שפייר

שפייר
Speyer
	מראה העיר
	מראה העיר
מדינה / טריטוריה	גרמניה,
מדינה פדרלית	ריינלנד-פפאלץ
תאריך ייסוד	500 לפנה"ס
שטח	42.58 קמ"ר
גובה	92–113 מטרים
	http://www.speyer.de
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני שפייר

המונח "שפיירא" מפנה לכאן. לערך העוסק בקהילה היהודית בעיר, ראו קהילת יהודי שפייר, לשם המשפחה, ראו שפירא.

שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה. העיר ממוקמת על גדת נהר הריין, דרומית ללודוויגסהאפן, ואוכלוסייתה מנתה בשנת 2022 כ-51,000 תושבים.

היסטוריה

קיימות עדויות להתיישבות קלטית במקום כבר בשנת 500 לפני הספירה. בתקופת השלטון הרומי נקראה העיר בשם Augusto Nemetum ונודעה בחשיבותה. בשנת 500 אחר הספירה בקירוב כונתה לראשונה בשם Spira. העיר הייתה מקום מושבו של הקיסר היינריך הרביעי, שבשנת 1068 החליט להדיח מכסאו את האפיפיור גריגוריוס השביעי, ובהמשך חזר בו. זו הייתה עיר קיסרית חופשית משנת 1294 עד 1797 והייתה מקום מושבה של הרייכסקאמרגריכט (לשכת הקיסרות האימפריאלית). העיר שמרה על מעמדה אף בימי הביניים, ובה התקיים "הדיאט של שפייר" (ועידת שפייר). בדיאט הראשון (אנ') בשנת 1526, אושרה זכותם של נסיכי גרמניה לבחור בלותרניזם הפרוטסטנטי כדת המדינה.

בשנת 1689 נכבשה העיר על ידי כוחות צרפתיים שהותירו בה הרס רב. בשנים 1792 עד 1814 הייתה העיר נתונה לשלטון צרפתי. לאחר שהוחזרה לשלטון ממלכת בוואריה חזרה למעמדה כעיר מחוז משמעותית. בשנים 1883 עד 1904 נבנתה בה הקתדרלה^{[דרושה הבהרה]}. בשנת 1947 נבנה בה המכון הגרמני של שפייר למדעים.

שפייר היא מרכז קמעונאי אזורי חשוב, והתיירות היא ענף מוביל. העיר מכילה תעשיות אלקטרוטכניות ובית זיקוק לנפט. התעשייה כוללת מתכת, מכונות, אוניות, מטוסים, טקסטיל וכימיקלים. העיר מימי הביניים מוקפת באזורי תעשייה ומגורים מודרניים. הגשר מעבר לריין, שנהרס בשנת 1945, נבנה מחדש ב 1956. שרידים היסטוריים בעיר כוללים את Altpörtal ("השער הישן") עם מגדל שער מהמאה ה-13, המקוואות התת-קרקעיים (ראשית המאה ה-12), וכנסיית השילוש הבארוק. הקתדרלה הרומנסקית של העיר, שנוסדה בשנת 1030 על ידי קונראד הרביעי, מלך גרמניה, מכילה קריפטה ייחודית וקברי שמונה קיסרים ומלכים גרמנים ושלוש קיסריות. בשנת 1981 הוכרזה הקתדרלה, אחד המבנים הרומנסקיים הגדולים והחשובים ביותר, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשפייר יש גם מוזיאון טכנולוגי ומרכז בעלי חיים ימיים.^[1]

בשנת 1991 נחנך המוזיאון הטכני בשפייר.

שפייר היא עיר תאומה של יבנה.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – קהילת יהודי שפייר

שפייר, שנקראה בפי היהודים שפיירא, הייתה אחת מהערים החשובות בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים, ובמשך כאלף שנים התקיימה בה קהילה יהודית מפוארת. ביחד עם הערים וורמס (ורמיזא) ומיינץ (מגנצא) הרכיבה את שלוש הקהילות היהודיות הגדולות שלאורך הריין, שנודעו בכינוי קהילות שו"ם (שפיירא, וורמייזא, מגנצא). עד היום ניתן להבחין בשרידי קהילה זו בשמות משפחה הנושאים את שם היישוב, כדוגמת שפירו או שפירא.

לא ברור מתי התיישבו יהודים בשפייר לראשונה. קהילה של ממש נוצרה בעיר בשנת 1084, כאשר הזמין בישוף העיר רודיגר את היהודים להתיישב בעירו, העניק להם כתב זכויות, והקצה להם שטח לשכונה נפרדת שתוקף בחומה לצורכי הגנה. במקביל, בשנה זו אירעה שרפה במגנצא, שגרמה ליהודים רבים לעקור ממנה לשפייר.

בשנת ד'תתנ"ו (1096), בזמן מסע הצלב הראשון הייתה קהילת שפייר אחת הראשונות בגרמניה שאירע בהן הפוגרום, כשהצלבנים הגיעו לעיר בח' באייר, כחלק מהאירועים שכונו לימים גזירות תתנ"ו. עם זאת, עקב התערבותו של בישוף העיר, שהגן על היהודים במבצרו, הצלבנים הצליחו להרוג עשרה יהודים בלבד, ומרבית הקהילה ניצלה. קהילות וורמייזא ומגנצא, שהיו חשובות יותר משפיירא לפני הגזירות, נפגעו באופן קשה ביותר, ושרידיהן (בהנהגת רבי קלונימוס הזקן) ברחו לשפיירא. ככל הנראה, עובדה זו סייעה להפיכת שפיירא למרכז תורני משמעותי במאה ה-12. בעיר נחשפו שרידים של בית כנסת עתיק, שככל הנראה היה מפואר. בצמוד לבית הכנסת נמצא מקווה מרשים נוסף, שנבנה בשנים 1110-1120, ונחשב לאחד הגדולים באירופה.

במאות ה-12 וה-13 הפכה הקהילה היהודית בשפירא לאחד מהמרכזים הראשיים של יהדות גרמניה דאז. התרכזו בה חכמים ורבנים רבים, בהם רבי אליקים בן משולם, ריב"א, רבי שמואל החסיד ורבי יהודה בן קלונימוס משפיירא. בתקופה זו נוצר הצירוף "קהילות שו"ם", ששפירא הייתה הראשונה שבהן. בשלוש הקהילות המרכזיות הללו ישבו בתי דין ובתי מדרש חשובים, והתקנות שתיקנו היו בעלות סמכות בכל הקהילות בגרמניה. עם זאת, במאות אלו המשיכה גם האנטישמיות, ויהודי העיר סבלו מפעם לפעם מעלילות דם ופוגרומים. הקהילה נמחקה בפוגרום כחלק מגזירות ק"ט (בימי המוות השחור). ומשקמה מחדש מספר שנים לאחר מכן, לא שבה עוד למעמדה הקודם. במאות ה-15, ה-16 וה-17 ישבה בשפיירא קהילה קטנה, שגורשה מן העיר ושבה אליה חליפות, ובדרך כלל לא היו לה מוסדות קהילתיים עצמאיים.