רבי יוסף שלום אלישיב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יוסף שלום אלישיב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף שלום אלישיב
RavElyashiv21.JPG
לידה 10 באפריל 1910
א' בניסן ה'תר"ע
פטירה 18 ביולי 2012 (בגיל 102)
כ"ח בתמוז ה'תשע"ב
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק הלכה ופסיקת הלכה, תלמוד בבלי
רבותיו רבי שלמה אלישיב, רבי שמשון אהרון פולנסקי, רבי זליג ראובן בנגיס
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו
הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של הרב בנימין פינקל בנו של רבי אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים רבי אריה פינקל ורבי שמואל אהרן יודלביץ
הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד
הרב בעת תפילת שחרית ב"קראוון". לימינו מקורבו: הרב יוסף אפרתי

הרב יוסף שלום אלישיב[1] (א' בניסן ה'תר"ע - כ"ח בתמוז ה'תשע"ב) היה מגדולי פוסקי ההלכה. שימש כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכיו"ר הוועדה הבוחנת של הרבנות הראשית לישראל לעניין מתן תעודות כושר לדיינות. לאחר פטירת הרב שך עמד בהנהגת הציבור הליטאי יחד עם הרב שטיינמן. התבלט בהתמדה מיוחדת וכונה "מרן" ו"פוסק הדור".

תולדות חייו

נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין[2]. סבו מצד אמו, חיה מושא, היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". אביו היה הרב אברהם לוינסון, הרב של הומל. בילדותו שימש כסופר של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו[3]. בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. לצורך העלייה שונה שם המשפחה, בעצת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ל"אלישיב", כשם נעוריה של אמו, על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחד, והרב קוק אף סייע למשפחה בהשגת הסרטיפיקט[4].

לאחר עלייתו לארץ ישראל למד תורה באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא בישיבה. בשנת תר"ץ, בגיל 20, נישא לרבנית שיינה חיה, בתו של רבי אריה לוין (נפטרה בי' בתמוז תשנ"ד). הרב אברהם יצחק הכהן קוק סייע בשידוכם וסידר את הקידושין[5]. בשנת תרצ"ח הוסמך לרבנות על ידי רבי זליג ראובן בנגיס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים[6].

משנת ת"ש נמנה עם רבני בית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור גמרא מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת דרשות שבת הגדול ושבת שובה, מכירת חמץ של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בשנות תש"ס, עקב חולשתו, עבר להתפלל בבית כנסת שהוקם בקראוון שהוצב בסמוך לביתו, ובו גם מסר את השיעור.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בח' בכסלו ה'תשי"א מונה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[7] לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים לאחר שהגיש לרב הרצוג תשובה בהלכות עגונות, שהרשימה את הרב הרצוג[8]. בהמשך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, תחילה במינוי זמני למשך חודש בשנת תשט"ו[9] ולאחר מכן החל במינוי קבוע בו' באייר תשט"ז[10]. הוא כיהן במשרה זו עד ז' בחשוון ה'תשל"ג[11]. הרב אלישיב כיהן גם כיו"ר הוועדה הבוחנת של הרבנות הראשית לישראל לעניין מתן תעודות כושר לדיינות[12].

בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לרב הראשי לישראל ולנשיא בית הדין הרבני הגדול, ובעקבות פולמוס פסק דין האח והאחות, פרש הרב אלישיב מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי בעיניו.

בשנות ה-80 וה-90 התבלט כפוסק הלכה, ולצד רבי שלמה זלמן אוירבך כונה "פוסק הדור".

לאחר פטירת הרב שך היה למנהיג הרוחני של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.

בשנת תשס"ג עבר ניתוח חירום לתיקון עורק ראשי לאחר שהיה נתון בסכנת חיים מיידית[13]. כדי להקל עליו נבנה עבורו בית מדרש בקראוון סמוך לביתו. משנת ה'תשס"ט נחלש ואושפז מספר פעמים[14]. בסיון תשע"א עבר ניתוח בעורק סמוך ללב[15]. בסמוך לכך נחלש והפסיק למסור את שיעורו היומי. בשבט תשע"ב הידרדר מצב בריאותו, והוא אושפז בבית החולים שערי צדק עד ליום כ"ח בתמוז תשע"ב, שבו נפטר בגיל 102.

על פי צוואתו, לא נישאו הספדים בלוויה שנערכה בלילה, מספר שעות לאחר פטירתו, מלבד דברי פרידה של חתנו הרב יצחק זילברשטיין. בלוויה, שיצאה מבית מדרשו במאה שערים למקום קבורתו בהר המנוחות, השתתפו מעל לרבע מיליון איש[16][17].

