רבי אברהם די בוטון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם ברבי משה די בוטון
לידה 1545 או 1548
ה'ש"ה או ה'ש"ח
פטירה 1588
ה'שמ"ח
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
תחומי עיסוק ראש ישיבה, פוסק.
רבותיו רבי שמואל די מדינה (המהרשד"ם)
תלמידיו רבי שמואל חיון, רבי שבתי יונה
חיבוריו לחם משנה, "שו"ת לחם רב"

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה[1] או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה. מחכמי סלוניקי וממפרשי משנה תורה להרמב"ם.

חייו

רבי אברהם נולד למשה מצאצאי מגורשי ספרד. היה תלמידו של המהרשד"ם[2], ורבי אברהם סיקוואלו[3]

המפורסמים בתלמידיו הם רבי שמואל חיון ורבי שבתאי יונה.[4] מחכמי יוון במאה ה-16.

בשעת מחלתו נוסף לו השם חייא, ולפעמים היה חותם בשם זה.

נפטר בגיל 43 במגפה בשנת ה'שמ"ח (1588), ונקבר בסלוניקי. על פי האגדה, נפטר ביום שישי, ונקבר סמוך מאוד לשקיעת החמה, כאשר היה נראה כאילו כבר נכנסה השבת. כשהמלווים הצטערו על שנאלצו לחלל את השבת לצורך קבורתו, יצאה השמש והיה ברור לכולם כי השבת עדיין לא נכנסה.

צאצאיו המשיכו ברבנות בטורקיה ובארץ ישראל.[5] בנו היה רבי מאיר די בוטון.

ספריו

חיבורו המפורסם ביותר הוא פירוש על ספר משנה תורה של הרמב"ם בשם לחם משנה. בפירושו זה הוא מעמיק בדברי הרמב"ם, תוך השוואת דבריו לראשונים אחרים, ולמפרשי הרמב"ם שקדמו לו: רבי יום טוב וידאל די טולוזא מחבר ה'מגיד משנה' ורבי יוסף קארו מחבר הבית יוסף וכסף משנה.

רבי אברהם מציין שאת חיבורו החל לכתוב לפני שהתוודע לקיומו של פירוש כסף משנה על הרמב"ם. לאחר שהתוודע לפירוש ציין גם את פירוש זה בחיבורו.[6] הפירוש 'לחם משנה' זכה לתפוצה רחבה שכן הוא הודפס ומודפס במהדורה הסטנדרטית של ספר משנה תורה.

רבי דוד קונפורטי מספר שרבו, רבי מרדכי קלעי, ייחס לעצמו חלק מכתיבת הפירוש 'לחם משנה'; לדבריו רבי מרדכי קלעי טען שהוא ורבי אברהם די בוטון כתבו את הפירוש במשותף. לטענה זו אין ביסוס נוסף.

חיבורו השני של רבי אברהם הוא ספר שו"ת בשם לחם רב בו כונסו את התשובות לשאלות הלכתיות שנשאל לאורך השנים.[7] כמו כן, חידושיו על מסכת בבא קמא הודפסו ב"הררי נמרים" שחיבר רבי אברהם עקרא[8]

נחום סוקולוב החשיב את רבי אברהם די בוטון לבעל סגנון מדויק ועשיר. כך כתב: "משהגיתי ועיינתי הרבה בספרי השאלות והתשובות של רבי אברהם די בוטון – ראיתי יתרון לבעל הלשון הזה, בעושר ניב הרצאתו, בסדר הגיונו ובעושר מילונו". [9]

לקריאה נוספת

  • יעקב שמואל שפיגל, בעל הלחם משנה וחיבוריו, ישורון תשע"ח, חלק ל"ז, עמ' תתק-תתקנא.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט לחם משנה, באתר ויקיטקסט

    • הערות שוליים

    1. ^ מרגליות מרדכי, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
    2. ^ חכם שמואל די מדינה, באתר "החכם היומי"
    3. ^ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס
    4. ^ רבי שבתי יונה, באתר www.mytzadik.com
    5. ^ שם הגדולים/מערכת גדולים/א, אות כה. באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי.
    6. ^ שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ל, אות כט. באתר ויקיטקסט.
    7. ^ לחם רב, באתר היברבוקס
    8. ^ מרגליות, מרדכי, 1909-1968, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, ‏ירושלים תשו, באתר היברובוקס
    9. ^ נחום סוקולוב, אירוניה, מאזנים, חשון תרצ"ה, ע' 175


    תקופת חייו של רבי אברהם די בוטון על ציר הזמן
    ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
    ציר הזמן

    ‏

    אחרונים
    חכמי יהדות אשכנז
    ראשוני האחרונים הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) • מהר"ל מפראג (רבי יהודה ליווא) • רבי מרדכי יפה (לבוש) • רבי יהושע פלק כץ (סמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (מהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז)
    אחרונים רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (מגן אברהם) • רבי יעקב יהושע פלק (פני יהושע) • רבי אריה לייב גינצבורג (שאגת אריה) • רבי נתנאל וייל (קרבן נתנאל) • רבי יוסף תאומים (פרי מגדים) • רבי יחזקאל לנדא (נודע ביהודה) • הגאון מווילנה (הגר"א) • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (קצות החושן) • רבי אברהם דנציג (חיי אדם) • רבי יעקב לורברבוים (נתיבות המשפט) • רבי עקיבא איגר • החת"ם סופר • רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) • רבי שלמה קלוגר • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יצחק מאיר אלתר (חידושי הרי"ם) • רבי חיים הלברשטאם (דברי חיים) • רבי שלמה גאנצפריד (קיצור שלחן ערוך) • רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מהרי"ל דיסקין) • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן) • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (משנה ברורה) • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי מאיר שמחה הכהן (אור שמח) • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (חזון איש)
    חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי יוסף קורקוס • רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי רפאל יוסף חזן (חקרי לב) • רבי חיים פלאג'י • רבי חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד) • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
    חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח)


    ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים ובנושא האימפריה העות'מאנית. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    34235933אברהם די בוטון

    אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_אברהם_די_בוטון&oldid=2537483"