רבי אברהם שלום גולדברג
 | |||||||
| חתימה (להגדלה לחצו על התמונה) | |||||||
| מקום קבורה |
 זליחוב | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
ספטמבר 1942 זליחוב | ||||||
| מקום פעילות |
 לסקז'ב, זליחוב | ||||||
| אב | רבי יהושע דוד אשר גולדברג | ||||||
| |||||||
רבי אברהם שלום גולדברג (נרצח בשואה - ספטמבר 1942) היה האדמו"ר הרביעי והאחרון בשושלת אדמו"רי זליחוב.
ביוגרפיה
רבי אברהם שלום היה בנו של רבי יהושע דוד אשר - האדמו"ר מזליחוב. בחיי אביו התגורר בלסקז'ב, שם נהג כאדמו"ר והחזיק בשטיבל משלו[1], ויהודי העיירה נהגו לבוא לפניו בעתות צרה.
לאחר פטירת אביו (כ"ב בתשרי[2] ה'תר"פ[3]) עבר לזליחוב בכדי למלא את מקומו ואחיו רבי יצחק שלמה החל לכהן במקומו בלסקז'ב, ובמקביל כיהן אחיהם השלישי - רבי אלימלך, כאדמו"ר בריקי. בחול המועד סוכות ה'תרפ"ג נפטר רבי יצחק שלמה ואת מקומו מילא אח נוסף - רבי יעקב[3]. על אף שנכחו בלסקז'ב חצרות נוספות (גור, אלכסנדר ופוריסוב), המון העם היו חסידיו של רבי אברהם שלום. רבי אברהם שלום נהג לבקר בלסקז'ב אחת לשנה ובביקוריו היו יהודי העיירה נוהרים אליו[4].
אחד מבניו היו נשוי לבתו של רבי יצחק שלמה רוטפלד - אדמו"ר בקולו[5].
בשואה
הנאצים נכנסו לזליחוב בספטמבר 1939. באחת משבתות חורף 1940 פשטו הנאצים על בית מדרשו של רבי אברהם שלום אך הוא הצליח להימלט. במקומו הם לקחו את אחיו רבי אלימלך למרכז השוק, שם שרפו ספרי תורה, עינו והשפילו אותו[6].
בית המדרש המרכזי של זליחוב הועלה באש כבר בתחילת הפשיטה הנאצית, ועם הזמן פסקו לפעול כלל בתי המדרש והנאצים נהגו בברוטליות כלפי כל יהודי שנתפס נושא טלית או מתפלל, אך למרות הסכנה רבי אברהם שלום יחד עם ששה יהודים נוספים מתושבי העיר הקדישו את ביתם לתפילה. התפילות היו מתארגנות בחשאיות תוך הכנת מקום מסתור מראש ועמידת נשות הבית על המשמר[7].
ביוני 1942 התקרב הצבא האדום לזליחוב והנאצים החלו לעזוב את העיר. בעקבות כך התעוררה ביהודי העיר תקווה, אך דעתו של רבי אברהם שלום הייתה כי הנאצים לא יעזבו את העיירה לפני שירצחו את כל יהודיה (יודנריין), והתבטא כי יצעקו להם לתוך הקבר על בוא הרוסים.
בהמשך הקיץ קיבל הרב מכתב מקוסוב לאצקי בו נכתבו ברמזים תיאורי זוועה על סבלם של יהודי וורשה שפונו לטרבלינקה. באותה תקופה הסתתר רבי אברהם שלום כמו יהודים אחרים בגטו ולא יצא לרחובות העיר, ודיווח זה גרם לפקפוק בתועלת המשך ההסתתרות מהנאצים. רבי אברהם שלום ואחיו רבי אלימלך נחלקו בעניין. רבי אברהם שלום סבר כי יש לקוות לרחמי שמיים ואין להתייאש, ולמרות הסבל חובה למצות את כל האפשרויות להישרדות אפילו אם הן מועילות רק לפי שעה. לעומתו טען רבי אלימלך שהואיל וגם האזרחים הפולנים עסקו בהשמדת היהודים, אין היתכנות להישאר בחיים, ולכן עליהם להשתתף עם צרת שאר היהודים ולהסתלק מהעולם יחד, ואין לטרוח בניסיונות הצלה.