דרך לימודו

הרב אלישיב היה אוטודידקט שלא רכש את השכלתו בלימוד מסודר בישיבות, לא בחו"ל ולא בארץ ישראל, אלא בעיקר על ידי לימוד עצמי. את המסורת בפסיקת הלכה קיבל בעיקר אצל רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, אצל הרב זליג ראובן בנגיס ואצל הרב יצחק אייזיק הרצוג.

הוא התייחד בהתמדתו, ועד שנותיו האחרונות נהג לישון שלוש שעות ביממה, מ-11 ועד 2 בלילה. שאר שעות היממה (מלבד תפילות וארוחות) הוקדשו ללימוד. הוא התרחק מפעילות ציבורית ואף לביתו כמעט ולא הקדיש זמן[18].

קשה לקבל אינדיקציה ברורה לדרך לימודו, משום שמסר רק שיעור שמיועד לבעלי רקע תורני בסיסי, ורק בעקבות דרישה ציבורית העלה מעט את רמת השיעור. עם זאת ככל הנראה התמקד בפירוש הטקסט שלפניו ונמנע מניתוחים מופשטים.

הרב אלישיב לא עסק בפומבי בעניינים קבליים, אך מקובל בציבור הליטאי כי הבין בתחום זה[19]. עם זאת, כאשר נשאל הרב אלישיב האם הוא מבין את כתבי סבו בקבלה, השיב "כמו שהבנתי בגיל עשר"[20].

מנהיגותו

סגנון התנהלותו של הרב אלישיב היה מסוגר: הוא לא הרבה להופיע בציבור, לא נאם באירועים שבהם הופיע ולא כתב ספרים (למעט ספרים שהוציאו בשמו תלמידיו). בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה התבקש הרב אלישיב להצטרף כחבר מן המנין אולם לאחר סירובו הורה הרב שך לצרפו כ"חבר בעל דעה", דהיינו כמי שיש להתחשב בעמדתו גם אם לא השתתף בישיבות, לצד חתנו הרב קניבסקי[21], בפועל הוא עמד בראש אחת מישיבות המועצת בשנת תשס"ג, שנערכה בבית חתנו הרב עזריאל אויערבך בעת ששהה שם למנוחה[22].

הנהגתו הייתה שמרנית[23]. התנגד לשילוב לימודים אקדמיים בסמינרים לבנות ולהארכת שנות הלימודים בהם. התנגד להידברות בין חרדים לחילונים במסגרת אמנת כנרת.

בשנת תשנ"ט, קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מכתב תמיכה מקבוצת רבנים, לאחר שנועצו ברב אלישיב וברבנים נוספים, בו הם מגבים הפעלת לימודים לגברים לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות"[24]. אולם, בשנת תשע"ב פורסם ביתד נאמן מכתבו כנגד מוסדות להכשרה מקצועית ואקדמית, בנימוק שיש בכך החדרה של רוח ההשכלה לתוך הציבור החרדי:

על כן יש למחות ולהזהיר מפני כל מיני מגמות מבחוץ לשלוח יד בפך השמן הטהור, שמייסדים "מסגרות מיוחדות לחרדים" שיהיו תחת שליטתם המלאה ועל פי רוחם, ובכלל זה כל מיני מסגרות ומסלולים של שירות לאומי, אזרחי וצבאי... וכן מעודדים כל מיני מכונים ומכללות להכשרות ולימודים חיצוניים של תוארים ותעודות ושל לימודי אקדמיה וכדו', אשר יכניסו שאיפות זרות הקלוטות מבחוץ... שמטרתם בכל אלו לעשות שינוי הרוח והמהות של הציבור החרדי...

נאבק בשימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, תוך עימות חריף עם הרב הראשי אליהו בקשי דורון.

בפרשת הקברים בפסגת זאב בירושלים פסק על פי תשובתו של בעל "חוות יאיר"[דרוש מקור: באיזה סימן?] שבמקרים מסוימים ניתן לפנות קברים לצורך דרך הרבים. הפסיקה הובילה למתיחות בין תומכי הרב אלישיב הליטאים לבין חוגי העדה החרדית ואתרא קדישא.

בעניין בתי הדין לערעורים, סבר הרב אלישיב כי הם מותרים ואף נצרכים, כל עוד מדובר בבירור הסבירות שבפסיקה הערכאה הקודמת. לאור זאת שימש בעצמו כדיין בבית הדין הגדול[25].

בזכות מעמדו, להסכמתו הייתה חשיבות רבה. בין השאר, הסכמתו לש"ס שוטנשטיין, הועילה לקבלתו ותפוצתו של ש"ס מבואר זה בקרב המגזר החרדי (לעומת תלמוד שטיינזלץ, שלא התקבל בציבור החרדי). בשנותיו האחרונות מיעט במתן הסכמות לחיבורים תורניים.

