בית הכנסת לדרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת לדרמן
Lederman Synagogue in Bnei Brak.JPG
מידע כללי
רב בית הכנסת הרב מנחם מנדל לובין
נוסח תפילה נוסח אשכנז
בית הכנסת לדרמן, קומת הקרקע
בית המדרש בבית הכנסת לדרמן

בֵּית הַכְּנֶסֶת לֶדֶרְמָן הוא בית הכנסת המרכזי של שיכון חזון איש בבני ברק, שהוקם לזכרו של החזון איש ומונהג על פי שיטותיו ופסקיו. רב בית הכנסת הוא הרב מנחם מנדל לובין, רב שכונת רמת אהרן בני ברק.[דרוש מקור]

היסטוריה

בשנות ה-50 הוקם במעלה רחוב חזון איש בבני ברק, שיכון חזון איש עבור תלמידי רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". לאחר פטירתו, בשנת תשי"ד, נוסד לזכרו במרכז השיכון, ברחוב רשב"ם 19, בית כנסת עבור תושבי השיכון, תלמידיו וחברי חוג חזון איש ("חזונאיש'ניקים"). שמו המקורי של בית הכנסת היה "בית הכנסת חזון איש", את המבנה תרם יחיאל לדרמן, והוא נקרא על שמו.

לבית הכנסת אין רב רשמי. במשך כשלושים שנה הדמות המרכזית של בית הכנסת היה רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר"), גיסו של החזון איש ותושב השיכון. הסטייפלר היה כבד שמיעה, ובעל הקריאה הקפיד להגביה את קולו במשך כל קריאת התורה. בשנותיו האחרונות הציבה עבורו עיריית בני ברק ספסלים לאורך הדרך מביתו לבית הכנסת לדרמן. לאחר פטירתו של הסטייפלר, כדי שלא יישבו על מקומו[דרוש מקור], בנו על כסאו ארון ספרים קטן ובו סדרת ספריו "קהלות יעקב" על הש"ס.

במשך שנים כיהן רבי יהודה ("יודל") שפירא, מתלמידי החזון איש ותושב השיכון, כסמכות ההלכתית הבכירה של בית הכנסת. בין מתפללי בית הכנסת (בעבר ובהווה): רבי גדליה נדל, רבי חיים גריינימן, רבי חיים קניבסקי, רבי ישראל אליהו וינטרוב, רבי יעקב ישראל פוזן, ורבי יעקב גלינסקי, הרב שרגא שטינמן, הרב יהודה בויאר, הרב זאב ברלין, הרב מנחם צבי ברלין, הרב נתן זוכובסקי, ועוד. בסוף שנות ה-70 הקים רבי חיים גריינימן בסמוך בית מדרש עצמאי ופרש מבית הכנסת לדרמן.

לאחר פטירת הסטייפלר, הפך בנו רבי חיים קניבסקי לדמות המרכזית של בית הכנסת, ולאחר פטירת הרב שפירא גם הסמכות ההלכתית הקובעת. למרות מעמדו, לא ישב ב"מזרח" אלא בין שאר המתפללים. אם כי במקומו אשר בסמוך לעמוד השמאלי שמצד הבימה הותקנו מעמד לסידור וארון קטן לספרים אישיים, ועוד מספר שיפורים לנוחותו. בשנים האחרונות בהם עברו להתפלל בקומה השניה, ישב רבי חיים קניבסקי ב"מזרח" מטעמי נוחות, אך כשפניו כלפי הקיר ולא כלפי הציבור.

בשנת תש"פ מונה הרב מנחם מנדל לובין באופן לא רשמי לכהן כרב בית הכנסת במקביל למינויו לרב שכונת רמת אהרן במקום חמיו רבי נסים קרליץ.

במשך שנים רבות היה בית הכנסת בן קומה אחת. בשנות ה-80 הוקמה קומה נוספת והיא הושלמה זמן קצר לפני פטירת הסטייפלר. הלווייתו יצאה מבית הכנסת לדרמן, בו נישא ההספד היחיד, על ידי הרב שך.

