תלמוד ירושלמי
| ספרות חז"ל | |
|---|---|
|
התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים.
הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאה השלישית. הרמב"ם ייחס את החיבור לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל[1]. אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. מסכת נזיקין שונה באופייה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה על פי חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים[2]. לפי הרב יצחק אייזיק הלוי[3] התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו נכתב כפי מה שהיו התלמידים בישיבת ציפורי משננים את עיקרי הדברים שלמדו מרבותיהם, לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד'קי"א (351). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא. ואילו פרופ' שאול ליברמן וחוקרים נוספים הראו שהתלמוד הירושלמי סודר ונערך.[4]
היקף הירושלמי
ההיקף הידוע כיום
הירושלמי שהגיע לידינו כולל תלמוד על ארבעה סדרים כמעט שלמים: סדר זרעים, סדר מועד, סדר נשים וסדר נזיקין. מסדר טהרות נותרו חלקים ממסכת נידה בלבד.
שלוש מהמסכתות של התלמוד הירושלמי הנמצאות בידינו קטועות:
- מסכת נידה - בידינו רק שלושה פרקים ראשונים - מדברי התוספות[5] משמע, שמסכת זו המשיכה בתלמוד הירושלמי לפחות עד לפרק השביעי.
- מסכת מכות - יֶשְנָם רק שני פרקים ראשונים מתוך שלשה. כבר ממפרשי התלמוד הראשונים רואים שלא היה בידם פרק שלישי. אמנם קטע קצר נמצא בכתב יד בודאפשט על המשנה האחרונה במסכת. קטע זה נמצא גם ברמב"ן ובעוד כמה ראשונים בשם הירושלמי פרק ג' של מכות[6].
- מסכת שבת - יֶשְנָה רק עד לפרק העשרים, וחסרים ארבעת הפרקים האחרונים.
ההיקף המקורי
בשאלת ההיקף המקורי של הירושלמי התחבטו המפרשים והחוקרים. מספר כתבי היד של הירושלמי ששרדו הוא מועט ונותן מקום לאפשרות שהיו חלקים של הירושלמי שהיו קיימים בעבר אך לא הגיעו לידינו.
שאלת קיומו של ירושלמי על סדר קדשים נדון רבות במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, כאשר חלק מהחוקרים טענו שהיה קיים ירושלמי על קדשים על סמך אמירות כלליות ובמיוחד דברי הרמב"ם: "ונמצא מהירושלמי חמשה סדרים שלמים, אבל סדר טהרות לא נמצא עליו תלמוד כלל לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה בלבד כמו שאמרנו"[7] וציטוטים ספציפיים של הראשונים. אחרים טענו שלא היה ירושלמי על קדשים והסבירו את האמירות והציטוטים כטעויות. בעקבות מחקר הגניזה הנטייה היום היא להניח שלא היה ירושלמי על קדשים. שאלת ירושלמי על סדר קדשים היוותה בסיס לזיוף מפורסם לתלמוד ירושלמי על סדר קדשים שפורסם בתחילת המאה ה-20.
לגבי הפרקים החסרים היו חוקרים שטענו שקטעים אלו היו קיימים אך אבדו עם השנים. על פי השערה אחת, כאשר המעתיקים נתקלו בקטעים שכבר הופיעו במסכתות קודמות של הירושלמי הם כתבו הפניה באמצעות ההוראה "גרשׁ", כלומר "משוך", בתוספת מראה מקום, במקום להעתיק את כל הקטע. מנהג זה של המעתיקים מופיע, למשל, בכתב יד ותיקן 30 של בראשית רבה. ברבות הימים נשמטו ההוראות וכך נשארו פרקים "ריקים". שאול ליברמן, למשל, טען שהיה קיים ירושלמי על הפרק האחרון של מסכת מכות אך כל הסוגיות של הפרק הושמטו על ידי מעתיקי כתבי היד מכיוון שיש להן מקבילות לסוגיות הקיימות כבר במקומות אחרים בירושלמי. על פי שיטה זו שיחזר ליברמן את הפרק[8]. שיחזור זה נתון במחלוקת ולא מקובל על כולם.
אפשרות נוספת שהועלתה מבוססת על מכתב שכתב פירקוי בן באבוי בן המאה התשיעית, שנתגלה בגניזה. במכתב הוא כותב שאצל בני ארץ ישראל לא עבר תלמודם על פה במשך הדורות (כמו שעבר אצל ישיבות בבל), אלא הוא נשתכח מהם והם החזירוהו על ידי ספרים גנוזים שמצאו (דברים כעין אלו כותב גם רב שרירא גאון בתשובה: ואהדורי אהדרוהו בנוסחאי וכיוצא באלו). על פי ההשערה, אותם ספרים גנוזים היו חסרים כך שלא היה ניתן לשחזר את כל הירושלמי. מה שמחזק השערה זאת היא השערה נוספת אותה מעלים החוקרים לפיה משיבושים משותפים בכל נוסחי הירושלמי, נראה כי היה טופס כתוב אחד, משובש, שהוא המקור לכל נוסחאות הירושלמי שבידינו, ייתכן ואותם 'ספרים גנוזים' הם אותו טופס. אם כי דבריו אלו של פרקוי בן באבוי נכתבו במגמה פולמוסית בה הוא תוקף את מנהגי בני ארץ ישראל ומכנה אותם 'מנהגי שמד', כשבכך הוא מנסה להכריח אותם לקבל את מרות גאוני בבל.
