בריאת אדם וחוה
בריאת אדם וחוה היא מאורע שהתרחש ביום השישי לבריאת העולם, שבמהלכו יצר ה' מהאדמה את אדם הראשון ומאוחר יותר הסיר חלק מגופו ויצר ממנו את חוה, כדי שתשמש לו כבת זוג. המאורע מתואר בספר בראשית, פרקים א-ב.
סיפור הבריאה נכתב במקרא פעמיים: בפעם הראשונה בקיצור, כחלק מסיפור היום השישי לבריאה במסגרת התיאור הכרונולוגי של בריאת העולם, בספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ה-ל'. לאחר סיום סיפור בריאת העולם מתחיל תיאור מפורט של בריאת אדם וחוה. התיאור מתחיל בבריאת האדם, ממשיך בהנחתו בגן עדן והציווי שלא לאכול מעץ הדעת, ולאחר מכן מספר על כך שה' ברא את חוה מכיוון שרק לאדם, בשונה משאר הברואים, לא היה בן זוג.
מהלך הבריאה
בששת הימים הראשונים לבריאת העולם, ברא ה' את העולם ומלואו: את כדור הארץ, השמיים, המים, הרקיע, השמש, הירח, הכוכבים, הדגים, העופות, השרצים, החיות והבהמות. ביום השישי, לאחר שברא את החיות והבהמות, אמר ה': ”נעשה אדם כצלמנו כדמותנו, וירדו בדגת הים ובעוף השמים, ובבהמה ובכל הארץ, ובכל רמש הרמש על הארץ[1]”. לאחר מכן מתאר הפסוק כי ”ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אתו, זכר ונקבה ברא אתם[2]”.
האדם נברא רק לבסוף בריאת העולם, כדי שכשיגיע לעולם, הוא יהיה מושלם ויהיו לו בו את כל צרכיו[א]. טעמים אחרים הם: שלא יאמרו המינים שהיה שותף לבריאת העולם, כדי שאם תזוח דעתו עליו יאמרו לו "יתוש קדמך", או כדי שייכנס למצוות שמירת השבת מיד[ב][4].
ההתייעצות במלאכים
לפי האגדה, נמלך ה' במלאכים בטרם ברא את האדם, היות שהאדם הוא בדמותם והם היו עלולים לקנא בו, ולכן אמר ה' ”נעשה אדם” בלשון רבים[5][ג]. לדעה אחרת, נמלך ה' במלאכים מכיוון שמעשי האדם משפיעים גם על העולמות העליונים ובכללם על המלאכים[6][ד].
בריאת האדם
לצורך בריאת האדם, השקה ה' את הארץ בגשם, ומתערובת העפר והמים ברא את האדם[7]. שמו נקרא "אדם" מכיוון שנלקח מהאדמה[8].
העפר ממנו נברא האדם נאסף מכל העולם[ה]. העפר עבור גופו נלקח מבבל[ו], עבור ראשו מארץ ישראל, ועבור ידיו ורגליו מכל העולם. העפר לעגבותיו נלקח מאקרא דאגמא שבבבל[ז][9]. לדעה אחרת, נלקח העפר לבריאתו מהמקום בו עתיד להיות מזבח העולה בבית המקדש, כדי שעל ידי זה תהיה כפרה לחטאיו[10].
האדם נברא על ידי חותמת בצורת אדם, שה' הטביע אותה, בשתי[11] ידיו, כביכול, בעפר, בשונה משאר הברואים שנבראו על ידי מאמר ה'[12]. הוא נברא מהול[13].
הגמרא[14] מפרטת את סדר היום: בשעה הראשונה של היום השישי לבריאת העולם אסף ה' את העפר לצורך בריאתו, בשעה השניה נברא גופו, בשלישית נמתחו אבריו, ברביעית הכניס בו ה' את הנשמה, בחמישית עמד על רגליו, בשישית קרא שמות לבעלי החיים ובשביעית נבראה חוה.
לאחר שיצר ה' את גוף האדם, הוא נפח בו נשמה[15], שהיא חלק אלוק ממעל[16], והוא החל לדבר[17]. אדם וחוה נבראו כשהם בגופם ובנפשם כאנשים בני עשרים[18].
כשנברא האדם, היה גבהו מהארץ ועד השמים, אך לאחר שחטא בחטא עץ הדעת מיעטו ה'[19].
