כולל חזון איש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבנה כולל חזון איש בכניסה לשכונת זכרון מאיר

כולל חזון איש הוא כולל אברכים בשכונת זכרון מאיר בבני ברק. הכולל נוסד על ידי רבי אברהם ישעיהו קרליץ, "החזון איש", וקרוי על שמו. ראש הכולל הוא הרב שאול קרליץ ביחד עמו מכהנים בהנהלת הכולל הרב בנימין שקובצקי והרב שריאל רוזנברג המכהן גם כגאב"ד בית דין צדק בני ברק.

היסטוריה

בגלגולו הראשון הוקם הכולל בבני ברק בשנת תרצ"ו. שמו המקורי היה "עטרת יוסף", על שם רבי יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק. המנהל הראשון היה הרב אברהם רפפורט, חניך ישיבת נובהרדוק. הכולל שכן בצריף שהוקם בשטח השייך ליעקב הלפרין, שאף מימן מלגות לאברכי הכולל. כעבור זמן יעץ החזון איש להעתיק את הכולל לתל אביב. כשעלה רבי שמואל וינטרוב לארץ ישראל, בשנת תש"א, הוא הועמד בראשות הכולל, אך כעבור שנה נפטר. זמן קצר לאחר מכן, בשנת תש"ב, הורה החזון איש לאחיינו, רבי שמריהו יוסף קרליץ, לייסד מחדש את הכולל בבני ברק[דרושה הבהרה], במקביל לפעילות כולל עטרת יוסף בתל אביב. לימים נישא רבי שמריהו יוסף לבתו של רבי שמואל וינטרוב, ואף שימש כחבר הנהלת הכולל בתל אביב. עם התבססות הכולל, העמיד החזון איש בראשותו את גיסו רבי נחום מאיר קרליץ.

רבי שמריהו יוסף קרליץ עמד בראש הנהלת הכולל, כשהחזון איש משמש כמנהיג הרוחני של הכולל וסייע לאחזקתו: הוא גייס תורמים ועודד בעלי הון לערוך הסכם יששכר וזבולון עם האברכים. גיסו רבי שמואל גריינימן, סייע לו באחזקת הכולל. בשנים הראשונות נקרא הכולל "קבוץ לומדי תורה כולל וישיבת אברכים", אך בפי הכל היה שגור שמו "הכולל של החזון איש". רבי שמריהו יוסף שהה תקופה ארוכה בארצות הברית לצורך גיוס כספים. יעקב הלפרין תרם את השטח שעליו הוקם מבנה הכולל. בקומה הראשונה של המבנה נבנו דירות שיועדו לחברי הכולל. החזון איש הספיק להתפלל במבנה החדש בתפילות בימים הנוראים של שנת תשי"ד, מספר שבועות לפני פטירתו.

לאחר פטירת החזון איש הוסב שם הכולל על שמו - "כולל חזון איש". בשנת תשט"ו נפטר רבי מאיר קרליץ, אביו של רבי שמריהו יוסף. זמן קצר לאחר מכן החליט רבי שמריהו יוסף קרליץ לפרוש מתפקידו. לאחר פטירתו של רבי נחום מאיר קרליץ התמנה לתפקיד בנו, רבי נסים קרליץ. לצד הרב קרליץ נמנו בין ראשי הכולל הרב משה דויטש מחבר סדרת ספרי "זיו הים" ורבי יהודה שפירא. כיום משמש בתפקיד הרב שאול קרליץ, בנו של הרב נסים ביחד עמו מכהנים בהנהלת הכולל הרב בנימין שקוביצקי חתנו של הרב שמריהו גריינימן והרב שריאל רוזנברג.

גיסו של החזון איש, רבי יעקב ישראל קניבסקי, היה נשיא הכולל, לאחר פטירתו שימש בנו רבי חיים קניבסקי כנשיא הכולל.

ביום השנה לפטירת החזון איש, מסר רבי יעקב ישראל קניבסקי שיעור לזכרו בפני חברי הכולל. לאחר פטירתו המשיך בנו רבי חיים במסירת השיעור בבית הכנסת לדרמן, מסורת השיעור בכולל המשיכה ע"י רבי נסים קרליץ, מסורת זו ממשיכה כיום על ידי בנו הרב שאול קרליץ.

