רבי ישכר בער רוטנברג
| לידה |
ט בתמוז תרס"ו פינטשוב, פולין |
|---|---|
| פטירה |
י"ב בחשון תשמ"ז בורו פארק, ניו יורק |
| מקום קבורה | קרית יואל, ניו יורק |
| מדינה |
 שוויינטוקז'יסקיה  ארצות הברית |
| מקום מגורים | וודיסלאב, לונדון, ברוקלין |
| מקום פעילות | וודיסלאב, ברוקלין |
| רבותיו | אביו רבי יעקב יצחק אלחנן רוטנברג |
| בת זוג | זיווג ראשון מלכה בת רבי שלום מוסקוביץ' |
| אב | רבי יעקב יצחק אלחנן רוטנברג |
| אם | שרה בילה בת רבי אליעזר פינקלר |
רבי ישכר בער רוטנברג (ט' בתמוז תרס"ו - י"ב בחשוון תשמ"ז) היה רב ופוסק, רבה האחרון של וודז'יסלאב. אחרי השואה היגר לארצות הברית וכיהן בה כרב ואדמו"ר מוודיסלאב ומראשי ההתאחדות הרבנים בארצות הברית. נודע לאחד מגדולי הפוסקים בארצות הברית. מכונה 'וואדיסלאוו'ער רב'.
ביוגרפיה
נולד בפינטשוב שבפולין לרבי יעקב יצחק אלחנן רוטנברג האדמו"ר מוואלבראם בטשענסטחוב, ולשרה בילה בתו של רבי אליעזר פינקלר האדמו"ר מפינצוב[1].
בילדותו עבר עם משפחתו לגור במעכיוו. למד אצל אביו ואצל רבי אליהו זאב נחום (הנודע בשם ואלוויש בארנשטיין). היה מראשוני תלמידי ישיבת חכמי לובלין. בחודש אלול תרפ"ו נישא למלכה, בתו של רבי שלום מוסקוביץ' האדמו"ר משאץ. לאחר נישואיו התגורר ליד חותנו תקופה קצרה בקלן[2], ועבר יחד איתו ללונדון. בשנת תרצ"ד נבחר לרבה של וודז'יסלאב שבפולין, ולימד שם בישיבה לתלמידי העיר.
לפני חג הפסח תרצ"ט נסע ללונדון לבקר את חמיו רבי שלום מוסקוביץ', ואביו רבי יעקב יצחק אלחנן הגיע למלא את מקומו כרב (ונספה שם בי"ד בכסלו תש"ג). בשל פרוץ השואה נשאר בלונדון, ולאחר מכן במנצ'סטר, בכל שנות המלחמה, ופעל רבות להצלת יהודי פולין ולאחר מכן לעזרת הפליטים. באלול שנת תש"ח היגר לארצות הברית, והתיישב בבורו פארק, שם הקים את בית כנסת וודיסלאב וכיהן בה כאדמו"ר ורב הקהילה.
היה ממייסדי התאחדות הרבנים בארצות הברית וקנדה, וכיהן בה כיושב ראש[3]. היה מחסידיו של רבי אהרן מבעלז והיה נוסע אליו רבות. כן היה מגדולי תלמידי רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ונאם בעצרות בכינוסים רבים בניו יורק.
עסק רבות בתורת החיד"א, וכתב הערות לספריו. כן עמד בראש מפעל "מעיין החכמה" בארצות הברית, שעסק בהוצאת כתבי ידות עתיקים וההדרת ספרים ישנים, והוצאת ספריהם של מחברים בני זמננו[4].
בתמוז תשי"ג נפטרה אשתו. ונשא בזיווג שני את חיה בתו של רבי פנחס לייכטאג.
נפטר בפתאומיות בי"ב בחשון תשמ"ז. בהלווייתו השתתפו רבבות בבורו פארק ובוויליאמסבורג, ונקבר בבית הקברות בקרית יואל.
בנו הדפיס את חידושיו על התורה בספר "ירבה תורה", ברוקלין תשנ"א. הערותיו על פירושו של רבנו בחיי לתורה נדפסו בשם "אשירה לה' בחיי" עם פירושים נוספים במהדורת מפעל "מעיין החכמה", ירושלים תשי"ח.
משפחתו
- בנו רבי משה, מילא את מקומו. היה חתנו של רבי נחמן מספינקא (נפטר ביום כיפור תשע"ח).
- בנו רבי יעקב, חתן רבי צבי הירש מייזליש.
- חתנו רבי אברהם מנחם מנדל ווגשל, האדמו"ר משינאווא-מונסי (נפטר בתשפ"ג).
- חתנו הרב משה סופר רב קהילת פאפא בירושלים.
קישורים חיצוניים
- הפרדס - סא, הגה"צ רבי ישכר בער רוטנברג זצ"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- תלמידי וחסידי סאטמאר, גינת ורדים - טו, טו, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ מנחת יהודה, באתר אוצר החכמה
- ^ אלה תולדות, ירבה תורה, באתר אוצר החכמה
- ^ קטלוג קדם
- ^ חודש זשורנאל, דאס אידישע ווארט - 024, 024, באתר אוצר החכמה