רבי גדליה נדל
 | |
| הרב גדליה נדל | |
| לידה | תרפ"ג |
|---|---|
| פטירה | ט"ז בסיוון תשס"ד (בגיל 81 בערך) |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | חוג חזון איש |
| תחומי עיסוק | חינוך |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת ויז'ניץ |
| רבותיו | הרב יואל קלופט, החזון איש |
רבי גדליהו נדל (תרפ"ג - ט"ז בסיוון תשס"ד) היה מרבני חוג חזון איש ותלמיד מקורב של החזון איש. היה בעל שיטת לימוד מקורית ודעות יוצאות דופן במגזר הליטאי. הקפיד שלא להתפרנס מלימוד תורה כשיטת הרמב"ם ובשל כך עסק לפרנסתו בייצור יין ועוד.
תולדות חייו
נולד בשאוולי שבליטא לראובן העשיל והני נדל. בשנת תרצ"ז בהיותו בן 14 עלה לארץ ישראל. משפחתו התיישבה בבלפוריה, שם קיבל אביו חלקת אדמה. הרב ראובן טרופ ביקר ביישוב והציע לאביו לשולחו לישיבת היישוב החדש בתל אביב. בהשפעת הרב יהושע יגל שלימד בישיבת היישוב החדש, התקרב לחזון איש והיה נוסע אליו מדי יום שישי לדבר עמו בלימוד. החזון איש התפעל מאישיותו של הצעיר. לאחר ישיבת היישוב החדש פנה ר' גדליה לישיבת לומז'ה שבפתח תקווה שם למד אצל הרב שך והתקרב אליו[1]. מסופר שהרב מאיר בר-אילן התבטא לגבי הנער גדליה נדל באירוע שבו נאם לפני התלמידים בישיבת היישוב החדש, כדוגמה לנער שיגיע בעתיד לאוניברסיטה. על פי הסיפור, כשמסרו זאת לחזון איש הוא הגיע לישיבת היישוב החדש והורה לנדל לעזוב את הישיבה לאלתר - לישיבת לומז'ה.
הרב נדל נישא לשרה רחל בתו של הרב אליהו יהושע ויינר, תלמיד ה"חפץ חיים". חמיו חשש לשדך את בתו עם בחור בוגר ישיבה תיכונית והחזון איש עודדו לכך. לאחר נישואיו התגורר בירושלים סמוך לחותנו. בתקופה זו התקרב לרבי שמשון אהרן פולנסקי ולרב מבריסק. בהמשך עבר לגור בבני ברק, ולמד בבית מדרש ביהוד ונהג לחזור לביתו פעם בכמה ימים.
במלחמת העצמאות התגייס הרב נדל לצה"ל[2], באמרו שזוהי מלחמת מצווה, אך כעבור שעות מספר התרחשה פרשת אלטלנה והוא ערק בנימוק שלא ניתן לסמוך על דעתם של ראשי הצבא[3]. גם במלחמת ששת הימים ביקש להתגייס[2].
ה"חזון איש" מינהו לפוסק של "שיכון חזון איש" שבו התגורר. לאחר פטירת החזון איש היה מהבולטים בין רבני חוג חזון איש. בהמשך מונה לר"מ בישיבה של חסידות ויז'ניץ[2]. הוא לא היסס לחלוק על האדמו"ר בנושאי חסידות וקנאות, ולכן עזב. לאחר מכן מונה להיות אחד מראשי כולל חזון איש, תפקיד שבו החזיק עד שנותיו האחרונות. עם זאת, את שיעוריו העביר הרב נדל בביתו. הרב נדל למד בדרך לימודו של החזון איש, והקפיד על הבנה פשטנית של הדברים. עם זאת, העריך את הספר חידושי רבנו חיים הלוי ואמר שהוא אחד מהספרים העמוקים ביותר[4]. הוא עסק גם בספרי חסידות ופילוסופיה תורנית, תחומים שבדרך כלל לא נלמדים בציבור הליטאי. לצד חירותו המחשבתית, הוא היה בעל השקפות קנאיות רדיקליות, ועמד בראשות מספר מערכות של הציבור החרדי. היה ממנהיגי אתרא קדישא ועסק גם בנושאי צניעות בעיר בני ברק. מטעמי קנאות הוא לא השתתף בבחירות לכנסת אך לא שלל קבלת תקציבים. נמנה עם החותמים על מכתבו של החזו"א נגד החוק לשירות לאומי לבנות[5]. למרות חולשתו הרבה השתתף בסוף ימיו בהפגנה נגד גיוס לצה"ל[5].
