נטיעה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
נטיעה היא הפעולה של שתילת עצים צעירים, למטרות שונות, ביניהן חקלאות, ייעור, טיוב הקרקע, וגינון. זאת, בשונה מזריעת עצים, אשר מצד אחד עלותה נמוכה יותר, אך מצד שני איטית יותר ופחות אמינה. ייעור היא הפעולה של נטיעה עצים לשם יצירת יער חדש, כמו הנטיעות המבוצעות על ידי קק"ל, וגם לצורך שיקום יער קיים, אשר נפגע על ידי שרפה, "מחלה" או פעילות אנושית. נטיעת עצים למטרות ייעור מתקיימת באזורים שונים בעולם, והשיטות משתנות בהתאם לאזור ולמדינה. הנטיעה מופיעה בספרות המדעית העוסקת ביערות, ואם מתבצעת נכונה, ביכולתה לאפשר יצירת יערות חדשים ושיקום קרחות יער. נטיעת יערות היא הדרך של חברות תעשיית העץ להתמודד עם הקטנת החורש הטבעי והרס היערות המתבצע על ידן, אך יער נטוע לעיתים נדירות מצליח לשחזר את המגוון הביולוגי ואת המורכבות של יער טבעי.
מאחר שצמחים, ובמיוחד עצים, כחלק מתהליך צמיחתם זקוקים לפחמן דו-חמצני מן האוויר ככל שהם גדלים, נטיעת עצים יכולה לשמש כאמצעי להנדסת סביבה, וכאמצעי טבעי להפחתה של רמות הפחמן הדו-חמצני מן האוויר. ככלל, נטיעת העצים נועדה לשמירה על המגוון הביולוגי, יצירת "ריאות ירוקות", לשיקום בתי גידול טבעיים, ובנוסף גם מחזקת את הכלכלה והרווחה עקב התווספות עבודות בחקלאות וייעור.
נטיעות עצים לפי מדינה
נטיעת עצים בישראל
עם יותר מ-240 מיליון עצים שנטעו, מדינת ישראל היא אחת מתוך שתי המדינות שנכנסו למאה ה-21 עם עלייה במספר עצים, כלומר מאזן עצים חיובי. מאמצי הייעור המסיביים,[1] עובדה זו באה לידי ביטוי במגוון קמפיינים בנושא.[2][3]
יערות ישראל הם פרי תוכניות הייעור של קרן קיימת לישראל לאורך השנים, קק"ל נוטעת יערות במקומות שבהם לא היו יערות קודם, וגם משקמת יערות שניזוקו ממזיקים, כגון שרפות, בצורות, שלג ותוחלת חיי העצים.[4]
היער הגדול ביותר אשר ניטע בישראל הוא יער יתיר, הנמצא במורדות הדרומיים של הר חברון, בקצה הנגב. היער מכסה שטח של כ-30,000 דונם (30 ק"מ מרובע).[5] הוא קרוי על שם עיר הלויים המקראית שבשטחו, יתיר, כפי שכתוב בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (פרק כ"א, י"ד).[6] בשנת 2006, חתמה קק"ל עם המדינה על הסכם חכירה של 49 שנה של 30,000 דונם מאדמות הנגב, אשר מיועד לנטיעת יערות.[7] מחקר על שינויי אקלים מתבצע כיום ביער יתיר.[8][9] מחקרים של מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מכון מחקר המדבר בשדה בוקר, הראו שהעצים מתפקדים כלוכדי הפחמן מן האוויר.[10][11] הצל הניתן על ידי העצים הנטועים במדבר מפחית את האידוי של מעט הגשמים היורדים. יער יתיר מהווה חלק מפרויקט של נאס"א, FluxNet, רשת גלובלית של מיקרו תחנות מזג אוויר המשמשים על מנת למדוד את חילופי פחמן דו-חמצני, אדי מים ואנרגיה בין המערכת האקולוגית היבשתית לבין האוויר. מכון הערבה למחקר סביבתי מבצע מחקר המתמקד ביבולים חקלאיים כגון תמרים וענבים הגדלים באזור של יער יתיר.[12][13] המחקר הוא חלק מפרויקט שמטרתו לפתח מינים שיסתגלו לאדמות צחיחות ומליחות.[14]
על קק"ל נשמעת ביקורת שהיא נטעה, ונוטעת, עצים לא מקומיים אשר אינם מתאימים לאקלים הארץ-ישראלי, כגון עצי אורן, ונמנעת מנטיעת מינים מקומיים כגון עצי זית.[15] ישנן גם דעות כי בחירה זו של קק"ל התבררה כמוצלחת, והיערות לא היו שורדים אחרת.[16] לפי הנתונים של קק"ל, שישה מתוך כל עשרה שתילים שנטעה קק"ל בירושלים לא שורדים, זאת למרות שיעור ההישרדות של שתילים שניטעו באזורים אחרים מחוץ לירושלים הוא הרבה יותר גבוה – קרוב ל-95%.
