רבי מרדכי שלמה ברמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי שלמה ברמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1930
ה'תר"צ
פטירה 13 בדצמבר 2004 (בגיל 74 בערך)
א' בטבת ה'תשס"ה
מדינה ישראל
מקום מגורים בני ברק
השתייכות חרדית, ליטאית
תחומי עיסוק ר"מ בישיבת פוניבז'
רבותיו רבי שמואל רוזובסקי, הרב שך, החזון איש
חיבוריו "אשר לשלמה"

רבי מרדכי שלמה ברמן (כונה ר' שלומקע, תר"צ, 1930 - א' בטבת תשס"ה, 13 בדצמבר 2004) היה ר"מ בישיבת פוניבז'.

תולדותיו

נולד ברוסיה לרבי יהודה יצחק ברמן ולרייזל בת רבי מרדכי שלמה מובשוביץ. בשנת תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והיא התיישבה בתל אביב, שם כיהן אביו כרב שכונה והיה חבר לשכת הרבנות בעיר, ומלומדי ישיבת היכל התלמוד.

בילדותו למד בתלמוד תורה ישיבת אחי תמימים בתל אביב. בהיותו כבן 11 שנה שמע שיעורים מהאדמו"ר מסלונים-בעל הנתיבות שלום שהיה ר"מ בישיבה. כבן 12 שנה מרבי דוד פוברסקי וכבן 13 שנה מרבי חיים שאול ברוק. כשהיה בן 14 שנה (חורף ה'תש"ה) הגיע הרב פוברסקי לכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז' והביא יחד עמו את בנו הרב ברוך דב ואת תלמידו רבי מרדכי שלמה[1].

היה מקורב לרב מפוניבז', שהיה מכין איתו ועם הרב ברוך דב פוברסקי את השיעור כללי. כמו כן היה מקורב לרבי שמואל רוזובסקי. הוא נחשב לבחור המובחר בישיבה[2]. לאחר בואו של הרב שך לישיבת פוניבז', התקרב גם אליו, ולימים עירבו הרב שך בשליחויות ציבוריות והיה מתייעץ עמו. לאחר שחלה, התבטא פעמים רבות שחסר לו את רבי שלמה שיעזור לו[3].

בשנות לימודו בישיבת פוניבז' שלחו הרב כהנמן לישון בביתו של החזון איש, דבר שנמשך שש שנים עד אירוסיו, וכך התקרב מאד לחזון איש. החזון איש חייבו מדי יום להגיד לו מחידושיו, וכן הורה לו לכתוב ספר הלכה, הוא אכן התחיל, אך לא נשלמה מלאכתו. הוא מובא מספר פעמים בספרי החזון איש בשמו, בניגוד להרגלו שלא להביא שמות אנשים חיים. בהגיעו לגיל הנישואין המליץ עליו החזון איש בפני גיסו רבי יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלער", שלקחו כחתן לבתו אהובה. החזון איש כתב לו מכתב ברכה ובו רשימת שבחים עליו הן בלימוד והן בחביבותו והנהגתו הטובה עם הבריות. בהוראת החזון איש הוציא את ספרו הראשון לחתונה, ושמו ניתן לו על ידי הסטייפלער שאף צייר לו את עמוד השער בידיו[4]. מיד לאחר נשואיו ה'תשי"א הוצע לו להתמנות כר"מ בישיבה ולבקשת החזו"א עוכב מינויו[5].

הוא מורם מרבבות איש, הוא מקסם בפליאות חכמתו בעומק חכמת התלמוד. כאשר פותח את פיו הוא מפיק חינו מכל שומעיו ומושך אליו עבותות אהבה מכל סביביו, הוא כבר נודע בין החיים לאיש מופת. נוסף לחכמתו בתלמוד משכיל הוא בכל דרכיו בת שחוק תמידי על שפתיו ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות... מהידועים לנו אין מי שאפשר להשוות לו

גנזים ושו"ת חזון איש. חלק ב' סימן ל'

בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת פוניבז'. מדי יום ראשון מסר שיעור בתל אביב, ביום רביעי בבית הכנסת "דברי שיר" ובליל שבת בבית הכנסת "אהבת חסד". כמו כן היה נוסע פעם בחודש למסור שיעור ביסודות ובפתח תקווה.

הרב שך מינהו לנהל את המאבק בפרשת היתר הממזרים, וכן להיות נציג הישיבות באגודת ישראל, לצד רבי פנחס מנחם אלתר ורבי יוחנן סופר.

בסוף שנות ה-70 חלה במחלת פרקינסון. מצב בריאותו התדרדר עד שבשנת תשמ"ו (1986) הפסיק למסור שיעורים בישיבה.

מצבת הרב מרדכי שלמה ברמן

משפחתו

גיסיו היו רבי חיים קניבסקי ורבי שאול ברזם.   אחיו הוא הרב חיים ברמן.

חלק מילדיו הם:

ספריו

  • סדרת אשר לשלמה - על מסכתות התלמוד
  • שיעורי אשר לשלמה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסף מאיר הס, שיר השירים אשר לשלמה, המבשר תורני 834, כ"ו כסלו תשפ"ה, עמ' ד-ה.
  2. ^ הספדו של רבי גרשון אדלשטיין עליו. כך גם רבי שמואל רוזובסקי אמר עליו שהוא עילוי כדוגמת העילויים של ישיבות אירופה, והחזון איש התבטא עליו שקשה לומר על בחור בן 15 שהוא גאון, אבל בכל זאת הוא גאון. המבשר תורני 316.
  3. ^ ישורון קובץ יז עמוד רטו.
  4. ^ ישורון י"ז עמ' רמג.
  5. ^ יוסף מאיר הס, שיר השירים אשר לשלמה, המבשר תורני 834, כ"ו כסלו תשפ"ה, עמ' ד-ה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מרדכי שלמה ברמן20860486Q6659601