כולל חזון איש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה כולל חזון איש בכניסה לשכונת זיכרון מאיר

כולל חזון איש הוא כולל אברכים בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק. הכולל נוסד על ידי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, "החזון איש", וקרוי על שמו. ראש הכולל הוא הרב נסים קרליץ.

כולל חזון איש מונה נכון ל-ה'תשע"ה כמה מאות אברכים, מגיל עשרים (אחרי הנישואין) ועד גיל זקנה. האברכים מסתפקים במלגה נמוכה יחסית למחייתם, וחלקם אינם עוברים לכהונות תורניות או משרות אחרות לפרנסה. על ספסלי הכולל ניתן למצוא שלושה דורות של לומדים, סב ובניו ונכדיו. לימוד זה בולט בכולל חזון איש, על פי רוחו של מייסדו.

מבחינה היסטורית היו כוללים שפעלו לפני "כולל חזון איש", אולם הוא נחשב לאבטיפוס של מוסד ה'כולל' ביישוב החדש בארץ ישראל, המאפיין את חברת הלומדים החרדית-ליטאית. לדברי ד"ר בני בראון, מוסד זה היווה דגם ראשוני שבאמצעותו טיפח "החזון איש" את מהפכת חברת הלומדים החרדית-ליטאית, אולם יש שסבורים כי לא מדובר במוסד ראשוני מסוגו[1].

היסטוריה

בגלגולו הראשון הוקם הכולל בבני ברק בשנת תרצ"ו. שמו המקורי היה "עטרת יוסף", על שם הרב יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק. המנהל הראשון היה הרב אברהם רפפורט, חניך ישיבת נובהרדוק. הכולל שכן בצריף שהוקם בשטח השייך ליעקב הלפרין, שאף מימן מלגות לאברכי הכולל. כעבור זמן יעץ החזון איש להעתיק את הכולל לתל אביב. כשעלה הרב שמואל וינטרוב לארץ ישראל, בשנת תש"א, הוא הועמד בראשות הכולל, אך כעבור שנה נפטר. זמן קצר לאחר מכן, בשנת תש"ב, הורה החזון איש לאחיינו, הרב שמריהו יוסף קרליץ, לייסד מחדש את הכולל בבני ברק[דרושה הבהרה], במקביל לפעילות כולל עטרת יוסף בתל אביב. לימים נישא הרב שמריהו יוסף לבתו של הרב שמואל וינטרוב, ואף שימש כחבר הנהלת הכולל בתל אביב.

הרב שמריהו יוסף קרליץ עמד בראש הכולל בבני ברק, כשהחזון איש משמש כמנהיג הרוחני של הכולל וסייע לאחזקתו: הוא גייס תורמים ועודד בעלי הון לערוך הסכם יששכר וזבולון עם האברכים. גיסו, הרב שמואל גריינימן, סייע לו באחזקת הכולל. בשנים הראשונות נקרא הכולל "כולל זיכרון מאיר", על שם השכונה שבה שכן. הרב שמריהו יוסף שהה תקופה ארוכה בארצות הברית לצורך גיוס כספים. יעקב הלפרין תרם את השטח שעליו הוקם מבנה הכולל. בקומה הראשונה של המבנה נבנו דירות שיועדו לחברי הכולל. החזון איש הספיק להתפלל במבנה החדש בתפילות בימים הנוראים של שנת תשי"ד, מספר שבועות לפני פטירתו.

לאחר פטירת החזון איש הוסב שם הכולל על שמו - "כולל חזון איש". בשנת תשט"ו נפטר הרב מאיר קרליץ, אביו של הרב שמריהו יוסף. זמן קצר לאחר מכן החליט הרב שמריהו יוסף קרליץ לפרוש מתפקידו. תחתיו התמנה הרב נחום מאיר קרליץ, גיסו של החזון איש. לאחר פטירתו התמנה לתפקיד בנו, הרב נסים קרליץ. לצד הרב קרליץ נמנו בין ראשי הכולל הרב משה דויטש מחבר סדרת ספרי "זיו הים" והרב יהודה שפירא. לאחר פטירת האחרון היה שותף בניהול סדרי הלימוד חתנו הרב שמואל שיינלזון עד לפטירתו (ה'תשע"ו). כיום משמשים בתפקיד הרב בנימין שקוביצקי והרב שאול קרליץ, בנו של הרב נסים. האחרון אחראי על קבלת האברכים.

גיסו של החזון איש, הרב יעקב ישראל קניבסקי, היה מנשיאי הכולל. הוא נהג למסור מדי שנה, ביום השנה לפטירת החזון איש, שיעור לזכרו בפני חברי הכולל. לאחר פטירת הרב קניבסקי מוסר את השיעור בנו, הרב חיים, בבית הכנסת לדרמן.

בשנות ה-תש"ם שופץ והורחב מבנה הכולל, נוספה לו קומה, והלימודים הועברו לקומה החדשה. כיום אברכי הכולל גודשים בצפיפות הן את ההיכל הישן והן את החדש.

מנהל הכולל הוא נחום גליק. הרב נתן איינפלד, ראש ישיבת באר שבע לשעבר, שימש במשך שנים כמגייס הכספים העיקרי של הכולל.

אברכי הכולל ובוגריו

גרעין לומדי הכולל מנה בראשיתו תלמידים מקורבים ובני משפחה של החזון איש, ואברכים אחרים מתושבי בני ברק. חלק מן הלומדים התפרסמו בהמשך כתלמידי חכמים וכיהנו במשרות רבניות ותורניות[2]: הרב דוד צבי אורדנטליך, רבה של ביתר עילית; הרב שאול ברזם, חתנו של הסטייפלר (נפטר בצעירותו); הרב שאול ברייש, אב"ד ציריך; הרב מאיר צבי ברגמן, חתנו של הרב שך; הרב שלמה ברוודה, פרשן תורת הגר"א; הרב אליעזר גולדשמידט, דיין בבית הדין הרבני הגדול; הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים וחבר מועצת גדולי התורה; הרב גדליה נדל, מרבני חוג חזון איש; הרב ראובן פיין, ראש ישיבת בית מאיר וראש ישיבת תורה ודעת; הרב שלמה שמשון קרליץ, אב בית הדין הרבני בפתח תקוה; הרב יהודה שפירא ששימש ברבות הימים כאחד מראשי הכולל; הרב אהרן רוטר מחבר סדרת הספרים "שערי אהרן"; הרב משה שמואל שפירא, ראש ישיבת באר יעקב.

במהלך השנים למדו בכולל גם אישים מחוגים אחרים, בהם רפאל פנחסי והאדמו"ר מסאטמר, רבי אהרן טייטלבוים.

הערות שוליים

  1. ראו: הרב יהושע הלוי לוין, על הספר 'החזון איש – הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית', אתר ישיבת שעלבים; ישראל ל', ה'חזון איש' אמר, מוסף 'שבת', מקור ראשון.
  2. הרשימה לפי: רות צביון, בית אמי, בני ברק 2016. פרק יז: כולל 'חזון איש', עמ' 275–277.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0