לאחר בריאתו, הניח ה' את האדם בגן עדן, בו היה האדם אמור לחיות כל חייו, כשכל צרכיו מוכנים לו והוא במדרגה רוחנית גבוהה. ה' ציווה אותו שלא לאכול מפרי עץ הדעת[20], וציווה אותו על שבע מצוות בני נח[21].
ה' ברא רק אדם אחד ולא יותר, למרות שהאדם בטבעו נזקק לחברה[22], כדי ללמד שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא וכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא, שהרי מאדם אחד יצא כל העולם[23].
בריאת חוה
לאחר מכן אמר ה': ”לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו”. כלומר שכיוון שהאדם הוא בטבעו יצור שנזקק לסיועם וחברתם של אחרים, הוא צריך בת זוג שתסייע לו[24]. היות שלשם בריאת האישה היה צורך לקחת חלק מגוף האדם, רצה ה' שהאדם יחפוץ בבת זוג, ושידע שבין הברואים אין מי שתתאים לו. לצורך זה, הוא העביר בפני האדם את כל בעלי החיים, כדי שיקרא להם שמות[25], ועל ידי זה יראה אותם מזדווגים זה לזה ויתאווה גם הוא לבת זוג, ויראה שאין ביניהם נקבה שיכולה להיות בת זוגו[26]. בנוסף, בא האדם על כל בעלי החיים אך הם לא סיפקו את תאוותו[27].
ה' הפיל תרדמה על האדם[ח], לקח חלק מגופו ויצר ממנו את האישה. האישה נבראה בצורה ייחודית, כשבטנה רחבה מלמטה וצרה מלמעלה, כדי שתוכל להכיל בתוכה את העובר[31].
הברכה לאדם וחוה
לאחר בריאתם, בירכם[ט] ה' שיפרו וירבו וימלאו את הארץ, שבעלי החיים יפחדו מהם ושהם ישלטו בהם ובכל העולם[32].
נישואי אדם וחוה
לאחר שנבראה, הביא ה' את האישה לאדם. הוא קלע את שערה, כדי שתהיה נאה והאדם ירצה בה[33]. האדם קרא לה אישה, מכיוון שהיא נלקחה ממנו - האיש[34]. מאוחר יותר, קרא אדם את שמה - חוה[35].
לפי האגדה, נשא אדם את חוה בחופה, בירך ברכת נישואין על כוס יין כדין[36], ומיכאל וגבריאל היו שושביניו של אדם[37], ואף התקיימה חגיגת נישואין: ה' העמיד לאדם בגן עדן 10 חופות והמלאכים רקדו ותופפו לפניו[38].
4 מתוך שבע הברכות שמברכים בנישואין[י] מתייחסות ליצירת אדם וחוה ולנישואיהם[39]. גם בברכת הבתולים שתיקנו הגאונים, שבעבר היה נהוג לברכה, מוזכרת יצירת חוה בגן עדן.
מדוע נבראה האישה מצלע האדם
טעמים שונים נכתבו בכך שהאישה נבראה מצלע האדם ולא במקביל לו, כשאר בעלי החיים.
- כדי שתהיה מיוחדת לבעלה ולא תנאף תחתיו[40], שתהיה כפופה אליו ותשרת אותו[41], שהבעל ידאג לצרכיה כמו שדואג לאבריו[42], שלא יהיו נוטים לפירוד ומריבות[43] ושהאדם ירגיש שחסר לו אבר ולכן הוא יחזר אחריה וידבק בה[44][י"א].
- ישנה אגדה לפיה בתחילה אכן נבראה אישה יחד עם האדם ורק לאחר מכן נבראה אחר כך אישה שניה מצלעו, ראה לקמן.
- ה' לא ברא את האישה עד שהאדם ביקש זאת, מכיוון שידע שהאדם עתיד לומר לה' שהוא גרם לו לחטוא, בכך שנתן לו את האישה כשיתגלה ה' להענישו לאחר שתפתה אותו האישה והוא יחטא ויאכל מעץ הדעת[46].
צלם אלוקים
ערך מורחב – צלם אלוקים
בבריאת האדם מופיעים ביטויים חריגים על הדמיון, כביכול, בין ה' לאדם: "בצלמנו", "כדמותנו", "בצלם אלוקים". מפרשי התורה ביארו אותם בדרכים שונות: כמתייחסים לכך שביד האדם ניתן השלטון[47], או שהכוונה היא שהנשמה דומה לעליונים, בכך שאינה גוף והיא נצחית[48], וביאורים נוספים, ראה בערך המורחב.
