חסידות זווהיל
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| האדמו"ר רבי גדליה משה (הראשון) מזווהיל |
חסידות זווהיל (נכתב ביידיש: זוועהיל, נהגה: זְוִויל) היא חצר חסידית שתחילתה בעיר זוויאהל בשלהי המאה ה-18.
תולדות החסידות
- מייסד החסידות היה רבי משה גולדמן מזווהיל, בנו השלישי של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש. בהתחלה סירב לשמש כאדמו"ר אך נעתר להפצרות רבותיו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי מרדכי מנישכיז והחוזה מלובלין. היה חתנו של הרב דוד זק אב"ד גראבוביץ. נפטר בי' באייר תקצ"א (1831).
- בדור השני, מילא את מקומו, בנו, רבי יחיאל מיכל גולדמן (הראשון) מזווהיל. נולד בשנת תקמ"ח (1788). היה חתנו של רבי ישראל חיים מלודמיר, בנו של רבי אברהם המלאך וחתנו של רבי שלמה מקרלין. היה מקרב את פשוטי העם. נפטר בי"ב בתשרי תרי"ז (1857).
- האדמו"ר השלישי היה בנו רבי מרדכי גולדמן מזווהיל. נולד בשנת תקפ"ה (1825). היה חתנו של רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה שקוע בדבקות ובמחשבות במשך שעות. את כספי הפדיונות שקיבל מחסידיו חילק לצדקה. חתנו היה רבי אברהם שמואל פצ'ניק מברזנה. בנים נוספים של רבי יחיאל מיכל היו רבי יצחק שלמה מזליחוב גם שימש באדמו"רות ונמשכה ממנו שושלת עד לשואה ראו להלן ורבי משה (חותנו של רבי מרדכי אריה בן רבי מאיר מפרמישלאן)[1].
בדור הרביעי כיהנו שני בניו של רבי מרדכי כאדמו"רים וכרבני העיר:
- רבי יחיאל מיכל (השני) מזווהיל, נקרא על שם סב סבו. לאחר הכיבוש הסובייטי עבר לקוריץ ובה נפטר לאחר תקופה קצרה, בשנת תרפ"ב.
- את מקומו ירש חתנו רבי יעקב ישראל קארף (תרמ"ג, 1883 - תש"ז). בנו של רבי מרדכי, בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש, בנו של רבי יצחק מיאמפולה. בשנת תרפ"ד (1924) עבר לבוסטון בארצות הברית. חיבר מספר ספרים.
- בנו רבי שמואל יצחק, מילא את מקומו. היה חתנו של רבי מנחם נחום טברסקי מסקווירא-מחנובקה. נפטר ד' בטבת תשל"ה בבוסטון.
- את מקומו ממלא אחיינו (בן אחיו נתן נחום) הרב יצחק אהרן קארף (חתנו של רבי אברהם חיים ראטה, אדמו"ר משומרי אמונים), המכהן כאדמו"ר מזוויהל-מעז'יבוז' בבוסטון.
- בנו רבי שמואל יצחק, מילא את מקומו. היה חתנו של רבי מנחם נחום טברסקי מסקווירא-מחנובקה. נפטר ד' בטבת תשל"ה בבוסטון.
- חתן אחר של רבי יחיאל מיכל היה רבי פנחס רוקח מנאוואריה.
- את מקומו ירש חתנו רבי יעקב ישראל קארף (תרמ"ג, 1883 - תש"ז). בנו של רבי מרדכי, בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש, בנו של רבי יצחק מיאמפולה. בשנת תרפ"ד (1924) עבר לבוסטון בארצות הברית. חיבר מספר ספרים.
- רבי שלמה גולדמן ("ר' שלומקה") כיהן כרב העיר וכאדמו"ר יחד עם אחיו שנים רבות. נולד בשנת תרכ"ט (1869). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. בשנת תרפ"ו 1926, עלה לארץ ישראל עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים"[2]. הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי בה בצניעות. נהג לנסוע באוטובוס. נודע כבעל מופתים. בירושלים הקים את ישיבת "בית מרדכי" על שם אביו רבי מרדכי מזוועהיל (הראשון). נפטר בכ"ו באייר תש"ה (1945) ונטמן בהר הזיתים.