בחייו האישיים היה סגפן קיצוני, חי בדירה קטנה ודלה והטיף לריחוק ממותרות. בשל הקפדתו בענייני כשרות נמנע מאכילת מוצרים תעשייתיים, אכל בשר משחיטה פרטית והסתפק במוצרים מתוצרת בית. התנגד לפרנסה מלימוד תורה, ועל כן עבד בעצמו בייצור דבש, שיווק ביצים, רקיחת חומרי ניקוי, כפועל בניין וכקבלן. ובמיוחד בייצור יין, שהיה ידוע בכינוי "יין נדל".
בתחילת ניסן תשכ"ז, נפטרה רעייתו בשל סיבוך בלידה, הרב נדל נותר עם תשעת ילדיו, שרק הגדול היה מאורס[6]. על מצבתה חקק את המילים "ולא הניחה תמורתה", באמרו שייתכן שהניחה עוד כמותה, אך בעבורו אין לה תמורה. הוא לא נישא בשנית.
בשנות ה-תש"ל חל שינוי בגישתו, שיש המייחסים אותו להשפעת פטירתה הפתאומית של רעייתו, הוא החל לעסוק בהגות פילוסופית וספרות יפה, גיבש דעות בלתי מקובלות ולא היסס לתת להן פרסום, לעיתים בסגנון חריף.
הרב נדל הקצין בדרך הלימוד של החזון איש אשר דוגלת בהבנה הגיונית. כך למשל, הסביר את הדין שמתיר לאכול תערובת של מאכל אסור ומאכל מותר: כאשר הרוב הוא מהמאכל המותר - מותר לאכול הכול, משום שהאדם מתייחס לתערובת כולה כאל תערובת היתר[7]. הוא הפסיק לענות לשאלות הלכתיות והתמסר לטיפוח קבוצה של תלמידים שלימדם בביתו.
מפעם לפעם התעוררו נגדו פולמוסים[דרוש מקור]. עם זאת, בגלל ההערכה לגדלותו התורנית ומשום שלא הייתה לו השפעה רבה על הציבור הרחב, מעולם לא נודה על ידי הממסד החרדי. רבי יעקב ישראל קנייבסקי, 'הסטייפלער', שהעריכו מאוד, אמר עליו שבכל דור ישנו תלמיד חכם שכזה, כדוגמת האבן עזרא ורבי מנשה מאיליה[8]. בלווייתו אמר הרב נסים קרליץ שהוא היה במדרגת "תלמיד חכם", אשר על פי הרמ"א אינה קיימת כיום, ולמעשה ישנה אצל יחידים, כמו שראינו אצל הגר"א[9]. לרוב צינזרו בממסד החרדי את דעותיו הייחודיות והתייחסו להנהגותיו כאל דברים שאינם מתאימים לרבים.
כאשר הקים הרב שך את מפלגת דגל התורה, התנגד לכך הרב נדל בתוקף, כמו עוד רבנים מחוג חזון איש.
בספר "מילי דהספידא" על הרב נדל הובא שהרב נדל התבטא על הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "דוגמת אישיות מופרכת ומשוללת בהחלט הוא ה' קוק, ראיתי כתביו וזה איום"[10].
על פי הספר "בתורתו של רבי גדליה"[11], הרב נדל החזיק בגישה ייחודית, לפיה רעיון ההיווצרות ההדרגתית המהווה את בסיס תאורית האבולוציה, אינו מהווה סתירה לעיקרי האמונה, וניתן לקבלה בדומה לממצאים אחרים מעולם המדע, בהתאם לשיטתו, הרב נדל מפרש את פסוקי התורה העוסקים בבריאה באופן שאינו סותר את האבולוציה.
כתביו
הרב נדל לא פרסם מכתביו בעצמו דבר. תלמידיו הוציאו את "חידושי ר' גדליה" (בני ברק, תשס"א), שני כרכים של חידושים שנעתקו מכתב ידו. כתבים אלו הושלכו על ידו לגניזה והוצאו משם על ידי תלמידו, כמו כן נדפס קונטרס של חידושי אגדה ויסודות התורה שנקרא "שיעורי ר' גדליה". לאחר מותו יצא לאור ספר דברי הספד והערכה עליו בשם 'מילי דהספידא ודברי הערכה'. כל אלו הודפסו על ידי מקורבו ושכנו הרב ליפא דב וינטרוב (בנו של הרב שמואל וינטרוב).
