמתי - אתר "תורת אמ"ת"
- טבלת ההפטרות במחזור הקריאה התלת-שנתי של יוסף עופר
- הפטרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתב יד, הפטרות לכל השנה, ניו יורק, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- הערך "הפטרה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- אסופת מאמרים בנושא הפטרה, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ על פי תשובת הגאונים שערי תשובה סימן פד שחובת התרגום בתורה ובנביא התקבלה מן הנביאים.
- ^ רבי ישעיה די טראני, ספר המכריע, סימן לא, מונקטש, תר"ס, באתר היברובוקס
- ^ אמנם בשו"ת תשב"ץ חלק א סימן קלא כתב שההפטרה נתקנה לכבוד הנביאים בלבד ואינה תקנה מחויבת כקריאת התורה.
- ^ רבי דוד אבודרהם, אבודרהם - סדר שחרית של שבת, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר היברובוקס
- ^ ספר תשבי לרבי אליהו בחור ערך פטר, הובא בתוספות יום טוב על מסכת מגילה פרק ג משנה ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ה עמוד ב'
- ^ 7.0 7.1 7.2 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א
- ^ אולם, יש קצת שינויי מנהגים גם במועדים אלו, ראו להלן בשביעי של פסח ובשמחת תורה.
- ^ בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, בני ברק תשס"ב, חלק ב, עמ' 114 ואילך
- ^ הובא בחיי אדם כלל ל“א אות מ‘
- ^ ההפטרות של קהילה זו מתועדות בפנקס בית הכנסת דק"ק פוזנא, בתוך "ברכה למנחם" סט. לואיס תשט"ו עמ' 262, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ההפטרות לפי נוסח רומניא מבוססות על פי ההפטרות במנהג הארצישראלי הקדום, לעומת מנהגי שאר העדות שמבוססים על המנהג הבבלי. ברומניא סיימו את התורה בשנה אחת כמנהג הבבלי, ולכן נבחרה הפטרה אחת מתוך הפטרות שלשת הסדרים המקבילים לכל פרשה. למעשה, תמיד משתמשים בהפטרה של הסדר השלם הראשון. מאחר שהפטרות ארץ ישראל בדרך כלל קשורות לתחילת הסדר, ההפטרה בדרך כלל קשורה לתחילת הפרשה. החריג הוא כאשר תחילת הפרשה הייתה באמצע הסדר הארצישראלי – כגון בפרשיות בשלח ונשא – ואז ההפטרה קשורה לתחילת הסדר השלם הראשון, שהוא באמצע הפרשה, ראו Louis Finkelstein, "The Prophetic Readings According to the Palestinian, Byzantine, and Karaite Rites", Hebrew Union College Annual, vol. 17 (1942-1943) page 423. (הלינק ל-JSTOR, הזמין למנויים בלבד.)
- ^ ראו Eli Ducker, Haftaros of Vayetze and Vayishlach : A Mistake Rectified.
- ^ ראו מאמרו של עלי דוקר על התגבשות מנהגי הפטרת שמות (באנגלית).
- ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי סדר מזמורים להוצאת ספר תורה וסדר הפטרות כמנהג בני רומה כפי הנהוג בירושלים עיה"ק, עמ' 91.
- ^ יש המוסיפים בהתחלה את הפסוק: "בעת ההיא יובל שי".. וכו' (ישעיהו יח, ז'), וזאת על פי קצת כתבי יד עתיקים.
- ^ בקהילות שנהגו לחלק את פרשת משפטים לשתי פרשיות (ראו ערך פרשת משפטים), נראה שהיו חילוקי מנהגים לגבי ההפטרה של "ואם כסף תלוה". בספר השלחן (תלמיד הרשב"א) (הלכות תפילה שער ו) כתב שנהגו בקהילתו להפטיר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ל' "הנה ימים באים נאם יי וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה" עד פסוק ל"ט "ולא יהרס עוד לעולם", ומדלג וקורא פרק ל"ג, פסוק י' "כה אמר יי עוד ישמע במקום הזה" עד "יי צדקנו" פסוק ט"ז. בכל מקרה, כתב שברוב השנים כשמחברים פרשיות "משפטים" ו"ואם כסף תלוה", מפטירים בשל משפטים.
- ^ ויש נוהגים שאם שבת ויקהל הייתה שבת שקלים, קוראים הפטרת ויקהל, או שניהם.
- ^ 19.0 19.1 יש קהילות שמחליפות את ההפטרות של אחרי מות ושל קדושים.
- ^ 20.0 20.1 ראו מאמרו של עלי דוקר על התגבשות מנהגי הפטרות בהר ובחקותי (באנגלית).
- ^ בספר המנהגים של פוזנן, כתוב שמסיימים "נאם ה'", ואם כן יכול להיות שמסיימים בפסוק ט"ו, ל', או ל"א, וצריך עיון. בנוסף, יש סתירה בקונטרס אם מפטירים הפטרה זו או ההפטרה שמפטירים שאר קהילות האשכנזים, וצריך עיון.
- ^ בקונטרס של פוזנן, לא מוזכר הוספת הפסוקים בסוף, וצ"ע אם אכן לא הוסיפו או רק שלא טרחו להזכיר.
