רבי אברהם גולדמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם גולדמן
לידה י"א בתשרי ה'תרצ"ד
העיר העתיקה, ירושלים
פטירה י"ב בטבת ה'תש"ע (בגיל 76)
אב רבי מרדכי גולדמן
אדמו"ר חסידות זווהיל ה־שביעי
19792009
(כ־30 שנה)

הרב אברהם גולדמן (י"א בתשרי ה'תרצ"ד, 1 באוקטובר 1933 - י"ב בטבת ה'תש"ע, 29 בדצמבר 2009) היה האדמו"ר השביעי של חסידות זווהיל.

ביוגרפיה

נולד בעיר העתיקה בירושלים לרבי מרדכי גולדמן, האדמו"ר השישי של חסידות זוויהל, ולאסתר שיינא רחל בת רבי שמואל מרדכי מנשכיז. בצעירותו גדל בצילם של אבי סבו האדמו"ר רבי שלמה גולדמן וסבו האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן.

עוד בילדותו למד בישיבתו של רבי אהרן ראטה משומרי אמונים[1], שאף הניח לו תפילין בפעם הראשונה ביום הבר מצווה. כן היה משתתף בילדותו באופן קבוע בטישים של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא בסעודה שלישית.

בשנת ה'תש"ח נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון, שם למד מפי רבי מיכל יהודה ליפקוביץ. באותה תקופה היה עולה רבות לביתו של החזון איש לשוחח עמו בדברי תורה. לאחר מכן למד בישיבת סלונים בירושלים, ישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ובישיבת תורת אמת בירושלים, שם היה מקורב לרבי שלמה חיים קסלמן.

נישא לאיטה מרים סימא בת רבי מרדכי שטרנברג מחסידי בויאן, חתנו של רבי זוסיא פרידמן רבה של אודסה. לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבת תורת אמת. לפרנסתו שימש כמזכיר במערכת המודיע[2].

אדמורו"ת

לאחר פטירת אביו, בכ"ח בשבט ה'תשל"ט, הוכתר ע"י זקן החסידים רבי אליהו רוט לממלא מקום אביו כהאדמו"ר מזווהיל. בתקופת נשיאותו התפתחה החסידות ונבנה הבנין הגדול למוסדות ברח' שמואל הנביא, שם פעל התלמוד תורה במשך שנים עד לסגירתו. בימיו נפתחו קהילות זוועיל בביתר עילית.

נפטר בי"ב בטבת ה'תש"ע, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. בהלוויתו הוכתר בנו השני רבי שלמה גולדמן (השני) לממלא מקומו. במקביל הוכתר כאדמו"ר גם בנו הבכור הרב גדליה משה גולדמן (השני), ופתח קהילה נפרדת בשם 'קהילת זווהיל'.

משפחתו

מילדיו:

  • בנו הרב גדליה משה - האדמו"ר מקהילת זוועהיל.
  • בנו רבי שלמה - האדמו"ר מזוועהיל.
  • בנו הרב שמואל דוד - רב חסידי זוועהיל וראש הישיבה קטנה של החסידות.
  • בנו הרב יוסף, חתן רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב-ירושלים.
  • בנו הרב זאב, רב קהילת זוועהיל בביתר עילית. חתן רבי מנחם מנדל פקשר, רב קהילת ויזניץ באלעד.
  • בנו הרב יעקב לייב, חתן רבי מרדכי ברים בן רבי חיים.
  • בתו אלטע בת-ציון, נישה לרבי שלמה הופשטיין, בנו חורגו של האדמו"ר רבי יוסף לייפר מווערדן-נדבורנה.
  • בתו בתיה חיה, נישאה לרב פנחס ירמיה נפתלי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בית-שמש.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • אורו של אברהם - פרקי חיים
  • יסודי עולם - הרב יעקב שלמה לוי - פרק ע"א

הערות שוליים

  1. ^ על פי בקשתו של רבי אהרן.
  2. ^ בטאון 'קול השבת' (מס' 216 עמ' 15)
ערך זה הוא קצרמר בנושא אדמו"רים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24033146אברהם גולדמן