הרב יצחק שילת טען שהשיעורים שהודפסו קוצצו בצורה ניכרת, והחידושים שאינם מתאימים לרוח הכללית הנושבת בציבור הליטאי-חרדי הושמטו. והוציא לאור בעקבות זאת את הספר "בתורתו של ר' גדליה", שבו השיעורים המלאים לטענתו, ובהקדמה סיפר שר' גדליה ביקש ממנו להוציא את תורתו, ושהביע את מורת רוחו מהקיצוצים שנערכו בה. הספר עורר התנגדות מצד משפחת הרב ומצד רבנים חרדים, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ רבי ניסים קרליץ ורבי חיים קנייבסקי אף פרסמו מכתב מיוחד[12] בו הם כותבים: ”ומיראתנו פן יפורסמו על שמו קטעי דברים ומהעתקות קלוטות דברים שאינם מוסמכים, ויחפאו דברים אשר לא כן ויצואיו על צדיק עתק לזאת הננו להזהיר ולהתריע שלא לסמוך ולא לתן אימון אלא במה שיודפס ע"י בניו ותלמידיו הנאמנים והמובהקים שליט"א” בהמשך הם כותבים ”וזולת זה יחרדו לנפשם ובאזהרת אל תשכן באהליך עוולה”. הרב שילת טען כי בני המשפחה חוששים מפרסום דעתו האמיתית של אביהם ולכן גורמים מחאה זו ומאשימים אותו בסילוף, בעוד לדבריו הוא מציג את דעתו של הרב נדל כפי שהוצגה בשיעוריו, ואף כי הרב נדל אמר כי עליו הוא סומך בכתיבת שיעוריו כראוי. לאחר לחצים ומשא ומתן הסכים הרב שילת שלא להפיץ את הספר בחנויות, אלא במכירה אישית. באדר ב' ה'תשס"ח הספר אזל. עם זאת, באישור העורך ניתן להוריד את הספר בגרסה סרוקה[13]. בשנת תשע"ב הוציא הרב שילת את הספר במהדורה מתוקנת.
חתנו של הרב נדל, הרב דוד לוי, חיבר מספר חיבורים שיש בהם השפעה של חמיו. בסדרה הנקראת "דרך דוד" יצאו שיעורים על התורה, על פרק מרובה במסכת בבא קמא, מגילת איכה ופורים.
משפחתו
לרב נדל תשעה ילדים. בניו ורבים מנכדיו ממשיכים בגישתו להימנע מפרנסה מלימוד תורה, ולכן מסרבים לקחת מלגות מכוללים. הם מחזיקים בבעלות משותפת על היקב המשפחתי, ומתפרנסים גם מקמעונאות, עסקים, חשמלאות ועוד. בנו הבכור הוא הרב יוסף שמואל נדל, ראש כולל "אוהל יעקב" וחתנו של הרב יצחק וסרמן.
לרב נדל היה אח גלמוד, שהיה גר בביתו וסמוך על שולחנו.
גיסו, אחי אשתו, הוא הרב אברהם יעקב ויינר מחבר ספרי "שארית יעקב".
תלמידיו
לרב נדל מספר קבוצות של תלמידים שהושפעו מדעותיו ומדרך לימודו. הוא היה מהבולטים ברבני חוג חזון איש, וחלק מרבני ואנשי החוג היו לתלמידיו. הבולטים שבהם היו רבי ליפא דב וינטרוב (בנו של רבי שמואל) והרב דוד שמידל. תלמידים נוספים מחוג זה היו הרב יהודה בויאר, רבי אברהם גנחובסקי, הרב אליעזר דינר, רבי אברהם שלזינגר, הרב דוד פרנקל (משמשו של החזון איש, שהיה גם למשמשו של הרב נדל) ורבי יוסף רוט.
