תער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תער-בטיחות לגבר מסוג Mach-3 מייצור חברת Gillete

תער הוא כלי חיתוך המשמש להסרה של שיער גוף בלתי-רצוי באמצעות גילוח.

התער המודרני הומצא במאה ה-18, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הומצאה מכונת הגילוח.

'תער' הוא מינוח כללי, המתייחס לכל סוגי הסכינים המשמשים לגילוח אשר מגלחים על העור במגע ישיר. בעברית המדוברת לא נפוץ שימוש במונח 'תער', ומשתמשים בדרך כלל בתיאור הכלי הספציפי. ישנם מספר סוגים של כלים המשמשים לחיתוך שיער:

א. סכין גילוח - תער-בטיחות ידני, בין אם חד פעמי בין אם רב פעמי - כזה אשר ידיתו היא רב-פעמית ואת להבו מחליפים מדי שבועיים-שלושה.
ב. תער גילוח - כלי גילוח מודרני המורכב מידית אחיזה ומלהבי חיתוך.
ג. מכונת גילוח - תער-בטיחות חשמלי, המופעל לרוב באמצעות סוללות נטענות. מכונת הגילוח הראשונה יוצרה בשנת 1937.
תער גילוח מן המאה ה-20

. מכונת גילוח אינה עונה להגדרה המדויקת של תער, שכן החיתוך שלה הוא באופן של מספריים, ולא חיתוך על ידי העברת הסכין על העור.

השימוש בתער המקורי לשם גילוח נזנח כמעט כליל במאה ה-21, בין היתר בשל הקושי הרב להתגלח באמצעותו בלי להיפצע ובשל התחזוקה הרבה שהוא דורש - השחזה וליטוש תכופים. לצורך גילוח נקי התער צריך להיות חד עד מאד ומכאן הביטוי בעברית - "חד כתער".

איסור גילוח בתער ביהדות

בספר ויקרא נאמר:

"לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (ויקרא יט כז)

"וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" (ויקרא כא ה)

מכאן דרשו חכמים במסכת מכות (דף כא עמוד ב) לאיסור השחתת הזקן עם תער, וזו לשונם:

"תנו רבנן ופאת זקנם לא יגלחו (ויקרא כא ה) יכול אפי' גלחו במספרים יהא חייב ת"ל לא תשחית. אי לא תשחית יכול אם לקטו במלקט

ורהיטני[1] יהא חייב תלמוד לומר לא יגלחו. הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער"[2].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תער בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פירוש הרמב"ם: רהיטני כלי ברזל משרש השער ותולש אותו מעקרו. "מלקט"- כעין מלקחיים (רמב"ם מכות פרק ג משנה ה). פירוש הגאון ישעיהו פיק ברלין: מלקט ידוע היא וצורתו חתיכת ברזל. אורכה כארבע או חמש אצבעות ורחבה כחצי אצבע וראשה חד. מניחים אותה על נימת השער והגודל מצד אחד ומורטין. רהיטני צוציפתא בלשון ארמי ובלשון ארמי מנקאיש. שתי שוקיים יש לה פעמים שעשויה כלי אחד מחובר מעיקרו ופעמים נעשית של פרקים ומחברים אותה.
  2. ^ ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה קעא. כלי יקר ויקרא כא, ה. במורה נבוכים חלק ב פרק מו כתב הרמב"ם שכהן המקיף פאת ראשו עובר בשני לאוים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21236750תער