פרשת קרח
| ||||
| פסוקים | במדבר, ט"ז, א' - י"ח, ל"ב | |||
|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 95 | |||
| מספר תיבות | 1409 | |||
| תוכן | מחלוקת קורח ומשה, פריחת מטה אהרון, מצוות בית לוי ובית אהרון | |||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | ||||
| הפטרה | ||||
| שמואל א', י"א, י"ד–י"ב, כ"ב | ||||
פרשת קֹרַח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת קֹרח ועדתו ותוצאותיה. קורח, דתן ואבירם יוצאים כנגד הנהגת משה ואהרון, בתום המחלוקת משפחות ראשי המחלוקת נבלעים באופן ניסי באדמה והשותפים למחלוקת מתים. בסוף הפרשה ה' מראה לעם שאהרון הוא הנבחר בעיניו לשמש ככוהן. לאחר שמעמדו של אהרון הובהר הוא מוזהר לשמור על העם מפני חילול הקודש ונכתבים דיני מתנות כהונה.
הפרשה עומדת בין פרשת שלח, המתארת אירועים מהשנה השנייה ליציאת מצרים, לבין פרשת חקת, המתארת ברובה אירועים משנת הארבעים. שנת התרחשות האירועים בפרשה זו אינה מצוינת בפסוקים.
לפי החלוקה לפרקים, היא פותחת בפרק ט"ז ומסתיימת בסופו של פרק י"ח.
נושאים בפרשה
מחלוקת קורח ועדתו
ערך מורחב – מחלוקת קורח ועדתו
קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, עם דתן ואבירם בני שבט ראובן, אוספים מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל כדי לקרוא תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם מתעמתים עם משה ואהרון ואומרים: ”רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'”.
חז"ל והפרשנים מונים מספר סיבות נוספות לפרוץ המרד:
- לנשיא למשפחות הקהתי מונה אליצפן בן עוזיאל. עוזיאל הוא הצעיר מבני קהת ואילו יצהר אבי קרח היה הבן השני של קהת. הבכור במשפחה היה עמרם - בניו משה ואהרן, לכן על פי הסדר המתבקש היה קרח אמור לקבל את משרת הנשיא.
- קרח טוען כלפי משה כי בדה מליבו חלק מהמצוות, ובהקשר זה מחלוקת שנוצרה על מצוות ציצית שהיא המצווה המוזכרת לפני פרשת קרח.
משה מורה לאהרן הכהן וכן למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו; אך משה ואהרן מתחננים לפניו: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?". בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'. משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח כזכרון להרחקה ממחלוקת על הכהונה.
מחלוקתו של קרח במשה הפכה ביהדות לסמל של מחלוקת שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים. במסכת אבות כתוב: ”כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ” (פרק ה' משנה יז).
בית לוי ובית אהרון
העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". כעונש על כך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת הסמים. כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולהניחם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטה אהרון הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות ומפרט את תפקידיהם של בני שבט לוי בפני אהרון:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם. וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.
בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, שרובם קשורים לעניין הכהונה: ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלווייה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קורבן בכור ותרומת מעשר.
תאריכי הקריאה
השבת בה קוראים את פרשת קרח יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים:
- שנת השג - כ"ג בסיוון
- שנת החא - כ"ה בסיוון
- שנת זחג, שנת זשג ושנת בחג - ל' בסיוון
- שנת השא ושנת זחא - ב' בתמוז
- שנת הכז - ג' בתמוז
- שנת בשז ושנת גכז - בארץ ישראל כ"ו בסיוון, בחוץ לארץ ג' בתמוז
- שנת זשה ושנת בחה, שנת בשה ושנת גכה - בארץ ישראל כ"ח בסיוון, בחוץ לארץ ה' בתמוז
הפטרה
ההפטרה היא בספר שמואל א', מפרק י"א, פסוק י"ד עד פרק י"ב, פסוק כ"ב. לקראת מותו מוכיח שמואל הנביא את העם ומצהיר: ”הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ: אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ – וְאָשִׁיב לָכֶם” (שמואל א', י"ב, ג') קריאה זו מזכירה את קריאתו של משה בעיצומה של מחלוקת קרח: ”לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם” (במדבר, ט"ז, ט"ו). (אגב, בספר דברי הימים מבואר כי שמואל הנביא הוא צאצא של קרח[1].)
בנוסח רומניא הפטירו ספר הושע, פרק י', פסוק ב' עד פרק י"א, פסוק ח'.
בשנים מסוג בחג, זחג וזשג פרשת קרח נקראת בראש חודש תמוז היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת קרח (ובנוסח רומניא הפטירו כבכל שבת ראש חדש בספר יחזקאל, פרק מ"ו, פסוק א' עד פסוק י"ח).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות לפרשה |
הטקסט:
פרשת קרח, באתר ויקיטקסט- פרשת קרח - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת קרח, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת קרח, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- פרשת קרח עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת קרח, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת קרח, באתר "בינינו"
- פרשת קרח, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת קרח", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת קרח באתר ישיבת הר ברכה
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
36499547פרשת קרח