מאז 2009, קק"ל העבירה לרשות הפלסטינית 3,000 שתילי עצים עבור יער שמתוכנן לקום בקצה העיר החדשה רוואבי, צפונית לרמאללה.[17]
כאלף שריפות יער קטנות מתועדות מדי שנה במשך חמשת החודשים המועדים לשריפות. מעל חצי מהן נגרמות על ידי הצתות מכוונות, פעולות עוינות ומתקפות טרור של ערבים ופלסטינים. עשרת אלפים דונם יער שניטע בידיים נהרסו על ידי קטיושות במהלך מלחמת לבנון השנייה על ידי חזבאללה. בקיץ 2006, קק"ל השיקה תוכנית ייעור בצפון, מאמץ לשיקום היער, ושיקמה גם את שכבת פני הקרקע שנשרפה.[18]
נטיעת עצים קיימת גם במסורת היהודית. בתלמוד מובא בשם רבן יוחנן בן זכאי כי אם אדם נוטע עץ ובעוד הוא מתעסק בנטיעה הוא שומע כי המשיח הגיע, עליו לסיים את הנטיעה לפני שיצא אל המשיח.[19]
אוסטרליה
יערות אוסטרליה נפגעו בצורה חמורה לאורך השנים, מאז הקולוניזציה האירופאית, וכמה ניסיונות נערכו על מנת לשחזר את בתי הגידול המקוריים, הן על ידי הממשלה והן על ידי יחידים. "Greening Australia" ("יירוק אוסטרליה") הוא פרויקט לאומי ללא כוונת רווח שהוקם כדי להוציא לפועל את "תוכנית העץ הלאומית" שיזם הממשל הפדרלי ב-1982.[20] "Greening Australia" הגיעה ליעד שנקבע, נטיעת מיליארד עצים, ונחשב לאחד מארגוני נטיעת העצים המרכזיים באוסטרליה. באוסטרליה קיימת תנועה התנדבותית גדולה לשמירת הטבע, כדוגמת "Landcare" ואחרות. יום העץ הלאומי מאורגן מדי שנה על ידי "Planet Ark" ומתקיים בשבוע האחרון ביולי, ומעודד את הציבור לנטוע מיליון עצים מקומיים בשנה. באוסטרליה מגדלים עצים גם לתעשיית העץ, השקעה ארוכת טווח. יכול לקחת שנים רבות על מנת לקבל עץ בוגר ובגודל המתאים לתעשיית העץ. ישנם עצים בני מאות רבות של שנים.
במדינות רבות ממשלות יוזמות תוכניות "מיליון עצים" משלהן כל שנה, על מנת לעודד מעורבות בקהילה.[21][22]
קנדה
רוב נטיעות העצים בקנדה מתבצעות על ידי חברות ייעור פרטיות.[23] חברות הייעור מתחרות ביניהן על חוזים שמסופקים על ידי חברות כריתת עצים. הכמות העצים השנתית המותרת לכריתה מבוססת על גובה התשלום אותו משקיעות חברות הכריתה במקביל לחידוש ולנטיעת יערות ולפעילויות יערנות אחרות. הנטיעה מתבצעת על פי המפרטים של הלקוח, כשמצופה מהנוטעים להגיע לסטנדרטים של איכות החלים על כל חוזה שהם עובדים עליו. הקרחות הנוצרות מבירוא היערות נבדקות בצורה סדירה. אף על פי שסטנדרטי האיכות משתנים מחוזה לחוזה, הפקחים כלל בודקים דברים כגון: התאמת מיני העצים הניטעים והמרווח שביניהם, נטיעת השתילים בעומק ובצורה זקופה, איתור שתילים שניזוקו. בדיקות אלו משתנות מאזור לאזור ומחוזה לחוזה.
