נושאי כליו של הרמב"ם
נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם. המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער נושא כלים, כלומר הנושא את כלי מלחמתו.
במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר משנה תורה; עתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר, ולעיתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה: להשיג על פסקי רמב"ם ולדון בעיקר נגדם (אם כי לעיתים הם משמשים גם כפרשנים).
סוגי החיבורים
ישנם בעיקר שלושה סוגי חיבורים שנכתבו:
- פרשנות - הספר נתקבל בהערצה בקרב חכמי ישראל בכל המקומות. לכך תרמו הן גדולתו של הרמב"ם, והן הסדר הייחודי של הספר. הרמב"ם סידר את הלכותיו לפי נושאים, לעומת חכמי הדורות הקודמים שכתבו את הלכותיהם לפי הסדר המופיע בתלמוד, כגון הרי"ף. ממילא, טבעי הוא שרבים נמשכו לכתוב פירוש על ספר זה.
- מראה מקומות - הרמב"ם לא ציין מקורות להלכותיו, דבר שהקשה על הפוסקים לקבל את פסיקותיו של הרמב"ם במקרה שדבריו סתרו למקורות שקדמו לו. נושאי הכלים מרבים להתייחס לשאלת מקורותיו של הרמב"ם בכל הלכה.
- השגות - מאחר שכאמור הספר התפרסם מאד, ורבים פסקו על פיו, ראו רבים מחכמי ישראל להוציא חיבור המקיף את כל אותן המקומות שבהם לדעתם אין לפסוק כדעת הרמב"ם.
רשימת נושאי הכלים על ה"משנה תורה"
להלן הסבר קצר על החיבורים העיקריים שנכתבו כפירוש על משנה תורה ונדפסים בהוצאות הרגילות של הספר. רבים מהחיבורים כוללים את המילה "משנה" בשמם בשל שמו של ה"משנה תורה".
השגות הרמ"ך
נכתבו על ידי ר' משה הכהן מלוניל, בן דורו של רמב"ם. רמב"ם עצמו השיב על השגותיו, אך אין בידינו תשובות אלה.
כתבי יד של השגות הרמ"ך היו בידי מחברים שונים המזכירים אותן ומצטטים אותן, אך לא הובאו לדפוס עד ימינו. בפרט ציטט אותן רבי יוסף קארו ב"כסף משנה". כיום ישנן מהדורות, כגון מהדורת פרנקל, שבהן מודפסות השגות הרמ"ך.
השגות הראב"ד
ערך מורחב – השגות הראב"ד
נכתבו על ידי ר' אברהם בן דוד מפושקירה, בן דורו של רמב"ם. כתיבתו של חיבור זה, כשמו, הייתה מעין מתקפת נגד לחיבור משנה תורה.
בהשגותיו להקדמת רמב"ם למשנה תורה, מתייחס הראב"ד לבעיה שהזכרנו לעיל, ומאריך שם בהשלכותיה: "הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם..."
דרכו של הראב"ד בהשגותיו, היא להעיר בקצרה על דברי רמב"ם. את דבריו הוא פותח, בדרך כלל, במילים 'אמר אברהם', שנזכרות בראשי תיבות א"א.
מקובל לומר, שבמקומות שלא כתב הראב"ד את השגותיו, הסכים לדעת רמב"ם. וכשמשתמש בלשון 'יש מי שאומר' בהשגתו, ייתכן שהוא עצמו לא סבר כך.
במקרים רבים התאפיינו השגותיו של הראב"ד בניסוח חריף וביקורתי.
מגדל עוז
חיבורו של ר' שם טוב אבן גאון, נכתב כמאה שנה לאחר הסתלקות הרמב"ם (1300 לספה"נ). כתיבתו של חיבור זה הייתה לשם הגנה מפני השגותיו של הראב"ד. כמו כן, היה ר' שם טוב הראשון שעסק בציון מקורותיו של רמב"ם.
בכמה מן המקומות דוחה ר' שם טוב את השגותיו של הראב"ד, על ידי הבאת נוסח מקורי של דברי רמב"ם שהיה ברשותו.
הגהות מיימוניות
- ערך מורחב – הגהות מיימוניות
חיבורו של ר' מאיר הכהן מרוטנבורג (בעזרתו של רבי שמשון בן צדוק), נכתב כמאה שנה לאחר מות רמב"ם (1300 לספה"נ). ר' מאיר ראה חשיבות להוסיף על דברי רמב"ם את מנהג אשכנז. בעיקר מזכיר את פסיקות רבו המהר"ם מרוטנבורג ושאר בעלי התוספות.
