רבי אריה לוין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "אריה לוין" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אריה לוין (פירושונים).
רבי אריה לוין
הרב אריה לוין על גבי בול ישראלי
הרב אריה לוין על גבי בול ישראלי
לידה 22 במרץ 1885
ו' בניסן ה'תרמ"ה
זבוש, האימפריה הרוסית (כיום בפולין)
פטירה 28 במרץ 1969 (בגיל 84)
ט' בניסן ה'תשכ"ט
ירושלים, ישראל
כינוי אבי האסירים
תאריך עלייה אדר ה'תרס"ה (1905)
מדינה ישראל
למד ב ישיבת וולוז'ין, ישיבת תורת חיים
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות משכנות ישראל
רבותיו
חיבוריו רבי אריה היה אומר, משנת אריה
בת זוג צפורה חנה לוין
אב בנימין ביינוש לוין
אם עטיל לוין
צאצאים ראו ילדיו
פרסים והוקרה עיטור לוחמי המדינה

הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד. כונה אבי האסירים או רב האסירים. בירושלים היה ידוע בשם ר' אריה.

ביוגרפיה

שלט על קיר ביתו של הרב אריה לוין בנחלאות בירושלים
קברו של רבי אריה לוין ושל אשתו בבית הקברות סנהדריה בירושלים

נולד בזבוש עיירה קטנה סמוכה לאורלה שליד ביאליסטוק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בפולין) לבנימין ביינוש שעבד לפרנסתו כיערן ולעטיל. הוא למד בסלוצק, בסלונים, בבריסק ובפינסק. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת וולוז'ין. הוא פנה ללמוד בישיבה בהלוסק ולאחר כשנה התקבל לוולוז'ין, שם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה לארץ ישראל באדר ה'תרס"ה (1905) עם המלצה לעבודה כפקיד בבנק אפ"ק.[1] התגורר זמן מה ביפו אצל משה-בצלאל טודרוסוביץ.[2] אחר כך עלה לירושלים, שבה למד בישיבת תורת חיים. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והראי"ה קוק.

סמוך להגעתו לירושלים (ח' בתמוז ה'תרס"ה) נשא את צפורה חנה,[3] בתו של הרב דוד שפירא, רב בקובנה, ובנו של הרב חיים יעקב שפירא (נפטרה בכ"ו אדר תשי"ב).[4] הרב דוד שפירא היה גם חותנו של הרב צבי פסח פרנק. נולדו לרב שתי בנות. כמו רבים מבני היישוב, עברו שנות מלחמת העולם הראשונה על בני הזוג ברעב. שתיים מבנותיהם נפטרו בשל התנאים הקשים. בשל כך עבר לגור בלונדון על פי עצתו של רבו הרב חיים אהרן ברלין.

החל משנת ה'תרע"ז (1917) היה משגיח בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. לאחר עלותו של רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם" לארץ ישראל היה לתלמידו.[5]

עם קום מדינת ישראל הקים את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה" והעמיד בראשה את חתנו הרב אליעזר פלצינסקי, נכדו של הרב נתן צבי פינקל. כיום עומד בראשות המוסד הרב שלמה יהודה פלצינסקי.

הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול ה'תשכ"ט במרכז רפואי הדסה, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום בבית הקברות סנהדריה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת והן בשל חודש ניסן שאין מספידין בו).

על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים".[6] סמוך לפטירתו עוטר הרב לוין בעיטור לוחמי המדינה על פועלו בתקופת המחתרות.

הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל. לאחר מותו נקרא הרחוב על שמו. רחובות נוספים נקראו על שמו בבני ברק, נתניה, בית שמש, פתח תקווה וקריית שמואל. ביולי 2005 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה לזכרו.