בביקור של שרת החינוך לימור לבנת אצלו, אמר כי יש לעצור תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידות ספרדיות[26]. במכתב למנהלי הסמינרים כתב: "הנני שב להודיע דעת תורה כי מכיון שהסמינרים בית יעקב בעיה״ק הינם מוסדות שנתמכים על ידי הציבור, חייבים הם לשאת בעול הציבור בשיבוץ תלמידות המתאימות לסמינר מבחינה רוחנית ולמנוע דמעת העשוקים שאינן מתקבלות לסמינרים"[27].

בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' עמד לצדו של הרב שמואל מרקוביץ. בשנת תש"ע פרסם מכתב תמיכה בישיבת גרודנא שפונתה ממקומה בצו בית המשפט, ויצא נגד הליכתם לערכאות של התובעים.

השתתף במאבק בשבועונים החרדיים. בשנת תשע"א פרסם קול קורא נגד השבועון משפחה, "המסלף ומטשטש השקפת התורה".

בשנת תשע"א פרסם מכתב ובו כתב: "מכיון שהסמינרים הינם מוסדות שנתמכים על ידי הציבור, חייבים הם לשאת בעול הציבור בשיבוץ תלמידות המתאימות לסמינר מבחינה רוחנית ולמנוע דמעת העשוקים שאינן מתקבלות לסמינר". לשם כך הוא הקים ועדת רבנים והורה למנהלי הסמינרים להישמע להם[28].

עמדותיו הפוליטיות

בכנס הארצי הראשון של תנועת דגל התורה, בהיכל הספורט יד אליהו. מימין לשמאל: הרב שך, הרב אלישיב, הרב חיים קנייבסקי, הרב שלמה שמשון קרליץ

מעורבותו הראשונה בתחום הפוליטי הייתה ב-תשמ"ח, כאשר תמך ברב שך בהקמת מפלגת "דגל התורה". בשנים שבהן היה הרב שך מעורב בפוליטיקה, הייתה השפעתו של הרב אלישיב בפוליטיקה הארצית משנית. בפוליטיקה הירושלמית הייתה לו השפעה רבה, ובשנת תשנ"ג עמד מאחורי הברית שכרתו החרדים עם אהוד אולמרט, בהתמודדותו מול טדי קולק על ראשות העיר ירושלים.

בשנת תשנ"ב, לאחר כינונה של הממשלה בראשות יצחק רבין ומינויה של שולמית אלוני לשרת החינוך והתרבות, חתם על קול קורא יחד עם הרב שך והרב שלמה זלמן אוירבך האוסר על כניסה לממשלה.

מודעות אבל על פטירתו

בכמה מקרים נקט הרב אלישיב במדיניות של "שב ואל תעשה". כך למשל בעת שהוקם הנח"ל החרדי מחדש בסוף שנות ה-תש"ן התנגד לו הרב אלישיב אך לא יצא בפומבי נגדו[29], דברים ברוח זו פורסמו בתקופה זו בעיתון יתד נאמן[30], כל זאת בדומה לעמדת הרב שטינמן ובניגוד לעמדת רבנים אחרים בעיקר מחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא שסברו שיש להילחם בהקמת מסלול זה[31].

ב-תשנ"ט הסכים למהלך שהוביל הרב שטיינמן להצטרפות יהדות התורה לממשלת אהוד ברק, על אף שתיק החינוך הופקד בידי איש מרצ[דרוש מקור]. כחלק מההסכמות מהסכם קואליציוני זה הוקמה ועדת טל שדנה בהמשך מתן שחרור משירות צבאי לבני הישיבות, לאחר פסק בג"ץ שביטל את ההסדר שהיה קיים עד אז. הרב אלישיב שלח את הרב ברוך מרדכי אזרחי לדבר בפני הוועדה[32] והורה לחברי הכנסת של יהדות התורה להצביע בעד החוק, בניגוד לרבנים אחרים שסברו כי אין לשתף כלל פעולה עם הוועדה ועם החוק[33].

עם פטירתו של הרב שך, בשנת תשס"ב, ירש הרב אלישיב את מקומו כמנהיג הציבור הליטאי ומפלגתו "דגל התורה", ולצדו בלט הרב אהרן לייב שטיינמן. על אף שכוחה האלקטורלי של "דגל התורה" לא עלה עד לפטירתו מעל שני מנדטים, השפעתו של הרב אלישיב אפשרה לו להיות בעל המילה האחרונה בכל הקשור לפוליטיקה החרדית ולהתנהלות החרדים מול החילונים.

כשהצטרפה המפד"ל לממשלת שרון ב-תשס"ג, בה הייתה חברה גם מפלגת שינוי, הרב אלישיב הוציא הודעה חריפה ביותר כנגדה וכנגד מנהיגיה.

בחורף תשס"ה עמד במוקד תשומת הלב הציבורית, כאשר בידו היה להכריע האם דגל התורה תיכנס לממשלה המקדמת את תכנית ההתנתקות. לאחר שהובטח לו שתכנית הליבה לא תיושם בבתי ספר חרדיים, הוביל את ההסכמה לכניסה לממשלה בהתייעצות עם חברי מועצת גדולי התורה, על אף לחצים גדולים שהופעלו עליו מצד חוגי הימין[34].