השוואה להיקף הבבלי
הירושלמי כולל תלמוד על סדר זרעים ועל מסכת שקלים שאין עליהם כמעט תלמוד בבלי. הנימוק המקובל לכך הוא שסדר זרעים עוסק במצוות התלויות בארץ ועל כן עסקו בו יותר בארץ ישראל, בה נוהגות מצוות אלו הלכה למעשה.
הירושלמי לא כולל תלמוד על סדר קדשים, בניגוד לבבלי. באופן כללי, התלמוד הירושלמי הוא כ-40% מגודלו של הבבלי בכמות המילים.
כתבי יד
התלמוד הירושלמי שרד בידינו בכתב יד שלם אחד בלבד, הוא כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720) שבספרייה של אוניברסיטת ליידן, הידוע בשמו המקובל: כתב יד ליידן. כתב יד זה הוא המקור היחיד לחלקים נכבדים של הירושלמי והיווה את הבסיס לדפוס ונציה של הירושלמי (רפ"ג) שממנו הועתקו כל שאר דפוסי הירושלמי.
כתבי יד אחרים מכילים חלקים (קטנים יחסית) מן הירושלמי: כתב יד ותיקן 133 מכיל את סדר זרעים ומסכת סוטה וכתב יד אסקוריאל G-I-3, שנתגלה בשנת 1977 במנזר אל אסקוריאל מכיל את מסכת נזיקין[9], ויצא לאור, עם שני מבואות, בשנת 1984, על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן.
קטעים רבים מן הגניזה הקהירית וקטעי כריכה מספריות אירופיות מעידים גם הם על נוסח הירושלמי. חלקם הגדול של קטעי הגניזה הקהירית התפרסמו על ידי לוי גינזבורג בספר "שרידי ירושלמי" (ניו יורק, 1909), קטעים אלה נדפסו מחדש, בצירוף קטעי גניזה נוספים שהתגלו מאוחר יותר וקטעי הכריכה האירופאים, על ידי יעקב זוסמן, בספר "גנזי הירושלמי" (ירושלים, תש"ף). כלל הקטעים האלה כוללים כרבע מן התלמוד הירושלמי.
לעיני הראשונים היו כתבי יד שונים של הירושלמי שאינם בידינו. למשל בפירוש "שדה יהושע" שהופיע בדפוס קושטא מופיעות נוסחאות אחרות מאשר בדפוס כי היו לעיני כותב הפירוש כתבי יד אחרים[10].
דפוסי הירושלמי
הירושלמי נדפס לראשונה בשלמותו מתוך כתב יד ליידן בוונציה ללא שנת דפוס. זכריה פרנקל העריך את שנת הדפוס כסביב שנת רפ"ג-רפ"ד[11]. ד"ר שמואל אברהם פוזננסקי כתב כי "רבו השגיאות בדפוס זה"[10]. פרופ' מאיר בניהו הראה ששני מגיהים יהודיים עבדו על מהדורה זו; ר' חייא מאיר הגיה את כתב יד ליידן עצמו, אולם בהמשך תפס את מקומו יעקב בן חיים ן' אדוניהו והשלים את הגהת מהדורת דפוס ויניציאה[12].
הדפוסים הבאים היו בקרקוב, על ידי יצחק בן אהרן מק"ק פריסטיץ, ה'שס"ט, שכלל את כל הירושלמי עם פירוש קצר בכרך אחד; בקרוטושין, על ידי בן ציון בעהרענד, ה'תרכ"ו, שגם הוא הכיל את כל הירושלמי בכרך אחד; [13] בז'יטומיר, על ידי דפוס סלאוויטא, ה'תר"ך-ה'תרכ"ז, שכלל כרכים אחדים והכיל מגוון פירושים שהעיקריים שבהם הם קרבן העדה ושירי קרבן, פני משה ומראה הפנים, נר מערבי ועין משפט; בפיוטרקוב, על ידי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, ה'תר"ס, שכלל את הפירושים שהיו בדפוס סלאוויטא ובנוסף פירוש של הרידב"ז מסלוצק. כל הדפוסים האלו נדפסו על פי הדפוס הראשון מוונציה, ובכולם רבו הטעויות והשגיאות[10].
הדפסה נוספת הייתה בווילנה, על ידי דפוס ראם. מדפיסי ווילנא קנו את אמהות הדפוס ממדפיסי פיטרקוב, והסיפו בצדדים עוד פירושים, בשנת ה'תרפ"ב[14].
בשנת תשס"ה החל מכון עוז והדר, בעריכה מחודשת של הירושלמי והדפסתו בצורת-דף חדשה, לנוחות הלימוד ובכדי לאפשר להוסיף מפרשים, בשונה מהמהדורות הישנות שהודפסו בכתב צפוף, במהדורה נוספו הגהות רבי חיים קנייבסקי, ביאורי והגהות הגר"א וכן שנות אליהו; ר"ש סירילאו ומהר"א פולדא.
