חיים פרדס

הרב חיים מאניס הלוי פרדס

לידה	ינואר 1935 ז' שבט תרצ"ה תל אביב ישראל
פטירה	מאי 1999 (בגיל 64) ג' בסיוון ה'תשנ"ט תל אביב
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה, ירושלים
מדינה	ישראל
מקום מגורים	תל אביב
מקום פעילות	ירושלים, תל אביב
תקופת הפעילות	תשכ"ו - 1966 – תשנ"ט - 1999
השתייכות	ציונות דתית, חרדים
תחומי עיסוק	דיינות, משנת המהר"ל מפראג, דרשנות
תפקידים נוספים	אב בית דין תל אביב; רב בית כנסת "בית אל" ו"היכל מאיר". ראש כולל ומכון "יד מרדכי", חבר ביה"ד הגדול זמני.
רבותיו	הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
תלמידיו	הרב יעקב רוז'ה
חיבוריו	ראו להלן
בת זוג	רחל לבית זק"ש
אב	אברהם יששכר הלוי פרדס
אם	דבורה מרים וייץ
צאצאים	הרב שניאור פרדס ראב"ד נתניה הרב יוסף פרדס רב אב"ד 'המזרחי' וינה הרב עו"ד משה פרדס
מספר צאצאים	5

הרב חיים מאניס הלוי פרדס (ז' שבט תרצ"ה 11.1.1935- ג' סיון תשנ"ט 18.5.1999) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כאב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו וכרב בתי כנסת בעיר. מהדיר ומפרש כתבי המהר"ל מפראג. פרש מתפקידו לאחר שהודה במסגרת עסקת טיעון.

תולדות חייו

נולד בתל אביב בז' שבט תרצ"ה - 11.1.1935 לאביו הרב אברהם יששכר הלוי פרדס, בן האדמו"ר רבי יוסף מנשה פרדס ממשפחת אדמו"רי חסידות סטאשוב שכיהן כאדמו"ר האחרון בחסידות שנכחדה בשואה, ולאמו דבורה מרים בת הרב חיים מאניס וייץ ראש קהל 'עדת ישראל' ברלין,

בגיל 4 התייתם מאמו דבורה וגדל בביתו של האדמו"ר ה"ברכת משה" מלעלוב, אביו היה איש סודם של האדמורי"ם רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, ורבי אהרן מבעלזא.

למד בישיבת הדרום-קלצק ברחובות אצל הרב אלימלך בר שאול ואצל הרב אלעזר מנחם מן שך שאף ישן עמו בחדר בעת שהותו בישיבה ושימש אותו רבות,

לאחמ"כ למד בישיבת מרכז הרב והיה לתלמידו המובהק של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, אך עם השנים התקרב לעולם החרדי, דבר שהכעיס את הרב צבי יהודה הכהן קוק שלא ראה דבר זה בעין טובה,

נשא את רחל, בת הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש ראש ישיבת "בית זבול" ורבה של "זכרון משה", ונכדת הרב יעקב משה חרל"פ ראש ישיבות מרכז הרב ובית זבול ורב שערי חסד ורחביה.

בשנת תשכ"ו לאחר פטירת הרב לוי יצחק גרוסמן התמנה לכהן כרב בתי הכנסת "בית אל" ו"היכל מאיר" בצפון תל אביב, הקים את כולל "יד מרדכי" ללימודי רבנות ודיינות שם למד בין היתר הרב יעקב רוז'ה חבר מועצת הרבנות הראשית.

בניסן תשל"ה (1975) הוסמך לדיינות בידי מועצת הרבנות הראשית וכעבור כחצי שנה התמנה לדיין בבית הדין הרבני בעיר. בהמשך התקדם לתפקיד אב בית הדין.

בשנת 1979 התמודד על משרת רבה האשכנזי של נתניה וזכה לתמיכת הרב הראשי שלמה גורן, אך הפסיד לרב ישראל מאיר לאו.

בשנים 1986-1988 כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול באופן זמני.

היה מרצה פופולרי בענייני יהדות, עסק רבות בתורת המהר"ל ואף ההדיר ופירש את כתביו (ראו להלן).

