רבי שמואל אהרן יודלביץ
 | |
| לידה |
1907 תרס"ז |
|---|---|
| פטירה |
1979 (בגיל 72 בערך) י"ד בטבת תשל"ט |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תפקידים נוספים | מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת נובהרדוק |
| רבותיו | הרב מטבריג, ורבי איסר זלמן מלצר |
| חיבוריו | 'החשמל לאור ההלכה', 'מעיל שמואל' |
רבי שמואל אהרן יודלביץ (תרס"ז, 1907 – י"ד בטבת תשל"ט, ינואר 1979) היה מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים.
קורותיו
נולד בעיר העתיקה בירושלים. אביו, רבי שבתי יודלביץ, התאלמן בגיל צעיר ושכל את שני בניו מאשתו הראשונה. הוא נישא בשנית, ושכל גם את שני בניו מאשתו השנייה. השניים עמדו להתגרש, אך בעקבות ברכה מצדיק נסתר המשיכו את נישואיהם, שמהם נולד בנם שמואל אהרן וכן הבת בתיה. הסנדק בברית המילה שלו היה רבי שמואל סלנט. ר' שבתי יודלביץ נפטר בשנת תרע"ח (1918) בדמשק, שאליה הוגלה על ידי השלטון העות'מאני. האם נישאה בשנית ועזבה את ירושלים עם בתה, והוא נותר לבדו בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת עץ חיים. תקופה מסוימת נדד בין משפחות שונות, עד שהמשגיח בישיבת עץ חיים, רבי אריה לוין, אימצו כבן.
לאחר ארבע שנים שבהן גדל בבית משפחת לוין הציע לו רבי אריה לוין לשאת את בתו הבכורה רשא. הוא הסכים להצעה, אך ביקש לראותה לפני כן, כדי לקיים את הכלל ההלכתי הקובע שאסור לאדם לשאת אישה בלי לראותה. כך התברר לרב לוין כי במשך ארבע שנות מגוריו בביתו לא הביט מעולם בבתו.
היה מתלמידיהם של הרב מטבריג[1] ורבי איסר זלמן מלצר. כמו כן היה מקורב לרבי שלמה אלישיב בעל ה'לשם' וסביו של הרב אלישיב. הרב קוק כתב לו מכתב המלצה: "הנני בזה להודיע באתרא דלא ידעין ליה (=במקום שלא מכירים אותו), את מעלת הרב הגאון החו"ב (=החריף ובקי) סיני ועוקר הרים אוצר תורה ויראה מו"ה שמואל אהרן יודעלעוויץ שליט"א, מיחידי הסגולה שבבני הישיבה הקדושה 'עץ חיים' פעה"ק ת"ו, אשר מאז נודע לי בגודלו בתורה בגפ"ת ופוסקים הוא כאחד הגדולים, מדותיו תרומיות ויראת ד' טהורה ערוכה עמו ושמורה, ואשרי עדת ד' אשר תקחנו אחר כבוד להיות לה לרב ואב"ד ומורה דרך ד' לעם קדוש, כי לו נאה ולו יאתה עטרת הרבנות בכבוד והדר, וכל תומכיו יאושרו ויתברכו לרגלו". בשנת תרפ"ט (1929), כשביקר הרב קוק אצל האדמו"ר מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסון במהלך ביקורו של האדמו"ר בארץ ישראל, נלווה אליו הרב יודלביץ יחד עם חותנו הרב אריה לוין.
במשך חייו גר בשכונת כרם, ליפתא, בתי בריודא, העיר העתיקה ועוד.
במשך שנים שימש כר"מ בישיבת עץ חיים וכן בישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים. נהג ללמוד במשך כל שעות היום כשהוא עטור בתפילין. היה מחלוצי הרבנים שעסקו בחשמל לאור ההלכה, ובשנת תשי"ד (1954) פרסם את ספרו "החשמל לאור ההלכה". בשנת תשל"ז (1977) זכה בפרס הרב קוק על ספרו "מעיל שמואל" על מסכת פסחים. לאחר פטירתו הוציאה משפחתו את הספר "מעיל שמואל" על מסכתות הש"ס, שתוכנו נלקט מתוך מאמרי תורה רבים שפרסם בכתבי עת תורניים שונים. נינו הרב בנימין גינזבורג הקים במודיעין עילית את מכון "מעיל שמואל" להפצת תורתו.
נפטר בליל שבת י"ד בטבת תשל"ט ונקבר במוצאי השבת בבית הקברות בהר הזיתים, בצמוד לקבר רבו רבי אברהם אהרן בורשטין.
הרב שלום מאיר ולך[2]) פרסם עליו את הביוגרפיה "מעילו של שמואל", שזכתה לתפוצה רבה בחמש שפות.
ילדיו
- רבי שבתי יודלביץ - המגיד הירושלמי.
- רבי אברהם יצחק - חתנו של הרב אהרן פישר, אביהם של רבי ישראל יעקב פישר והרב שלמה פישר
- רבי מרדכי דב, חתנו של רבי צבי קופשיץ.
- אסתר גיטל (נפטרה בשנת 1992) - אשת רבי אריה פינקל, ראש ישיבת מיר-ברכפלד וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- שרה עשקא - אשת הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת שבות עמי בירושלים.
- הרב דוד נחום - איש חינוך בבני ברק.
- רבי חיים עוזר - מרבני קהילת פרושים בביתר עילית.
- הרב משה צבי - חתנו של הרב שרגא מלך קפלן, רבו של שיכון חב"ד לוד
ספריו
- החשמל לאור ההלכה, ירושלים, תשי"ד באתר היברו בוקס. [3]
- מעיל שמואל על סדר זרעים, מועד, נשים, קדשים
- מעיל שמואל - על מסכת פסחים (יש מהדורה חדשה)
- מעיל שמואל - על התורה והנ"ך.
- שו"ת מעיל שמואל על ד' חלקי שולחן ערוך.
לקריאה נוספת
- מעילו של שמואל - קורות שלושה דורות בירושלים של מעלה ותולדות חייו של הרב שמואל אהרן יודלביץ, מאת הרב שלום מאיר ולך.
הערות שוליים
- ^ חידושיו של הגאון מטבריג פזורים בספרו של הרב יודלביץ "מעיל שמואל". כמו כן, העלה הרב יודלביץ על הכתב את שיעורי רבו, והם מהווים חלק נכבד מן הספר "נר אהרן" שבו כונסו דברי תורתו של הגאון מטבריג.
- ^ בעזרת רבי דוד נחום ורבי חיים עוזר יודלביץ, בניו של רבי שמואל אהרון.
- ^ לפני תקופה[דרושה הבהרה] הודפסה מהדורה חדשה, עם הוספות. ובסופו קונטרס 'הדרת המעיל' ובו הנהגות המחבר.