עריכת התלמוד הירושלמי
רוב חלקי התלמוד נערכו בטבריה[15] שהייתה מקום התורה הגדול ביותר באותו תקופה. ככל הנראה זמן עריכת התלמוד במאה ה-3 וה-4. יש הטוענים[2] שחלקים מסדר נזיקין, לא נערכו באותו המקום, אלא בישיבות גדולות נוספות בארץ. זמן חתימת התלמוד אינו ידוע, ולכן, בעקבות אירועים היסטוריים ואחרוני האמוראים של אותו דור (רבי מנא ורבי יוסי בירבי בון), יש הנוטים לקבוע את זמן חתימתו לאמצע המאה ה-4.
נוסח התלמוד הירושלמי
התלמוד הירושלמי כתוב ארמית גלילית. שפה זו מתועדת גם בתרגומי התנ"ך שמוצאם מארץ ישראל. הכתיב של המילים בעברית ובארמית שונה בדברים רבים מהעברית והארמית של הלשון בבלי[16]. התלמוד הירושלמי בנוי "שמועות" (כניסוחו של יעקב זוסמן), ולא "סוגיות", כמו בבבלי. הירושלמי אינו נוטה לשאול שאלות הבהרה דידקטיות או להסביר את עצמו.
לפני עורכי התלמוד הירושלמי הייתה המשנה בנוסח שונה מעט מזה שהיה לפני עורכי התלמוד הבבלי. יש הסבורים כי היו קיימות שתי מהדורות משנה, האחת בארץ ישראל והשנייה בבבל. ניתן, עם זאת, להראות כי בארץ ישראל היה נוסח משנה "נזיל" יותר מאשר בבבל, וכמה שינויים בין נוסחי המשנה שלנו מוסברים על ידי סוגיות הדנות בעניין בתלמוד הירושלמי - דוגמה מובהקת היא המשנה הראשונה בפרק רביעי במסכת בבא מציעא.
סוגיות רבות בירושלמי מקבילות זו לזו, באופן כמעט מדויק. לעיתים ניכר בהן שיבוש המעיד על מקור כתוב, כמו דילוג שורה. הרבה פעמים כשהעתיקו את הסוגיא למקום השני, לא דקדקו בדבר וצרפו גם דברים שאינם קשורים כלל למקום השני.
לפעמים יש מימרות זהות בתלמוד הירושלמי והבבלי, אך עם שמות אמוראים שונים. רבי יצחק אייזיק הלוי הסביר זאת בכך שבישיבות תלו הלכה מסוימת בשם אומרה הראשון במתיבתא זו, אף אם מאוחר יותר גילו שאמורא קדום כבר אמר זאת במתיבתא המקבילה. למשל חומרא דרבי זירא נקראת בשמו, משום שהוא אמר הלכה זו לראשונה במתיבתת בבל, הגם שריש לקיש קדמו בכך בישיבת טבריה[17].
שיבושים
הירושלמי שלפנינו משופע בשיבושים וטעויות נוסח. הרשב"א כתב על כך: "כבר ידעת שרבו השבושים בנוסחאות הירושלמי והסבה הגדולה למעוט השגחת הלומדים בו ואין עומדים עליו רק אחד בדור"[18]. זכריה פרנקל ב"מבוא הירושלמי" מנה סוגי שיבושים שונים, בהם: הסופרים והמעתיקים "טעו והשמיטו לפעמים תיבה אחת והיא משנה כל העניין", "טעו באותיות הדומות במבטא או בכתב וכדומה", "טעו והוסיפו תיבה אחת או החליפו תיבה בתיבה הרגילה להם או החליפו האותיות באותה תיבה עצמה", "טעו וכתבו מה שצריך להיות למטה למעלה וכו'" או "טעו ודלגו משורה לשורה או ממאמר למאמר על ידי תיבות דומות". סוג נוסף של טעויות הוא "שגו הרבה במקום שיש פלוגתא בין שני אנשים או אמוראים והחליפו האומרים". על כך כתבו התוספות[19]: "והרבה דברים יש בירושלמי שצריך להפכם"[10].
החוקרים ניסו לתקן את השיבושים על סמך כתבי יד, על סמך ציטוטים של הראשונים מתוך הירושלמי ועל סמך השוואה של סוגיות מקבילות. עבודה ראשונה בכיוון נעשתה על ידי הרב דב בר רטנר, שהוציא בשנים 1901–1917 את סדרת הספרים "אהבת ציון וירושלים" על הסדרים זרעים ומועד[20]. הוא עבר על כל הראשונים וציין את כל המקומות שהובאו בהם דברי הירושלמי, והשווה אותם עם נוסחאות הירושלמי בדפוס[21].
ציטוטים מהירושלמי שאינם בירושלמי שלפנינו
בראשונים נמצאים ציטוטים רבים של "ירושלמי" אשר אינם נמצאים בתלמוד ירושלמי הנמצא בידנו. על פי המחקר הדבר נובע ממספר גורמים[22]:
- מקרים בהם אכן אבדו קטעים שהיו בעבר בירושלמי.
- ציטוטים מתוך ספרים אחרים שנקראו "ירושלמי", בהם מדרשים, פסיקתא ו"ספר ירושלמי".
- זיופים שיוחסו לירושלמי במטרה לשוות להם אמינות. העובדה שהירושלמי היה נדיר יחסית הקשתה בעבר על זיהויים של הזיופים.