רבי אברהם שלום נשאר עם בני משפחתו בזליחוב, אך את שני בניו הבחורים, שלמה ויהושע, שהיו כשירים לעבודה, שלח כניסיון להצלתם למחנה עבודה קרוב בכפר וילגה (אנ') הסמוך לאשעצק בו הועסקו האסירים בבניית סכר בנהר וילגה (חלק מנהר הויסלה), וזאת בהתאם לשיטתו שחובה להשתדל בהצלת החיים. הרב סמך על כך שיהודי העיר יסייעו להם להינצל ובפרט על אחד מחברי היודנראט (שהיה הגוף הממונה על שליחת העובדים למחנה העבודה) בזליחוב - איצ'ה גאדל, שהיה חסיד שלו ותמך בו כלכלית[8].
בספטמבר פשטו הנאצים על גטו זליחוב והורו ליהודים להתרכז בחצר בית הכנסת, אך הרב נשאר במחבואו וכשיטתו כי יש להשתדל לשרוד אפילו לפי שעה. לאחר חמשה ימים התגלה על ידי שוטרים וכבאים פולנים. משאלתו האחרונה מרוצחיו הייתה שהוצאתו להורג תהיה בבית העלמין היהודי, שם נרצח בירייה. בניו שנשלחו לוילגה פונו בהמשך לגטו החוזר בסובולב[9], ובחיסול הגטו נשלחו עם שאר יהודיו לטרבלינקה. בדרך הם קפצו מהרכבת, יהושע נפל תחת הרכבת ונדרס, ושלמה נתפס על ידי פולנים מקומיים שהסגירוהו לנאצים והוא נורה בכפר סמוך לטרבלינקה.
קישורים חיצוניים
- משה שיפמן, דער קדושים טויט פון די רביים פון זשעלעכאוו און ריקי, ספר יזכור לקהילת זליחוב, בספריית העיר ניו יורק, עמודים 250-252 (ביידיש)
- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, עמ' 18, (תרגום), באתר אוצר החכמה
- מנהיגות רבנית בשואה – רובדי הביניים, באתר שם עולם
- קדוש החיים, באתר יד ושם
הערות שוליים
- ^ הערשל שניידר, לאסקאזשעוו אין אנהייב פון אונדזער יארהונדערט, לאסקאזשעוו און סאבאלעוו, עמ' 92, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (ביידיש)
- ^ לפי יצחק אלפסי בכ"ג תשרי. (אנציקלופדיה לחסידות, עמ' עא, באתר אוצר החכמה)
- ^ 3.0 3.1 הערשל שניידר, לאסקאזשעוו אין אנהייב פון אונדזער יארהונדערט, לאסקאזשעוו און סאבאלעוו, עמ' 93, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (ביידיש)
- ^ הערשל שניידר, לאסקאזשעוו אין אנהייב פון אונדזער יארהונדערט, לאסקאזשעוו און סאבאלעוו, עמ' 110, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (ביידיש)
- ^ הרב יהושע אשר וייסבלום, תולדות צדיק, בית אבות, עמ' סט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ משה ברוכוביץ, ספר יזכור לקהילת זליחוב, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 210 (ביידיש)
- ^ משה ברוכוביץ, ספר יזכור לקהילת זליחוב, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 230 (ביידיש)
- ^ בניגוד לחברי יודנראט אחרים שנהגו בשחיתות, איצ'ה עסק בסיוע ליהודי הגטו (משה ברוכוביץ, ספר יזכור לקהילת זליחוב, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 232) (ביידיש).
- ^ איצ'ה גאדל תכנן להבריחם ממחנה העבודה וכפי שצפה רבי אברהם שלום, אך הוא איחר את המועד.