פרשת כי תשא

כי תשא
פסוקים	שמות, ל', י"א - ל"ד, ל"ה
מספר פסוקים	139
מספר תיבות	2002
תוכן	סיום תיאור מצוות המשכן, חטא העגל, לוחות הברית השניים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (4)  לא תעשה (5) מחצית השקל, קידוש ידיים ורגליים, משיחת כהן גדול בשמן המשחה, שביתה מעבודת קרקע בשנת שמיטה סיכה בשמן המשחה לזר, עשיית שמן המשחה לשימוש אישי, עשיית קטורת לשימוש אישי, הנאה מתקרובת עבודה זרה, אכילת בשר בחלב
הפטרה
אשכנזים	מלכים א', י"ח, א'-ל"ט
ספרדים ואיטלקים	מלכים א', י"ח, כ'-ל"ט
תימנים	מלכים א', י"ח, א'-מ"ה

"והנה קָרַן עור פניו", ציור מעשה ידי האמן הצרפתי ג'יימס טיסו.

פרשת כִּי תִשָּׂא היא פרשת השבוע התשיעית בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל', פסוק י"א ומסתיימת בפרק ל"ד, פסוק ל"ה. תחילת הפרשה עוסקת במצוות מחצית השקל, ובהוראות נוספות הקשורות למשכן, אך רוב הפרשה עוסקת בסיפור חטא העגל ובהשלכותיו.

בקריאת הפרשה בבית הכנסת, הפרשה מחולקת באופן לא פרופורציונלי בין שבעת העולים לתורה, כשרוב הפרשה נקראת בעלייה הראשונה והשנייה של הכהן והלוי, ורק מיעוט הפרשה נשאר לחמש העליות האחרונות. המטרה בחלוקה זו היא כדי שסיפור חטא העגל ייקרא בעליית הלוי, מכיוון ששבט לוי לא חטאו בחטא העגל. את פרשת כי תשא קוראים בין התאריכים ט"ו באדר-כ"ב באדר (בשנה מעוברת באדר א').

תוכן בפרשה

סיום מצוות המשכן

הפרשה פותחת בסדרה של ציוויים והוראות המשלימים את ענייני הקמת המשכן שנידונו בשתי הפרשות הקודמות. משה מצטווה לאסוף תרומה בסך מחצית השקל מכל אחד מבני ישראל לצורך הקמת המשכן. מלבד זאת הוא מצטווה להכין את הכיור, את שמן המשחה ואת הקטורת. ה' מורה למשה למנות את בצלאל בן אורי ואת אהליאב בן אחיסמך לבעלי המלאכה הראשיים בבניית המשכן. בסיום הציוויים על בניית המשכן מובאת אזהרה נוספת על שמירת השבת.

חטא העגל

מכאן ועד סיום הפרשה עוסקת התורה בחטא העגל ובהשלכותיו. משה מקבל את לוחות הברית ופונה לרדת מהר סיני, אך העם הממתינים למרגלות ההר זמן רב מתייאשים ופונים אל אהרן הכהן בדרישה: "קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". אהרן אוסף זהב מבני ישראל ומכין עגל. בני ישראל קוראים "אלה אלהיך ישראל", וקובעים למחרת יום חג.

ה' מורה למשה: "לך רד כי שיחת עמך". לפני ירידתו מתחנן משה לה' שלא ישמיד מיד את העם, וה' מסכים. משה יורד מן ההר, רואה את העגל ומיד שובר את לוחות הברית. הוא הורס את העגל ושולח את בני שבט לוי להרוג את העובדים לו. אחר כך הוא חוזר אל ה' ושוב מבקש שלא להשמיד את העם, "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת". ה' מכה את העם במגפה, אבל לא הורג את כל העם.

לוחות הברית השניים

משה יוצא מן העם ומעתיק את אוהלו אל מחוץ למחנה. הוא מבקש מה': "הראני נא את כבודך". ה' מסכים להראות למשה רק את צדו האחורי, "כי לא יראני האדם וחי... וראית את אחורי ופני לא ייראו". הוא מורה למשה להכין לוחות חדשים ולעלות אל ההר, ושם הוא מלמד אותו את שלוש עשרה מידות הרחמים. משה מבקש שוב רחמים על עם ישראל: "וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונְחַלתנו". ה' מסכים, קובע שעם ישראל ייכנס לארץ ישראל, וחוזר על הציוויים על שלוש רגלים ועל איסור עבודה זרה.

לפי אחד הפירושים, משמעות בקשת משה הייתה להבין את האופן שבו הקל מנהיג את העולם וההסבר לראייה של "אֲחֹרָי" לעומת "פָנַי לֹא יֵרָאוּ" משמעה שניתן להבין בבהירות את הנהגת האלוקים "רק במקום שאלוקים כבר חלף עליו – כלומר, רק ביחס לפעולותיו של הקל בעבר".

משה מקבל את לוחות הברית השניים ויורד מן ההר לאחר ארבעים יום נוספים, "והנה קָרַן עור פניו". כשהוא מדבר עם בני ישראל, הוא שם על פניו מסווה.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת כי תשא יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים:

• שנת השא - ט"ו באדר
• שנת הכז - ט"ז באדר
• שנת גכה ושנת בשה - י"ח באדר
• שנת בחג ושנת זשג - כ' באדר
• שנת זחא - כ"ב באדר
• שנת השג - ט"ו באדר א'
• שנת החא - י"ז באדר א'
• שנת גכז ושנת בשז - י"ח באדר א'
• שנת בחה ושנת זשה - כ' באדר א'
• שנת זחג - כ"ב באדר א'

מפטיר והפטרה

הפטרת הפרשה היא במעשה אליהו הנביא ונביאי הבעל, בספר מלכים א', פרק י"ח. בנוסח תימן קוראים את פסוקים א'-מ"ה, בנוסח הספרדים, נוסח איטליה, ק"ק פרנקפורט דמיין וק"ק פוזנא את פסוקים כ'-ל"ט, ובנוסח אשכנז (חוץ מפפד"מ ופוזנא) את פסוקים א'-ל"ט. בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק מ"ג, פסוק ז' עד פרק מ"ד, פסוק ב'. הפטרה זו נקראת בפועל בשנים מעוברות, בשנים פשוטות מסוג הכז ובשנים פשוטות מסוג השא שלא בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.

בשאר השנים הפשוטות, פרשת כי תשא חלה בשבת שקוראים בה את הפרשייה השלישית מ"ארבע פרשיות" - פרשת פרה, ומפטירים בהפטרה המיוחדת לפרשת פרה. בשנים פשוטות מסוג השא, פרשת כי תשא נקראת בשבת בה חל שושן פורים ובערים מוקפות חומה קוראים את הפטרת פורים.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשת כי תשא, באתר ויקיטקסט

• פרשת כי תשא - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת כי תשא, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת כי תשא, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• פרשת כי תשא עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת כי תשא, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת כי תשא, באתר "בינינו"
• פרשת כי תשא, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת כי תשא", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת כי תשא באתר ישיבת הר ברכה
• מידע על כי תשא בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרשת כי תשא33120759Q1586443