הרב אלישיב הביע את התנגדותו לתכנית ההתנתקות והוא הורה לחברי הכנסת של "דגל התורה" להצביע נגד התכנית. בתקשורת פורסם כי נימק זאת ברצון להעביר מסר לציבור כי "אנחנו לא בעד גירוש יהודים, אנחנו אוהבים את ארץ ישראל"[35]. בהצבעה האחרונה בנושא בכנסת הוסיף גם כי "מדובר בפיקוח נפש"[36]. הוא הורה לח"כ אברהם רביץ, נציגו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, להצביע עם האופוזיציה בעד ההצעה למשאל עם על ההתנתקות[37], למרות איומים מספסלי השמאל בכנסת, כי ינצלו את החוק התקדימי כדי לערוך משאלי עם גם בענייני דת ומדינה. עם זאת, הורה שלא לעזוב את הקואליציה בשל ביצוע התכנית.

בשנת תשס"ג אישר לאורי לופוליאנסקי להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. החלטה זו נחשבת תקדימית, לאור המדיניות שהייתה מקובלת קודם לכן בקרב החרדים האשכנזים שלא ליטול תפקידים פוליטיים בכירים בערים שאינן חרדיות[38].

גם מינויו של הרב יונה מצגר כרב האשכנזי הראשי התאפשר בשל תמיכתו של הרב אלישיב. ההחלטה גררה ביקורת קשה מצד גורמים דתיים לאומיים. מנגד, נטען בשם מקורב לרב אלישיב, כי תמיכת הרב אלישיב במינוי נועדה למנוע נזקים וחידושים אפשריים שהיה עלול לגרום רב ציוני-דתי עם מעמד תורני רציני. מניחים שהמניע העיקרי לפעילותו בנושא היה הרצון לביטול השימוש בהיתר המכירה בשנת השמיטה[דרוש מקור].

בבחירות תשס"ג לראשות עיריית בני ברק, המחולקת ברוטציה, החליט הרב אלישיב כי יש לקיים את ההסכם ולהפקיד את המשרה בידי מועמד אגודת ישראל, ישכר פרנקנטהל.

בשנת תשס"ו הצטרף הרב אלישיב לעמדת הבד"ץ העדה החרדית שגרסה כי יש להפגין כנגד עריכת מצעד התועבה בירושלים[39]. לעומתם סברו האדמו"ר מגור, רבי יעקב אריה אלתר, ואדמורי"ם נוספים, שיש להימנע מכך, כדי לא למשוך תשומת לב למצעד ולא להציף מושגים אלו בקרב בני הנוער.

כאשר ועידת אנאפוליס יצאה לדרך, הביע את התנגדותו לאפשרות של חלוקת ירושלים, הצטרף לקריאה שכותרתה "על ירושלים ידו גורל" וקרא לציבור להצטרף לעצרת הפתיחה של המאבק נגד התכניות המדיניות של הממשלה שהתקיימה בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים.[דרוש מקור]

לקראת בחירות תשס"ט התגלעו חילוקי דעות בינו לבין הרב שטיינמן בשאלת זהות נציגה השלישי של דגל התורה ברשימת יהדות התורה לכנסת. הרב אלישיב תמך במנחם כרמל בעוד שהרב שטיינמן תמך ביעקב גוטרמן ראש עיריית מודיעין עילית. בסופו של דבר הרב שטיינמן קיבל את דעת הרב אלישיב, וכרמל שובץ במקום השביעי ואילו גוטרמן במקום השמיני ברשימה המשותפת[דרוש מקור].

משנתו ההלכתית

בזמן כהונתו בבית הדין הרבני הוא התייחד ביכולת פסיקתו בנושאים סבוכים כמו עגונות וממזרות. פסקיו מימים אלו נחשבים לאבני יסוד בסוגיות אלו[דרוש מקור].

הרב אלישיב השיב במהלך חייו אלפי תשובות בכתב ובעל פה. בשנותיו האחרונות לא השיב בכתב אלא לעיתים נדירות, כדוגמת פרשת הפיאות שמקור שערן בטקסי פולחן בהודו, שם השיב בעצמו תשובה הלכתית האוסרת על השימוש בהן.

בניגוד לדעת פוסקי הלכה אחרים, דעתו הייתה שייתכן ואין דינם של החילונים כיום כדין תינוק שנשבה, משום שהם יושבים בין יהודים ויודעים שיש מי ששומרים שבת[40]. הרב אלישיב סירב לראות ביהודים שאינם שומרי תורה ומצוות גויים לכל דבר, כי אם יהודים חוטאים, על כל המשתמע מכך. לפיכך, אמנם הם אולי אינם תינוקות שנשבו, אך גם לא "מומרים" או "משומדים"[41].

