וודז'יסלאב
 | |
| תמונת בית כנסת בעיירה שנחרב | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 שוויינטוקז'יסקיה |
| מחוז | ינדז'יוב |
| תאריך ייסוד | 1317 |
| קואורדינטות | 50°31′12″N 20°11′26″E / 50.52000°N 20.19056°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.wodzislaw.info.pl/ | |
וודז'יסלאב (בפולנית: Wodzisław) היא עיירה הנמצאת בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בדרום-מרכז פולין. היא שוכנת 15 ק"מ דרום-מערב לעיר ינדז'יוב ו-51 ק"מ דרום-מערב לעיר קיילצה. היא מונה כיום[דרושה הבהרה] כ-1,000 תושבים. טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה (בשנת 1937) חיה בה קהילה יהודית שמנתה כ-3100 יהודים (כ-294 משפחות). מרבית הקהילה הושמדה במחנה ההשמדה טרבלינקה.
היסטוריה
וודז'יסלאב נזכרת ברשימת הערים המלכותיות מימי המלך קז'ימייז' הגדול. בשנת 1370 עברה לידי משפחת האצילים לנצקורונסקי. באותה תקופה רבים מתושבי העיירה שהיו נוצרים קתולים הפכו לקלוויניסטים. ב-1638 החזיר אחד מצאצאיו של לנצקורונסקי את העיירה לחיק הכנסייה הקתולית ובשל כך הקלוויניסטים עזבו את וודז'יסלאב ומכרו את בתיהם ליהודים שהתיישבו באותה העת בעיר.
במחצית הראשונה של המאה ה-17 הייתה וודז'יסלאב מרכז כלכלי באזורה. היו בה בתי-מלאכה רבים, טחנת קמח, והתנהל בה מסחר רב. תקופת השגשוג והפיתוח נקטעה עם פלישת שוודיה לפולין באמצע המאה ה-17. רוב העיר נהרסה ומרבית תושביה נמלטו. לאחר הדיפת השוודים, השתקמה העיר בעזרת השלטונות, שביקשו לסייע לשיקום כלכלתה של וודז'יסלאב. בשל כך השלטונות פטרו את תושביה העיירה ממסים למשך 12 שנה.
משנת 1815 עד 1918 נכללה וודז'יסלאב במלכות פולין הקונגרסאית. בשנת 1869 ביטלו שלטונות רוסיה הצארית את מעמדה העירוני, במסגרת צעדי ענישה נגד ערים בפולין שתושביהן השתתפו במרד הפולני של 1863. אחרי מלחמת העולם הראשונה, עם כינון מדינת פולין העצמאית, נמשכה צמיחתה הדמוגרפית והכלכלית של וודז'יסלאב ובשנת 1939 מנתה אוכלוסייתה 6,890 נפשות.
יהדות וודז'יסלאב
במסמכים מן המאה ה-14 נזכרות כמה משפחות של סוחרים יהודים שהתיישבו בוודז'יסלאב. התיישבות של יהודים בהיקף גדול החלה בראשית המאה ה-17, עם עזיבתם של הקלוויניסטים, שמכרו את בתיהם. עם התפתחות היישוב החלה התארגנות יהודית וודז'יסלאב וייסוד קהילה. כנסייה אריאני הוסבה לבית כנסת. הוקצה חלקת קרקע לבית עלמין שגודר והוכשר. על אף בריחת היהודים מהעיר עם פלישת השוודים באמצע המאה ה-17, משחזרה העיירה והשתקמה, שבו אליה גם רוב היהודים ורק מקצתם נשארו בפינצ'וב הסמוכה.
בסוף המאה ה-17 היו בוודז'יסלאב כ-200 משפחות יהודיות וקהילת וודז'יסלאב הייתה אחת הגדולות והחשובות באזור. אחדים מבני הקהילה ייצגו את יהודי האזור ב"ועד ארבע הארצות" (עד פירוקה ב-1764). בשנת 1791 ייצגו את יהודי פולין ב"סיים ארבע השנים" (דיונים בפולין אודות היטמעות היהודים במדינה). בוודז'יסלאב פעל כמגיד הרב צבי הירש, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה" ואביו של הרב שמחה בונים מפשיסחא. רבה הראשון של הקהילה, היה הרב דוד מאולקוש (נפטר בשנת 1618) ואילו הרב האחרון של הקהילה היה הרב יעקב יצחק אלחנן רוטנברג (נספה בשואה בשנת 1942) שכיהן גם באדמו"רות לשושלת אפטא. בנו של רוטנברג היה גם כן רב הקהילה- הרב יששכר בער הלוי רוטנברג. מרבית יהודי וודז'יסלאב היו חסידים.