מבחינה היסטורית היו כוללים שפעלו לפני "כולל חזון איש", אולם הוא נחשב לאבטיפוס של מוסד ה'כולל' ביישוב החדש בארץ ישראל, המאפיין את חברת הלומדים החרדית-ליטאית. לדברי ד"ר בני בראון, מוסד זה היווה דגם ראשוני שבאמצעותו טיפח "החזון איש" את מהפכת חברת הלומדים החרדית-ליטאית, אולם יש שסבורים כי לא מדובר במוסד ראשוני מסוגו[1].

הכולל כיום

בשנות ה-תש"ם שופץ והורחב מבנה הכולל, נוספה לו קומה, והלימודים הועברו לקומה החדשה. כיום אברכי הכולל גודשים בצפיפות הן את ההיכל הישן והן את החדש.

מנהל הכולל הוא הרב נחום גליק. הרב נתן איינפלד (נפטר י"ז באייר ה'תשפ"א[2]), ראש ישיבת באר שבע לשעבר, שימש במשך שנים כמגייס הכספים העיקרי של הכולל. לפניו שימש בתפקיד זה הרב שלמה זלמן הורביץ.

כולל חזון איש מונה נכון ל-ה'תשפ"ב כשש מאות אברכים, מגיל עשרים (אחרי הנישואין) ועד גיל זקנה. האברכים מסתפקים במלגה נמוכה יחסית למחייתם, וחלקם אינם עוברים לכהונות תורניות או משרות אחרות לפרנסה. על ספסלי הכולל ניתן למצוא שלושה דורות של לומדים, סב ובניו ונכדיו. לימוד זה בולט בכולל חזון איש, על פי רוחו של מייסדו.

אברכי הכולל ובוגריו

גרעין לומדי הכולל מנה בראשיתו תלמידים מקורבים ובני משפחה של החזון איש, ואברכים אחרים מתושבי בני ברק. חלק מן הלומדים התפרסמו בהמשך כתלמידי חכמים וכיהנו במשרות רבניות ותורניות[3]: ביניהם התפרסמו רבי חיים קניבסקי, רבי דוד צבי אורדנטליך, רבה של ביתר עילית; רבי שאול ברזם, חתנו של הסטייפלר (נפטר בצעירותו); רבי שאול ברייש, אב"ד ציריך; הרב מאיר צבי ברגמן, חתנו של הרב שך; רבי שלמה ברוודה, פרשן תורת הגר"א; רבי אליעזר גולדשמידט, דיין בבית הדין הרבני הגדול; רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים וחבר מועצת גדולי התורה; רבי גדליה נדל, מרבני חוג חזון איש; רבי ראובן פיין, ראש ישיבת בית מאיר וראש ישיבת תורה ודעת; רבי שלמה שמשון קרליץ, אב בית הדין הרבני בפתח תקוה; רבי יהודה שפירא ששימש ברבות הימים כאחד מראשי הכולל; הרב אהרן ישעיה רוטר מחבר סדרת הספרים "שערי אהרן"; הרב אליעזר דינר, גאב"ד עדת ישראל; רבי משה שמואל שפירא, ראש ישיבת באר יעקב, רבי יהושע ברכץ , רב קהילת יוצאי צרפת בישראל.

במהלך השנים למדו בכולל גם אישים מחוגים אחרים, בהם רפאל פנחסי והאדמו"ר מסאטמר, הרב אהרן טייטלבוים.

הערות שוליים

  1. ^ ראו: הרב יהושע הלוי לוין, על הספר 'החזון איש – הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית', אתר ישיבת שעלבים; ישראל ל', ה'חזון איש' אמר, מוסף 'שבת', מקור ראשון.
  2. ^ יעקב מלמד, ‏דלאחר שנחלש: איש אמונם של גדולי ישראל ומראשי הנהלת כולל 'חזון איש' נפטר, באתר JDN
  3. ^ הרשימה לפי: רות צביון, בית אמי, בני ברק 2016. פרק יז: כולל 'חזון איש', עמ' 275–277.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0