- ^ רוב קהילות השאמי מפטירות כמנהג הספרדים.
- ^ בחומש דפוס קושטא רס"ה עם הפטרות כמנהג רומניא, מופיע בפרשת ראה "עניה סוערה", עיין בפרשת נח. ואם כן, לא ברור איפה נגמרה ההפרטה במנהג זה.
- ^ לפי המנהג הראשון המוזכר בקונטרס פוזנא, מפטירים "דרשו" בשבת שובה. לפי המנהג השני, מפטירים "שובה", וכמנהג שאר האשכנזים.
- ^ בנוסח איטליה, נוהגים להפטיר הפטרה זו דווקא כשחל נצבים-וילך קודם ראש השנה, אבל בשבת שובה תמיד קוראים "שובה ישראל".
- ^ בחומש עם הפטרות בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא, קושטא רס"ה, מוזכרים שני המנהגים.
- ^ לפי המנהג הראשון המוזכר בקונטרס פוזנא, מפטירים "דרשו" בשבת שובה, ו"שובה" בשבת שבין יום כיפור לסוכות. לפי המנהג השני, מפטירים "וידבר דוד", וכמנהג שאר האשכנזים.
- ^ 29.0 29.1 הגמרא[7] קובעת ש"ליו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה (מלכים א, ט', א), למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמד שלמה (מלכים א, ח', כב)." עם זאת, מובא בסדר רב עמרם גאון דפוס ווארשא תרכ"ה, חלק א, דף נ"ב ע"א ש"יש שמפטירין בראש יהושע ויהי אחרי מות משה עבד ה' עד רק חזק ואמץ", המתארת את מה שהתרחש מיד אחרי מות משה. במשך ימי הביניים, היו קהילות שנהגו בשני המנהגים, עיין דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' כה בהקדמה. והיום (מאחר שההפטרות של מנהג רומניא לא נהוגות בשום מקום בעולם) נוהגים כולם להפטיר ביהושע. במחזור רומניא, ונציה רפ"ג, דף תכט ע"א, מופיע ויעמד שלמה, ואם כן ברור שעדיין היו שנהגו כן במאה ה-16, וכנראה כל זמן שהמשיכו לנהוג כמנהג רומניא.
- ^ הלבוש או"ח תל מזכיר את שני המנהגים.
- ^ הכרעת הגר"א המופיעה במעשה רב, הלכות פסח קעו.
- ^ רוב קהילות השאמי.
- ^ ייתכן שהמנהגים לקרוא את הפטרה זו בשבת צו ולקראה בשבת הגדול נבעו זה מזה, מאחר ששבת הגדול בדרך כלל חלה בשבת צו, וצריך עיון איזה מהמנהגים הוא המקור לחברו. ראו ערך שבת הגדול.
- ^ בקונטרס פוזנא, כתוב שמסיימים "וימליכו תחת אביו". לא ברור איזה פסוקים מדלגים באמצע (אם בכלל).
- ^ ההפטרה של שאר העדות היא על פי קביעות הגמרא[7] שביום טוב שני של שביעי של פסח מפטירים "עוד היום". לעומת זה, במחזור רומניא, מופיע שירת דבורה ליום זה, ראו סידור סרוק כמנהג רומניא, דפוס דניאל בומברג ונציה ה'רפ"ג, דף קמה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית, ונראה שמנהג זה מבוסס על מסורה ארצישראלית, כמו רוב ההפטרות של רומניא.
- ^ במחזור רמניא רפ"ג, כתוב "יש קהלות שמפטירין דרשו, ורבינו האיי כת' שמפטירין".
- ^ מחזור שד"ל, חלק א, קפט ע"ב.
- ^ בכל סידורי תימן העתיקים לא נזכרה הפטרה כלל במנחה של תשעה באב. במאות האחרונות לגלות תימן נתקבל המנהג להפטירה כמעט בכל הקהילות, זולת הדרדעים שאינם מפטירים כלל. הרב יוסף קאפח כתב בסידורו "שיח ירושלים" שאף הנוהגים להפטיר לא יברכו, אך לא נתקבלו דבריו למעשה.
- ^ בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא דפוס קושטא רס"ה, מופיע הפטרה זו לתעניות. במחזור רמניא רפ"ג, כתוב "ויש מקומות שמפטירין במנחה בתעיות דרשו ה' וכן כתוב בסדר רב עמרם גאון, ואנו לא נהגנו כן". והדבר צריך עיון.
- ^ כנסת הגדולה סימן רפ"ד, אבודרהם, (והוא אף הביא שכן מובא בסידור רס"ג), תרומת הדשן סימן כ', ארחות חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן ס"ב.
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםסיימונס - ^ מאמר, בדף של יוסף עופר באתר אוניברסיטת בר-אילן, וטבלה מלאה מעודכנת, גם היא שם.
| סדר השבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | מנחה של יום חול • טעימת התבשיל בערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | 
|
| ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
| יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית • סעודת רבי חידקא | |
| מאכלי שבת | חלה • דגים • קוגל • גאלע • חמין • געפילטע פיש | |
| מוצאי שבת | תפילת ערבית לחול • הבדלה • מלווה מלכה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
36061627הפטרה