במאה ה-18 היו רוב יהודי וודז'יסלאב סוחרים זעירים ובעלי מלאכה. במאה ה-19 נוסדו בעיירה בתי-מלאכה גדולים ומפעלי ייצור, בענף העור. בבתי-המלאכה הועסקו רק פועלים יהודים. בשנת 1918, לאחר מלחמת העולם הראשונה, היו בעיר מהומות אנטישמיות. אף שממשלת פולין העצמאית החזירה לוודז'יסלאב את זכויות העיר שלה, סבלו התושבים בשנות ה-20 הראשונות ממצוקה כלכלית קשה.
בתקופה שבין שתי המלחמות העולם התאפיינה העיר בפריחה חסרת תקדים של חיי הציבור היהודיים. ב-1920 כבר היה בוודז'יסלאב סניף גדול של ההסתדרות הציונית. נציגים ציונים נבחרו לוועד הקהילה ולמועצת העיר והיו פעילים בכל תחומי החיים היהודיים, לרבות תרבות וחינוך. בעיר פעלו מפלגות ציוניות כגון: "פועלי ציון", "המזרחי" ו"החלוץ", ונוסדו גם קנים של תנועות נוער ציוניות - "החלוץ הצעיר", בית"ר ועוד. בשנת 1928 נוסדה בוודז'יסלאב ספרייה יהודית שהיו בה ספרים ביידיש, בעברית ובפולנית. בעבר לא היו בעיירה בתי-ספר יהודיים שלמדו בהם לימודי חול אלא היה מדובר בחדרים ומקצתם המשיכו בלימודיהם בישיבות. בתחילת שנות ה-20 נוסד בוודז'יסלאב בית-ספר עברי ראשון, ביזמת פעילי "המזרחי".
בספטמבר 1939, בזמן מלחמת העולם השנייה, וודז'יסלאב נכבשה בידי הגרמנים. כבר בימים הראשונים לכיבוש החלו בעיירה מעשי התעללות ביהודים, הוחרמו בתי המגורים של היהודים על תכולתם, והיהודים נצטוו לעבור לגטו. בפברואר 1941 ישבו בגטו בוודז'יסלאב 3055 יהודים, בהם גם מגורשים מן ינדז'יוב ומקרקוב. 21 בספטמבר 1942, בערב יום הכיפורים תש"ג, כיתרו אנשי ה-SS ושוטרים פולנים את הגטו מכל עבריו על מנת לבצע בו אקציה. תושבי הגטו ידעו על תוכניותיהם של הגרמנים לקיים בוודז'יסלאב אקציה ועל כן צעירים נמלטו ליישובים סמוכים ומרבית התושבים התחבאו במקומות מסתור ובונקרים. עם כניסתם הגרמנים לגטו מצאו עיירת רפאים, למעת הזקנים שלא יכלו להתחבא או לברוח - אלה שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. שבוע ימים נשארו אנשי ה-SS בעיירה בחיפוש אחר מסתתרים, ולבסוף כאשר לא יכלו עוד היהודים להחזיק מעמד בבונקרים ובחורבות, ללא מזון ומים, והסגירו עצמם לידי הגרמנים. בנובמבר, אחרי סלקציה, הועברו מקצת היהודים האלה למחנות עבודה, ואילו רובם שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. לאחר מכן העלו הגרמנים את הגטו באש והוא נשרף כליל.
הנצחה
בשטח מחנה ההשמדה טרבלינקה הוקם אתר הנצחה לאומי של פולין, בצורת בית עלמין. מונחות בו 17,000 אבנים עליהן חרוטים שמות הקהילות שמהן הובאו לטרבלינקה הקורבנות להשמדה, ביניהן הקהילה "Wodzisław".
לקריאה נוספת
- רבי צבי הלוי הורוויץ, "וואדיסלאב", בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ח.
- מ. צאנין, ווידז'יסלאב וחנצ'ין בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 252–255 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
- "וודז'יסלאב", באתר השטעטל הווירטואלי
- מרכז מורשת יהדות פולין
- "וודז'יסלאב", באתר JewishGen (באנגלית)
- וודז'יסלב (Wodzisław), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- יולנטה קריימר, וודז'יסלאב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 344–345), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
34852857וודז'יסלאב