רבי שלמה הותיר את הרבנות בעיר זוועהיל לאחר עלייתו לבנו רבי גדליה משה, ששימש שם כרב במשך כמה שנים. היה חתנו של רבי דוד שלמה מקוברין. נאסר על ידי הקומוניסטים. לאחר ששוחרר כיהן כרב בעיירה על יד מוסקבה. בשנת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאדמו"ר. נפטר כעבור כחמש שנים, בשנת ה'תש"י (1949). הוא נטמן בבית העלמין בשייח' באדר.
החסידות בישראל
בנו של רבי גדליה משה, רבי מרדכי (תרס"ו-כ"ח בשבט תשל"ט, 1979-1905), כיהן שנים רבות בראש החסידות וביסס את מוסדות החסידות בישראל.
- רבי אברהם (ה'תרצ"ד-ה'תש"ע, 2009), בנו בכורו של רבי מרדכי (השני), מילא את מקומו לאחר פטירתו.
- הרב גדליה משה, בנו בכורו של רבי אברהם, מכהן כאדמו"ר בירושלים וחצרו מכונה "קהילת זוועהיל". מוסדותיו כוללים ישיבה לצעירים, ישיבה גבוהה, כוללים, ובתי כנסת בירושלים ובביתר עילית[3].
- רבי שלמה (ה'תשט"ז-ה'תשפ"ב), בנו השני של רבי אברהם, מונה בהלוויית אביו למלא את מקומו. כיהן באדמו"רות במשך כ-12 שנים עד לפטירתו הפתאומית.
- הרב משה נתן נטע, הוכתר לאחר פטירת אביו למלא את מקומו. מוסדותיו כוללים בית המדרש הגדול שבירושלים, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כוללים ואולמי שמחות, וכן שלשה בתי כנסת בביתר עילית.
- הרב יעקב לייב, משמש כרב בית המדרש של חסידות זוועהיל בשכונת רמת אהרון בבני ברק.
- הרב שמואל דוד ראש הישיבה קטנה של החסידות, ולאחר פטירת אחיו רבי שלמה מונה לרב הקהילה, לצד אחיינו שמונה לאדמו"ר.
- רבי יעקב לייב (נפטר כ"ד באלול ה'תשמ"ד), בנו של רבי מרדכי (השני), פתח בית כנסת זוועהיל בבני ברק ושימש בו כרב. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי משה ברגמן ובזיווג שני חתנו של רבי נתן אייכנשטיין האדמו"ר מזידיטשוב בתל אביב.
- רבי יוסף, (נפטר ט"ו באלול ה'תשמ"ג) ממקימי מוסדות זוועהיל.
- רבי דוד, ממלא את מקום אחיו רבי יעקב לייב לאחר פטירתו, כרב חסידי זוועהיל בבני ברק.
- רבי שלמה, חתנו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג, החל לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תשנ"ד לכהן כאדמו"ר מצאנז-זווהיל בבית מדרשו של חותנו ביוניון סיטי שבארצות הברית.
החסידות בארצות הברית
נכדי רבי מרדכי השני מזוועהיל
- הרב אליעזר, בנו של רבי יעקב לייב וחתנו של האדמו"ר רבי דוד טברסקי מסקווירה, הוכתר לאדמו"ר מזוועהיל ארצות-הברית בשנת ה'תשע"ז, לאחר פטירת דודו רבי שלמה ללא צאצאים[4].
- רבי שאול יהודה פריזנט לאחר פטירת גיסו רבי שלמה גולדמן ללא צאצאים, מונה לאדמו"ר בבית מדרשו ביוניון סיטי ומכהן בתור האדמו"ר מצאנז זוועהיל.
- הרב יחיאל מיכל, בנו של הרב שמואל (חתנו של רבי משה ניישלאס), מכהן כאב"ד זוועהיל במונסי.
אדמו"רים נוספים בשושלת
- רבי אלעזר אדלר חתן בתו של רבי שלמה גולדמן, כיהן כאדמו"ר מזוועהיל בלוס אנג'לס.