בעניין המצוות התלויות בארץ הרב אלישיב ראה את החזון איש כ"מרא דשמעתתא" ("בעל השמועה" בארמית, דהיינו - הבקי ביותר בהלכות אלו), ו"מרא דארעא דישראל" ("בעל ארץ ישראל" בארמית, דהיינו - רבה של ארץ ישראל). עם זאת, למרות הסתמכותו על החזון איש, הוא נטה להקל יותר ממנו במצוות התלויות בארץ[דרוש מקור].

בשנת תשמ"ו פרסם יחד עם הרב שך והרב שלמה זלמן אוירבך פסק הלכה לפיו הפלאשים הם ספק יהודים ועליהם לעבור גיור.

בשנת תשע"א יצא נגד פסקו של הרב עובדיה יוסף שקבע כי הגיורים הנערכים בצה"ל תקפים לפי ההלכה[42]. לאחר שפורסמו מודעות רחוב מטעמו ומטעם העדה החרדית לעצרת מחאה ומעמד קריעה על הפסיקה, חתם הרב יוסף על מכתב המבהיר כי התכוון להכשיר רק את מי שקיבלו על עצמם שמירת מצוות[43].

דיני נפשות

כפוסק החשוב ביותר בציבור הליטאי הגיעו לפתחו של הרב אלישיב שאלות רבות העוסקות בחיי אדם, וקיימות פסיקות רבות שלו בנושא. אחת מפסיקותיו הידועות היא איסור על ניתוק ממכשירי החייאה של חולה שמת מוות מוחי. הרב אלישיב הגדיר ניתוק כזה כרצח.

הרב אלישיב נשאל בעניין ילד חולה בהידרוצפלוס, שהוצע כי יעבור ניתוח קוסמטי כרוך בסיכון חיים. הוא פסק שמותר לנתח רק אם הרופא המנתח עלול לשלם מחיר אישי עבור טעות או רשלנות. במקרה זה ההורים לוקחים את הסיכון מראש מכיון שהילד מכביד עליהם והם לא יוכלו לתבוע את הרופא על רשלנות, ולכן אסור לנתח[44].

בתשובה שפורסמה בשנת תשס"ד קבע שהתרחקותם של יהודים מהדת היא הגורם לכך "שבזמן האחרון מתפשטת המחלה שאין לה תרופה, שהרי זו מידה כנגד מידה"[דרושה הבהרה][דרוש מקור]. עוד התפרסם בשמו שהסיבה לכך משום ריבוי ביזוי תלמידי חכמים שעל כך נאמר[45] 'אין רפואה למכתו'[46][47].

צאצאיו ותלמידיו

לרב יוסף שלום אלישיב היו 12 ילדים, 6 מהם נפטרו בחייו:

עם פטירתו הוערך מספר צאצאיו בכ-1,400[49] בהם שני נכדי נינים (דור שישי), מצאצאיה של בתו הרבנית בת שבע קנייבסקי[50]

לרב אלישיב היו תלמידים רבים, והמוכר שבהם הוא הרב יוסף אפרתי שגם שימש כנהגו ועוזרו האישי ("משמש", או "נאמן ביתו", בעגה החרדית). בין תלמידיו: הרב בן ציון קוק, שהוציא ספרים עם פסקי הלכה שלו; הרב צבי ובר - רב בנווה יעקב וחבר בד"ץ שארית ישראל; הרב משה מרדכי קרפ - רב במודיעין עילית; הרב צבי וייספיש - ראש ישיבת הר"ן; הרב דוד אריה מורגנשטרן - רב בשכונת רמת שלמה בירושלים; הרב יצחק דרזי, מחבר הספרים "שבות יצחק".

הנצחה

פרסומים עם דברי תורתו

כתביו של הרב אלישיב קובצו על ידי תלמידיו:

  • קובץ תשובות - שו"ת חמשה חלקים, ירושלים תש"ס-תשע"ו
  • הערות - סדרת ספרים המכילה סיכומים של שיעורים על כל מסכתות התלמוד הבבלי
  • שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב - ברכות, (הוצאה מחודשת של כרך אחד מתוך 'הערות'), שזורים בפסקי הלכה והנהגות ששמע הרב בן ציון הכהן קוק, הוצאת פלדהיים, תשע"א
  • הגדה של פסח מבית רבינו הגרי"ש אלישיב, תשס"ו
  • כתבוני לדורות - למעלה מ-460 מכתבים ואגרות בענייני השקפה. מכון הוצאה לאור במשנתם של רבותינו, ירושלים, ה'תשע"ג
  • דברי אגדה - על פרשיות התורה ומועדים, מתוך כתב ידו יצא לאור בחייו, תשס"ה, שיחות שנאמרו ב"תפארת בחורים".
  • קונטרס קנין תורה - ליקוט מכתביו ומאגרותיו על לימוד התורה. תשס"ז. מהדורה שנייה תש"ע.
  • ישא ברכה - הגדה של פסח. בעריכת הרב שלום מאיר ולך, הוצאת "תבונה".
  • יבקשו מפיהו - פסקי הלכות בנושאים שונים (ארבעה כרכים נכון ל-2016), הרב זליג קוסובסקי.

