פרשת מטות
| |||||
| פסוקים | במדבר, ל', ב' - ל"ב, מ"ב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 112 | ||||
| מספר תיבות | 1484 | ||||
| תוכן | פרשת נדרים, מלחמת מדין, בני גד וראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים וספרדים | ירמיהו, א', א' - ב', ג' | ||||
| תימנים | ירמיהו, א', א'-י"ט | ||||
| איטלקים | יהושע, י"ג, ט"ו-ל"ג | ||||
פָּרָשַׁת מַטּוֹת היא הפרשה התשיעית בספר במדבר. הפרשה פותחת בחובה לקיים נדר או שבועה ובהפרת נדרים של אישה על ידי בעלה או אביה. הפרשה ממשיכה לספר על נקמת ישראל במדיין, בה אלף לוחמים מכל שבט הביסו את מדיין. אלעזר הכהן מלמד את הלוחמים כיצד ההלכה קובעת שיש להכשיר את כלי הבישול שנלקחו בשלל. שלל המערכה מתחלק בין הלוחמים, העם והמקדש. בני השבטים ראובן וגד, שברשותם מקנה רב, מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי במקום במערבי. בתחילה משה מסרב אך לאחר שהם מתחייבים להיות חלוצים במלחמה לכיבוש עבר הירדן המערבי הוא מסכים.
לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק מ"ב.
על פי רוב, מצורפת פרשת מטות ביחד עם הפרשה שלאחריה, פרשת מסעי (מטות־מסעי). רק בחלק מן השנים המעוברות (שנים מסוג השג והחא, ובארץ ישראל גם בשנים מסוג בשז וגכז) הן נפרדות.[1] החשבון מכוון לכך שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב, ולכן שתי הפרשות נקראות תמיד בימי בין המצרים: אם הן נקראות בנפרד נקראת פרשת מטות בשבת הראשונה של בין המצרים, ואם הן נקראות יחד הן נקראות בשבת השנייה.
נושאים בפרשה
- פרשת נדרים: פרשה הלכתית קצרה העוסקת בדיני נדרים והפרתם ( בין אדם לעצמו, בין בעל לאשתו, בין אב לביתו).
- מלחמת מדין: בני ישראל יוצאים למלחמה מול מדין בנקמה על אירועי חטא בעל פעור. לאחר תיאור המלחמה מפורטת באריכות חלוקת השלל והקדשת חלק ממנו לה'. כאן בא גם הציווי על טבילת כלים והגעלתם, על מנת להכשיר אותם.
- פרשת בני גד ובני ראובן: בני שבט גד ובני שבט ראובן מבקשים ממשה לקבל נַחֲלָה בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ ישראל שממערב לירדן. למרות הסתייגות ראשונית מקבל משה את בקשתם לאחר שהם מתחייבים להשתתף במלחמת כיבוש ארץ ישראל מידי עמי כנען ומצרף אליהם את חצי שבט מנשה.
מבנה הפרשה
בפרשת מטות יש 112 פסוקים, אשר מאגדים 4 פרשיות פתוחות ועוד 5 סתומות. הפרשה מכילה 4 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר, זאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע הפרק. הפרשה מסתיימת הן בסוף סדר והן בסוף פרק.
תאריכי הקריאה
השבת בה קוראים את פרשת מטות יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים[2].
יחד עם פרשת מסעי:
- שנת זשה ושנת בחה, שנת בשה ושנת גכה - כ"ו בתמוז
- שנת זחג, שנת זשג ושנת בחג - כ"ח בתמוז
- שנת השא ושנת זחא - א' באב
- שנת הכז - ב' באב
בנפרד:
בארץ ישראל נפרדת ובחוץ לארץ מחוברת:
הפטרה
ההפטרה הבבלית המקורית של פרשת מטות, הקשורה לנושא הפרשה, היא בספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ט"ו ("ויתן משה") עד פרק י"ד, פסוק ה'.[3] בהפטרה נזכר שנית מתן הנחלות לשניים וחצי השבטים שהוזכר לראשונה בפרשה.
עם זאת, כיוון שפרשת מטות חלה תמיד בשבתות "בין המצרים", הפטרה זו אינה נוהגת, ומפטירים באחת ההפטרות של תלת דפורענותא. אם קוראים את פרשת מטות בפני עצמה, אז היא נקראת בשבת הראשונה של תלת דפורענותא, ולכן מפטירים בספר ירמיהו, מפרק א', פסוק א' עד פרק ב', פסוק ג' (התימנים מסיימים פרק א', פסוק י"ט). זו נבואתו הראשונה של ירמיהו, ובה נאמר לו שהוא עתיד לנבא על חורבן בית המקדש ועל חטאי ירושלים. התימנים קוראים מפרק א' פסוק א' עד פסוק י"ט.
חריג יחיד לכך הוא מנהג איטליה שלא קיבל את מנהג "תלת דפורענותא" ונוהג לומר הפטרת פורענות רק בשבת חזון. לפי מנהג איטליה מפטירים בהפטרת מטות המקורית, אך מסיימים בפרק י"ג, פסוק ל"ג.
אם קוראים את פרשת מטות ביחד עם פרשת מסעי אז מפטירים בהפטרת פרשת מסעי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות לפרשה |
הטקסט:
פרשת מטות, באתר ויקיטקסט- פרשת מטות - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת מטות, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת מטות, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- פרשת מטות עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת מטות, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת מטות, באתר "בינינו"
- פרשת מטות, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת מטות", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת מטות באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים על פרשת מטות באתר בית מורשה
הערות שוליים
- ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה. יש לציין את מנהג קצת קהילות שנהגו לחבר תמיד את מטות ואת מסעי, ובמקום להפריד פרשיות אלו, הפרידו את פרשת משפטים ופרשת ואת כסף, ראו בערך פרשת משפטים. כמו כן, יש קהילות תימניות שנוהגות עד היום שבמקום לחבר את מטות-מסעי, קוראים פרשת קרח עם חציו הראשון של פרשת חקת (עד ויסעו מקדש), ואת ויסעו מקדש מחברים עם פרשת בלק, ומחברים את פרשיות מטות-מסעי רק כאשר שאר העולם מחברים את חקת-בלק (וזה לא מתרחש בארץ ישראל כלל), ראו תכלאל עץ חיים של המהרי"ץ, דף קצא ע"א.
- ^ הפירוט לפי המנהג הרווח, במנהגי התימנים יש הבדלים. וראו הסבר בנושא [1]
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה.
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
36669523פרשת מטות