"ספר ירושלמי"
"ספר ירושלמי" הוא כינויו של כתב יד מיוחד שהיה באשכנז, בחוגו של ראבי"ה, (ואפשר שהגיע לראבי"ה מאיטליה על ידי ר' שמואל בן נטרונאי, המצטט ממנו לראשונה[23]). זהו כתב יד שיש בו נוסח מעובד של הירושלמי, עם הוספות מהבבלי, ממדרשים שונים וממקורות נוספים, והרבה פעמים שהראבי"ה וראשונים אחרים מזכירים בדבריהם "ירושלמי", נתכוונו לספר זה ולא לתלמוד ירושלמי. את קיומו של הספר שיער אביגדור אפטוביצר, במטרה להסביר מדוע קטעים שהראשונים הללו מצטטים בשם "ירושלמי" אינם בירושלמי לפנינו. לאורך השנים קיבלו השערה זו חוקרים בודדים בלבד, עד שבשנות התשעים של המאה העשרים נמצאו קטעים של כתב יד אשכנזי בעל אותם מאפיינים בדיוק, ואף מצויות בו התוספות המצוטטות על ידי ראבי"ה וחוגו ושאינן בכתבי יד אחרים. הקטעים נשמרו בכמה ספריות אירופאיות מאחר שנעשה בהם שימוש משני לכריכת ספרים, והם פורסמו על ידי פרופ' יעקב זוסמן[24]. מציאת הקטעים הוכיחה שהשערתו של אפטוביצר הייתה נכונה, ושספר מעין זה אכן היה קיים והוא המקור לדברי הראשונים האשכנזים הללו.
השפעת הירושלמי
בארץ ישראל עד סוף תקופת הגאונים החשיבו את התלמוד הירושלמי כעיקר ופסקו הלכה כמוהו אף נגד הבבלי. פרקוי בן באבוי, תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון, התפלמס עם בני ארץ ישראל על סמכות הירושלמי ורצה שייכנעו למרות גאוני בבל ולפסקי התלמוד הבבלי. בסוף תקופת הגאונים נתבטלו ישיבות ארץ ישראל, ואף גאון ארץ ישראל שלח את בנו ללמוד אצל רב האי גאון. מאז גברה מסורת הבבלים ותלמודם גם על ארץ ישראל[25].
בתוך בבל עצמה לא הכירו כמעט את התלמוד הירושלמי. בתלמוד הבבלי יש התעלמות כמעט מוחלטת ממנו. ובמקומות רבים בתלמוד הבבלי ניכר שלא ידעו כלל את דברי הירושלמי בעניין. גם גאוני בבל אינם מזכירים אותו[26]. החל מרב סעדיה גאון שהיה בארץ ישראל הזכירו גאוני בבל אותו מעט, וכן מובא מעט בדברי רב שרירא גאון ורב האי בנו. הם כתבו שניתן ללמוד מהירושלמי רק מה שלא נתפרש בבבלי[26].
הרי"ף כותב שהתלמוד הבבלי הוא בתראי (כלומר נכתב מאוחר יותר) לעומת התלמוד הירושלמי, שראו דברי הירושלמי וחלקו עליהם[27]. בתקופת הראשונים נתרבה השימוש בירושלמי, אך הוא לא היה מצוי אצלם והרבה פעמים ציטטו מאחרים. הרמב"ם והר"ש משאנץ היו מהיחידים שהיו בקיאים בכל דברי הירושלמי, ודנו רבות בדבריו. בעקבות דעתו של הרי"ף הלך הרמב"ם, שהביא להלכה את דברי הירושלמי היכן שלא קיימת התייחסות לנושא בבבלי, אך כאשר התלמוד הבבלי חלוק על שיטת הירושלמי הוא פוסק כבבלי ברוב המקומות. לדברי פוסקים מאוחרים יותר, פסק הרמב"ם בהרבה מקומות כירושלמי נגד הבבלי, כאשר הפרשנות של התלמוד הארץ-ישראלי פשוטה יותר[28]. נמצאה טיוטה של הרמב"ם שבה הוא מתמצת את ההלכות שבתלמוד הירושלמי, מעין הלכות רב אלפס על התלמוד הבבלי[29].
כששאל הריצב"א את אחיו הר"ש משאנץ לפרש לו עניין מהירושלמי השיב לו "מה לך אצל הירושלמי ושלי הוא"[30], ובפירושיו לסדר זרעים מביא דברי הירושלמי באופן קבוע ומפרשם. גם האור זרוע מביא דברי הירושלמי באופן קבוע ודן בהם.
הדף היומי
בדומה ללימוד הדף היומי הנהוג בתלמוד הבבלי, האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר תיקן לימוד דף יומי בתלמוד ירושלמי. הוא הכריז על כך בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם. המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום ט"ו בשבט ה'תש"ם. כל מחזור בדף היומי של הירושלמי אורך כארבע שנים ורבע. הדף היומי נקבע לפי צורת הדף של דפוס וילנא תרפ"ב. בעקבות תקנתו נפתחו מכונים לפרשנות התלמוד הירושלמי ולהדפסתו.
במסלול ה-11 המתחיל בכ' מרחשון ה'תשפ"ג פתחו ארגון דרשו תכנית מבחנים ומלגות ע"פ דפי "עוז והדר", בדומה לתכניתם בדף-היומי-בבלי.