כמו כן, יצאו מספר ספרים שבהם מובאות תשובות שהשיב בעל פה:

  • ישא יוסף - שו"ת המכיל פסקי הלכות והוראות של הרב אלישיב בנושאים שונים, בעריכת הרב יוסף אפרתי, יצא בשנת תשע"א
  • ישיב משה - בעריכת הרב משה טורעצקי, ירושלים תשמ"ט
  • פניני תפילה, פניני שבע ברכות, פניני חנוכה וציוני הלכה - בעריכת הרב בן-ציון הכהן קוק
  • אשרי האיש - פסקי הלכה בנושאים של אורח חיים ויורה דעה, בעריכת הרב יחזקאל פיינהנדלר, חמישה כרכים, ירושלים תש"ע
  • וישמע משה - בעריכת הרב משה פריד, ירושלים, תשע"א
  • ידון משה - פסקי הלכה אקטואליים, על ידי השואל הרב יהודה משה קופילוביץ, ירושלים תשע"ב
  • קב ונקי - תשובות הלכתיות. יצא לאור על ידי חתנו הרב יצחק זילברשטיין.

על ידי "המכון להוצאת כתבי ופסקי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל":

  • כתבי הגרי"ש - על פרקי אבות (שני כרכים), תשע"ג-תשע"ד, מכתב ידו
  • כתבי הגרי"ש - על ימים נוראים וסוכות, תשע"ג, מכתב ידו
  • כתבי הגרי"ש - על הלכות שבת, תשע"ה.
  • משנת הגרי"ש - על הלכות שביעית, תשע"ד; על הלכות פסח וספירת העומר, תשע"ז; משנת הגרי"ש - על ענייני נישואין, תשע"ו
  • פסקי הגרי"ש - על או"ח, תשע"ד. על יו"ד, חו"מ ואה"ע, תשע"ו.

