רבי יעקב משולם אורנשטיין
| לידה |
1775 ה'תקל"ה סטנוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1839 (בגיל 64 בערך) כ"ה באב ה'תקצ"ט | ||||
| מקום פעילות | ז'ולקווה, לבוב, גליציה | ||||
| השתייכות | יהדות גליציה | ||||
| תחומי עיסוק | פסיקת הלכה | ||||
| תפקידים נוספים | אב בית דין | ||||
| חיבוריו | ישועות יעקב | ||||
| |||||
| |||||
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה. מכונה הישועות יעקב על שם ספרו.
תולדותיו
נולד בסטנוב (כיום סטניב באוקראינה) שבפולין לרבי מרדכי זאב אורנשטיין, שהיה אחר כך רבה של לבוב. הוא היה צאצא לשושלת רבנים שהחזיקה במשרת הרב בלבוב במשך יותר מ-150 שנה. לאחר פטירת אביו, כשהוא עדיין ילד, גדל בירוסלב. שם נישא עם שרה, בתו של הגביר צבי הירש וואהל. שנים אחדות סיפק לו חותנו את צרכיו ביד נדיבה ואף פתח לו ישיבה במקום.
בהמשך כיהן כרב בז'ולקווה. לאחר פטירת הרב צבי הירש רוזאניס בו' בכסלו תקס"ה (1804), התמנה כרב וראש ישיבה בלבוב על כיסא אביו, אך הוא בא ללבוב לממש את המינוי, רק ב-1805.
בשנת ה'תקע"ו (1816) היה מעורב בפרשת החרם שהוטל על שני משכילים: רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) ואברהם הירש נטקס (מקורות משכיליים מאוחרים העלו את המספר לארבעה). אורנשטיין לא הטיל את החרם, שנראה שמקורו היה בחוגי החסידים, אך הואשם על ידי השלטונות בכך שלא דיווח עליו. עם זאת, הפקידים קבעו כי לא היה אויב לחינוך המודרני. בפקודת השלטונות, לאחר שהואשם על ידי המשכילים בקנאות חשוכה, נאלץ לקרוא דרשה בגרמנית שבה הוכרז כי לחרם לא היה תוקף[1].
כתב את הספר "ישועות יעקב" על השולחן ערוך, שעל שמו זכה לכינויו. הספר ישועות יעקב כולל ארבעה כרכים על האורח חיים, שלושה כרכים על היורה דעה ושלושה כרכים על אבן העזר, בנוסף נדפס גם כרך שו"ת. בפירוש הישועות יעקב חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהן. ספר חידושיו על חמשה חומשי תורה נקרא גם הוא 'ישועות יעקב' ונדפס לראשונה בורשא בתרע"ב.
על השתלשלות מינויו בצעירותו לרב בירוסלב, וסירובו לכתב המינוי ניתן לקרוא בהקדמה לספר המידות על פי המגיד מדובנא[2].
משפחתו
בנו היחיד היה הרב מרדכי זאב אורנשטיין, אב"ד פרעמישלא אחיו היה הרב משה יהושע העשיל אורנשטיין. אחייניו היו רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא.
לקריאה נוספת
- חיים נתן דמביצר, כלילת יופי, ח"א, קראקא תרמ"ח, אות כא, דף ק"נ עמוד ב' ואילך
- יוסף מרדכי דובאוויק, "תולדות ודרכי לימוד של הישועות יעקב", ישורון, גיליון ל"ז, תשע"ח, עמ' תתכ"א-תתס"א.
קישורים חיצוניים
- "יעקב משולם אורנשטיין", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מאיר בלבן, שלשלת היחס של משפחת אורנשטיין-ברודא, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי יעקב משולם אורינשטיין (בעל „ישועות יעקב”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- משה צינוביץ, חותמי תקופה - מאה שנה לפטירתו של הרב יעקב משולם אורנשטיין, הצופה, 1 בספטמבר 1939
- הרב אלתר מאיר, הרב יעקב משולם אורנשטין ז"ל מלבוב, הארץ, 6 באוגוסט 1939
- מערכת JDN, הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • רבי יעקב משולם אורנשטיין זצוק"ל, בעל הישועות יעקב, באתר JDN
הערות שוליים
- ^ רחל מנקין, "החרם בלמברג 1816 - רברבנות משכילית והיסטוריוגרפיה יהודית", ציון ע"ג.
- ^ סיפור מינוי הרב אורנשטיין ודחייתו את הרבנות מופיע בהקדמת אברהם דב בער פלאם לספר המידות על פי המגיד מדובנא (באתר הספר העברי). תחילה הציעו את המינוי לדודו הזקן. לשמחתם זה סירב, והעבירו את המינוי לאורנשטיין. אלא שאשת הדוד ששמעה על מינוי הצעיר התקוממה על כך שבעלה יהיה פחות מאחיינו. זו שכנעה את הדוד הזקן לחזור בו מסירובו. הרב אורנשטיין שמע זאת ומיד ויתר על מעמדו. ועד העיר החליט בכל זאת לבוא ולפייסו על אבדן הרבנות בירוסלב. במקרה נקלע למקום המגיד מדובנא. זה, כבר במדרגות, הצליח למצוא הסבר יפה בכתובים, והרב אורנשטיין זכר זאת לטובה גם בערוב ימיו. (בספר הרב מוזכר מספר פעמים כ'רב א"ש' - ראשי תיבות אורן-שטיין, מתוך כוונה לשמר את זכויות היוצרים של המספר "פלאם" שמשמעות שמו ביידיש הוא 'אש'.)
31914243יעקב משולם אורנשטיין