יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
 | |
| יוסף עופר, 2011 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1955 (גיל: 68) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים |
ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המסורה למקרא ופרשנות המקרא | |
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים תשע"ד–תשע"ו עמד בראש המחלקה. מלמד גם בחוג לתנ"ך במכללת הרצוג שבאלון שבות. תחומי התמחותו העיקריים הם חקר המסורה ונוסח המסורה, וכן מנהגי קריאת התורה וההפטרה. בנוסף, משמש כסגן נשיא האקדמיה ללשון העברית.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. בוגר ישיבת הר עציון. בתשנ"ה קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מתגורר ביישוב כרמי צור שבגוש עציון.
מחקר ופעילות
תחומי המחקר העיקריים שלו הם המסורה למקרא ופרשנות המקרא. כמו כן הוא עוסק בעברית החדשה וערך ספרים בתחומים שונים.
עופר חקר את כתר ארם צובא ופרסם כמה עדויות חשובות על החלקים שאבדו מכתב היד: רשימותיו של פרופ' משה דוד קאסוטו, התנ"ך של רבי שלום שכנא ילין[1] וארכיונו של י"ז בער. שימש אחראי מדעי על מהדורת התנ"ך כתר ירושלים (2000).
ספרו על המסורה הבבלית (הוצאת האקדמיה ללשון העברית ומאגנס, 2001) הוא מחקר חלוצי בתחום זה. כמו כן ערך ועדכן את ספרו של ישראל ייבין "מבוא למסורה" (2003) ואת המהדורה החדשה של חיבור המסורה "מנחת שי" לרבי ידידיה שלמה נורצי (איטליה, המאה הי"ז), שהתקין ד"ר צבי בצר (2005).
בתחום פרשנות המקרא בימי הביניים פרסם כמה מחקרים על דרכי פרשנותם של רש"י, רשב"ם וחזקוני ועל כתבי-היד של פירושיהם. בשנת 2013 פרסם יחד עם ד"ר יהונתן יעקבס את הספר תוספות הרמב"ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל. במסגרת מפעל "מקראות גדולות הכתר" באוניברסיטת בר-אילן עסק בפרשנות חמש מגילות. כמו כן הדריך תלמידי מחקר רבים בתחום זה. עסק גם במנהגי הקריאה בתורה וההפטרה בארץ ישראל ובבבל, וערך רשימה מקיפה של קטעי הגניזה שבהם הפטרות ארץ-ישראליות לפי המנהג התלת-שנתי.
עופר הוא חבר האקדמיה ללשון העברית (חבר יועץ משנת תשס"א-2001 וחבר מלא משנת תשע"א-2011) ויושב ראש ועדת הדקדוק של האקדמיה. שימש בה מזכיר מדעי במשך עשר שנים בערך, ונתוודע אל בעיות הלשון האופייניות לעברית החדשה ולדרכה של האקדמיה ללשון העברית בפתרונן. בתחום זה עסק גם בהוראתו האקדמית בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג באלון שבות, ופרסם כמה מאמרים הנוגעים לעברית החדשה.
בשנת ה'תשפ"ב-2022 מונה לסגן נשיא האקדמיה, במקום פרופסור אהרן ממן שקודם לתפקיד הנשיא.[2]
עופר ערך את ספריו של הרב מרדכי ברויאר "פרקי בראשית" (תשנ"ח), "תורת הבחינות" (תשס"ה) ו"פרקי ישעיהו" (תש"ע), והשתתף בעריכת קובצי המחקרים "עיוני מקרא ופרשנות" כרך ז, מנחות ידידות והוקרה למנחם כהן (בר-אילן, תשס"ה) ו"תשורה לעמוס" (תשס"ז).
זה עשרים שנה הוא משתתף בעריכת כתב-העת "מגדים" – ביטאון לענייני תנ"ך היוצא לאור במכללת הרצוג, והוא חבר במערכת כתב-העת "לשוננו לעם" של האקדמיה ללשון העברית והביטאון התורני "מעלין בקודש" לענייני המקדש וקדשיו.
בשנים תשנ"ט–תש"ס היה החוקר הראשון במרכז בן-יהודה לחקר תולדות הלשון העברית.
ספרים שפרסם
- המסורה למקרא ודרכיה: פרקי מבוא / יוסף עופר; עריכת לשון: נעם קצב. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס – האוניברסיטה העברית, תשפ"ב 2022.
קישורים חיצוניים
- יוסף עופר, באתר ResearchGate
- יוסף עופר, באתר גוגל סקולר
- יוסף עופר, באתר Academia.edu
- יוסף עופר באתר האקדמיה ללשון העברית
- יוסף עופר, באתר אוניברסיטת בן-אילן
- רשימת פרסומים של יוסף עופר
- מאמרים
- יגאל ינאי ויוסף עופר, "'וְסִימַנַךְ' – סימנים בלשון העברית", לשוננו לעם מב [ד] (תמוז תשנ"א), עמ' 142–145, באתר האקדמיה ללשון העברית
- יוסף עופר, "כיצד מצטטים מן התנ"ך?", לשוננו לעם מב [ב] (טבת תשנ"א), עמ' 57–61, באתר האקדמיה ללשון העברית
יוסף עופר (1955-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ יוסף עופר, כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא, מהדורה מקוונת באתר "דעת", מתוך ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, עמוד 295 ואילך.
- ^ נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 בספטמבר 2022