לקריאה נוספת

  • י' סג"ל[52], השקדן, פרקי מופת אודות יגיעה ופירות משקידתו בתורה של רבינו רשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. ירושלים: הוצאת Tuvia's‏ (מונסי), חלק א: תרפ"ב-תש"ן, תש"ע (פרק א' מהספר); חלק ב: תשל"ג-תשס"ו, תשע"א (פרק מהספר); חלק ג: תשמ"א-תשע"ב
  • נתן וייס, תורה מבית ומחוץ, משפחה, כ"ב באייר ה'תשס"ז
  • שלמה קוק, "מרן הגרי"ש אלישיב: 'יש עניין למסור את הנפש להחזקת תורה'", קו עיתונות דתית, ה' בסיון ה'תשס"ט
  • חיים א. לחובר, ריש"א דגלותא, דברי המספד שנישאו בשלושים של הרב אלישיב, בשילוב עם הנהגותיו, מכון הוצאה לאור במשנתם של רבותינו, ירושלים ה'תשע"ד, ארבעה כרכים
  • אפרים זייבלד, גדולה שמושה, מתוך רשימות תלמידו הרב צבי וייספיש, תשע"ג
  • משה ישראלזון (נינו), מפי האיש, אמרות ושמועות ששמע מהרב, מכון אהל בר"א שעל ידי כוללי תפארת בחורים, ירושלים, תשע"ד
  • י. הרשקוביץ', התעלות, הדרכות בנושאי חינוך במשנת הרב אלישיב, תשע"ג
  • תורתו אומנותו - פוסק הדור הרב יוסף שלום אלישיב, בן בר-שביט בעקבות עולמו של הרב, מפיק : ישראל גולדויכט, במאי ועורך : עמי דרוזד, צלם : יורם מילוא, תחקיר וכתיבה : יהושע (ג'וש) בקון, הרב אברהם רימר. הסרט הופק בתמיכת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, המועצה הישראלית לקולנוע, משרד התרבות והספורט, ובהשתתפותו של המיזם לקולנוע ולטלוויזיה של הרשות לפיתוח ירושלים, תשע"ו. הסרט הוקרן בערוץ 1 של רשות השידור, במסגרת קולנוע תיעודי, בתאריך ו' בתשרי תשע"ז (8 באוקטובר 2016), (93 דקות).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כונה גם: הגרי"ש אלישיב.
  2. לפי גרסה אחרת, אביו נישא בשנת תרנ"ט, ולפי זה הבן יוסף שלום נולד לאחר אחת עשרה שנות נישואין. - אתר "תולדות ושורשים".
  3. לשם שבו ואחלמה ספר הכללים, דף ו עמוד ב.
  4. 'אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב.
  5. הרב אליעזר מלמד בעיתון "בשבע" וכן בעלון "שבת הראי"ה" - פרשת פנחס (גיליון 31).
  6. השקדן, עמ' 58.
  7. באותה עת לא הייתה קיימת הוועדה למינוי דיינים שהוקמה רק בשנת תשי"א. מינויו של הרב אלישיב ומינויים של יתר הדיינים שכיהנו באותה עת, אושרו בחוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב..
  8. יהודה שלזינגר, ‏הרב אלישיב 1910 - 2012, באתר ישראל היום, כ"ט בתמוז תשע"ב (19 ביולי 2012).
  9. מינוי, ילקוט הפרסומים תשט"ו, עמ' 1055..
  10. הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849..
  11. הודעה על גמר כהונתו של דיין, ילקוט הפרסומים תשל"ג, עמ' 453..
  12. הודעה על מינוי ועדה בוחנת, ילקוט הפרסומים תשי"ז, עמ' 996..
  13. ישראל כהן, ‏כך מרן הרב שטיינמן הציל את חיי מרן הגרי"ש אלישיב, באתר כיכר השבת, כ"ב בתמוז תשע"ו (28 ביולי 2016)
  14. קובי נחשוני ורונן מדזיני, הרב אלישיב חש ברע ואושפז, באתר ynet, כ"ז בתשרי תש"ע (15 באוקטובר 2009)
  15. קובי נחשוני, חרדים לשלומו:הרב אלישיב ינותח בעורק מרכזי, באתר ynet, י"ז בסיון תשע"א (19 ביוני 2011)
  16. יאיר אלטמן‏, רבע מיליון ליוו את הרב אלישיב למנוחות בירושלים, באתר וואלה! NEWS‏, כ"ט בתמוז תשע"ב (19 ביולי 2012)
  17. קובי נחשוני, הלוויית הרב אלישיב: ההמונים צעקו "שמע ישראל", באתר ynet, כ"ח בתמוז תשע"ב (18 ביולי 2012)
  18. משה ויסברג, 20 שעות התמדה ביממה • סדר יומו של הגרי"ש אלישיב, באתר בחדרי חרדים
  19. נתן וייס, "בית האצולה, עניו משכנו: הרב אלישיב ושושלת התורה שלו", משפחה גיליון 159, ו' בסיון תשס"ז: הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן נשאל אם יש מישהו בדור שלנו שמבין קבלה. הרב שטיינמן חשב לרגע, ואז הנהן בראשו וענה בחיוב. הוא נשאל אז מי זה, ואחרי רגע של שתיקה השיב הרב שטיינמן: "הרב אלישיב"; ראו גם: משה ישראלזון, מפי האיש - הני מיני מלייתא שזכיתי לשמע מפי זקני... רבי יוסף שלום אלישיב, תשע"ד, עמודים כב-כו
  20. 'השקדן' (ירושלים תשע"א, חלק ב', עמ' 13 הערה 3.
  21. שמעון ברייטקופף וישראל גרובייס, פרוטוקול הקמת מועצת גדולי התורה, בתוך: "אדיר במלוכה", משפחה גיליון 1351 - חג הפסח תשע"ח
  22. אבישי בן חיים, רוטציה בדגל התורה, באתר ynet, ו' בטבת תשס"ג (11.12.2002).