בכל ימות השנה מתקיימת רוב פעילות בית הכנסת בקומה הישנה. בקומה השנייה יש בית מדרש ובית כנסת גדול עם עזרת נשים בקומה העליונה. משמשת בשבת למניין נוסף, ולתפילות בימים הנוראים ובשמחת תורה. בשנותיה האחרונות הקפידה הרבנית בת שבע קניבסקי להתפלל מדי יום תפילת ותיקין בעזרת הנשים של בית הכנסת, ועם הזמן הצטרפו אליה נשים רבות. עזרת הנשים פתוחה בכל שלוש התפילות. לאחר פטירתה המשיכה בתה הרבנית לאה קולדצקי בתפילת ותיקין מדי יום וקבלת קהל. וכן עורכת הפרשת חלה בחדר צדדי בבית כנסת בהשתתפות מאות נשים.

בתחילת שנת תשע"ה (2014) לאחר תקופה שבה התקשה רבי חיים קניבסקי לרדת במדרגות על מנת להגיע מדי יום לתפילות בבית הכנסת והחל להתפלל במניין בביתו, נבנה גשר מביתו של רבי חיים קניבסקי לקומה השנייה של בית הכנסת, ומאז שב הרב קניבסקי להתפלל בבית הכנסת למשך מספר שנים[1] בעיקר בשבתות ובחגים בכדי לאפשר לציבור לברכו בברכת הזמן, וכן לבריתות בהם שימש כסנדק. בימי השבעה להסתלקותו פורק הגשר על פי בקשתו שלא יפריע לשכנים[2].

בזמן מגפת הקורונה עבר כולל פוניבז' ללמוד במקום באופן זמני, כתוצאה מצפיפות יתר במיקום המקורי שלו.

בית הכנסת כפוף לראש כולל חזון איש, ובאופן פורמלי למחצה ראש הכולל הוא גם רב בית הכנסת, מאז פטירת רבי נסים קרליץ, שהיה ראש כולל חזון איש, רב בית הכנסת הוא חתנו הרב מנחם מנדל לובין.

בחודש אדר ב' תשפ"ב (2022) במהלך הלווית רבי חיים קניבסקי מונה בנו הרב יצחק שאול קניבסקי לרב בבית הכנסת.

מנהגי בית הכנסת

בית הכנסת נוהג על פי כל פסקי החזון איש, שיטותיו ומנהגיו. נוסח התפילה הוא נוסח אשכנז. במספר עניינים, מנהג בית הכנסת תואם את נוסח אשכנז כפי שהוא נהוג בחו"ל, ולא את המנהג המקובל בארץ בעקבות הפרושים.[3]

לפי שיטת החזון איש אין להשתמש בחשמל בשבת, והנוהגים כשיטתו משתמשים בגנרטור המופעל על ידי גורמים פרטיים. עם זאת, על פי הוראת ה"סטייפלר", בבית הכנסת לדרמן לא נעשה שימוש בתאורת חשמל בשבת כלל, אף לא על ידי מחוללי חשמל עצמאיים, אלא בתאורת "לוקסים" (מנורות גז) בלבד. נימוקו היה כדי לחזק ולשמר את פסקו של החזון איש, שכן צופה מן הצד הרואה לנגד עיניו תאורת חשמל בשבת אינו יודע לזהות את מקורה. בעקבות כך גם לא הותקנו במשך השנים מזגנים בבית הכנסת. בשנת תשע"א, בעקבות מקרי התעלפויות, ניאות הרב חיים קניבסקי להתקנת מזגנים ולהפעלתם בשבת על ידי גנרטור, בתנאי שיוצב שילוט המודיע על כך. עם זאת התאורה במקום עדיין מבוססת על ה"לוקסים".

שעוני הקיר בבית הכנסת הם על פי שעון החורף, תוך התעלמות משעון הקיץ המונהג בישראל, עם זאת זמני התפילות מתבססים על השעון הנהוג.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0