פרשני הירושלמי
אין בידינו פירושים על הירושלמי מתקופת הראשונים, למעט מסכת שקלים, שעליה יש בידינו את פירושו של רבי מנחם המאירי, וכן את פירושם של רבינו משולם ותלמידו רבינו שמואל בן רבי שניאור (הודפס בידי אברהם סופר). עם זאת, רבי מנחם המאירי מעיד שרבי יצחק הכהן מנרבונא, תלמידו של הראב"ד, פירש את הירושלמי "ברוב תלתא סדרי, הגיע לידינו מהם קצתם"[31]. כמו כן ידוע על פירושים של רבי יהודה בר יקר, רבו של הרמב"ן, ושל רבי מאיר אבן סהולה, תלמיד הרשב"א, שאבדו[32]. פירושי הרמב"ן לירושלמי, המשוקעים בחיבוריו האחרים, לוקטו ונדפסו בסדרת ספרים בסוף המאה ה-20[33].
הרמב"ם כתב ספר "הלכות ירושלמי" בדומה לספר ההלכות של הרי"ף על התלמוד הבבלי. קטעים מחיבור זה של הרמב"ם ממסכתות ברכות וכתובות נמצאו בקהיר ויצאו לאור בידי הרב שאול ליברמן. יהודה צבי שטמפפר ההדיר את החיבור על מסכת כתובות, כולל קטע נוסף שלא פורסם על ידי הרב ליברמן[34].
פירושי הראשונים שהודפסו
- פירוש ר' משולם ותלמידו של ר' שמואל בן שניאור מאיוורא למסכת שקלים, (הספר בהיברו בוקס).
- "בית הבחירה" למאירי על מסכת שקלים.
המפרשים שהודפסו על הדף בדפוס וילנא
- פירושי הרב דוד פרנקל: מהווים את הפירוש היסודי על חלק גדול מהתלמוד הירושלמי, אבל לא על כולו.
- פירושי הרב משה מרגלית: על כל התלמוד הירושלמי.
- פני משה (מעין פירוש רש"י)
- מראה הפנים (מעין פירוש תוספות)
- פירושי הרידב"ז במסכתות שאין את פירושי קרבן העדה:
- רידב"ז (מעין פירוש רש"י ארוך)
- תוספות הרי"ד (מעין פירוש תוספות ארוך)
פרשנים מסורתיים נוספים
לבד משלושת הפרשנים העיקריים, אלו הם פירושים נוספים של הירושלמי:
- פירוש מבעל ספר חרדים - פירושו של רבי אלעזר אזכרי (על מסכת ברכות ומסכת ביצה).
- פירוש רבי שלמה סיריליאו - פירושו של רבי שלמה סיריליאו (מחכמי צפת לאחר גירוש ספרד), על סדר זרעים ומסכת שקלים.[35]
- שדה יהושע - פירושו של רבי יהושע בנבנישתי מטורקיה, על חלקים מסדרי זרעים, מועד ונזיקין.[36]
- יפה מראה - פירושו של רבי שמואל יפה אשכנזי לאגדות הירושלמי.[37]
- פירוש רבי אליהו מפולדא – פירושו של רבי אליהו מפולדא (בגרמניה). פירוש קצר ושוטף על סדר זרעים ומסכת נזיקין.[38]
- ביאור הגר"א לירושלמי זרעים, כולל הגהות רבות וביאור מאת הגאון מווילנה (נכתב על ידי תלמידיו).
- קרבן נתנאל - בידי הרב נתנאל וייל[39]
- נועם ירושלמי - לרבי יהושע מסלונים ("רבי אייזיל חריף"), העוסק בעיקר בפירושן של סוגיות קשות ועמומות בירושלמי.[40]
- ספר ניר - לרבי מאיר מארים שאפיט, פירוש עמוק לסדר זרעים וסדר מועד וחלק מסדר נשים.[41]
- יפה עיניים - לרבי אריה לייב ילין, הגהות על התלמוד הבבלי, והשוואות בינו לבין סוגיות מקבילות בתלמוד הירושלמי (קיים גם קונטרס "תשלום יפה עיניים", מאת הרב חיים קנייבסקי, והוא השלמה למסכתות שעליהן אין "יפה עיניים". הודפס בתוך ספרו "שיח השדה"[42]).
- רוח זקנים - חיבורו של שפ"ן הסופר (רבי שמואל שרגא פייגנזון), ליקוט מתוך יפה עיניים ונועם ירושלמי.
- נר מערבי - פירושו של רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב. עיונים והערות על התלמוד הירושלמי. נדפס ברוב המהדורות על הדף. חובר עם גיסו הרב מרדכי זאב איטינגא.
- שערי תורת ארץ ישראל - פירושו של הרב זאב וולף רבינוביץ מבריסק, על כל הירושלמי, עיקרו הגהות ומיעוטו פירושים.[43]
- הגהות הירושלמי - פירושו של ר' חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקטש, בעל שו"ת "מנחת אלעזר".[44]
- אהבת ציון וירושלים - ביאורים והשוואות לציטטות מהירושלמי בספרות הראשונים ובמדרשי חז"ל מאת הרב דב בער רטנר, על סדר זרעים וסדר מועד.[45]
- ירושלמי עם פירוש שושן בצלאל, על כל סדר זרעים, הרב בצלאל שושן (רוזנברג), ירושלים, תרצ"ח.[46]
- ירושלמי ברכות - שביעית, הגהה על-פי כתבי-יד שונים עם פירוש מאת החכם אברהם משה לונץ.[47]
פירושים חדשים
- תבונה ביאור לירושלמי מאת הרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב מפולטבה.