מגיד משנה
חיבורו של ר' וידאל די טולושא, נכתב כמאה וחמישים שנה לאחר הסתלקות הרמב"ם (1350 לספה"נ). בחיבור זה המשיך ר' וידאל את דרכו של ספר 'מגדל עוז', יישב את קושיות הראב"ד וציין את מקורותיו של רמב"ם. אמנם, חיבור זה מקיף ורחב יותר מקודמו. חיבור זה הוא כנראה החשוב מבין נושאי כליו של רמב"ם.
בידנו ספרי 'מגיד משנה' על שישה בלבד מספרי משנה תורה, מתוך ארבעה-עשר ספרי הרמב"ם: זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים.
כשלא מסכים ר' וידאל עם דעתו של רמב"ם, הוא מציין זאת בדבריו, שלא מצא ראיה לדברי רמב"ם. כשהוא מזכיר את רמב"ם בלשון 'המחבר', ולא מכנה אותו 'רבנו', זהו סימן שאין דעתו נוחה בדברי רמב"ם.
מגיד משנה, באתר ויקיטקסטר"י קורקוס
רבי יוסף קורקוס חיבר פירוש על משנה תורה על ארבעת הספרים העוסקים במצוות שאינן נוהגות בזמן הזה או בחו"ל, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה. על ספרים אלו, ה"מגיד משנה" לא חיבר את פירושו, וככל הנראה הר"י קורקוס רצה להשלים את הפירוש. ספרו על זרעים הודפס במאה ה-18, ושאר ספריו הודפסו במהדורת שבתי פרנקל. מספרו על טהרה נותרו קטעים קטנים בלבד.
רבי יוסף קורקוס נוהג לפרש את הרמב"ם בדרך הפשט, תוך התמקדות במקורות הקשורים ישירות לעניינים הנדונים.
ספר זה נכתב כשלוש מאות שנה לאחר מות רמב"ם (1500 לספה"נ).
יקר תפארת
ספרו של ר' דוד בן זמרה (שם החיבור מפורסם יותר בשם מחברו: רדב"ז). ספר זה נכתב כשלוש מאות שנה לאחר מות רמב"ם (1500 לספה"נ).
הרדב"ז כתב פירוש על החלקים במשנה תורה, שלא נכתב עליהם פירוש 'מגיד משנה'.
כסף משנה
ספרו של ר' יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, בן דורו של הרדב"ז.
בהקדמתו כותב ר' יוסף קארו, שמטרות הספר הן: להשיב לראב"ד ולרמ"ך בהשגותיהם על רמב"ם, ולציין את מקורותיו בכל הלכה. פירוש ה'מגיד משנה' נתן רק תשובה חלקית לבעיות אלו, כיון שנכתב על חלק מועט מהלכות רמב"ם.
כסף משנה, באתר ויקיטקסטלחם משנה
נכתב בידי רבי אברהם די בוטון, כשלוש מאות וחמישים שנה לאחר מות רמב"ם (1550 לספה"נ). בתחילת כתיבת הספר, לא ראה רבי אברהם את פירוש ה"כסף משנה"[1]. בהמשך החיבור, לאחר שראה את הפירוש, התייחס גם לדבריו.
ספר זה מפורסם בהיקפו, וכן בסגנונו המהיר והנמרץ, ומשמש כאחד המפרשים החשובים ביותר של רמב"ם.
לחם משנה, באתר ויקיטקסטמשנה למלך
חיברו ר' יהודה רוזאניס, בסביבות שנת ה'ת"ס (1700 לספה"נ). הספר נכתב מתחילה כחידושי תורה לפי נושאים שונים, ורק לאחר מכן, נערך על ידי תלמידו של ר' יהודה, ר' יעקב כולי, כפירוש על רמב"ם. הטעם לקריאת שם זה הוא משום שכשמו כן הוא, כי כל הדברים סובבים על ספר "משנה תורה" לרמב"ם, וכן על אחד משלשת מפרשי הרמב"ם: מגיד משנה, לחם משנה, כסף משנה - ראשי תיבות "מלך".
משנה למלך, באתר ויקיטקסטחיבורים נוספים על ה'משנה תורה'
בעלי אלשרח
- ערך מורחב – בעלי אלשרח
בתימן קיבל הרמב"ם מעמד מיוחד, יהודי תימן קיבלו אותו עליהם כפוסק המרכזי. פירושים רבים נתחברו סביב חיבוריו. ספרו משנה תורה זכה לעשרות חכמים שהחלו מבארים אותו, יצירותיהם לא זכו לצאת לאור מחמת חסרון בית דפוס בתימן.
שער המלך
חיברו רבי יצחק נוניש בילמונטי. הספר מרחיב ומחדש בסוגיות התלמוד.