בשנת תשס"ה (2005) הוקם "מרכז מורשת הרב אריה לוין" להנצחת מורשתו.[7]

הנהגותיו

היה ידוע כבעל חסד, חי בצנעה,[8] וברח מהכבוד והשררה. ביקש שלא יעניקו לו תואר אזרח כבוד של ירושלים.[9] עסק רבות בצדקה וחסד, ואסף לביתו ילדים עזובים.[10] ידועים דבריו לד"ר נחום קוק: "רגלה של אישתי כואבת לי".[11] לא חס על כבודו, והיה מקפיד להקדים בברכת שלום כל אחד שנקלע בדרכו, ואף לבקש ברכה מתלמיד.[12]

נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי ואסירות המחתרות ועולי הגרדום בירושלים, בלטרון, בעכו ובבית לחם וכן אסירים פליליים. בביקוריו סייע לשמירת הקשר בין ארגוני המחתרות לבין אסיריהם.[13] הוא המשיך במנהגו גם לאחר קום המדינה.[14] ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים,[15] והלין בביתו חולי שחפת וטיפוס.[16]

לאחר מלחמת העצמאות, כאשר הוחזרו לישראל גופות אנשי מחלקת הל"ה, ערך את גורל הגר"א על מנת לזהות גופות החללים.[17]

השקפתו

נהג לבקר בבית הראי"ה קוק בקביעות וראה בו רבו. בשל תמיכתו ברב קוק הותקף באלימות בידי קנאים.[18] אחרי שחרור ירושלים, האמין שפעמי משיח כבר הגיעו והמשיח מהלך בנינו.[19]

נמנה עם בני הישוב הישן, אולם עם זאת הגדיר עצמו "כחבר משתתף" במאבק הצבאי לאומי להקמת מדינת ישראל. ביחס לכך התבטא: "משתייך אני למפלגת אומרי תהלים, לומדי משניות, לומדי דף יומי. אולם מה אעשה וליבי נמשך אחר יהודים המוכנים למסור נפשם למען אידיאלים שהם מאמינים בהם, ולמען עמם וארצם".[1] סייע ללוחמי מחתרות בבריחתם מהבריטים, וכן סייע בהסוואת עולים בעלייה בלתי חוקית.[20]

לאחר הקמת המדינה, נהג לבקר פצועי צה"ל בבתי חולים, והחשיבם כצדיקים וכמלאכים ש"איש מאתנו אינו יודע להעריכם כראוי". כן ערך ביקורי תנחומים בבתי חללי צה"ל.[21] ראה במשלחות ההצלה של מדינת ישראל לאסונות במדינות אחרות כקידוש השם.[22] הוקיר וכיבד את מנהיגי המדינה והשתתף בהלוויות שונות.[23] היה רוקד ושמח ביום עצמאות עם בני הנוער בחוצות העיר. לא פעם השכין שלום בין מפלגות.[24]

ילדיו

בנוסף שניים מבניו ושתים מבנותיו נפטרו בילדותם.[26]

נינו ממשיך דרכו הוא הרב אריה לוין המכהן כרבה של צפון תל אביב[27] הדבק ומיישם להליכותיו.[28]

חיבוריו

מרבית כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

  • משנת אריה - פירוש על המשנה, הוועד להוצאת כתבי רבי אריה לוין, א-ב, ירושלים תשע"א. - על סדרי: מועד, נשים, נזיקין, קדשים.
  • ר’ אריה היה אומר: מסכת אבות מבוארת בידי רבי אריה לוין; מפי השמועה: דברי תורה שנאמרו על ידו, בעריכת שמחה רז, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשנ"ז
  • הקדמה לספר הקבלי, גליונות לשם שבו ואחלמה. מאת ר' שלמה עליאשאוו. ההקדמה מאת מחותנו של המחבר ר' ארי' לוין.

לקריאה נוספת

עליו

  • שמחה רז, איש צדיק היה, הוצאת לינא, ירושלים תשל"ג (מהדורות מאוחרות יצאו בהוצאת ש. זק). יצא גם בעיבוד לעברית קלה[29] ובתרגום לאנגלית שיצא אף הוא במספר מהדורות.[30] - בספר זה, מעמ' 21 ואילך, קטעי אוטוביוגרפיה מכתב ידו
  • שמחה רז, צדיק יסוד עולם, הוצאת יריד הספרים, 1996. ספר המשך ל"איש צדיק היה".[31]
  • יחיאל שטרנברג, דרך אבות - אורחות חיים לאור דמותו ומורשתו של הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל ומשפחתו, ירושלים תשע"ט
  • גאולה כהן, ר' אריה לוין – אבי האסירים, בית מורשת אורי צבי גרינברג, ירושלים, תשע"ג, 2012