- עלי תמר - פירושו של ר' ישכר תמר, כולל ביאורים, הארות והערות לקטעים רבים בכל מסכתות התלמוד הירושלמי[48].
- ידיד נפש - ביאור ופירוש על כל התלמוד הירושלמי מאת הרב יחיאל בר לב[49].
- תלמוד ירושלמי המאור - ביאור לכל מסכתות הירושלמי עמוד מול עמוד, פירוש "הבהיר" המבוסס על פירושי הראשונים והאחרונים, ובסוף כל מסכת "ביאורי הדף" - השוואה לתלמוד הבבלי.
- ירושלמי עם ביאורים על פי שיעורי הרב חיים קנייבסקי. סדר זרעים, סדר מועד וחלק מסדר נשים. הפירוש נדפס גם במהדורת עוז והדר של הירושלמי.
- ירושלמי מבואר מהדורת שוטנשטיין על כל הירושלמי, בהוצאת ארטסקרול.
- ירושלמי מעשרות, שביעית עם פירוש מאת פרופ' יהודה פליקס.
- ירושלמי על מסכתות פאה, דמאי, שביעית, תרומות, מעשרות ומעשר שני עם פירוש "קב ונקי" מאת הרב אריה כרמל, הרב גרשון מצגר, והרב פרופ' יהודה לוי.
- הירושלמי כפשוטו, מאת פרופ' שאול ליברמן. פירוש למסכתות שבת, עירובין ופסחים.
- פירוש לירושלמי ברכות וזרעים מאת הרב זכריה פרנקל.
- פירושים וחדושים בירושלמי מאת פרופ' לוי גינזבורג.
- הירושלמי המפורש עם שינויי נוסחאות, מסכת ברכות (חלקה הראשון), מאת הרב שלמה גורן, מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"א.
- מהדורת מכון דרכי שמחה - פירוש "אור שמחה", גרסאות והשמטות בירושלמי, מפתח של גדולי ישראל העוסקים בסוגיה הנדונה[50] ועוד. יצאו לאור מסכתות סוכה, יומא, ראש השנה, חגיגה, מגילה, סנהדרין, תענית וחלק מפסחים.
- מהדורת תלמוד שטיינזלץ באותה מתכונת כמו התלמוד הבבלי של הרב עדין שטיינזלץ, מסכת פאה ושקלים בלבד (בשיתוף הרב אריאל הולנד והרב מנחם פרומן).
- מסכתות תעניות, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, מגילה, שקלים, ברכות, חגיגה ופאה, עם פירוש "אור לישרים" מאת הרב יהושע בוך, בהוצאת מכון אורות הירושלמי[51].
- פירוש 'רינת שושנים' מאת הרב חגי רוזנברג, מסכתות פסחים, חגיגה ומועד קטן.
- מנחם כ"ץ, תלמוד ירושלמי מסכת קידושין, מהדורה וביאור קצר, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי ומכון שכטר למדעי היהדות, תשע"ו 2016.
מהדורות מדעיות-דיגיטליות
בשנת תשפ"ב הוציא ירון זילברשטיין מהדורה מדעית למסכת ראש השנה בירושלמי.[52] המהדורה כוללת מדורי נוסח, אפראט, מקבילות לספרות חז"ל, פרשנות (המתבססת על ספרות מחקר וספרות רבנית) ומובאות מספרות הגאונים והראשונים למסכת זו. העקרונות שעל פיהם נבנתה המהדורה מצויים בהקדמה למהדורה.[53] בשלב הפיתוח הבא יוצג במיזם קובץ TEI של מדור הנוסח, והלומדים יוכלו לבחור בין תצוגות שונות של מדור זה. זאת לצד תצוגות שונות של שאר המדורים במהדורה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- י"נ הלוי אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים, בבלי וירושלמי, חלק ג' וחלק ד', ע' 609-271, ירושלים תשכ"ג.
- שאול ליברמן, הירושלמי כפשוטו, מבוא, בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס"ח.
- שאול ליברמן, על הירושלמי, דרום: ירושלים תרפ"ט.
- זכריה פרנקל, מבוא הירושלמי, ברעסלויא תר"ל.
- לייב מוסקוביץ, הטרמינולוגיה של הירושלמי - המונחים העיקריים, הוצאת מאגנס, 2009.
- ק' לויאס, דקדוק הארמית הגלילית, בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו-יורק תשמ"ו.
- משה עסיס, אוצר לשונות ירושלמיים, בית המדרש לרבנים באמריקה, 2010.
- שפ"ן הסופר, חומת ירושלים
- הרב שלמה גורן, הירושלמי והגר"א
- מבוא לתורה שבעל-פה (יחידות 5 - 7), האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ב 1992
- יעקב זוסמן, גנזי הירושלמי, הוצאת האקדמיה ללשון וקרן רוזן, 2020[54]
מהדורות מדעיות
- פטר שפר והנס-יורגן בקר (עורכים), סינופסיס לירושלמי, טובינגן, גרמניה, 1991.
