רבי יעקב פרידמן (הוסיאטין)
 | |||||
| לידה |
כ"ח בחשוון תרל"ט בוהוש רומניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ח בחשוון תשי"ז (בגיל 77) תל אביב | ||||
| מקום קבורה | טבריה, חלקת תלמידי הבעל שם טוב | ||||
| מקום פעילות | בוהוש, הוסיאטין, וינה, תל אביב | ||||
| תחומי עיסוק | הפצת מצוות יישוב הארץ | ||||
| רבותיו | רבי יצחק פרידמן מבוהוש | ||||
| חיבוריו | אהלי יעקב | ||||
| בת זוג | הרבנית חיה שרה רחל פרידמן | ||||
| אב | רבי יצחק פרידמן מבוהוש | ||||
| אם | הרבנית שיינא רחל הגר | ||||
| צאצאים | רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין ונחמה שרה גיטל באומינגר | ||||
| |||||
רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.
תולדות חייו
נולד בבוהוש שברומניה לרבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, בנו של רבי שלום יוסף פרידמן מסאדיגורא, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין מייסד חסידות רוז'ין, שהיה נינו של המגיד ממזריטש. מצד סבתו (אם אביו) היה צאצא של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ועוד. מצד אמו היה צאצא של רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב, רבי משה לייב מסאסוב ואדמו"רים נוספים. נקרא בשם "יעקב" מאחר שנולד במוצאי שבת פרשת תולדות, בה מסופר על הולדת יעקב אבינו.
עוד בהיותו פעוט שודך עם קרובת משפחתו (בת דודה שנייה), חיה שרה רחל, בתו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (נפטרה בתשי"ט)[1]. בכסלו תרנ"ה, כשהיה בן 16, התקיימו נישואיו והוא עבר להוסיאטין, שהייתה עיירת ספר בגבול בין רוסיה לאוסטריה. בהיותו סמוך על שולחן חותנו, למד בעיקר תורה, ורכש גם ידע כללי, לרבות שפות זרות[דרוש מקור]. החל מנישואיו ועד לפטירת חותנו (במשך כ-54 שנים), חי ופעל בסמיכות אליו.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והקרבות בגליציה עבר עם חותנו לעיר באד הומבורג הסמוכה לפרנקפורט, ולאחר מכן לווינה. במהלך המלחמה נעצר כנתין זר[2]. גם לאחר המלחמה נותר חותנו בווינה. בשלהי המלחמה ייסד שם עם קרוביו (רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ורבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה) את ההסתדרות החסידית-ציונית "חברת יישוב ארץ ישראל" שחברה בתרע"ח (1918) להסתדרות המזרחי, שהוא היה אחד ממנהיגיה[3]. ב־1920 השתתף בועידת לונדון (1920) מטעם תנועת המזרחי בווינה[4]. הוא פרסם מאמרים על הציונות בעיתון הוינאי Morgen-Zeitung[5], ובעיתונים נוספים. ב־1924 נתמנה לחבר מרכז המזרחי במרכז אירופה ובבלקן[6]. סבל מרדיפות מצד קנאים ומתנגדי הציונות בשל פעילותו זו[7].
בטבת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל עם חותנו, והתיישב בתל אביב שם בנו את בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין (תל אביב). בתקופת מלחמת העולם השנייה התבטא בחיוב לגבי התנדבות לגיוס לצבא הבריטי[8]. לאחר עלייתו לארץ ישראל פסק מפעילות ציבורית, והקדיש את זמנו בעיקר ללימוד תורה.
עם פטירת חותנו בחנוכה תש"ט (1949) מילא את מקומו על פי צוואתו[9], עם זאת, חלק מחסידי חותנו פנו לחסידויות אחרות[דרוש מקור].
רבי יעקב התפרסם כמסתפק במועט, בניגוד לשאר אדמו"רי חסידות רוז'ין, שנודעה ב"דרך המלכות" שלה - הנהגה של פאר והדר. החזיק בהשקפות ציוניות דתיות וערך טיש ביום העצמאות. דברי התורה שאמר בטיש נאמרו בעברית (ולא ביידיש, כמקובל בין אדמו"רים), ובהברה אשכנזית. נודע כבעל בקיאות רחבה במקורות תורניים ובין המתייעצים אתו היו הרב אליעזר יהודה וולדנברג והרב ראובן מרגליות[דרוש מקור].
לרבי יעקב נולדו בן ובת. חתנו, הרב יעקב יושע בוימינגר שהיה מנהל בתי הדין הרבניים בתל אביב, נפטר עוד בחייו[10].
רבי יעקב נפטר בי"ח בחשוון תשי"ז (1956) ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה בסמוך לקבר חותנו. בצוואתו לא מינה רבי יעקב ממשיך כאדמו"ר, ולאחר פטירתו חסידים פנו גם לאשתו כדי שתברך אותם[11]. לאחר פטירת אשתו בשנת 1958 הוכתר בנו רבי יצחק פרידמן ('השיח יצחק') לאדמו"ר. רבי יצחק לא נישא מעולם, ולאחר פטירתו בתשכ"ט (1969) נפסקה השושלת.
כתביו
תורותיו של רבי יעקב כונסו על ידי חסידיו לספר אהלי יעקב שמכיל (דרשות) לפי סדר פרשיות השבוע, שנשא מתקופת עלייתו (החל מאביב תרצ"ז, כ-3 חודשים לאחר עלייתו ארצה) ועד פטירתו, בדרך כלל בסעודה שלישית. רוב התורות שבספר הם מהתקופה שבין עלייתו לארץ ישראל לבין מינויו לאדמו"ר, שכן מנהג אדמור"י בית הוסיאטין היה שלא לומר דברי תורה בפומבי, ולכן כל זמן שחותנו כיהן כאדמו"ר נשא דברי תורה כמעט מדי שבת, אך לאחר מינויו לאדמו"ר נשא דברי תורה רק באירועים מיוחדים.