קבוצה נוספת של תלמידיו הגיעה מישיבת ויז'ניץ, בעיקר מקבוצת "הנידחים", אשר לימים סולקו מהישיבה בשל השקפותיהם הקנאיות. קבוצה זו הצטרפה לימים לנטורי קרתא, ובהתאם להשקפתו של הרב נדל, היו בעלי אוריינטציה ליטאית-הלכתית. אחד מחברי קבוצה זו, הרב אליעזר דוד פאל ממונסי, מסר שיעורים בספרו הפילוסופי של הרמב"ם מורה נבוכים. תלמיד נוסף מקבוצה זו (הצטרף בהמשך לחסידות ויז'ניץ מונסי) היה הרב ברוך שטרן, שלמד עמו בחברותא.
בנוסף, תלמידי ישיבות רבים היו משתתפים בשיעוריו של הרב נדל, וחלקם הושפעו משיטת לימודו. בין תלמידים אלה מפורסמים הרב חזקיהו יוסף שרייבר והרב חזקיהו אברהם ישעיהו טורצ'ין. משנות ה-תש"ן, שפחתה השפעתו של חוג חזון איש בציבור הליטאי, פחתו תלמידי הישיבות שהשתתפו בשיעוריו. גם הרב יצחק שילת השתתף בשיעוריו ומחשיב אותו כאחד מרבותיו, לימים הוציא את סיכומיו בספר.
קבוצה נוספת של תלמידיו היו בני צרפת, שמצאו באישיותו חוש ביקורתי וחיפוש אחר האמת, שאליהם הורגלו וחונכו במסגרות האקדמיות שבהן למדו, בייחוד בסוף שנות ה-תש"ך ובשנות ה-תש"ל. הרב נדל היה נוהג לנסוע כפעם בשנה להרצות בשטרסבורג, שבה פועלים כמה בתי מדרש שהושפעו מתורתו.
גם לרב אהרן מילר רבה של באדן שבשווייץ יש זיקה קלה להשקפתו של הרב גדליה נדל ולדרך מחשבתו.
קישורים חיצוניים
- אשכול אודותיו בפורום אוצר החכמה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים תמר רותם, הרב שלא השתלב, באתר הארץ- קישור להורדת הספר בתורתו של ר' גדליה, בעריכת הרב שילת
- על הקשר של הגר"ח קניבסקי עם רבי גדליה נדל בעלון "דברי שיח" פרשת שלח תש"פ
- ישראל שפירא, מיוחד: סודות תורתו של רבי גדליה נדל זצ"ל באתר כיכר השבת תשרי תשפ"ב
- מאיר מלכיאל, בסתר המדרגה - הצצה מאלפת לעולם תורתו החבוי והעלום של אחד מגדולי הדור האחרון, הגאון רבי גדליה נדל זצ"ל, מוסף תורני, המבשר, ט"ו סיון ה'תשע"ז, עמוד ד
הערות שוליים
- ^ הרב משה מרדכי שולזינגר, פניני רבנו אבי עזרי, עמ' פ', בני ברק תשס"ב
- ^ 2.0 2.1 2.2 הקדמת הרב יצחק שילת לספר "בתורתו של רבי גדליה, עמ' ה
- ^ יאיר שפירא, הרב שייצר יין נסך, מקור ראשון, 7 בינואר 2005, כ"ו בטבת תשס"ה, הובא בפורום "בחדרי חרדים"
- ^ הוא נהג לומר שבשביל ללמוד קטע בספר זה, עליו להקדיש לכך 6–7 שעות רצופות.
- ^ 5.0 5.1 מילי דהספידא ודברי הערכה, בבעיות הזמן, עמ' קי - קיא
- ^ ר. צביון, בית אמי - בני ברק, תשע"ז - עמוד 457
- ^ דוגמה זו מובאת בספר 'חידושי ר' גדליה' כרך ב' ובספר "מתורתו של ר' גדליה"
- ^ ספר בתורתו של ר' גדליה מהרב שילת מבוא עמ' ג'
- ^ בהסתמכו על דברי החיי אדם שאמר כך על הגר"א.
- ^ מילי דהספיד ודברי הערכה על הגאון רבי גדליהו נדל זללה"ה, תשס"ה, עמ' ק"ח אות ו'
- ^ בתורתו של רבי גדליה, הרב יצחק שילת, עמודים צ"א, צ"ט, ק'. ראה בפסקה הבאה פולמוס אודות הספר.
- ^ קובץ, לחושבי שמו - ד (קבצים עא -פ), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בתורתו של ר’ גדליה – הספר המלא, בבלוג ספר חברה תרבות