נפטר בג' בסיוון ה'תשנ"ט, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

משפחתו

• בנו עו"ד הרב משה פרדס חתנו של הרב אברהם צבי סלושץ.
• בנו הרב שניאור פרדס ראב"ד נתניה ורב ביהכנ"ס "בית אל" ת"א.
• בנו הרב יוסף פרדס רב אב"ד 'המזרחי' וינה אוסטריה.
• בנו הרב מרדכי פרדס מנכ"ל חברת הכשרות 'ראשון-לציון' בהנהגת הרב משה נחשוני.
• חתנו הרב שמואל ברנהולץ ראש ישיבת "עטרת התורה" ירושלים, בן הרב נחום ברנהולץ אב"ד ת"א.
  • גיסיו הם, הרב סיני אדלר רבה של אשדוד, הרב ניסן זק"ש רבה של שערי חסד ורחביה, הרב זבולון זק"ש רבה של רוממה.
  • גיסו בעל אחותו הסופר הרב שמואל ארגמן - רוט.

פלילים

בנובמבר 1989, פורסם כי הרב פרדס חשוד כי הציע למעורבים בדיונים שהתקיימו בראשותו קיצור הליכים בתמורה לקיום מפגשים בעלי אופי לא ראוי, בעקבות הפרסום השעה עצמו מבית הדין הרבני עד לפרישתו לאחר מספר חודשים. פרדס הכחיש את כל החשדות, עם זאת, בהמלצת הרב יוסף שלום אלישיב, הסכים לעסקת טיעון, במסגרתה יודה בחלק מן המעשים שיוחסו לו, יתפטר מתפקידו וייגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל שיומרו בעבודות שירות.

בעקבות לחץ ציבורי, סירבו שופטיו לאשר את המרת המאסר בעבודות שירות. סנגורו יעקב ויינרוט החליט לא לערער על כך לבית המשפט העליון, מחשש שיבטל את עסקת הטיעון מעיקרה לאור ההתנגדות הציבורית.הרב פרדס הורשע ונידון ל-6 חודשי מאסר בפועל, והחל בריצוי עונשו ב-1 בינואר 1991. מאסרו קוצר בשליש, והוא שוחרר לאחר ארבעה חודשים.

לאחר שחרורו ביקש מהנהלת בית הכנסת "היכל מאיר" לשוב ולכהן כרב בבית הכנסת, אך רוב הגבאים התנגדו לכך. בבית הכנסת "בית אל", לעומת זאת, הוא חזר לבקשת המתפללים, מהלך שספג ביקורת מסויימת.

חיבוריו

• ספרי המהר"ל מפראג על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים עם מבואות, הגהות, הערות ופירושים:
  • דרך חיים על מסכת אבות
  • תפארת ישראל (תל אביב תשל"ט; מהדורה שנייה תשמ"ה)
  • נתיבות עולם כרך א (תשמ"ב); כרך ב (תשמ"ח)
  • הגדת פראג רפ"ז עם פירוש המהר"ל (תל אביב תשמ"ט).
  • דרשה לשבת הגדול (שמ"ט) (תל אביב תש"ן)
  • דרשות מהר"ל מפראג (תל אביב תשנ"ו)
  • ספר תהילים עם פירוש מהר"ל מפראג (מלוקט; תל אביב תשנ"ט).
• פירוש הלכות מעשרות, מעשר שני ונטע רבעי, ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ושמיטה ויובל ממשנה תורה לרמב"ם, במסגרת סדרת "רמב"ם לעם" (ירושלים תשי"ט)
• מן המעיין על התורה - רעיונות לפרשת השבוע (תל אביב, תשל"ה מהדורה שנייה תשל"ט)
• הלכה כפשוטה - ביאורי הלכות ממקורותיהן (תל אביב תשל"ט)
• פרקים במשנת המהר"ל - נושאים מרכזיים בשיטת המהר"ל מפראג, מלוקטים מכל ספריו (תל אביב, ה'תשמ"ד).
• שערים בהלכה - נושאים בהלכה (כלול בתוכו ספר הלכה כפשוטה שיצא בתשל"ט) (תל אביב תשמ"ה)
• אשד הנחלים - רעיונות לפרשת השבוע (תל אביב ה'תשמ"ה). על ספר זה זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת ה'תשמ"ה.
• נהרות איתן - על התורה (תל אביב תשמ"ז)
• תורתך שעשועי - על התורה (תל אביב תשנ"א)
• בדמיך חיי - רעיונות לפרשת השבוע (תל אביב ה'תשנ"ב)
• ספר תהילים עם פירוש רש"י ומצודות עם הגהות ופירוש, על יסוד מהדורתו המדעית של הרב יצחק מהרשן (תל אביב תשנ"ח, מהדורה שניה לאחר פטירתו תשנ"ב, על ידי בנו הרב שניאור פרדס ראב"ד נתניה ורב ביהכנ"ס "בית-אל" ת"א)

קישורים חיצוניים

• קריאת מגילת איכה על ידי הרב חיים פרדס באתר הספרייה הלאומית.
• חיים פרדס (1934-1999), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36506347חיים פרדס