היכל הספר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה.
תוכלו להשוות את הערך מול הערך המקורי, וכן לצפות בשינויים שבוצעו בו. אתם מוזמנים לשכתב אותו מחדש או לנהל דיון מקדים בדף השיחה.
מתחם היכל הספר

היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכתר ארם צובה שהוא ספר התורה וספרי הנביאים והכתובים העתיקים והחשובים ביותר בעולם. במקום מוצגים גם מגילות מדבר יהודה שהם אחת מהתגליות הארכאולוגיות החשובות המאה ה-20. המבוא של היכל הספר מציג את אורחות החיים של האיסיים.

מבנה ההיכל

תכנון המבנה

רחבת הכניסה להיכל הספר וקיר הבזלת

במקור תוכנן המבנה להוות חלק מהספרייה הלאומית על קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית הסמוכה.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל ארמן פיליפ בארטוס (1910 - 2005) אשר נבחר בשנת 1955 על ידי מממן הפרויקט, דוד שמואל גוטסמן (1885 - 1956), אשר רכש ארבע מהמגילות עבור המוזיאון והסכים לממן את המבנה להצגתן. האדריכל בארטוס נבחר בשל נישואיו לסלסט רות, ביתו של גוטסמן. עם בארטוס שיתף פעולה בתכנון המבנה האדריכל פרדריק ג'ון קיזלר (1890 - 1965).

בחירת האדריכלים עוררה התנגדות רבה בקרב אדריכלים ישראלים אשר טענו כי למבנה בעל חשיבות זה יש לבחור אדריכלים מקומיים. הביקורת הועלתה בעיקר נגד הנפוטיזם וכן נגד ההשכלה הארכיטקטונית של קיזלר אשר לא סיים את לימודי האדריכלות שלו (אותם עשה בווינה וברלין) והיה חסר תואר רשמי (אף שהיה לו רישיון של מדינת ניו יורק לעסוק באדריכלות).

למרות הביקורות שליוו את הקמת המבנה, נחשב המבנה מיד עם חנוכתו לאחד מהמבנים בעלי רמת הגימור הגבוהה בישראל. כמו כן, נחשב המבנה ליצירה האוונגרדית היחידה שנוצרה בישראל.

Schrein des Buches002.jpg
מזרקות המים, "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם"

חזון אדריכלי

המדרגות המובילות לרחבת הכניסה, דימוי חוויית הכניסה למקווה
הכיפה וקיר הבזלת

המבנה מורכב ממסדרון תת-קרקעי המוביל לאולם המצוי מתחת לכיפה לבנה. שני-שלישים של האולם בנויים מתחת לפני השטח, ובעומק האולם מוצג כתר ארם צובה המקודש, וכיפתו משתקפת בברכת המים טהורים המקיפה אותו. בין הכניסה לאולם המרכזי מבנה דמוי מערה בו מוצגים כלים המתאים את חיי כת האיסיים במערה מדבר לאחר שהיא פרשה מדרך התורה הקדושה של כלל ישראל ועברה לצד האחר שכנגד הקדושה.

הסמיכות של הכיפה הלבנה לקיר הבזלת השחור שלידו - צורות גאומטריות מנוגדות כל כך - יוצרת תופעה מיוחדת ורבת רושם בנוף. צורה זו מסמלת את מאבק בין 'הסיטרא דקדושה' ל'סיטרא אחרא'[1]

במקור על פי תוכניות האדריכל, הייתה אמורה לבעור אש במרכז המבנה המעוגל. להבת האש תוכננה כך שתצא מהפתח שבקודקוד המבנה, כשמזרקות המים מפוזרות סביבה. בשל קשיים כלכליים לא בוצע הדבר לבסוף (מזרקות המים אמנם קיימות). עם חידוש המבנה בשנת 2005, בכוונת אדריכל השימור נחום מלצר היה להשלים את אלמנט הבעירה במבנה, אך בשל החמרת תקנות מכבי האש בישראל, לא התאפשר עוד לבצע את הדבר.

חלקי המבנה

הכיפה:
מזכירה בצורתה קבר קדוש או מכסה של כד הדומה לצורות של מכסי הכדים שבהם נמצאו המגילות הגנוזות. היא מוצבת בתוך בריכת מים רבועה, כך שבמבט-על רואים שתי צורות הנדסיות מושלמות: ריבוע ובתוכו עיגול. הכיפה מכסה מבנה ששני שלישים ממנו חפורים באדמה כסמל לצורך של עם ישראל השב לארץ הקודש להכות שורשים במעמקי קדושת הארץ. בנויה מבטון ומחופה באריחים של חרסינה לבנה.

מים:
מזרקות המים מסביב לכיפה מסמלות את הטהרה והטבילה[2] . המים נזרקים, כמתואר בפסוק: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" (יחזקאל, ל"ו, כ"ה). הבריכה, הנמצאת מתחת למזרקות, מסמלת את צורת מקווה הטהרה.

קיר הבזלת:
מסמל את החטא ואת העוון שרובץ על עם ישראל כשהוא פורש מדרך התורה. צבעו מנוגד ללובן הכיפה, צבע המסמל את הטהרה והקדושה של הליכה בדרך התורה.

כתר ארם צובא

מדרגות הכניסה:
אל המפלס התחתון יורדים במדרגות חיצוניות הנמצאות בסמוך לקיר השחור. המדרגות מוגנות באמצעות מעקה הבנוי מעמודי אבן גבוהים ונמוכים לסירוגין. הירידה בהן משולה לירידה למקווה טהרה, כדי ליצור אצל המבקר תחושה שהוא עובר מעין טבילה במקווה לטהרה לפני כניסתו להיכל שבו מוצגת התורה הקדושה.

תצוגות היכל הספר

במעמקי האדמה בקומה התחתונה של האולם מוצג כתר ארם צובא. ובחיצוניות האדמה בקומת הכניסה מצגים מגילות מדבר יהודה. המרבית המגילות אינן מוצגות במוזיאון על מנת לאפשר את שימורן. על מנת להגן על המגילות מוצג קטע ממגילה בין 3 ל-6 חודשים, ולאחר מכן מוחזר לשימור ומוחלף במקטע אחר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Evolution-tasks-not.png ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני  בנושא ציונות וכנגד חילוניות. Theodor Herz007.jpg

  1. בלשון כת האיסיים שמיחסים לה את כתיבת מגילות מדבר יהודה המוצגות בהיכל זה מכונה 'המאבק בין בני האור לבני החושך', אלא שהם האמינו בסכלותם שהם בצד של האור וכביכול היהדות האמתית היא בצד החושך חלילה.
  2. אשר היו גם חלק מרכזי בחיי אנשי קומראן