רבי משה בידרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה בידרמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה בידרמן מלעלוב
כתובת סמוכה לקבר זכריה
כתובת סמוכה לקבר זכריה
לידה ה'תקל"ז
ללוב
פטירה י"ג בטבת ה'תרי"א (בגיל 73 בערך)
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום מגורים
  • ללוב
  • ירושלים
רבותיו רבי יעקב יצחק הורוביץ, אביו, וחותנו
בת זוג רבקה רחל (רבינוביץ')
אב רבי דוד בידרמן
אם חנה
צאצאים ראה כאן
חותן רבי יעקב יצחק מפשיסחה
אדמו"ר מלעלוב ה־שני
תקל"זתרי"א
אב"ד פשדבוז'
ה'תר"גה'תר"י
הגביע שמיוחס לרבי משה מלעלוב

רבי משה בידרמן (ה'תקל"ז, 1776 - י"ג בטבת ה'תרי"א, 18 בדצמבר 1850) היה האדמו"ר השני מלעלוב.

ביוגרפיה

נולד לרבי דוד בידרמן מלעלוב. נחשב לאדמו"ר של החסידות העממית בפולין. בילדותו למד עם אביו שנים רבות כשהוא בתוך חבית מכוסה עם נוצות, בשל הקור ששרר, ולאביו לא היה כסף לעצי הסקה. מגיל 11 עד לבר מצוה היה אביו קושר את עיניו בכל פעם שהיה יוצא לרחוב. היה תלמידו של רבי ישעיה וולטפרייד מפשדבורז'.

בזיווג שני[דרושה הבהרה] נשא את רבקה רחל בתו של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחה, ממנה נולדו ילדיו.

רבי משה מקוז'ניץ התבטא עליו שיש לו את צורת משה רבינו[1].

משנת תר"ג ועד תר"י כיהן כאב"ד ורב העיירה פשדבורז'.

תלמידו הידוע היה רבי שלמה מראדומסק, אשר ליווה אותו במסעו בין העיירות לקראת נסיעתו לארץ ישראל. רבי משה אף הורה לחסידיו שבפולין שיקבלו את רבי שלמה לרבם.

עלייתו לארץ ישראל

רבי משה שאף כל ימיו לעלות לארץ ישראל, והתבטא שבכוונתו לקרב את הגאולה, בסוף ימיו, בסוף שנת תר"י החליט סופית לעלות ונפרד מכל גדולי החסידות בפולין, קודם נסיעתו ביקר אצל כמה אדמו"רים, ביניהם אצל רבי ישראל מרוז'ין שאף ביקשו שימתין לו ויצטרף עימו לנסיעה, אך רבי משה רמז כי זמנו קצר, רבי ישראל בירכו אז ששושלתו לא תיפסק גם לאחר עלייתו, בניגוד לקודמיו כמו רבי מנדל מויטבסק ורבי אברהם מקליסק, רבי משה היה האדמו"ר החסידי הראשון שהמשיכה ממנו שושלת שהשתקע בירושלים.

רבי משה הגיע לארץ בחודש חשון של שנת תרי"א יחד עם חלק גדול ממשפחתו, ספינתו הגיע לעכו ונסע לבקר בצפת ובטבריה ואחרי זה נסע לירושלים כשבכוונתו להגיע לכותל המערבי ולהתפלל לקירוב הגאולה, הוא הלך לכיוון הכותל, אך בדרכו השליכו ערבים לעברו אבנים והוצרך לחזור לביתו, לאחר מספר ימים חלה ולאחר זמן קצר נפטר, 74 יום בלבד אחרי שהגיע לארץ, הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים ליד קבר זכריה. בשנת ה'תש"ח חפרה משלחת ארכאולוגית את סביבותיו של קבר זכריה והסירה את כל הקברים.

הוא ציווה לפני פטירתו שלושה דברים, א- שבכל עת עצירת גשמים, אם יחכו עד יום ההילולא שלו תפסק עצירת הגשמים[2], ב- הבטיח שמי שישתתף בהוצאת סעודת הילולא ביום היאהרצייט שלו, יכיר לו טובה. ג- כל מי שיתמוך בצאצאיו יושיע אותו[3].

ניגוניו

בעת עלייתו לארץ ישראל, כאשר ספינתו כמעט וטבעה בים, הוא סתם את החור באורח ניסי על ידי מטפחתו, ואז הלחין ניגון על המילים "עזרת אבותינו"[4]. ניגון ריקוד זה מקובל עד היום בחצר לעלוב ובציבור החסידי[5].

משפחתו

עץ משפחת בידרמן


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נחמיה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק דוד בידרמן
 
 
רבי יעקב בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד צבי שלמה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל שמעלקא הורוביץ
 
 
 
 
 
 
רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמעון נתן נטע בידרמן
 
 
רבי מרדכי דוד
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי פינחס דוד הורוביץ
 
 
 
רבי בצלאל ישעיה ברנשטיין
 
 
 
רבי משה ישראל
ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מרדכי
בידרמן
 
רבי שלמה מנחם
וינשטוק
 
רבי משה יאיר
וינשטוק
 
דוד משה שפיגל
 
רבי לוי יצחק הורוביץ
 
רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה
 
 
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
 
 
 
 
רבי שמואל אהרן
שזורי (ובר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאיר וינשטוק
 
 
 
 
 
ישראל שפיגל
 
 
 
רבי אהרן ברנשטיין
 
 
רבי משה אדלר
 
רבי יצחק וינגרטן
 
 
הרב זונדל יהודה הגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם מרדכי
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה יהודה לייב רבינוביץ
 
רבי חנניה יוסף
אייזנבך
 
הרב בנימין
אדלר
 
רבי פישל
וינגרטן
 
רבי אברהם שלמה
בידרמן
 
רבי שמואל אלעזר היילפרין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אברהם שלמה בידרמן
 
 
רבי שמעון נתן נטע
בידרמן
 
 
רבי דוד צבי ישראל בידרמן
 
הרב פנחס יצחק
בידרמן
 
רבי אלתר אלעזר
מנחם בידרמן
 
 
 
רבי שמואל עוזר קאפף
 
 
 
רבי חיים אליעזר הורונצ'יק
 
 
רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק מאיר אייזיק בידרמן
 
הרב אהרן בידרמן
 
רבי יששכר דב
לייפר
 
הרב יעקב יצחק בידרמן
 
הרב דוד צבי שלמה
נפתלי בידרמן
 
הרב אלימלך בידרמן
 
רבי יעקב אשר קאפף
 
הרב אליעזר צבי ספרין
 
הרב מאיר רוזנבוים
 
הרב יהושע העשיל רוזנפלד
 
הרב יונה זאב וינברג
 


הערות שוליים

  1. ^ רבי משה יאיר וינשטוק, פרי קודש הילולים, עמ' עה.
  2. ^ הרב גמליאל רבינוביץ (בני ברק), סיפורי צדיקים, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ^ גליון באר הפרשה, פרשת ויגש[דרושה הבהרה]
  4. ^ הרב אלימלך בידרמן על מקור הניגון, סרטון בערוץ "חיזוק און אמונה", באתר יוטיוב
  5. ^ ניגון רבי משה מלעלוב, סרטון בערוץ "חיזוק און אמונה", באתר יוטיוב
  6. ^ https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=29489.
  7. ^ אודותיו באתר תולדות ושורשים.
תקופת חייו של רבי משה בידרמן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0