ישיבת זוועהיל בירושלים
רבי שלמה מזוועהיל הקים את "ישיבת בית מרדכי" בשכונת בית ישראל בירושלים, בישיבה למדו כשישים תלמידים, ביניהם רבי מרדכי אהרן שיינברגר, רבי שלמה מימן את ההוצאות מרכושו הפרטי, רבי שלמה היה משלם לתלמידים מדי שבוע, לקראת שבת את הוצאות התלמוד תורה, הישיבה פעלה מדי ערב ולא במשך היום כמקובל בישיבות הרגילות. לאחר פטירתו עמדה בנשיאות בנו רבי גדליה משה, והמשיכה לפעול במשך שנות הנהגת אדמו"רי בית זוועהיל, כשבמשך השנים גדלה תלמידיה וכהיום קיימת ישיבה קטנה וישיבה גדולה של חסידות זוועהיל בנשיאות האדמו"ר הנוכחי הרב משה נתן נטע גודלמן, ראשי הישיבה הם הרב מיכל זילבר והרב שמואל דוד גולדמן. בעבר כיהן בישיבה הרב חיים ורנר, ובהשפעתו הפכו כמה מחסידי זוויהל לחסידי סלונים, ביניהם גם האדמו"ר רבי שלמה (השני) שהתקרב בצעירותו לחסידות סלונים[דרוש מקור].
לחסידות זוועהיל שבראשות הרב גדליה משה ישנה גם ישיבה קטנה וגדולה בשם "חכמת שלמה", על שם רבי שלמה מזוועהיל בירושלים.
גזע זליחוב
בנו השני של רבי יחיאל מיכל האדמו"ר השני מזוויהל, רבי יצחק שלמה מזליחוב, כיהן אף הוא כאדמו"ר. נולד בשנת תקע"ג. היה חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. עסק במסחר ואחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בזוויהל, במגנישוב ובזליחוב. נפטר בכ"ט בחשוון תרל"ב (1872).
בנו של רבי יצחק שלמה, רבי משה אליקים גולדברג מילא את מקומו. היה חתנו של רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב. כסבו רבי יחיאל מיכל היה גם הוא מקרב את פשוטי העם. נפטר בכ"ב בחשוון ה'תרס"ב.
בנו של רבי משה אליקים, רבי יהושע דוד אשר מילא את מקום אביו. המשיך במסורת אבותיו בקירוב אנשים פשוטים. נפטר בכ"ב בתשרי[7] ה'תר"פ[8]. אחיו רבי ישראל חיים מסטוצק שימש כמו"צ בזליחוב ולאחר מכן כרב במודז'יץ ובסטוצק (אנ'). היה תלמידם של רבי יצחק מנשכיז ושל רבי אברהם מטריסק. נפטר בד' באלול תרפ"ד (1924)[9].
בנו של רבי יהושע אשר, רבי אברהם שלום מילא את מקומו בזליחוב. אחיו של רבי אברהם שלמה שימשו אף הם כאדמו"רים בעיירות סמוכות: רבי אלימלך בריקי ורבי יעקב בלסקז'ב. שלשתם נרצחו בשואה. רבי אליעזר חיים, בן דודם רבי ישראל חיים, מילא את מקום אביו בסטוצק.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 57
- יעקב שלמה לוי. יסודי עולם, תולדות חיי האדמו"ר רבי שלמה זי"ע וכל שושלת האדמורי"ם מזוועהיל, ירושלים תשע"ה, שני חלקים
- מכון "אל ההרים", צדיק יסוד עולם, תולדות האדמו"ר רבי שלמה.
- מכון "אל ההרים", אורו של אברהם, תולדות האדמו"ר רבי אברהם.
קישורים חיצוניים
| עץ שושלת זוויהל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ^ חתנו של רבי יחיאל מיכל היה רבי יעקב מרדכי בן הרב משה יוסף אב"ד הלקוביסק מגזע הבעל שם טוב. בנו של רבי יעקב מרדכי היה רבי יוסף חתן רבי אורי מרוהטין האדמו"ר השלישי מסטרטין
- ^ י. הלר, צדיק יסוד עולם, המבשר תורני 72, ראיון עם רבי נטע פריינד, באתר אוצר החכמה
- ^ משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018
- ^ משה ויסברג, הכירו את הממשיך: הרבי החדש מזוועהיל ארה"ב • פרופיל, באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2017
- ^ Cong Zvhill Monsey, Cong Zvhill (באנגלית)
- ^ Leadership Lessons: The Zvhiller Rebbe of Monsey, blogs.timesofisrael.com (באנגלית)
- ^ לפי יצחק אלפסי בכ"ג תשרי. (אנציקלופדיה לחסידות, עמ' עא, באתר אוצר החכמה)
- ^ הערשל שניידר, לאסקאזשעוו אין אנהייב פון אונדזער יארהונדערט, לאסקאזשעוו און סאבאלעוו, עמ' 93, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (ביידיש)
- ^ בנו היה רבי יצחק שלמה מקיעלץ, חתנו של רבי חיים שמואל מחנטשין.
32415637חסידות זווהיל