- תלמוד ירושלמי (על פי כתב יד ליידן), האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשס"א. קונטרס תיקונים מורחב למהדורה זו יצא בתשע"ו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תלמוד ירושלמי |
 ציטוטים בוויקיציטוט: תלמוד ירושלמי |
 טקסט בוויקיטקסט: תלמוד ירושלמי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תלמוד ירושלמי |
טקסט וספרים על הירושלמי
- תלמוד ירושלמי - במאגר ספרות הקודש של אתר "סנונית"
- כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720) שבספרייה של אוניברסיטת ליידן ("כתב יד ליידן")
- כתב יד ebr. 133 שבספריית הווטיקן, מסכת סוטה וסדר זרעים ("כתב יד רומי")
- תלמוד ירושלמי, מהדורת ונציה, באתר היברובוקס
- תלמוד ירושלמי מבואר ומוגה - על ידי הרב יהושע בוך
- התלמוד הירושלמי - לימוד דף ירושלמי יומי ברשת
- ליקוט ראשונים על הירושלמי, והמדורה המדעית של האקדמיה באתר המכללה האקדמית נתניה
- ספרים להורדה על הירושלמי
- מקורות ומקבילות לתלמוד הירושלמי באתר אוניברסיטת בר-אילן
- תלמוד ירושלמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תלמוד ירושלמי - מהדורה דיגיטלית
- תלמוד ירושלמי עם הערות הרב חיים קניבסקי בכתב ידו באתר הספריה הלאומית.
סקירה כללית
- "תַּלְמוּד: תלמוד ירושלמי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 263–265, באתר HebrewBooks
- יוחאי עופרן, מתיה קם, התלמוד הירושלמי, באתר "תרבות•il"
- תלמוד ירושלמי באתר ויקישיבה
נושאים שונים
- תלמוד ירושלמי במאגר אגדות חז"ל של אתר דעת
- "תלמודה של בבל ותלמודה של ארץ ישראל", מאת ישראל חיים טביוב, באתר פרויקט בן-יהודה
- בן ציון רוזנפלד, ההבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- היקף הירושלמי - כולל התייחסות לסדרים קדשים וטהרות
- זכריה פרנקל, מבוא הירושלמי, ברסלאו תר"ל (1870)
- מכון דרכי שמחה רשימת הפירושים שיש על כל מסכת
- ספר "אמרי במערבא" לתצוגה או הורדה - ליקוט המחלוקות העיקריות בין הבבלי לירושלמי
- ספר "דרכי התלמודים" לתצוגה או הורדה - שורשיהם של החילוקים בין הבבלי לירושלמי
- לוח הדף היומי בתלמוד ירושלמי, של מכון דרכי שמחה
- שאול ליברמן, משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי, ספר היובל לאלכסנדר מארכס, תש"י, באתר "דעת"
- צופיה הירשפלד, אוצר יהודי: נמצא קטע אבוד מהתלמוד הירושלמי, באתר ynet, 21 במרץ 2010
הערות שוליים
- ^ הקדמה למשנה תורה.
- ^ 2.0 2.1 ראו: שאול ליברמן, "תלמודה של קיסרין", ירושלים תרצ"א.
- ^ דורות הראשונים, ח"ב, פרנקפורט תרס"ו, עמ' 526-536.
- ^ ש' ליברמן, תלמודה של קיסרין, תרצ"א, עמ' 25-20.
- ^ על תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ו עמוד א'.
- ^ ראו פירוט בשינויי נוסח במקום, מהדורת עוז והדר ירושלים תשע"ד
- ^ (הקדמת הרמב"ם למשנה).
- ^ שחזור זה הודפס בנספח ל"הלכות הירושלמי להרמב"ם", שהוציא לאור שאול ליברמן
- ^ כתב יד עתיק של התלמוד הירושלמי נתגלה בספרד, דבר, 28 בינואר 1977
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 תלמודא דבני מערבא - מאמר ראשון, הצפירה, 2 באפריל 1903
- ^ מבוא הירושלמי קלט א. ההערכה מתבססת על כך שמדברי המדפיסים עולה שהוא נדפס אחר השלמת הדפסת הבבלי בשנת רפג, וקודם להשלמת הדפסת משנה תורה לרמב"ם בשנת רפ"ד. במבוא הירושלמי נדפסו השנים רס"ג-רס"ד, אך לפי מועדי ההדפסה, של הבבלי והרמב"ם שהזכיר ברור שזו טעות דפוס, וכוונתו של פרנקל לרפג-רפד, וכך אכן מופיע במאמר קודם שפרסם פרנקל.
- ^ ראה: מאיר בניהו (ז"ל), לשאלת מגיה הירושלמי דפוס ויניציאה, בתוך: ספר הזיכרון להרב פרופ' מאיר בניהו, עורכים: משה בר-אשר, יוסף קפלן, משה עסיס ויהודה ליבס, ירושלים תשע"ט, עמ' 25-62
- ^ במהדורה זו, כל דף מחולק לארבע עמודים (ראו ב-ד"ר משה וייס, מבוא לתורה שבעל פה, באתר גוגל ספרים). רבים מפנים למהדורה זו, ולכן אפשר לראות הפנייה כזו: TP Shabbat 42d, כשהכוונה לתלמוד ירושלמי, מסכת שבת דף מב עמוד ד
- ^ דפוסי הירושלמי, מאת אחיקם קשת
- ^ באיתן האזרחי, קונטרס אחרון עמוד סג מסביר שלמרות זאת הוא נקרא תלמוד ירושלמי ולא תלמוד ארץ ישראל, משום עיקר קודשת ארץ ישראל היא בירושלים.
