רבי מרדכי שלמה ברמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי מרדכי שלמה ברמן
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
לידה ה'תר"צ (1930)
פטירה א' בטבת ה'תשס"ה (13 בדצמבר 2004)
מדינה ישראל
מקום מגורים בני ברק
השתייכות חרדית, ליטאית
תחומי עיסוק ר"מ בישיבת פוניבז'
רבותיו רבי שמואל רוזובסקי, הרב שך, החזון איש
חיבוריו "אשר לשלמה"

הרב מרדכי שלמה ברמן (ר' שלומקע, תר"צ, 1930 - א' בטבת תשס"ה, 13 בדצמבר 2004) היה מראשי ישיבת פוניבז'.

תולדותיו

נולד ברוסיה לרבי יהודה יצחק ברמן ולרייזל בת רבי מרדכי שלמה מובשוביץ. בשנת תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והיא התיישבה בתל אביב, שם כיהן אביו כרב שכונה והיה חבר לשכת הרבנות בעיר, ומלומדי ישיבת היכל התלמוד. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל רבי חיים שאול ברוק, ורבי דוד פוברסקי. בחורף תש"ד עבר הרב פוברסקי לכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז' ויחד עמו הביא את בנו הרב ברוך דב ותלמידו רבי מרדכי שלמה. בהיותו בישיבה היה מקורב לרב מפוניבז', והוא היה מכין איתו ועם הרב ברוך דב פוברסקי את השיעור כללי. כמו כן היה מקורב לרבי שמואל רוזובסקי. הוא נחשב לבחור המובחר בישיבה[1]. לאחר בואו של הרב שך לישיבת פוניבז', התקרב גם אליו, ולימים עירבו הרב שך בשליחויות ציבוריות והיה מתייעץ עמו. לאחר שחלה, התבטא פעמים רבות שחסר לו את רבי שלמה שיעזור לו[2].

בנערותו היה מקורב לחזון איש וישן בביתו. החזון איש חייבו מדי יום להגיד לו מחידושיו. בהוראת החזון איש החל לכתוב ספר הלכה, אך לבסוף לא נשלמה מלאכתו. הוא מובא מספר פעמים בספרי החזון איש בשמו, בניגוד להרגלו שלא להביא שמות אנשים חיים. בהגיעו לגיל הנישואין המליץ עליו החזון איש בפני גיסו רבי יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלער", שלקחו כחתן לבתו אהובה. החזון איש כתב לו מכתב ברכה ובו רשימת שבחים עליו הן בלימוד והן בחביבותו והנהגתו הטובה עם הבריות. בהוראת החזון איש הוציא את ספרו הראשון לחתונה, ושמו ניתן לו על ידי הסטייפלער שאף צייר לו את עמוד השער בידיו.[3]

הוא מורם מרבבות איש, הוא מקסם בפליאות חכמתו בעומק חכמת התלמוד. כאשר פותח את פיו הוא מפיק חינו מכל שומעיו ומושך אליו עבותות אהבה מכל סביביו, הוא כבר נודע בין החיים לאיש מופת. נוסף לחכמתו בתלמוד משכיל הוא בכל דרכיו בת שחוק תמידי על שפתיו ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות... מהידועים לנו אין מי שאפשר להשוות לו

גנזים ושו"ת חזון איש. חלק ב' סימן ל'

בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת פוניבז'[4]. מדי יום ראשון מסר שיעור בתל אביב, ביום רביעי בבית הכנסת "דברי שיר" ובליל שבת בבית הכנסת "אהבת חסד". כמו כן היה נוסע פעם בחודש למסור שיעור ביסודות ובפתח תקווה.

הרב שך ייעדו להנהגה ציבורית, והוא מינהו לנהל את המאבק בפרשת היתר הממזרים. הוא מונה על ידו להיות נציג הישיבות באגודת ישראל, לצד רבי פנחס מנחם אלתר ורבי יוחנן סופר.

בסוף שנות ה-70 חלה במחלת פרקינסון. מצב בריאותו התדרדר עד שבשנת תשמ"ו (1986) הפסיק למסור שיעורים בישיבה.

מצבת הרב מרדכי שלמה ברמן

משפחתו

כאמור היה חתנו של רבי יעקב ישראל קניבסקי. שני גיסיו הם רבי חיים קניבסקי ורבי שאול ברזם.   אחיו הוא הרב חיים ברמן.

חלק מילדיו הם:

ספריו

  • סדרת אשר לשלמה - על מסכתות התלמוד
  • שיעורי אשר לשלמה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הספדו של רבי גרשון אדלשטיין עליו. כך גם רבי שמואל רוזובסקי אמר עליו שהוא עילוי כדוגמת העילויים של ישיבות אירופה. החזון איש התבטא עליו שקשה לומר על בחור בן 15 שהוא גאון, אבל בכל זאת הוא גאון. המבשר תורני 316.
  2. ^ ישורון קובץ יז עמוד רטו.
  3. ^ ישורון י"ז עמ' רמג
  4. ^ המינוי הוצע לו שנתיים קודם, אך החזון איש אמר לו שעדיין צריך ללמוד לעצמו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0