  23. עד שנות ה-90 היה נחשב כפשרן לעומת מנהיגי הציבור הליטאי הקודמים כהרב שך והסטייפלר, בעיקר בשל כהונתו בבית הדין הרבני הגדול אליו התנגדו מנהיגי הציבור החרדי, בעיקר הרב מבריסק, ובשל חוסר מעורבותו בענייני דעות והשקפת עולם.
  24. יואל רביבו, בחזרה מן האוטופיה, תכלת
    תוכנתם אומנותם, אתר גלובס
    המכתב המלא בכבר היה לעולמים
  25. עדות הרב שרמן בשמו בריאיון ביתד נאמן, וראה גם השקדן, עמ' 121-120
  26. אבישי בן חיים, לבנת נלחמת באפליה העדתית במוסדות החרדיים, באתר nrg‏, כ"ט בתשרי תשס"ה (14 באוקטובר 2004).
  27. כתבוני לדורות עמוד קי"ט
  28. "כתבוני לדורות" (מכתבי הרב אלישיב), עמ' קיט
  29. אבישי בן חיים, מנהיגותו החדשה של פוסק הדור, באתר ynet, כ"א בטבת תשס"ב (5 בינואר 2002)
    אריה דיין, מה הוא פוסק?, באתר הארץ, ו' בשבט תשס"ה (16 בינואר 2005)
    אברהם בנימין, ‏צבא למהדרין - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7
    חיים כהן, ‏סילוף העובדות / חיים כהן, באתר כיכר השבת, י' בסיון תשע"ו (16 ביוני 2016)
  30. חלק ממכתב שפורסם ביתד נאמן בשמו ובשם הרב שטיינמן"לאחרונה פורסם ברבים בשם גדולי ישראל כאילו מותר לכוון צעירי הצאן לדרך שונה, ולערער את הדרך שהותוותה ע"י גדולי ישראל לכוונם לקבוע אומנותם בתורה, על מנת להעמיד האמת על תילה, אנו מפרסמים בזאת כי הדברים אינם נכונים, ואין לשנות כחוט השערה ממה שאנו מצווים ועומדים להמשיך בדרך של לימוד תורה בטהרתה".
  31. נרי הורביץ, יהודים העיירה בוערת עמוד 22, חשוון תשס"ג (אוקטובר 2002).
  32. יהודה הלוי, חשיפת מסמכי ועדת טל: המיגו של ר' ברוך מרדכי, באתר בחדרי חרדים
  33. אבישי בן חיים וסמדר שמואלי, חוק טל עבר בכנסת: הפטור מגיוס עוגן בחוק, באתר ynet, י"ד באב תשס"ב (23 ביולי 2002)
  34. אבישין בן חיים, ככה פסקו גדולי התורה על הפינוי, באתר nrg‏, כ"ה בטבת תשס"ה (6 בינואר 2005)
    צבי לביא, ‏15 רבנים, חברי מועצת גדולי תורה, יכריעו אם ממשלת האחדות תצא לדרך, באתר גלובס, כ"ב בטבת תשס"ה (3 בינואר 2005)
  35. אילן מרסיאנו, יהדות התורה תצביע נגד ההתנתקות, באתר ynet, י' בחשוון תשס"ה (25 באוקטובר 2004)
  36. הרב אלישיב הורה לסיעת דגל התורה להצביע בעד דחיית ההתנתקות, באתר ערוץ 7, י"ב בתמוז תשס"ה (19 ביולי 2005)
  37. ידיעה באתר "מחלקה ראשונה".
  38. שלום ירושלמי, הגאון מסמטת חנן, Nrg‏, 9 במאי 2003.
  39. נטע סלע, הרב אלישיב: להסיר את החרפה של המצעד, ynet, ז' בתמוז תשס"ו (3 ביולי 2006)
  40. כעדות חתנו הרב יצחק זילברשטיין (עלינו לשבח, במדבר, עמ' תעז): "כאשר ציינתי בפני מרן שליט"א את דברי החזו"א על 'תינוקות שנשבו', אמר מו"ח [= מורי חמי] שכיום קשה לומר זאת, משום שאדם המתגורר בארץ ישראל ורואה את שומרי השבת ואת המלחמות (=מאבקים כנגד חילול שבת), אולי אינו בגדר תינוק שנשבה". וראה אבישי בן חיים, קיץ. חם. אין מה לעשות, nrg. וע"ע עלינו לשבח (ויקרא, עמוד שח) שבמצבים מסוימים היה מכיר במעמד של 'תינוק שנשבה'. וע"ע תינוק שנשבה#היסטוריה של שימוש במונח, בהערה.
  41. אמיר משיח, הלעיטהו לרשע וימות - עמדתו של הרב יוסף שלום אלישיב כלפי היהודי המומר, מורשת ישראל 9 (תשע"ב), עמ' 148-131.
  42. קובי נחשוני, הרב עובדיה יוסף אישר את גיורי צה"ל, באתר ynet, 14.01.11
  43. באתר לדעת (הקישור אינו פעיל, 10 באוגוסט 2016)
  44. הרב יצחק זילברשטיין, איזו רמת סיכון מתירה ההלכה לקחת בטיפולים בעלי סיכון גבוה?, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.
  45. מסכת שבת (קיט:).
  46. קונטרס 'כבוד חכמים', הרב מ.י. שניידר, וספר כאיל תערוג - עובדות על גדולי הדורות.
  47. אבישי בן חיים, הרב אלישיב: הסיבה לסרטן - התרחקות מהדת, באתר nrg‏, י"ח באב תשס"ד (5 באוגוסט 2004)
  48. דוד קורן, "אבא למה טרחת?" • "לאה, את שווה את זה", אמר הגרי"ש, ח' בסיוון תש"ע, באתר בחדרי חרדים
  49. ‏קובי נחשוני, כל יומיים: צאצא נוסף לרב אלישיב, באתר ynet, ה' באב תשע"ב (24 ביולי 2012)
  50. דור שישי לרב אלישיב - בחייו - חדשות mako
  51. יעקב בנדה, ‏שש שנים לפטירת מרן ה'יביע אומר': שמה של הר נוף ישתנה ל'נאות יוסף', באתר JDN
  52. שם עט של יהושע לוין


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0