ניו זילנד
יער קאינגארואה בניו זילנד הוא היער הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי. זהו אחד מן היערות הרבים שניטעו מאז הקולוניאליזציה האירופאית. מין העץ הנפוץ ביערות הניטעים בניו זילנד הוא אורן מונטריי (אנ'), בשל תכונותיו לצמיחה מהירה והתאמה למגוון רחב של תנאים. סוכנויות ממשלתיות, ארגונים סביבתיים וקרנות פרטיות נוטעים עצים על מנת להגן על הסביבה מפני שינויי האקלים. בעוד רוב הנטיעות מתבצעות על ידי אנשי מקצוע פרטיים, ישנם גם ימי נטיעות מאורגנים עבור מתנדבים. "Landcare Research" (אנ') עורכת מחקר ביערות הנטועים באמצעות מערכת "EBEX21" במטרה למצוא פתרונות יעילים שיסייעו בהפחתת פליטת גזי חממה אל האטמוספירה.[24]
דרום אפריקה
מספר גורמים, ובמרכזם החקלאות והעיור באזורי החוף של דרום אפריקה, הביאו לפגיעה ביערות דרום אפריקה. קיימים מספר ארגונים הפועלים להגדלת האזורים המיוערים ברחבי המדינה. כיום, פחות מ-0.5% משטח המדינה בדרום אפריקה מכוסה יער. "Greenpop" הוא ארגון חברתי לאומי משנת 2010 אשר הוקם על מנת לקדם "תוכנית נטיעת עצים", שתכלול אזורים עירוניים וכפריים. בדרום אפריקה פועלת תנועה התנדבותית רחבה לשמירת הטבע. "יום העץ הלאומי" מתקיים מדי שנה בחודש ספטמבר, ולאחרונה התרחב והפך ל"חודש העץ הלאומי".
ארצות הברית
בארצות הברית קיימים שני ארגונים ללא כוונות רווח: "Trees for the Future" ("נוטעים לעתיד טוב יותר") ו"Plant with Purpose" ("נטיעה עם מטרה"), שמטרתם לנטוע עצים במדינות מתפתחות כדי לשפר את מצב הקרקעות בהן.[25][26]
ארגונים נוספים הנוטעים עצים בארצות הברית:
USDA Forest Service תוכנית "נטע-עץ", היא תוכנית שבה כל אדם יכול לתרום כסף בשביל נטיעת עצים ביערות הלאומיים.[29] (תוכנית דומה מופעלת גם בישראל על ידי קק"ל).
סוגי העצים הניטעים
למין העץ שננטע עשויה להיות השפעה רבה על הסביבה. לעיתים קרובות הרבה יותר משתלם, בשל אינטרסים חיצוניים, לנטוע מיני עצים מהירי-גידול, כגון אקליפטוס, קזוארינה או אורן (למשל "Pinus radiata" (אנ') או "Pinus caribaea" (אנ')), זאת אף על פי שהיתרונות הסביבתיים והביולוגיים של מהלך כזה לא בני השוואה לנטיעת עצים מקומיים. נטען אף שנטיעה של עצים לא מתאימים במקומות לא נכונים עלולה לפגוע בטבע ולהאיץ הכחדה של בעלי חיים וצמחים[30], ופרויקטים אלה הופכים לעיתים קרובות לסלעי מחלוקת.