זכר ונקבה בראם
בתיאור הבריאה הראשון נכתב ”זכר ונקבה ברא אותם”, וכך גם בסיפור תולדות האדם שבסוף פרשת בראשית: ”זכר ונקבה בראם[49]”. משמעות לשונות אלו, לכאורה, היא שאדם וחוה נבראו יחד, כשני יצורים נפרדים. לעומת זאת, בתיאור הבריאה השני נכתב כי האדם נברא קודם, ולאחר מכן חתך ה' אחת מצלעותיו וברא ממנה את האישה. מספר תשובות ניתנו לסתירה זו.
- לפי הפשט, בפעם הראשונה מתוארת בריאת האדם ואשתו בקצרה, כחלק מסדר בריאת העולם, ולאחר מכן התפרש בהרחבה כיצד נבראו האדם ואשתו[50].
- בגמרא[51] נחלקו בכך רב ושמואל: לדעת האחד, נבראו בתחילה האדם והאישה כשהם מושלמים, אך מחוברים מאחוריהם, וזרע האדם היה אמור לעבור דרך אחוריו אל רחם האישה, אך לבסוף הפרידם[52]. דעה זו הובאה על ידי מפרשי התורה[53]. לדעה זו, נברא עכוז האדם רק לאחר שהופרדה ממנו האישה[54]. לדעת השני, נברא האדם עם זנב, וממנו נוצרה האישה. לדעתו מתפרש הפסוק ”זכר ונקבה בראם” בכך שבתחילה עלה במחשבה לפני ה' לברוא את שניהם בנפרד, אך לבסוף הוא ברא רק את האדם וממנו יצר את האישה[י"ב]. לדעה נוספת, נבראה האישה מירך האדם, שהוא המקום הצנוע שבו, כדי שתהיה צנועה[55].
- דעה אחרת היא שאכן נבראה גם אישה בנפרד מהאדם, ורק לאחר מכן נבראה חוה מצלע האדם, ראה לקמן.
כשתירגמו 72 הזקנים את התורה ליונית על פי דרישת תלמי מלך מצרים, הם שינו את נוסח הפסוק וכתבו ”זכר ונקבה בראו”, כדי שתלמי לא יאמר שפסוק זה סותר את תיאור בריאת חוה מצלע האדם, בנוסף ל-14 שינויים אחרים שעשו במקומות אחרים בתורה[56].
מכיוון שהאישה נלקחה מגופו של האדם, דרכו של האיש לחזר אחר האישה כדי לישא אותה ולא ההיפך, בדומה לאדם שנאבדה לו אבדה והוא מחזר אחריה[57].
חוה הראשונה
- ערך מורחב – לילית
לפי אגדה מסוימת[58] קדמה לבריאת חוה בריאת אישה אחרת, המכונה "חוה הראשונה", שנבראה בנפרד מהאדם, ולכן לא הייתה כנועה לו וברחה ממנו, או שהאדם לא חפץ בה כיון שראה אותה בשעת בריאתה כשהיא מלאה ברירים ודם, ואז ברא ה' מצלעו את האישה השנייה. ישנה גרסה לפיה האישה הראשונה הפכה להיות לילית, המחטיאה את בני האדם והורגת תינוקות[59].
ביאורים
- ^ היה צורך לברוא גם את בעלי החיים למרות שנאסר על האדם לאכלם, כי אילו לא חטא האדם הם היו מותרים לו[3]
- ^ לולא חטא האדם בחטא עץ הדעת, הייתה ניתנת לו התורה באותו יום והוא היה מצטווה על שמירת השבת. יד רמה, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד א'
- ^ לפי חלק ממפרשי הפשט, כמו הרמב"ן על פסוק כ"ו, מוסברות המילים "נעשה אדם" בדרכים אחרות, וממילא אין מכאן ראיה על התייעצות במלאכים
- ^ בחז"ל מובאות מספר גרסאות על התייעצות זו, מה ענו המלאכים וכיצד ברא ה' את האדם למרות התנגדותם. ראה בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד ב', בראשית רבה ח ה, בראשית רבה ח,ד
- ^ לפי רש"י על ספר בראשית, פרק ב', פסוק ז' כדי שהאדמה בכל מקום תסכים שיקבר בה, ולפי המהרש"א, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד א' מכיוון שכל העולם נברא בשבילו
- ^ ולכן היא נעשתה עמוקה
- ^ ולכן הוא עמוק מאוד
- ^ לפי הפשט, היה זה כדי שלא תתבזה בעיניו[28], או כדי שלא ירגיש בכאב[29]. לפי המדרש[30], מכיון שהאדם נברא בצלם אלוקים טעו בו מלאכי השרת ורצו לומר לפניו שירה, ולכן הרדימו ה', כדי שיראו שהוא רק נברא.
