רבי יצחק פרידמן (הוסיאטין)
 | |||||
| קברו בבית העלמין העתיק בטבריה, המצבה השמאלית | |||||
| לידה |
ה'תר"ס הוסיאטין, אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ט' באלול ה'תשכ"ח (בגיל 68 בערך) תל אביב, ישראל | ||||
| מקום קבורה | טבריה, חלקת תלמידי הבעל שם טוב | ||||
| מקום מגורים | הוסיאטין, באד הומבורג, וינה, תל אביב | ||||
| מקום פעילות | תל אביב | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"רות | ||||
| רבותיו | רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין | ||||
| אב | רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין | ||||
| אם | הרבנית חיה שרה רחל פרידמן | ||||
| |||||
רבי יצחק פרידמן (ה'תר"ס, 1900 לערך – ט' באלול ה'תשכ"ח, 2 בספטמבר 1968) היה האדמו"ר האחרון בשושלת הוסיאטין.
תולדות חייו
נולד בהוסיאטין שבאוקראינה לרבי יעקב פרידמן, לימים האדמו"ר השלישי מחסידות הוסיאטין, בנו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש, וחתנו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין האדמו"ר השני מהוסיאטין, שהיה נכדו של רבי ישראל מרוז'ין. מצד סבתו (אם אביו) היה צאצא של רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב, רבי משה לייב מסאסוב ואדמו"רים נוספים. מצד אמו היה צאצא של ה"שרף" ממוגלניצה, המגיד מקוז'ניץ ועוד. נקרא בשם "יצחק" על שם סבו מצד האב, מייסד חסידות בוהוש, שנפטר 4 שנים לפני לידתו.
חסידיו מספרים כי עוד מילדותו שקד על לימוד התורה. כל חייו חי ופעל בסמיכות אל סבו ואביו האדמו"רים מהוסיאטין.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והקרבות בגליציה עבר עם אביו וסבו לעיר באד הומבורג הסמוכה לפרנקפורט, ולאחר מכן לווינה. גם לאחר המלחמה נותר יחד עימם בווינה.
בטבת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל עם אביו וסבו, והתגורר בתל אביב ברחוב ביאליק 19, שם היו גם בית הכנסת ובית מדרשו של סבו ולאחר מכן של אביו.
בי"ח בחשוון תשי"ז נפטר אביו ובצוואתו לא מינה אדמו"ר ממשיך. רבי יצחק סירב להפצרות החסידים לכהן כאדמו"ר ועל כן אמו החלה לקבל את החסידים ולשמש מעין אדמו"ר. לאחר פטירתה בי"ג בכסלו תשי"ט נענה לבקשות החסידים והחל לכהן כאדמו"ר הרביעי והאחרון לחסידות הוסיאטין.
רבי יצחק היה צנוע בהליכותיו, ובשל היותו רווק גם לא חבש את השטריימל הרוז'ינאי הידוע לראשו.
רבי יצחק לא נישא מעולם, ולאחר פטירתו חדלה להתקיים שושלת אדמו"רי הוסיאטין.
רבי יצחק נפטר בט' באלול תשכ"ח (1968) ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה בסמוך לקבר אביו וסבו.
לאחר פטירתו ניהל את החסידים אחיינו, רבי מרדכי באומינגר שהיה מתוועד עימם בימי היארצייט של אבותיו ונושא שיחות משלו.
כתביו
תורותיו של רבי יצחק כונסו על ידי חסידיו לספר שיח יצחק שמכיל (דרשות) לימי היארצייט של אבותיו וחגים, שנשא מתקופת עלייתו לכהן כאדמו"ר (החל מחנוכה תשי"ט, בחודש הראשון לעלייתו לכהן כאדמו"ר) ועד פטירתו. מנהג אדמור"י בית הוסיאטין היה שלא לומר דברי תורה בפומבי, רבי יצחק המשיך את מסורת אביו שחידש אמירת דברי תורה בימי הילולה של אבות השושלת, כתיווך בין מסורת בית הוסיאטין שלא לומר בכלל לבין מסורת בית בוהוש מצד אביו שם נהגו לומר דברי תורה כל שבת.
התורות מבוססות על מחברות שבהן רשם רבי יצחק את דבריו, בתוספת עריכה מעטה.
הספר יצא בשתי מהדורות, האחרונה שבהם משנת תשפ"ב (2022).
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות - אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
- במלכות הקדושה - הרב יהודה ברנדס, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ו (2006).
- אמרו צדיק - הרב מאיר צבי גרוזמן, רמת גן, תשס"ו (2006).
- הרב מאיר צבי גרוזמן (עורך), "ראיתי צדיק", תשע"ו (2016).
| שושלת אדמו"רי הוסיאטין | |
|---|---|
|
יצחק פרידמן (הוסיאטין)36901296Q121484127