- ^ ראו למשל: שמואל הרשקוביץ, מבוא לתורה שבעל פה, מרחבים ג, נריה גוטל (עורך), סיון התשמ"ח, באתר היברובוקס
- ^ הימן, אהרן בן מרדכי, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ב, באתר היברובוקס
- ^ שו"ת רשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' צ"ו
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ד עמוד א' ד"ה מר סבר
- ^ אהבת ציון וירושלים, באתר היברובוקס; אהבת ציון וירושלים, וילנא תרע"ז, באתר היברובוקס
- ^ תלמודא דבני מערבא - מאמר ראשון, חלק שני, הצפירה, 5 באפריל 1903
- ^ אברהם עפשטיין, מעות לתקן, ירושלים (מאסף), כרך שביעי, חוברות א-ב, תרס"ו, עמ' 148–157, באתר היברובוקס
- ^ ראו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אברהם ריינר, בעלי התוספות האבודים, באתר הארץ - ^ יעקב זוסמן,, שרידי ירושלמי - כת"י אשכנזי: לקראת פתרון חידת "ספר ירושלמי"',, קבץ על יד, יב (ה'תשנ"ד) עמ' 120-1.
- ^ ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, 1998. עמ' 28–35, ו-208-210.
- ^ 26.0 26.1 שמואל אברהם פוזננסקי, עניינים שונים הנוגעים לתקופת הגאונים, מאמר ראשון, ורשה תרס"ט, באתר היברובוקס
- ^ רי"ף עירובין לה,ב (בדפי הרי"ף)
- ^ שו"ת מהרי"ק סימן ק: "והוא דבר ידוע שרבינו משה רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו, ואפי' במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותן היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינוי דחיקא והירושלמי מפרשא בפשטא תופס לו שיטת הירושלמי". ביאור הגר"א אורח חיים סימן תל"ו סעיף א: "אבל הרמב"ם דרכו לנטות אחר הירושלמי ברוב המקומות". ובסימן תקמ"ו סעיף ה כתב: "ונראה שסמך על הירושלמי כדרכו ברוב מקומות היכא שהסוגיא פשוט שם יותר". וכן כתב בעוד כמה מקומות.
- ^ שאול ליברמן, הלכות הירושלמי להרמב"ם ז"ל, ניו יורק, תש"ח 1947
- ^ אפרים א. אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשנ"ו. עמ' 266.
- ^ פתיחה לפירוש המאירי על פרקי אבות לקראת סופה
- ^ שאול ליברמן, "משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי", ספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס
- ^ יואל פלורסהיים (עורך), פירושי הרמב"ן לירושלמי, ירושלים: מוסד הרב קוק.
- ^ הרב יהודה צבי שטמפפר, מהדורה של הלכות הירושלמי לרמב"ם על מסכת כתובות, ישיבת ברכת משה
- ^ פירושי מהר"ש סירילאו באתר אוצר החכמה, באתר tablet.otzar.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: שדה יהושע - זרעים - בנבנשתי, יהושע רפאל בן ישראל, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: יפה מראה - יפה, שמואל בן יצחק, 1525-1595, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: ירושלמי [ע"פ מהר"א מפולדא - רבי אליהו ב"ר יהודה ליב], באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: קרבן נתנאל - ויל, נתנאל, 1687-1769, באתר www.hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: נועם ירושלמי - זרעים - שפירא, יהושע איזיק בן יחיאל, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: ספר ניר - סדר זרעים - חלק א - מאיר מארים, מקוברין, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: שיח השדה - חלק א - קניבסקי, שמריהו יוסף חיים, 1928-, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: שערי תורת ארץ-ישראל - רבינוביץ, זאב וולף, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: הגהות הירושלמי - שפירא, חיים אלעזר בן צבי הירש, 1871-1937, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: אהבת ציון וירושלים - ברכות - רטנר, בר, באתר hebrewbooks.org
- ^ פירוש הרב בצלאל שושן באתר אוצר החכמה, באתר tablet.otzar.org
- ^ פירוש הרב אברהם משה לונץ באתר אוצר החכמה, באתר tablet.otzar.org
- ^ דוד מצגר, עלי תמר, המעין, גיליון 21, תמוז תשמ"א
- ^ תלמוד ירושלמי עם פירוש "ידיד נפש"
- ^ בסגנון ספר המפתח לרמב"ם ולתלמוד הבבלי שבהוצאת שבתי פרנקל
- ^ משה אופנהיים, ירושלמי לעם, באתר בשבע - ערוץ 7, 2 בספטמבר 2004
- ^ כתובת האתר:, באתר www.yerushalmi-criticaledition.com
- ^ הקדמה למהדורה
- ^
חננאל מאק, ב"גנזי הירושלמי" אסף חוקר זוסמן את כל קטעי הגניזות השונות של הירושלמי, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2020
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
תלמוד ירושלמי35711203Q387422