ספרות ילדים ונוער

  • עדי דוד,[32] אריה ברחובות ירושלים, ירושלים: הוצאת בית המלמדים - ספר קומיקס.
  • צירה קרלנשטיין,[33] ר’ אריה: ספורי מופת על רבי אריה לוין, ירוחם: אורה, שלוחת מכון אור הספר, תשמ"ח.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אריה לוין

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 18.
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "משה בצלאל טודרוסוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 412.
  3. ^ יעל לוין, "'חשוב על ר' אריה': על ר' אריה לוין, יחסו אל נשים ואשתו צפורה חנה", מבוע לד (תש"ס), עמ' 105–117; הנ"ל, צפורה חנה, האישה שמאחורי ר' אריה לוין, אתר כיפה. השם ציפורה נוסף בהנחיית הראי"ה קוק, בעקבות מחלה (בשדה הראי"ה, תל אביב תשמ"ז, עמ' 408).
  4. ^ נפטרה רעיתו של הרב אריה לוין, חרות, 24 במרץ 1952, עמ' 4
  5. ^ הרב אריה לוין, תולדות מחבר ספרי לשם שבו ואחלמה ר' שלמה עליאשאוו זצוק"ל, ירושלים תרצ"ה., באתר אוצר החכמה.
  6. ^ תמונת המצבה, באתר mytzadik.
  7. ^ אתר מרכז מורשת רבי אריה לוין
  8. ^ 'איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 57. צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 397.
  9. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 55.
  10. ^ צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 41, 62, 127, נתיבות תימן וציון, אברהם עובדיה, עמ' 102.
  11. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 101. צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 167, 361.
  12. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 57, 152, 154. צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 14, 73, 82, 98, 99, 261.
  13. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 155, 259. צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 291.
  14. ^ צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 303, 418.
  15. ^ צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 144.
  16. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 84. צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 133.
  17. ^ בני יעקבי, הטקס הקבלי העתיק שאיפשר את זיהוים של חללי מחלקת הל"ה, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 21.12.2017
  18. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 63, 65, 77. צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 58, 372.
  19. ^ צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 362.
  20. ^ צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 291, 302-303, 518. איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 144-145, 149, 155, 160-161, 292, 259.
  21. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 89, 90, 122, 124. צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 374.
  22. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 77.
  23. ^ צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 334, 377. איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 107, 117, 120.
  24. ^ איש צדיק היה, שמחה רז, ירושלים תשל"ג, עמ' 289, בהערה. צדיק יסוד עולם, שמחה רז, תשנ"ז 1996, עמ' 326.
  25. ^ "שמחה" - על שם הרב מאיר שמחה הכהן; "שלמה" - על שם סבו הרב שלמה אלישיב (ראו: לשלשה באלול, מהדורת תשע"ג, עמ' 56)
  26. ^ שמחה רז, איש צדיק היה
  27. ^ משה ויסברג, נכדו הרב אריה לוין רבה של צפון תל אביב מספר ל'בחדרי' על דמותו של סבו הגדול, באתר בחדרי חרדים, ‏17/4/2024
  28. ^ יוגב ישראלי, נכדו של הרב אריה לוין ממשיך את דרכו – גם במילואים, באתר ynet, ‏17/4/24
  29. ^ רב בירושלים : ("איש צדיק היה") / שמחה רז, עיבדה לעברית קלה: רחל ענבר, ערך ועיצב: משה מנור. ירושלים: בהוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשל"ז.
  30. ^ A tzaddik in our time : the life of Rabbi Aryeh Levin / Simcha Raz ; translated from the Hebrew, rev., and expanded by Charles Wengrov ; foreword by Isser Judah Unterman ; introd. by Chaim Herzog ; [edited by Isaiah Dvorkas]. Jerusalem ; New York : Feldheim Publishers, c1976
  31. ^ דיון בפורום אוצר החכמה העוסק בדייקנות ובמגמת הספרים
  32. ^ בתו של אורי דסברג
  33. ^ נכדתו של הרב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39635128אריה לוין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_אריה_לוין&oldid=2693856"