כדי לעודד את הצמיחה של מערכות אקולוגיות מקומיות וטבעיות לאזור, פעילי איכות סביבה רבים נאבקים על נטיעת עצים מקומיים בלבד. פתרון מעשי הוא לטעת עצים מקומיים חזקים בעלי צמיחה מהירה אשר מתחילים לבנות מחדש את הקרקע ולהעשיר אותה בחנקן (מקבעי חנקן) וחומרים אורגניים. נטיעת עצים לא פולשניים במטרה לסייע לחזרה טבעית של מינים ביולוגיים מקומיים נקראת "התחדשות טבעית מסתייעת" ישנם מינים רבים כאלה שניתנים לנטיעה, אשר מתוכם כ-12 נמצאים בשימוש נרחב, כגון Leucaena leucocephala.[31] שיטה חלופית, המערבת חקלאים ואיכרים בשמירת עצים קיימים (ללא נטיעה) נחשבת ליותר חסכונית ואפקטיבית במאמץ לשיקום היער מאשר נטיעת עצים בלבד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ (הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2017)"Israel Forestry & Ecology". Jewish National Fund, East 69th Street, NY 10021 USA. נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trees from Israel" (PDF). standwithus.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-17 בנובמבר 2006. נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Five Widely-Read Bloggers Tour Israel and Plant Trees". standwithus.com. אורכב מ-המקור ב-2011-11-02. נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "JNF Tree Planting Center". Jewish National Fund, East 69th Street, NY 10021, USA. נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Planting of Yatir Forest". Fr.jpost.com. 2013-12-17. אורכב מ-המקור ב-2011-01-15. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ "JPost | French-language news from Israel, the Middle East & the Jewish World". Fr.jpost.com. 2013-12-17. אורכב מ-המקור ב-2012-07-08. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ (הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2017)Professor Alon Tal, The Mitrani Department of Desert Ecology, The Blaustein Institutes for Desert Research, Ben Gurion University of the Negev."NATIONAL REPORT OF ISRAEL, Years 2003–2005, TO THE UNITED NATIONS CONVENTION TO COMBAT DESERTIFICATION (UNCCD)"; State of Israel, July 2006
- ^ (הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2017)Sahney, S., Benton, M.J. & Falcon-Lang, H.J. (2010). "Rainforest collapse triggered Pennsylvanian tetrapod diversification in Euramerica" (PDF). Geology. 38 (12): 1079–1082. doi:10.1130/G31182.1.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)CS1 maint: Multiple names: authors list (link) - ^ Bachelet, D; R. Neilson, J. M. Lenihan, R. J. Drapek (2001). "Climate Change Effects on Vegetation Distribution and Carbon Budget in the United States" (PDF). Ecosystems. 4 (3): 164–185. doi:10.1007/s10021-001-0002-7.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)CS1 maint: Multiple names: authors list (link) - ^ (הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2017)Issar, Arie (2009-11-30). "Benefits of planting trees in the desert". Haaretz.com. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ KKL-JNF cooperating on afforestation at Yatir forest
- ^ Vu du Ciel-documentary by Yann Arthus-Bertrand
- ^ "2000 year old seed grows in the arava". Watsonblogs.org. אורכב מ-המקור ב-2012-02-20. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ MERC Project M-20-0-18 project (הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2017)
- ^ Rabbi David Seidenberg."The Giving Tree: A Way to Honor Our Vision for Israel"; Neohasid, 2006
- ^ "JPost | French-language news from Israel, the Middle East & the Jewish World". Fr.jpost.com. 2013-12-17. אורכב מ-המקור ב-2012-09-25. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ Gross, Tom (2009-12-02). "Building Peace Without Obama's Interference". Online.wsj.com. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ "Forestry & Ecology". נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "President of German States Council of Education Ministers Plants Tree at Kennedy Memorial". Jerusalem Post. The Jerusalem Post. 29 ביולי 2009. נבדק ב-13 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ (הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2017)"Greening Australia - History".
- ^ (הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2017)"2 Million Trees Victoria". אורכב מ-המקור ב-2013-05-17. נבדק ב-2017-12-27.
- ^ "Growing A Great Future". SA Urban Forests Million Trees Program. Government of South Australia. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2014. נבדק ב-13 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Brittany Shoot (18 בדצמבר 2011). "The Dark Side of Reforestation Programs: Planting 7,000 Trees a Day in Brutal Conditions". AterNet. נבדק ב-26 בדצמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ EBEX21, Carbon Credits System
- ^ "Trees for the Future". Plant-trees.org. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ "Plant With Purpose". Plant With Purpose. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ "Replanting," Arbor Day Foundation.
- ^ Plant-it 2020
- ^ "Plant-A-Tree" program, USDA Forest Service
- ^
ניו יורק טיימס, מיליארדי עצים ניטעו בשנה שעברה. האם כולם עוזרים לכדור הארץ?, באתר הארץ, 23 במרץ 2022
- ^ Dave Deppner; John Leary; Karin Vermilye; Steve McCrea (2005). The Global Cooling Answer Book (PDF) (Second ed.). Trees for the Future. ISBN 1-879857-20-0. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-04-15. נבדק ב-2012-04-15.)
34290548נטיעה