סורג (בית המקדש)
הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה - איסור כניסה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש. פנימה לסורג עבר החיל - חומת העזר לחומת העזרה במקדש. מכל הכתובות שרדו רק שתיים - אחת שלמה, שהתגלתה על ידי שארל קלרמון-גנו ומוצגת במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול, ואחת שבורה במוזיאון ישראל בירושלים.
מטרת הסורג
הסורג נועד לסמל את הגבול בין אזור הר הבית, שאליו מותר לטמאי מת וללא-יהודים להיכנס, לבין אזור החיל, שאליו אסור להם להיכנס[1]. על מנת לאכוף חוקים אלו, הוצבו סביב הסורג עמודים ועליהם כתובות בלטינית ויוונית, המודיעות שאין ללא-יהודים להיכנס למקדש, ודינו של הנכנס הוא מוות. הידיעות על כתובות אלה מגיעות מספרי יוסף בן מתתיהו[2], אשר מדבריו גם עולה כי הרומים איפשרו לקיים גזר דין זה הלכה למעשה. כך מובא בנאומו של טיטוס, מעט לפני חורבן בית שני :
וטיטוס כעס מאוד על הדבר הזה והרבה לדבר קשות אל אנשי יוחנן, בקראו אליהם לאמור: הוי נבלים טמאים, האם לא הקימו ידיכם את הסורג הזה מסביב לקודש? האם לא העמדתם בסורג את העמודים האלה אשר נחרט עליהם בכתב יווני ובכתבנו, כי לא יהין איש זר לעבור את המחיצה הזאת? והאם לא מילאנו אנו את ידיכם להמית את כל העובר על הדבר הזה, אף אם יהיה אזרח רומא?...
— מלחמות היהודים ו, ב, ד
בעבר, פקפקו החוקרים בנכונותו של מידע זה, אך בשנת 1871 גילה המלומד הצרפתי שארל קלרמון-גנו אבן מעין זו שסיפר עליה יוסף. על האבן יש כתובת ביוונית, האומרת: "איש נוכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה". קטע מלוח נוסף מעין זה נמצא בשנת 1935, אגב סלילת כביש בירושלים.
צורת הסורג
לא ברור מה הייתה צורתו של הסורג. על פי עדות יוסף, הוא היה עשוי מאבנים, והמחיצה הייתה "כלילת יופי במלאכתה". היו שפירשו שהוא היה עשוי בצורה מסוימת של אבנים לסירוגין, כעין מעשה רשת, כמרומז מן השם "סורג", וכמרומז אצל יוסף, שהיה ייחוד בעשיית המחיצה.
על הסורג היו שלטים בשפות רבות בנוסח: "איש נכרי לא יכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה. ומי שיתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה"
גובה הסורג
על גובה הסורג ישנן עדויות סותרות. ברור שהיה נמוך, אך על פי המשנה במסכת מידות היה גובהו רק עשרה טפחים (כ-75–100 ס"מ), ואילו על פי יוסף היה גובהו שלוש אמות (כמטר וחצי). ייתכן כי חז"ל רצו למסור רק על הגובה המינימלי מבחינה הלכתית, בעוד יוסף מסר על הגובה בפועל.
הפרצות בסורג
על פי המשנה[3], היו בסורג שלוש-עשרה פרצות שפרצום מלכי יוון, ושאותם חזרו וגדרו מאוחר יותר. היו ששיערו שהיוונים פגעו דווקא בסורג, משום שהוא מסמל את ההגבל של כניסת גויים לתחום המקדש, דבר שלא ראו בעין יפה. דבר דומה מסופר בספר חשמונאים א' (ט, נד):
.
היו שפירשו שמדובר על הריסת הסורג ("מעשי הנביאים"), ועל כך שהוא התחיל להרוס אך לא הצליח לסיים.
קישורים חיצוניים
- הודעה בעיתון החבצלת על גילוי כתובת הסורג, 12.10.1871. (עמוד 11)
- מקום במקום - כתובת הסורג באתר חדשות הר הבית.
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת כלים, פרק א', משנה ח'
- ^ מלחמת היהודים ה, ה, ב
- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ג'
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
25922382סורג (בית המקדש)