מרכבת המשנה (אלפנדארי)
חיברו רבי אהרן אלפאנדרי, מחבר ספר יד אהרן על הטור והב"י. במקור כתב על כל חלקי הרמב"ם אך בעקבות שרפה נותרו רק חלקים מהפירוש.
מרכבת המשנה (חלם)
נכתב על ידי הרב שלמה מחלם.
יד הקטנה
נכתב על ידי הרב דב בעריש גוטליב (ת"ק - כ"ג באב תקנ"ו[2]) משינאווא, הספר הוא שילוב של מוסר ופירוש, יצא לאור על ידי בניו בלבוב בתק"ס[3]. מוזכר בשיחות הר"ן[4].
אור שמח
נכתב על ידי הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.
אור שמח, באתר ויקיטקסטצפנת פענח
- ערך מורחב – צפנת פענח (על הרמב"ם)
נכתב על ידי הרב יוסף רוזין. מתאפיין בלשונו הקצרה ובהפניותיו הרבות.
חידושי רבנו חיים הלוי
- ערך מורחב – חידושי רבנו חיים הלוי
נכתב על ידי הרב חיים הלוי סולובייצ'יק רב העיר בריסק, אבי שיטת הלימוד הבריסקאית וממנהיגי הצבור החרדי. הספר מאופיין בניתוח דק ולמדני על מנת לבאר להסביר ולתרץ את דברי הרמב"ם ודברי הראב"ד בעל ההשגות על הרמב"ם.
חידושי מרן רי"ז הלוי
- ערך מורחב – חידושי מרן רי"ז הלוי
נכתב על ידי הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, שהיה ראש ישיבה בעיר בריסק ואחר כך בירושלים, ומילא את מקום אביו הרב חיים הלוי סולובייצ'יק ברבנות בריסק. ספרו בנוי כמתכונת ספרו של אביו וניחן אף הוא בסברות דקות ומעמיקות.
אבן האזל
נכתב על ידי הרב איסר זלמן מלצר.
אבי עזרי
- ערך מורחב – אבי עזרי
נכתב על ידי הרב אלעזר מנחם מן שך.
דרך אמונה ודרך חכמה
ספרים הערוכים במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים וקדשים. נכתבו על ידי הרב חיים קניבסקי.
הרב יוסף קאפח
- ערך מורחב – יוסף קאפח
כתב פירוש מקיף ביותר על משנה תורה אותו הוא הוציא במהדורתו בה הוא גם הציע את הנוסח הנכון על פי כתבי התימניים אותם הוא החשיב למדויקים ביותר. בפירושו, הביא הרב קאפח את הפירושים שהיו לפניו ומביא ממקורות נוספים ברמב"ם, אותם לעיתים הוא מתרגם מחדש. בתוך ציטוט דברי הפרשנים האחרים מצרף הרב קאפח לעיתים את דעתו.
יד פשוטה
- ערך מורחב – יד פשוטה
יד פשוטה נכתב על ידי הרב נחום אליעזר רבינוביץ', מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם. שיטתו בפירוש היא ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. עד כה יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על הלכות כלאיים, הלכות מתנות עניים והלכות שמיטה ויובל מתוך ספר "זרעים".
ספרי מקורות
כאמור הרמב"ם לא ציין את מקורותיו בספר משנה תורה. נושאי הכלים המגיד משנה והכסף משנה מביאים לרוב את מקורותיו של הרמב"ם. ספרים בולטים בנושא בעת המודרנית הם:
- מראי מקומות לספר משנה תורה - כולל שעל ידי מזכירות הרבי מליובאוויטש.
- מקורות היד - בתוך ספר משנה תורה של מהדורת חזק.
מהדורות מבוארות
- הרמב"ם המבואר בהוצאת עוז והדר.
- משנה תורה להרמב"ם המבואר - הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
- משנה תורה המבואר - מפעל משנה תורה.
קישורים חיצוניים
- נושאי כליו של הרמב"ם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מפתח לפירושים על משנה תורה להרמב"ם של מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
- רמב"ם עם 186 מנושאי כליו הבולטים, באתר HebrewBooks
- כסף משנה, בוויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ שם הגדולים, חלק ב', מערכת ל', אות כ"ט.
- ^ ימי ההילולה ליום כ"ג אב, באתר ארגון קברי צדיקים, 2011-09-01
- ^ גוטליב, דוב בריש בן יעקב, יד הקטנה <מהדורה חדשה> - הלכות תשובה, הלכות תשובה, באתר אוצר החכמה
- ^ שיחות הר"ן, קמה
34968322נושאי כליו של הרמב"ם