התורות מבוססות על מחברות שבהן רשם רבי יעקב את דבריו, בתוספת עריכה מעטה. הוא מתייחס בדבריו למאורעות השעה, בהם השואה והקמת המדינה. רוב תורותיו ליום העצמאות נשארו בכתב יד, מלבד תורה אחת שנאמרה בשבת, ו' באייר תש"ח (כ־24 שעות לאחר הכרזת המדינה), ותורה נוספת שנאמרה באחת השנים הראשונות למדינה כאשר ה' באייר חל בשבת (בפרשת 'תזריע-מצורע', אך ללא ציון כי מדובר ביום העצמאות).
הספר יצא בשני חלקים ובשלוש מהדורות, האחרונה שבהם משנת תשס"ו (2006).
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
- במלכות הקדושה - הרב יהודה ברנדס, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ו (2006).
- אמרו צדיק - הרב מאיר צבי גרוזמן, רמת גן, תשס"ו (2006).
- הרב מאיר צבי גרוזמן (עורך), "ראיתי צדיק", תשע"ו (2016).
- הרב מאיר צבי גרוזמן, "תולדות יעקב", הוצאת מכון מורשת ישראל, תשע"ט (2019).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב פרידמן |
- החסידות והציונות(הקישור אינו פעיל), מאמר שפרסם הרב פרידמן בשבועון 'המזרחי' בשנת תרפ"ד (1924), עמ' 5–6, אתר עיתונות יהודית היסטורית
- על שלוש השבועות, הצופה, 29 ביוני 1939 - שיחה עם הרב פרידמן
- מכתב, הצופה, 15 ביולי 1955 - מכתב ברכה ששיגר הרב פרידמן לתנועת המזרחי לקראת הבחירות לכנסת השלישית
- קריאת האדמו"ר מהוסיאטין למען קרן המגן, הצופה, 27 באוקטובר 1955
- האדמו"ר מהוסיאטין ר' יעקב פרידמן איננו, הצופה, 24 באוקטובר 1956
- אברהם יצחק אביטוב, "הרב ר' יעקב פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין", אור המזרח, טבת התשי"ז, באתר היברובוקס. עמודים 49 - 50
- הספדים במלאות שנה להסתלקותו
- שלמה חיים פרידמן, אחת ממדותיו, הצופה, 12 בנובמבר 1957
- הרב יצחק ידידיה פרנקל, הוד שבתפארת, הצופה, 12 בנובמבר 1957
- מרדכי ש. באומינגר, דרך חייו, הצופה, 12 בנובמבר 1957
- יהודה ברנדס, לא ברעש ה' – סוד המפגש האינטימי, אקדמות כ"ה, אלול תש"ע, עמ' 67–82
שושלת הוסיאטין
| רבי ישראל מרוז'ין "הרוז'ינר" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה | רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר הזקן מסדיגורה | רבי דב בער פרידמן "רבי דוב מליאובה" | רבי מנחם נחום פרידמן האדמו"ר משטפנשט | רבי דוד משה פרידמן האדמו"ר מצ'ורטקוב | רבי מרדכי שרגא פרידמן האדמו"ר מהוסיאטין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בוהוש | רבי יצחק מאיר השיל מייסד חסידות קופיטשניץ | רבי ישראל פרידמן האדמו"ר השני מהוסיאטין | רבי שלום יוסף פרידמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישראל שלום יוסף פרידמן האדמו"ר השני מבוהוש | רבי אברהם יהושע השיל פרידמן האדמו"ר מאדז'וד | רבי משה יהודה לייב פרידמן מייסד חסידות פשקאן | רבי יעקב פרידמן האדמו"ר השלישי מהוסיאטין | רבי מנחם נחום פרידמן מהוסיאטין-למברג | רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן - קראקא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק פרידמן האדמו"ר הרביעי מהוסיאטין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ביאורים
הערות שוליים
- ^ נפטרה אלמנת האדמו"ר מהוסאטין, חרות, 26 בנובמבר 1958, עמ' 3.
- ^ לפי ההספד ב'אור המזרח'
- ^ מן התנועה הציונית, הצפירה, 16 במאי 1918 - מכתב החבירה של האגודה למזרחי
- ^ ידיעות אחרונות, דואר היום, 5 ביולי 1920
- ^ בת־קול העיתונים, דואר היום, 13 ביולי 1923, תיאור מכתב גלוי שפרסם
- ^ ד.צ. ויינשטיין, ועידת צירי המזרחי בוינה, דואר היום, 15 בינואר 1924
ד. צ. ויינשטיין, ועידת צירי המזרחי בוינה, דואר היום, 13 בינואר 1924 - תיאור נאום שנשא הרב פרידמן בפתיחת ועידת המזרחי בווינה, 1924 - ^ ציטוט בשמו מופיע בהספד ב'אור המזרח'
- ^ דלי"ת, בעקבות הימים, הצופה, 28 באוגוסט 1942
- ^ צילום הצוואה מופיע בעמודים הראשונים של הספר 'אהלי יעקב'
- ^ אברהם יצחק אביטוב, נצר מגזע, הצופה, 1 בפברואר 1953
- ^ ממעריב עד מעריב, מעריב, 26 בנובמבר 1958
29422747יעקב פרידמן (אדמו"ר)