- ^ זו ברכה בלבד ולא מצוה, והמצוה נאמרה לראשונה לנח. רמב"ן על ספר בראשית, פרק ב', פסוק ז'
- ^ שהכול ברא לכבודו, יוצר האדם, אשר יצר, שמח תשמח
- ^ האדם זקוק לכך שהאישה תסייע לו היות שבטבעו הוא נזקק לסיוע ולחברה, וצריך גם שהאישה תהיה מיוחדת לו מכיוון שלתאוות האדם, בשונה מבעלי החיים, אין גבול, ואם לא הייתה האישה מיוחדת לו הוא היה עסוק בתאוותו יום ולילה[45]
- ^ לביאור הענין ראה ברבינו בחיי על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח בשם הרשב"א
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ו
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ז
- ^ מהרש"א, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד א'
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ו
- ^ ישועות יעקב על שולחן ערוך אורח חיים סימן מו סק"ה
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ב', פסוק ו', וכן ירושלמי שבת פרק ב הלכה ו
- ^ אבן עזרא על ספר בראשית, פרק ב', פסוק ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד א' וברש"י שם
- ^ בראשית רבה יד,ח
- ^ אבות דרבי נתן א,ח
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ז
- ^ ילקוט שמעוני ירמיהו,רסא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד ב'
- ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק ז'
- ^ רמב"ן על פסוק ז'. הוא מבאר שקודם לכן לא היתה באדם חיות כלל, אולם מביא את דעת הרמב"ם ואחרים שקודם לכן היתה בו חיות כשאר בעלי החיים
- ^ אונקלוס על פסוק ז'
- ^ בראשית רבה יד,ז
- ^ ראה כאן
- ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוקים ח'-י"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו עמוד ב'
- ^ יפה מראה על תלמוד ירושלמי בסנהדרין שם. המהרש"א בסנהדרין מפרש שהשאלה היא מדוע נברא הזכר ללא הנקבה, ורק לאחר מכן היא נבראה ממנו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ז עמוד א'. לטעמים נוספים ראה בדף ל"ח עמוד א'
- ^ מלבי"ם על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח
- ^ פסוקים י"ח-כ'
- ^ רמב"ן על פסוק כ' בשיטת רש"י
- ^ רש"י על פסוק כ"ג
- ^ רש"י על פסוק כ"א
- ^ חזקוני על פסוק כ"א
- ^ בראשית רבה, פרשה ח', פסקה י'
- ^ רש"י על פסוק כ"ב על פי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א עמוד א'
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א עמוד א'
- ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"ג
- ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ'
- ^ בראשית רבה, פרשה ח', פסקה י"ג
- ^ בראשית רבה ח,יג
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק יב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז' עמוד א' וברש"י
- ^ חזקוני על ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"ג, רבינו בחיי על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח בשם הרשב"א
- ^ בעלי הנפש לראב"ד, בהקדמה
- ^ רבנו בחיי בשם הרשב"א, שם
- ^ כלי יקר על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח
- ^ חזקוני על ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"ג
- ^ מלבי"ם על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח
- ^ בראשית רבה יז,ד
- ^ רב סעדיה גאון על ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ו
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ו
- ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ב'
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א עמוד א'
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח
- ^ רש"י על פסוק כ"א, אבן עזרא על ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ו, רמב"ן על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח, חזקוני על ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"א, מלבי"ם על ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"א
- ^ חזקוני על ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"א על פי בראשית רבה יז,ו
- ^ בראשית רבה, פרשה י"ח, פסקה ב' ובפירוש עץ יוסף. המדרש מפרט את שאר אברי האדם ומבאר מדוע לא רצה ה' לברוא מהם את האישה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ב' עמוד ב'
- ^ בראשית רבה יז,ז, אוצר מדרשים, אלפא ביתא דבן סירא, עמוד 47, באתר היברובוקס, ספר הזוהר ויקרא יט, א
- ^ כך מובא בזוהר ובאלפא ביתא דבן סירא