קהילה

קהילה יכולה להיות מוגדרת במספר אופנים:

• קבוצת אנשים הגרים באזור גאוגרפי מסוים, תחת אותו שלטון.
• קבוצה חברתית בכל גודל, שחבריה חיים במקום מוגדר, חולקים ממשל משותף, והם בעלי מורשת תרבותית והיסטורית משותפת.
• קבוצה של בני אדם בעלי עניינים משותפים (אינטרסים או דעות), הפריה הדדית והרגשת שותפות.
• קבוצה חברתית, דתית, מקצועית או אחרת, שחבריה הם בעלי עניין משותף (כמו קהילת העסקים, או הקהילה היהודית, שעקב רדיפות נדדה ממקום למקום ושמרה על זהותה כקהילה).
• קבוצת פרטים שיצרו קשרים חברתיים הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום, ויש להם מאפיין רצון או עניין משותפים.

הסוציולוגיה רואה באדם יצור חברתי, שיש בו צורך להשתייך לקהילה. גם מבחינה אטימולוגית, המילה קהילה באה מלשון "קהל", משמע, קבוצת אנשים.

האדם הוא יצור חברתי, השתייכות לקהילה היא צורך בסיסי של בני-האדם, אפילו דמות ספרותית של גיבור בודד כמו רובינזון קרוזו הייתה זקוקה לחברת בני אדם להפגת הבדידות. אותה מצא קרוזו אצל ששת, גם לדמויות אחרות היו בני שיח (דון קישוט וסנצ'ו פנשו, שרלוק הולמס וד"ר ווטסון).

למרות השוני בהגדרות הקהילה, המשותף לסוגי הקהילות הוא הרגשת הזהות של חברי הקהילה, היוצרת תחושה שהאדם אינו לבד, ומכאן ניסיון ליצור סמלי זהות ייחודיים (סלנג או שפה מקצועית, לבוש, סמלים, ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות)

קהילות מורכבות מקבוצות שונות.
קבוצה: התארגנות חברתית של שני בני אדם או יותר, שקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים, התלויים במידה שיש להם אינטרסים או מטרות משותפים ובמידה שהם תופסים את עצמם כחברים בקבוצה.
קבוצה מוגדרת במילון "רב מילים" כ"מספר בני אדם שיש להם מכנה משותף ההופך אותם ליחידה אחת, כגון הימצאותם במקום אחד באותו זמן, מטרה משותפת, פעילות משותפת ועוד".

מקום הקהילה בחיי האדם: חייהם של בני האדם סובבים לרוב סביב שלושה מישורים:

• עבודה
• בית/משפחה
• מקום בילוי - מקום ללא מחויבויות, בארצות האנגלוסקסיות זה יהיה הפאב בו מבלים בדרך בין העבודה לבית, יכול להיות גם מועדון ספורט או כל מקום אחר, התכונה המאפיינת מקום כזה היא העדר התכליתיות שבו, העדר המחויבות, האדם נמצא במקום כזה כי נעים לו, ולא כי הוא צריך להיות בו.

הקהילה יכולה למלא את מקומם של כל אחד מהמישורים האלו - אם כי לרוב היא באה למלא את הצורך בבילוי ומילוי שעות הפנאי.

סוגי קהילות

• קהילה גאוגרפית (אנשים שחיים באותו מקום, תחושת הקהילתיות גדולה במיוחד במקומות קטנים)
• קהילה מקצועית
• קהילה חברתית (לדוגמה: אורוויל בהודו, דמנהור באיטליה, תמרה בפורטוגל)
• קהילה לומדת או קהילה לומדת וירטואלית
• קהילה עירונית (קבוצת אנשים המתאגדת ורוכשת יחדיו דירות שמטרתה התיישבות חדשה בסגנון קיבוץ בסביבה אורבנית)

הקהילה יכולה להיות קהילה ממשית, כלומר כזו שחבריה נפגשים פנים אל פנים, או קהילה וירטואלית, כלומר כזו שחבריה נפגשים במקום ברשת האינטרנט, או קהילה משולבת.

• קהילות וירטואלית (קבוצת אנשים המתאגדת תחום עניין מסוים באמצעות ערוץ דיגיטלי, כגון קבוצת פייסבוק, וואטסאפ או גיימינג <משחקי רשת>).
• קהילת ייעוד (שמקיימת אורח חיים משותף סביב למטרה מסוימת, דוגמת הקיבוץ)
• קהילה אמונתית-רוחנית, דוגמת הרדוף, נאות סמדר, מעלה צביה, יודפת בישראל, בונפן Bonfin (של אומרם מיכאל איבנהוב) בצרפת, פוקולרי באיטליה ועוד.

פרופסור משה קופל פרסם מספר מאמרים שבהם ניתח את תפיסות המוסר והקהילתיות של שמרן (המיוצג במאמרים בשם "שימען") לעומת תפיסת המוסר והקהילתיות השמאלנית-קוסמופוליטית (המיוצג במאמרים כאישה בשם "היידי"). לדבריו, בעיני היידי המוסר מצטמצם להוגנות בלבד, ואילו בעיניו של שימען גם נאמנות למשפחה, לקהילה, לשבט ולאומה, וכן ריסון תאוות, הם סוגים של מוסר. הוא סבור כי הגישה של שימען תחזיק מעמד הרבה אחרי שהגישה של היידי תגווע.

ראו גם

• מונחים בסוציולוגיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קהילה בוויקישיתוף

• על המילים 'קהילה' ו-'קהילייה', באתר האקדמיה ללשון העברית
• גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג ורפאלה גויכמן, "צחקו עלי ואמרו לי שזו עוד דרך לבזבוזים ולא להרוויח כסף", באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2019

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30146679קהילה